צוואר האומה
באיכילוב התקיים לראשונה ניתוח לתיקון עקמת צווארית, שהסובלים ממנה נאלצו לטוס עד היום לחו"ל. השיטה: משתילים ברגים בחוליות דרך העורף, שתלי טיטניום בין החוליות דרך הצוואר הקדמי, ואז חוזרים לעורף, מקבעים ומוסיפים רקמת עצם שנלקחה מהחולה עצמו. נשמע מסובך? כי זה באמת מסובך
לפני כשלוש שנים, כשהיה כבן 14, משהו בתנועתיות צווארו של ש' התחיל פתאום להשתנות. "זה התחיל מאי־נוחות קלה ומקושי להרים את הראש, התגבר לכאבים קשים ובהדרגה החמיר עד כדי כך שהראש נשמט לכיוון בית החזה", מתארים בני משפחתו של הנער החרדי.
האורתופד שאליו פנה צייד אותו בנוגדי כאב והפנה אותו לתרגול פיזיותרפיה. "איך שהוא, הוא תיפקד סביר עם המוגבלות הזו, עד שלפני כחצי שנה מנח הראש ממש צנח לעבר בית החזה, ואז הוא כבר התקשה אפילו ללכת בבטחה כיוון שלא ראה את הדרך", מספרים הוריו. "כשבכל זאת כבר העז ללכת הוא נעזר בשתי ידיו להטיית הראש שמאלה או ימינה. רק כך הוא יכול היה לראות את מה שלפניו".
78 מעלות כיפוף
הבעיה הקשה מנעה מש' את האפשרות לצאת מהבית, ובחודשים האחרונים הוא אף נאלץ להיעדר מבית ספרו. "הוא הגיע אלינו סמוך לאותה תקופה ואיבחנו אצלו התפתחות של עקמת צווארית חמורה וקשה", מתאר ד"ר צבי לידר, מנהל יחידת עמוד שדרה ומנהל המחלקה הנוירו־כירורגית באיכילוב. "בשלב ראשון שלחנו אותו לפיזיותרפיה ייעודית לתרגול שרירי פושטי הצוואר. הלכנו על טיפול שמרני כי עדיין לא התפתחו אצלו חסרים נוירולוגיים". אבל הטיפול לא הועיל. העקמת הוחמרה עד שהגיעה ל־78 מעלות כיפוף. "בשלב הזה הבנו שאין מנוס מניתוח", מסביר ד"ר לידר.
בניתוח ראשון מסוגו בישראל, מורכב ומסובך, שהתקיים בשבוע שעבר באיכילוב, שיחררו הרופאים את החיבור בין החוליות הצוואריות והעמידו אותן מחדש במנח תקין. בניתוח, שנמשך למעלה מ־12 שעות, השתתף צוות רב־תחומי שבראשו עמדו ד"ר לידר וד"ר מורסי חשאן, אורתופד ואחראי יחידת העקמת באיכילוב, שחזר לאחרונה מהשתלמות בניתוחי עקמת באחד המרכזים הרפואיים המובילים בעולם - ג'ון הופקינס בארה"ב.
אז מה קרה בחדר הניתוח?
"למעשה מדובר בצבר של שלושה ניתוחים שנעשו בהרדמה אחת. שניים מהם לקיבוע והאחרון לשחרור", אומר ד"ר חשאן. ד"ר לידר מפרט: "המנותח הורדם כשהוא שכוב על הבטן. באמצעות ביצוע חתך בעורף חשפנו את כל החוליות הצוואריות, לרבות חלק מהחוליות הגביות. בסך הכל נחשפו תשע חוליות".
בשלב הבא שיחררו המנתחים את הקשר שבין החוליות והניחו בכל חוליה ברגים, כולל בחוליה הגבית העליונה, כיוון שכל המנח נשען עליה. "לא קיבענו את הצוואר עדיין, אבל סגרנו את המקום והפכנו את החולה על גבו כשאותו הליך שהתבצע מאחור, מתבצע כעת מלפנים", מסביר ד"ר לידר.
ד"ר חשאן מוסיף: "ביצענו חתך ניתוחי בצוואר, הסטנו את הוושט, קנה הנשימה וכלי הדם למוח הצידה, חשפנו את אותן חוליות – הפעם, כאמור, בחלקן הקדמי - שיחררנו את הקשר ביניהן והחדרנו שתלי טיטניום חלולים בין החוליות לשם השגת מנח אידיאלי. המקום נסגר ואז שוב הפכו את המנותח על בטנו.
"בשלב הזה פתחנו שוב את החתך הראשוני, העורפי, ובאמצעות הברגים קיבענו את החוליות מאחור", אומר ד"ר לידר. "בשיטה הזו של השחרור הכפול השגנו שחרור מלא ומיטבי בין החוליות, עד כדי יצירת מבנה קרוב ביותר לנורמה".
בזכות הניתוח הרוויח הנער חמישה סנטימטרים נוספים לגובהו. "ראוי לציין", מבהיר ד"ר לידר, "שסביב כל הקיבועים מניחים עצם שנלקחת מהחולה עצמו במהלך הניתוח, כך שלאחר מספר חודשים נוצר כבר תיקון ביולוגי הודות לאותה עצם, שתישאר שם לתמיד".
ירידה בטווח התנועה
מחדר הניתוח הועבר ש', מורדם ומונשם, להמשך השגחה ביחידה לטיפול נמרץ. אחרי כשתי יממות הוא הועבר למחלקה הנוירו־כירורגית. כעבור יום נוסף קם ממיטתו והתחיל להתהלך זקוף, כשראשו מורם (ראו הדמיות לפני/אחרי). אבל גם לניתוח זה, כמו לכל ניתוח כמעט, יש סיכונים ותופעות לוואי. "הניתוח הזה כרוך בירידה של 50% בטווח התנועה הסיבובית של הצוואר, אלא שעליה מפצה הגוף בתנועתיות הכתפיים כך שלמנותח לא נגרם נזק באיכות החיים שהושגה הודות לניתוח", אומר ד"ר לידר.
"עד היום שלחו לחו"ל מנותחי עקמת צווארית", מספר ד"ר חשאן. "בג'ון הופקינס כבר ניתחתי ישראלים. אני שמח שמעכשיו גם לתושבי ישראל יש מענה מקצועי לבעיה".
מהי בעצם עקמת, אוסקוליוזיס בעגה הרפואית? מדובר בסטייה בטווחים שונים של עמוד השדרה, שמחולק לשלושה חלקים: עמוד שדרה צווארי, מותני וגבי. העקמת הגבית, אגב, היא הנפוצה ביותר וניתוחים לתיקונה מתבצעים דרך קבע בבתי החולים השונים. עקמת, נגרמת ממספר גורמים: פגם מולד, בעיות נוירולוגיות, ליקוי מבני, אבל כ־70% מהמקרים נגרמים ללא סיבות ידועות. דרגת העקמת נמדדת בסרגל: ככל שרף המעלות גבוה יותר, חומרת העקמת עולה בהתאמה.
"עד 69% מהאוכלוסייה סובלים מעיוות בעמוד השדרה, בטווחים שונים,דבר שעלול לייצר את אחת משלוש העקמות", מסביר ד"ר חשאן, "הבעיה היא שאצל אנשים התקבע החשש ש'בגב לא נוגעים עד שאין ברירה', וחבל שכך, כי ככל שנקדים לנתח את מי שנזקק לאחד מניתוחי תיקון העקמת, כך התוצאה הניתוחית תשתפר".
ומה שלום ש'? טוב תודה. הוא ישוב בקרוב לבית ספרו, ואחרי חודשיים יישלח לפיזיותרפיה לשם שיפור טווח הנעת התנועה הצווארית ולחיזוק הידיים. •
