"תוך כדי הגירושים הגעתי למרכז, עם שון בעגלה ומזוודה על גלגלים. באתי לסלון הבית שאמא גרה בו עם שותפה. והעזתי להוריד בפעם הראשונה את הפאה. כאילו הורדתי 20 קילו"

תמי מונטג, בתה של אסתי ויינשטיין ז"ל, לא רוצה לזכות ב'האח הגדול' בגלל הטרגדיה של אמא

לתמי מונטג אין אמא. אסתי וינשטיין התאבדה לפני פחות משנתיים. חיים דכאניים, למודי סבל, בחסידות גור הנוקשה, ונתק שנכפה עליה ממשפחתה לאחר שיצאה בשאלה, הובילו אותה לשקוע בדיכאון, ולשלוח יד בנפשה. גם עם אבא שלה אין לתמי קשר. היחסים נגדעו מאז שגם היא יצאה בשאלה, לפני שמונה וחצי שנים. ואין לה שום שיג ושיח עם שש האחיות שלה, שנותרו מנותקות, בצד השני. אבל עכשיו לפחות יש לה אח גדול.

אנחנו נפגשים שעות ספורות לפני כניסתה אל בית התוכנית של רשת 13. מונטג היא בחורה מעוררת אמפתיה, חייכנית, אנרגטית, אסרטיבית. גם עבור מי שהתוכנית הזו היא לא כוס התה שלו - בלשון המעטה - הנה האחת שיהיה נחמד מאוד אם תזכה בפרס הגדול, מתוך שלל דמויות־הקצה שבית 'האח' אוהב לאכסן. והרהור מעט עגום: איך דווקא מי שברחה באומץ מבית כלא אחד, מוצאת לבסוף את מקומה בבית כלא אחר. או שבעצם, יהיה לה קל יותר להסתדר גם שם.

שישי בבוקר, והמתחרים נעולים בחדרים שלהם במלון בנווה אילן. סופשבוע של בדידות וניתוק מהעולם ומאמצעי תקשורת כלשהם. מעין טיפול בהלם לקראת הדבר האמיתי. רגע לפני הספיקה מונטג להעלות בפייסבוק תמונה משותפת אחרונה שלה עם הבן, שון. במקור זה היה "פנחס", על שם האדמו"ר מגור. בן תשע, תלמיד כיתה ג' בבית ספר אושה ברמת־גן, חילונים ודתיים יחד. לפני כמה שבועות הודיעה לו שהיא עוזבת לתקופה.

"שון בהתחלה התלהב. לקח זמן עד שהוא הפנים שהוא נפרד ממני לארבעה חודשים, וזה הולך להיות לו לא פשוט", היא מספרת. באין משפחה שתטפל בו בהיעדרה, הקימה קבוצת ווטסאפ לאנשים שישמרו עליו. "חודשיים חברה טובה שתעבור לגור אצלנו, עם ילד בגילו. ועוד חודשיים הוא יהיה אצל אמא של חברה אחרת".

שלושה־ארבעה חודשים אפילו לא תוכלי לדבר איתו.

"יודעת. כבר פה במלון אמרתי, קשה לו להירדם, מסכן. אבל הוא ילד חכם מאוד. והסברתי לו למה: אני עושה את זה בשביל העתיד שלנו. מבחינתי אנחנו עושים את זה ביחד".

העתיד שלכם?

"כן. מאמינה שזה יקדם אותי בצורה מטורפת בקריירה כסטייליסטית. אגרום לקהל וללקוחות העתידיים שלי להכיר אותי באמת ולסמוך עליי. יפתח לי דלתות. זה העתיד שלי ושל הבן שלי. וגם הפרס של מיליון, שיש לי סיכוי טוב לזכות בו. נקנה לנו בית נורמלי".

בטח תיאלצי לדבר הרבה בתוכנית על אמא שלך. בלי ספק סיבה מרכזית להגעה שלך לתוכנית.

"סליחה שאני חולקת עליך! אני פה בזכות עצמי. נכון, הסיפור של אמא פירסם אותי כביכול, אבל אני נמצאת פה בגלל מי שאני והאישיות שלי והחוזק שלי, ולא בגללה".

מבחוץ זה נראה די ציני. את מגיעה ממקום נורא טרגי, ספר מטלטל, והמאבק ההרואי שלך לקיים לוויה נאותה לאמך, עם שירים ופרחים כמו שהיא ביקשה. אז לקחת את כל זה ולמנף, סליחה, עבור 'האח הגדול'? קשקושים על כלום, מריבות במטבח, צהוב? מה בחורה כמוך עושה במקום כזה?

"אם היה אכפת לי מה יגידו, בחיים לא הייתי יוצאת בשאלה. שיגידו מה שרוצים. אני מאוד אוהבת את התוכנית. לא חושבת שהיא צהובה ומגעילה, אלא מעניינת. אם האנשים יהיו על רמה, אז גם התוכנית תהיה.

"וגם אם יגידו 'למנף' - אז בסדר, זו זכותי המלאה. סבלתי מספיק בחיים. זה שאמא שלי לא נמצאת פה, זה הדבר הכי נורא שקרה לי. אבל אם היא לא נמצאת פה, ואני יכולה להשתמש בדברים מסוימים כדי לבנות לי ולבן שלי את החיים - למה שלא אעשה את זה? למה שאתחסד בפני מישהו?"

 

הכתבה המלאה ביום שישי ב-"7 לילות" ובאפליקציית ידיעות אחרונות

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים