בעקבות רומן רוסי של מאיר שלו

הסופר מאיר שלו חוגג השנה 70 ומציין גם 30 שנה ל"רומן רוסי". יצאנו איתו לחמש תחנות בעמק, השזורות בזיכרונות ילדותו, ושמענו ממנו את הסיפורים הנוסטלגים שמאחוריהן. גם אתם מוזמנים לקחת איתכם את הספר ולטייל בסופ"ש דרך העיניים של מאיר שלו ערב מיוחד לספר "רומן רוסי" יתקיים במסגרת פסטיבל "חלב ודבש" שנפתח היום

איריס ליפשיץ־קליגר | צילום: אלעד גרשגורןעדכון אחרון: 10.05.18 , 00:15

פסטיבל "חלב ודבש", המתקיים בימים אלה בעמק יזרעאל, עורך מחווה למאיר שלו, מהסופרים הבולטים בישראל, שנולד במושב נהלל שבעמק. השנה שלו מציין יום הולדת 70, וחוגג במקביל גם 30 שנה ליציאתו לאור של "רומן רוסי", ספר הביכורים שלו, שתורגם גם לשפות רבות.

אם אתם רוצים לנצל את סוף השבוע כדי לחבר בין החגיגות ולשוטט בעמק דרך העיניים של מאיר שלו, אנחנו מזמינים אתכם לכמה תחנות בחייו, שמאחוריהן יש גם סיפור מרגש, אותו שמענו מפיו. כמובן, מומלץ להגיע עם הספר ולעקוב באמצעות הטקסט אחרי הגיאוגרפיה וההיסטוריה של המקומות הנושאים משמעות אישית.

רומן רוסי

עין שיח'ה

"עין שיח'ה (היום קוראים למקום עין שני) הוא מקור המים הראשון של נהלל, ונמצא בשדות ליד מרכז המזון של הבקר. החיבה שיש לי למקום נובעת מקשר אישי. אחת התמונות המפורסמות של המקום, עוד מימי ייסוד נהלל, היא של חלוץ עם חולצה רוסית, כובע קסקט של פרולטריון סוציאליסטי ומגפי עבודה. החלוץ הזה הוא סבא שלי, אהרון בן־ברק, והוא יושב מתחת לאחד משני עצי הדקל שצמחו כאן. היום יש רק עץ אחד, פעם היו שניים. התמונה הזו מופיעה גם בספרי תולדות היישוב וגם באלבום של סדרת הטלוויזיה 'עמוד האש'. בכל פעם שאני עובר כאן אני שמח לראות את העץ הזה, שעדיין עומד שם, ומדמיין לעצמי את סבא שלי יושב שם מתחת לעץ ורגליו עדיין טבולות במי הביצה".

יש כאן לוח הסבר על המקום, ואפשר להגיע לכאן עם רכב למרות שמדובר בדרך עפר. בחורף מומלץ לחנות 300 מטרים לפני, כי המקום עצמו בוצי בימי גשם.

בית הקברות של נהלל

בבית הקברות של נהלל טמונים לא מעט אנשי העלייה השנייה. כאן מצויים גם קבריהם של משה דיין ושל אילן רמון, אבל מאיר שלו מגיע לכאן בגלל קברו של יצחק וילקנסקי, איש העלייה השנייה, שעברת את שם משפחתו לוולקני, ועל שמו נקרא מכון וולקני. "וילקנסקי הוא אבי המחקר החקלאי בארץ. בחוות החקלאיות שלו עבדו ולמדו חקלאות לא מעט מחלוצי העלייה השנייה. סבא שלי, בן אותה תקופה, העריץ אותו הערצה עצומה", אומר שלו ומפנה את תשומת הלב לכתוב על המצבה: "כתוב כאן 'מאבות תנועת ההתנחלות בארץ', והנה אנחנו יכולים ללמוד על גלגולה של מילה בשפה העברית. המילה 'התנחלות' הייתה פעם מילה חשובה בתנ"ך ובתולדות הציונות. המתנחלים של אחרי מלחמת ששת הימים השתמשו בה, אבל אחרי שהוציאו לה שם רע, הם עצמם דורשים להיקרא 'מתיישבים' ולא 'מתנחלים'".

צילום: ארכיון נהלל

הפרייה בנהלל

מול בית הספר בנהלל הייתה פעם הפָּרִיָיה, בה שכנו פרי הרבעה שהיו מרביעים את הפרות. הפר היה עושה את עבודתו, ומדי פעם היו מביאים לשם גם סוס הרבעה לבן עם רעמה כסופה, שקראו לו גורדון. "כמובן על שם א"ד גורדון", אומר שלו. "אני זוכר ששאלתי את הדוד שלי למה בעצם קוראים לסוס הזה גורדון, אז הוא השיב לי שזה מפני שהסוס עובד קשה מאוד. לא בטוח שהבנתי, אבל שם קיבלתי את החינוך המיני הראשון שלי. הרי בית הספר היה ממש מעבר לרחוב של הפרייה, ובכל פעם שהיו מביאים את גורדון, אנחנו הילדים היינו רצים לראות אותו בפעולה, והוא באמת עבד קשה מאוד. נהלל הייתה מקום די פוריטני, הילדים ראו מה דבורים, פרים ופרפרים עושים, אבל לא כל כך הבנו את המשמעות של הדברים.

"גורדון היה סוס מרשים לכל הדעות, בכל איברי גופו, ואני אומר את זה די בעדינות. המעשה שלו בהחלט ריתק אותי, וכאשר שאלתי את ההורים מה זה הדבר שהוא עושה, אבא שלי נעלם בחדר השני ונעל את עצמו שם. אמא שלי היא שנתנה לי חינוך מיני מסודר עם ציורים של תאי זרע וביציות וכרומוזומים - כל זה כשאני בגיל 10. ואז הלכתי לבן כיתתי, חברי הטוב, וסיפרתי לו ואף הדגמתי לו בציורים את כל ההשכלה שקיבלתי לפני רגע מאמי. החבר שאל אותי בשיא הרצינות – אז מה אתה רוצה להגיד, שגם בני אדם עושים דברים כאלה? אז עניתי לו מיד: 'ככה אמא שלי אמרה לי!'. הוא לא היסס וענה: 'אולי ההורים שלך עושים דברים כאלה, ההורים שלי לא מתנהגים ככה'.

ארכיון נהלל

קבר הטייס בשדות משמר העמק

כשמגיעים לכניסה של קיבוץ משמר העמק ומפנים את המבט צפונה, תראו בהמשך את דרך העפר היוצאת מכביש 66 אל עבר השדות. בהמשך, במרחק של קילומטר, מיתמרים שלושה ברושים שנטועים בשולי הדרך. הם ניטעו לאחר שטייס מבסיס חיל האויר רמת דוד נפל במקום עם מטוסו, מדגם מוסטנג. משערים כי נפל כיוון שניסה לשבור את מהירות הקול, איבד את השליטה והתרסק אל הקרקע.

במהלך שיטוטים אינסופיים בעמק הגיע מאיר שלו גם לעיגול הברושים הזה, ונחשף לשלט שעליו נכתב: "פה נקבר סגן שלום רקיר, 1951".

שלו: "פניתי בזמנו לחברי הטוב במשמר העמק רן גולן וביקשתי שיספר לי את הסיפור על הטייס. גולן גם הפנה אותי לאנשים שהיו באזור כשהאסון קרה, והם סיפקו לי פרטים חשובים מאוד מבחינה עלילתית, אותם שילבתי ברומן שלי 'פונטנלה'. רן גולן סיפר לי שההורים של הטייס היו באים כדי להשקות את הברושים שניטעו על קבר בנם. הסיפור הזה נגע לליבי ולכן בחרתי לכתוב עליו בספרי, ובעקבות פרסום הספר, אגב, שיפצו את הקבר", אומר שלו.

הגן הבוטני של אילן טל בכפר יהושע

אילן טל, שאוסף צמחי בר של ארץ ישראל, הקים את הגן הבוטני לזכר בתו איריס. "גינת הבר שלי לא מתקרבת לאפס קצה הקרסול של הגינה שאילן הקים", מודה מאיר שלו, ומוסיף שזהו גן עם הרבה צמחי בר, ותלמידי בית הספר מגיעים לכאן לסיורים. "אני נוהג לקחת לכאן את הנכדים שלי ואפשר להגיע בתיאום מראש עם טל, שהוא ידען גדול ומכניס אורחים".

ביום ראשון הקרוב יתקיים במסגרת פסטיבל "חלב ודבש" ערב מיוחד לכבוד מאיר שלו וספרו "רומן רוסי", בהשתתפותם של שלו עצמו, עינב גלילי, חיים באר וחוקרי ספרות. לפרטים: www.eyz.org.il או בטלפון 652073 ־04.