הקשר בין תפקוד הלשון לכאבי הגב
לאחר שעברה ניתוח קיסרי החלה ד"ר מירי גולדין לסבול מכאבי גב וצוואר • אף בדיקה לא העלתה דבר, שום טיפול לא ממש הועיל • אחרי שנתיים של סבל נורא, שאילץ אותה לעזוב את העבודה, התגלתה הבעיה: לשון כלואה, בעיה שנפוצה אצל תינוקות, אבל אם לא טיפלו בה בגיל הינקות יכולה לצוץ בבגרות – ולגרום דווקא לבעיות אורתופדיות
ד"ר מירי גולדין, חוקרת מוח מוערכת המתמחה בתחום הנוירו־ביולוגיה, לא מאמינה בשטויות. לכן, אחרי שנתיים של כאבים איומים ותסכול מתמשך שאילצו אותה לוותר על העבודה המאתגרת במעבדות האוניברסיטה ולהישאר בבית, כשאיבחנו במקרה שהמקור לכל הבעיות שלה הוא "כולה" לשון כלואה, היא התקשתה להפנים את הבשורה.
"את הלידה השנייה שלי עברתי בניתוח קיסרי", מספרת גולדין (47), נשואה ואם לילדים בני 18, 8 ו־3. "כבר משלב ההתאוששות ממנו התחלתי להרגיש בתופעות גופניות מוזרות שקורות לי. זה התחיל בנימולים, בכאבים בצד אחד ובתחושה של חוסר נוחות גופנית. הרגשתי שמשהו לא בסדר עם הגוף שלי".
כשחלפו כמה שבועות מאז הניתוח הקיסרי, התחיל כאב גם בגב ובצוואר. "אני לא מהמזניחות, להפך, ולכן עשיתי הכל", אומרת גולדין. "פניתי לרופאים, עברתי כל בדיקה לרבות MRI של עמוד השדרה והמוח, שעליהם חזרתי יותר מפעם אחת – והכל נמצא תקין. אבל כשאין ממצא ברור, צומח הכר הפורה לספקולציות, וזה הכי מלחיץ. אפשרות אחת שהעלו הרופאים היא שאולי מקור הבעיה הוא נוירולוגי. אבל כחוקרת בתחום ידעתי היטב שזה לא שם. אחד הרופאים דיבר על אפשרות לבעיות פסיכיאטריות, ואז התחלתי להיכנס לפחדים ולסרטי בלהה".
במקביל, היא המשיכה לפקוד את מרפאותיהם של רופאים מבתי חולים שונים בתקווה שיימצא ה"גיים צ'יינג'ר" שיחזיר אותה לחייה הקודמים. "אבל לצערי זה לא מה שקרה", היא מספרת.
"הייתי מיואשת"
שנתיים נמשך מסע הכאב והנדודים בין הרופאים, וגולדין הרגישה שדכדוך עוטף אותה. "כבר לא היה לי מה להפסיד, אז אני, המדענית, פניתי לעזרת הרפואה האלטרנטיבית שהציעה לי כירופרקטיקה ודיקור. היה לי ברור שהגוף שלי יצא מאיזון, והם בהחלט הקלו, אבל הבעיה איתם היא שהם יעילים כל עוד מתמידים לעבור אותם. מרגע שהפסקת – כל הכאב חוזר", היא מדווחת.
בנוסף לשאר הטיפולים, גולדין נתמכה בטיפול רגשי, והתפללה שמשהו יקרה. זה קרה לפני כארבע שנים, כשפגשה באקראי את רופאת השיניים ד"ר רות־גי דוידזון, שבמקביל לעבודתה עוסקת גם בפוסטרולוגיה – ענף ברפואה שחוקר את הקשר בין פה, ליציבה ומצבים חולניים - בעיקר בגב. היא סיפרה לה על בעיותיה, ודוידזון הזמינה אותה למרפאתה. "הייתי כל כך מיואשת שהסכמתי להגיע לבדיקה", מתארת גולדין בכנות.
במהלך הבדיקה זיהתה הרופאה בפיה את תסמונת הלשון הכלואה, אנקילוגלוסיה בעגה המקצועית. מדובר בתופעה שכיחה למדי, שנפוצה יותר בקרב בנים, והיא מתגלית על פי רוב אצל יילודים שמתקשים לינוק.
מהי לשון כלואה? "מדובר בתופעה שמתאפיינת בכך שחלקה התחתון של הלשון מחובר באופן לא תקין לרצפת חלל הפה", מסבירה ד"ר דוידזון. "זה קורה כאשר הקרום הדקיק, הפרנולום, שאמור להיספג בדרך הטבע, לא נספג אלא דווקא מתפתח, מגיע עד לקצה הלשון ומונע את גמישותה".
הבדיקה הייתה פשוטה: גולדין התבקשה להרים את הלשון לתקרת החך, ואז אובחנה בעייתה. "אני אדם מודע ומעולם לא ידעתי שיש לי לשון כלואה", היא אומרת, "מה גם שהממצא החדש הזה מעולם לא הפריע לי בשום דבר כך שהייתי יותר ממופתעת. אבל הרופאה הסבירה לי שבעוד שעם הלשון הכלואה חי הגוף שלי בשלום, החתך הניתוחי מהניתוח הקיסרי שעברתי יצר חתך וצלקת רוחבית, והמסה הזאת הייתה כנראה גדולה על הגוף שלי ולכן הוא יצא מאיזון. היה לי קשה לקבל את האבחנה, שאמנם נשמעה הגיונית, אבל בכל זאת, לשון כלואה שאיתה נולדתי היא האשמה המרכזית בכאבים שעברתי במשך שנתיים?"
בכל זאת, גולדין החליטה להתמסר לאבחון. מכיוון שרמת כליאת הלשון הייתה גבוהה, היא אף הסכימה לעבור ניתוח לחיתוך הקרום. "נעזרתי בקלינאית תקשורת שלימדה אותי תרגילים, ובהמשך, בבית, אימון תנועתי ייעודי ללשון. זה היה כרוך בכאבים, אבל לא ריחמתי ולא ויתרתי לעצמי".
ואז מבחינתה, קרה הלא ייאמן: "כאבי הגב פחתו והלכו, אם כי בהדרגה. עוד נזקקתי לטיפול רגשי ופה ושם לכירופרקט, אבל ככל שחלף הזמן הלכתי והשתפרתי עד כדי כך שהעזתי להיכנס להיריון", היא משחזרת.
מכיוון שבחלק מהמקרים תופעת הלשון הכלואה היא גנטית, לקחה גולדין את בתה לאבחון, שהעלה כי היא סובלת מאותה בעיה. "היא עברה ניתוח לחיתוך הקרום שימנע ממנה את הסבל הרב שאני עברתי", מספרת גולדין.
ד"ר דוידזון היא הפוסטרולוגית הישראלית הראשונה, ולפי שעה, גם היחידה. "ולכן חשוב לי להפיץ את הידע החשוב הזה, שיתפשט ויופנם בקרב כמה שיותר רופאים. כי ככל שתעלה המודעות לקשר בין בעיות יציבה לבעיות בפה – מטופלים רבים יצאו נשכרים", היא אומרת.
לתחום הגיעה מלמדנות ומסקרנות. "כשסיימתי את לימודי רפואת השיניים והתחלתי לעבוד בתחום, נמשכתי להשתלמויות שסיקרנו אותי, בעיקר בנוגע לאופן שבו ליקויים שונים בפה משפיעים לרעה על היציבה", היא מספרת. לפוסטרולוגיה התוודעה באחת מההשתלמויות שעברה באיטליה, מולדת הגישה, והתאהבה בה "כי מדובר בשיטה פלורליסטית, שמערבת תחומי רפואה שונים: אורתופדיה, שיקום, רפואת הפה, נוירולוגיה וקלינאות תקשורת. ולכן, ככל שיתרחב מעגל הרופאים שיגלו עניין בנושא ויעמיקו בו – לכולנו ייטב".
אז איך למעשה מתקיים קשר פה/גוף בעצם? "הפה, הוא איבר המורכב ממפרקים, עצמות ושרירים פנימיים וחיצוניים והוא מהווה חלק מכלל המערכת האורתופדית של הגוף, תוך קיום יחסי השפעה הדדיים ביניהם, כך שמה שקורה בגוף, יכול להשפיע ומשפיע, על הפה ולהפך. כמו מרים משקולת, למה בשיא מאמץ ההרמה הוא מהדק שיניים? כי בכך הוא מייצב ומאזן לא רק את הגוף אלא גם את הגולגולת. או למשל, אדם שכתוצאה מפגיעה בברך, הוא מפתח צליעה, אפילו קלה אבל היא תשפיע על האופן שבו הוא יסגור את הפה", היא מסבירה. לשון כלואה/קשורה מאפיינת, כאמור, יילודים שמתקשים ביניקה. "אצלם זה פשוט", היא אומרת, "מאותרת בעיית הלשון, משחררים את הקרום, ובפעולת היניקה מבצע התינוק תרגול פיזיותרפי ומרפא את עצמו. אבל לא כל תינוק מאובחן, וכך בדיוק נברא הבוגר שישלם ביציבתו, במגבלות תנועתיות, ובכאבים שחרף הבדיקות הרבות מקורם לא נמצא".
המטופלים, המגיעים אליה מפה לאוזן, עוברים סדרת שאלות מקדימה לבדיקת הפה שהיא מבצעת. "ובכל פעם מדהים מחדש לראות איך כשאני מפעילה מניפולציה על שרירי הפה, משתנה ומשתפרת באחת הבעיה התנועתית", אומרת ד"ר דוידזון.
השיטה נפוצה בעיקר באיטליה ובצרפת ויש רופאים המסתייגים מהגישה בטענה שממילא רק 10 אחוזים מכלל האוכלוסייה נהנים מיציבה תקינה. "אני לא נבהלת משום ביקורת ופתוחה לשמוע כל הסתייגות, אבל קודם תכירו את הגישה, ואז, אם בכלל, תבקרו אותה. כי עם עובדות מוכחות הרי אי־אפשר להתווכח", היא אומרת.
כמי שהציבה לעצמה אתגר להפיץ את הפוסטרולוגיה בקרב עמיתיה, יזמה דוידזון כנס רב־תחומי שיתקיים ב־7 ביוני באוניברסיטת תל־אביב, ובו יוצג הנושא על ידי מומחים איטלקים ועל ידי נוירולוג ורופא משקם תנועה מישראל. •
