אחרי כמה ימים של שרב מייאש, מעין פרומו עגום לקיץ המתקרב, התעוררו אתמול אזרחי ישראל לבוקר של ברד בגודל של כדורי פינג־פונג, מלווה ברעמים קולניים. כבר כמעט שבועיים שמזג האוויר המשונה הזה מטריף את אזרחי ישראל ומוסיף רייטינג לפינות החיזוי במהדורות החדשות. אי אפשר שלא להתמלא דאגה נוכח השיגעון האקלימי הזה, אבל יש גם כאלה שטוענים בתוקף שככה זה בכל שנה.

מעל לתשעים אחוז מהמדענים מסכימים באופן מוחלט שההתחממות הגלובלית היא עובדה, והיא משפיעה גם על ישראל. עם זאת, המומחים חלוקים בדעותיהם לגבי השאלה האם השינויים הקיצוניים במזג האוויר שאנחנו חווים בשבועות האחרונים קשורים לתופעה או שזה סתם אביב משוגע.

"לפי התיאוריה והמודלים, נראה שאנחנו צפויים לשינויים בתבניות מזג האוויר", אומר פרופ' קולין פרייס, ראש בית הספר ללימודי סביבה על שם פורטר באוניברסיטת תל־אביב. "באזורים יבשים אפשר לצפות ליותר יובש, גלי חום ובצורת. מצד שני, באזורים גשומים כמו אירופה או צפון אסיה אפשר לצפות ליותר גשם, שיטפונות והצפות. לפי המודלים התיאורטיים האלה נקבל יותר אירועים קיצוניים של מזג האוויר דוגמת גלי חום ושריפות, כמו שראינו בפורטוגל ובקליפורניה בשנה שעברה, ואולי גם אצלנו ב־2016 עם השריפות בחיפה. מצד שני, כשיש לנו גשם אנחנו רואים גשם כבד, ברד ושיטפונות כמו שראינו אתמול ולפני שבוע".

אז זאת תוצאה של תהליכי עומק מסוכנים?

"צריך להיזהר ולא לקבוע על פי אירוע אחד או חודש אחד שיש קשר ישיר להתחממות הגלובלית. אנחנו כן רואים בכל אזור הים התיכון עלייה במצב קיצוני של מזג האוויר, עונת החורף יותר קצרה והקיץ יותר ארוך. בסוף עונת הגשמים יש פחות מים במאגרים שלנו. זה קשור לכך שהגשם מגיע במבול, ולא מחלחל לתוך הקרקע. להגיד שמה שהיה היום או לפני שבוע קשור להתחממות זה בלתי אחראי, אבל זאת תמונה של מה שקורה במהלך עשרות שנים ברחבי העולם וזה גם מה שאנחנו מצפים שיקרה".

פרופ' פרייס מסכים שבהחלט ייתכן שהסיבה לשינויים הקיצוניים במזג האוויר בעונות המעבר נעוצה בהתחממות הגלובלית, אבל מסייג שזה נושא שכרגע חוקרים. "בעונות המעבר יש שילוב של גושי אוויר שונים שמתערבבים באטמוספרה. בחלק התחתון יש אוויר חם ולח מים סוף ובגובה יש אוויר יותר קריר, שמגיע מאירופה. ככל שההבדל בין גושי האוויר קיצוני יותר — מזג האוויר יהיה קיצוני. בשל התחממות כדור הארץ יש יותר לחות באוויר. בסופו של דבר יש איזון בטבע, כשרואים גל חום במקום אחד בכדור הארץ, במקום אחר יהיו שיטפונות. אצלנו בישראל יש כמה ימים של חום וכמה ימים של גשם. זה הופך להיות יותר קיצוני עם הזמן, בעיקר בגלל כמות הלחות הגדלה".

עבורנו, האנשים שרק חווים את מזג האוויר על בשרם ועל בגדיהם הרטובים, נראה ברור כשמש (כשאין אובך) שמשהו משתנה בעולם, והנתונים שנאספים בשנים האחרונות מראים שהתחושות שלנו נכונות. רק לפני חודש דיווח ה"וושינגטון פוסט" על מזג אוויר חריג באסיה מצד אחד, ובאמריקה הצפונית מצד שני; בפקיסטן, הודו ועיראק, לדוגמה, הטמפרטורות זינקו הרבה מעל ל־40 מעלות כבר בראשית מארס, תופעה שלא קרתה עשרות שנים. בחלקים מפקיסטן אף נמדדה טמפרטורת שיא של 53 מעלות, מלווה בתנאי יובש קיצוניים וסופות חול. בדיוק באותו זמן חוותה אמריקה הצפונית גל קור חריג מאוד לעונה, ולתופעה הזאת כבר יש גם כינוי חיבה: Sprinter (אביבחורף).

הממשלה נגד האקלים

"כך זה בעונת מעבר", מתעקש ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהאוניברסיטה הפתוחה. ד"ר זיו סבור שיש לנו זיכרון קצר וחוזר לאפריל 1971. אותו חודש היה משופע באירועי גשם, "הרציני בהם נמשך כל הפסח. ירדו עשרות מילימטרים של גשם, היו הצפות, בגליל הצטברו יותר מ־200 מילימטר גשם".

אוקיי, אבל אולי זה היה נקודתי?

"באפריל 1997 ירד שלג ברמת הגולן, אמנם שלג קל אבל הוא ירד כל היום, מלווה ברוח חזקה. ב־1 במאי 2001 ירדו בירושלים 100 מילימטר של גשם, וגשמים כבדים ברחבי הארץ. באפריל 2006 ירדו 200 מילימטר בוואדי ערה וגרמו להצפות כבדות ואפילו להרוגים. באותו חודש היה גם טורנדו בגליל המערבי, היו הצפות בכפר גלעדי ובהרצליה. במאי 2007 נהרסו חגיגות יום ירושלים בגלל גשם כבד והצפות בעיר חצי שעה לפני האירוע. ביום העצמאות 2014 היה שרב ויום אחרי זה התחילה סערה מדרום שגרמה להצפות בנגב, ירדו 130 מילימטרים בצרעה, ובכל אזור המרכז ירדו עשרות מילימטרים של גשם. אנשים שוכחים את זה, אבל זה קרה לפני ארבע שנים. גם ב־2011 הייתה סדרה של אירועי גשם באפריל ובמאי שגרמו לארץ להיות ירוקה עד אמצע מאי".

אז אין קשר להתחממות הגלובלית.

"ההתחממות הגלובלית מתבטאת בארץ בעיקר בהתחממות, במיוחד בקיץ, ובהתקצרות עונת הגשם. על רקע זה שאנחנו נהיים יותר ויותר מדבריים הסופות של עונות המעבר נשארות בולטות יותר בשטח. הדבר השלישי שאפשר לדבר עליו זה שיש הרבה מדענים אשר טוענים שצפויה הקצנה כללית מבחינת הטמפרטורה. מדברים על סופות טרופיות ועל כך שגם האזור שלנו עלול להיחשף יותר למזג אוויר סוער, ולא רק בחורף. אני עדיין לא השתכנעתי שזה אכן כך, אבל אני עוקב ובודק".

דווקא במשרד להגנת הסביבה מצביעים בבירור על שינויי אקלים מובהקים בפרספקטיבה של עשרות השנים האחרונות, אבל מבקשים להבדיל בין שינויי אקלים לשינויי מזג אוויר. "אביב היא עונת מעבר ויש בה שינויי מזג אוויר", מסבירה ד"ר ארנה מצנר, ראש תחום בכיר מדע ומחקר בלשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה. "לפעמים זה גשם, לפעמים זה חמסין. לעומת זאת, כשמדברים על שינויי אקלים, מדברים על שינויים מגמתיים שמתרחשים לאורך שנים. השירותים המטאורולוגיים בוחנים את הטמפרטורות 50־100 שנים אחורה".

ומה המסקנות?

"לפי התצפיות והעבודות שנעשו — אנחנו בהחלט מדברים על שינויי אקלים לאורך שנים ברמה הגלובלית וגם בישראל. החל משנות התשעים, ובמיוחד משנות האלפיים ואילך, אנחנו רואים תופעה של התחממות. יש שינוי גם בטמפרטורות המינימום והמקסימום, בה נרשמה עלייה משמעותית. אנחנו רואים יותר גלי חום, זאת עוד תופעה שמאפיינת שינויי אקלים. לכל שינוי יש השלכות משמעותיות לכל הסקטורים בשוק".

כמו מה?

"בעשרים השנים האחרונות אנחנו רואים ירידה בכמות המשקעים. יש לזה השלכות על כל משק המים שלנו, יש לכך השלכות על הגידולים שאנחנו מגדלים, על המסחר החקלאי, על המגוון הביולוגי בטבע. שינויים בתנאי הגידול של בעלי החיים, תפוצה שונה של מיני צמחים, הכחדה. אנחנו רואים עלייה בפני הים, לה יש השלכות על השינוי בחומציות ובמליחות. השינויים האקלימיים משפיעים על הבריאות, על החקלאות, יש להם השלכות כלכליות וגיאופוליטיות".

ישראל אישררה וחתמה על אמנת האקלים כבר ב־1996. מה המדינה עושה כדי להתמודד עם זה?

"כל זה הוביל את הממשלה להחליט להכין תוכנית היערכות לשינויי האקלים. התוכנית נמצאת בשלבים מתקדמים ובקרוב המשרד יפרסם אותה. ככלל, התופעה של שינויי האקלים מלווה באירועי מזג אוויר קיצוניים. לא ניתן להגיד שאירועי מזג האוויר הקיצוניים מתרחשים רק בעונות המעבר, שינויי האקלים מאופיינים גם בעלייה בתדירות של אירועים קיצוניים. אנו רואים זאת בהווה וצפויים לראות זאת בעתיד. ההתחממות הגלובלית היא כאן ועכשיו, אנחנו מתכוננים לזה ולא מקילים ראש".

"החורף מתקצר"

נעמה איזנברוך, חזאית חדשות 10, מרגישה מקרוב שהאביב הזה השתגע. "עונת מעבר היא תקופה מעניינת ומורכבת. מזג האוויר לא יציב וזה מייצר עניין בעבודה", היא אומרת. "מצד שני אי היציבות זה לא דבר פשוט, וכולנו ראינו את זה בשבוע שעבר באסון השיטפון. לאביב המשוגע יש צדדים מאוד לא טובים".

זה תמיד היה ככה?

"תמיד בעונת מעבר מזג האוויר הפכפך, אבל נדמה שהאפריל־מאי האלה עושים הכל כדי שלא נשכח אותם. מה שמיוחד בתקופה הזאת לעומת שנים קודמות אלה כמויות הגשם הגדולות".

בעבר החזאים לא היו מדייקים עד שהיו ששאלו "מה החזאי מבין". היום רמת הדיוק גבוהה.

"הטכנולוגיה הולכת ומתקדמת, ומלבד המודלים יש לנו תמונות לוויין ומכ"ם. אם נדבר ספציפית על אסון השיטפון, באמת חזינו ונתנו התרעות שבוע מראש. כל הזמן דיברנו על חשש כבד לשיטפונות בנחלי הדרום".

ביום האסון, איך זה היה עבורך להמשיך לדווח?

"מאז שהפכתי לאמא הדיווחים האלה הפכו יותר קשים. ישבנו ודיווחנו על האסון בזמן שהמשפחות עוד לא ידעו, דיווחנו על פצועים כשלמעשה ידענו שמדובר בהרוגים. הייתה תחושה נוראית, במיוחד כשזה מוות שיכול היה להימנע".

ד"ר עמוס פורת, מנהל גף אקלים בשירות המטאורולוגי, לא מוכן לגזור מהאירועים האחרונים מסקנות מרחיקות לכת. "שלושה ימים רצופים בגשמים חזקים ובשיטפונות, ובראשם כמובן האירוע בנחל צפית, זה בהחלט אירוע קיצוני שלא מתרחש כל שנה, אבל מכאן לומר שמזג האוויר השתגע? אם נלך אחורה נמצא אירועים קיצוניים, החל מאמצע מאי 1934, אז נהרגו מעל 30 אנשים בטבריה בשיטפון, ועד אירועים בשנות ה־60 ובשנות ה־80. זה לא משהו שקרה פתאום רק בשנה האחרונה".

אבל בכל זאת, ד"ר פורת מוכן להודות שבהחלט יש מגמה ברורה של התחממות. "לפי כל המחקרים שמתפרסמים גם בישראל אנחנו בהחלט רואים מגמה של התחממות, היא אולי אפילו יותר בולטת מבחינת רמת הטמפרטורות, לעומת הממוצע הגלובלי. אנחנו רואים יותר ויותר גלי חום, יש עלייה בטמפרטורה הממוצעת. ב־10־15 השנים האחרונות יש ירידה בממוצעי הגשם בחודש מארס. אם מארס הופך חם ויבש ומגיע אפריל ומאי ויורד גשם אבל אין תחושה של חורף — ההרגשה היא שהחורף התקצר. אבל אנחנו עדיין לא רואים שינוי אקלים מובהק. אלה דברים שאפשר לראות אותם על פני כמה שנים ושוב חוזרים למצב הנורמלי".

כולנו חזאים ברשת | דני רופ

בחודשים האחרונים נראה כאילו מזג האוויר השתגע. יום אחד מכות גשם, יום שני שרב כבד, יום שלישי ברד, שיטפונות, ברקים ורעמים. טוענים שבגלל התחממות כדור הארץ האקלים משתנה ותופעות מזג האוויר הופכות להיות קיצוניות יותר. איפה שחם נהיה יותר חם, איפה שיורד גשם יורד יותר גשם, וכך הלאה. נראה שזה נכון ובאמת מזג האוויר הופך לקיצוני משנה לשנה. אבל צריך לקחת בחשבון שינוי שחל בעשור האחרון, והוא אינו קשור רק בשמיים אלא דווקא בתקשורת.

אנחנו מוצפים במידע. הרשתות החברתיות תופסות נפח משמעותי מחיינו. לכל אחד מאיתנו יש סמארטפון ביד וכוח לתאר ולהשפיע. פעם נדרש צוות טלוויזיה שלם, שיגיע אל המקום הנכון בזמן הנכון, כדי לתעד תופעת אקלים קיצונית. כיום כל אחד מאיתנו הוא כתב וצלם שיכול להפיץ את יצירותיו בווטסאפ, פייסבוק, טוויטר או אינסטגרם. זה מעצים כל אירוע, הופך אותו לגדול, למדובר.

ובכל זאת, עובדתית, בשנים האחרונות כל עונות השנה מתעכבות. החורף והגשמים מגיעים מאוחר יותר, האביב נמשך תקופה ארוכה יותר, הקיץ חם יותר - את זה אנחנו כן רואים. באביב הישראלי תמיד היו תופעות קיצוניות כמו חול, אובך, שרב, גשמים חזקים ושוב שרב. אבל מכיוון שהאביב הישראלי של ימינו מתחיל יותר מאוחר מאשר בעבר, וגם נמשך יותר זמן, אנחנו מקבלים את הרושם כאילו מעולם לא ראינו דרמות כאלה במזג האוויר.

תחזית מזג אוויר היא לא מדע מדויק. אבל בשנים האחרונות, דווקא על רקע שינויי האקלים, התחזיות הופכות למדויקות יותר ויותר. הבעיה היא שיש ריבוי אמצעי תקשורת, כולל חזאים חובבים או אנשים שאין להם הכשרה מקצועית מתאימה. לכן את המידע על מזג האוויר צריך לקבל רק מחזאים מוכרים או מהשירות המטאורולוגי, בעיקר לאחר שראינו באסון השיטפון עד כמה מזג האוויר עלול לסכן חיים.

דני רופ הוא חזאי ערוץ עשר ומפעיל דף הפייסבוק "דני רופ - התחזית"