ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    מימין: סגן נ', אל"מ ר', רס"ן א', סגן ע' וסגן ג'. "מותר להגיד כמה חיילים משרתים ב־ 8200 ? תכתוב כמה אלפים"
    המוסף לשבת • 10.05.2018
    "נחמץ לי הלב לראות בסייבר רוב של מוחות גבריים. תוכנית סייבר־גירלז תשנה את זה"
    יחידה 8200 עוקבת אחרי מה שקורה מעבר לגבולות, אבל לאחרונה היא מפנה את האנטנות גם לפריפריה | המטרה: לאתר מועמדים מחוץ לאזור המרכז, במגזר הדרוזי, בקרב יוצאי אתיופיה, ולנצל את הכישורים הייחודיים של צעירים על הרצף האוטיסטי | אל"מ ר', בכירה באמ"ן, מסמנת יעד נוסף: גיוס והכשרה של יותר נשים | כמו סגן ע', בוגרת לימודי פרסית ביחידה הסודית: "בכל פעם שנשיא איראן נואם בטלוויזיה, אמא שלי מבקשת שאתרגם"
    גיא ליברמן | צילום: אביגיל עוזי

    כבר בכיתה ט' חשב סגן ג' מבאר־שבע מה יעשה בשירותו הצבאי. "אבל גם אני וגם התלמידים האחרים לא הכרנו יותר מדי מסלולים מעניינים בצבא", הוא מספר. ג' נרשם לקורס תכנות מחשבים, אך השתעמם ופרש. עד שיום אחד הגיע לידיו פלאייר של תוכנית בשם "מגשימים", שמשותפת ליחידת המודיעין 8200 ולקרן רש"י ושמה דגש על תחומי הסייבר והמחשבים. זה נשמע לו מעניין, אבל לא מספיק כדי שילך לשמוע בעצמו מה הם מציעים. למזלו, חבר סקרן שהלך למפגש הסברה בנושא הדליק אותו על הפרויקט. "כשהוא סיפר לי שמקבלים שם לפטופ החלטתי ללכת על זה, ולשמחתי התקבלתי", מספר ג'. את המחשב הנישא המיוחל הוא אמנם קיבל רק אחרי חצי שנה ("בתכלס נותנים לפטופ רק למי שמתמיד בתוכנית"), אבל כבר מהשיעור הראשון הוא הבין שהלפטופ זה לא הדבר החשוב באמת. "הבנתי שנכנסתי למשהו גדול ומושקע. קיבצו שם המון חבר'ה מצוינים בגילי מהפריפריה בדרום, וכששמים קבוצה כזו בכיתה אחת, רף הלימוד עולה ומתרחשת הפריה הדדית אמיתית".

     

    וכך, במקביל ללימודים בתיכון צללו ג' וחבריו החדשים פעמיים בשבוע לעולמות התכנות, המחשבים והסייבר. "הגיעו אלינו אנשי יחידה 8200 ומורים אחרים, שפתחו לנו את הראש בצורה מדהימה. הלמידה היא בכיתות קטנות, כולם מאוד רתומים למשימה, וזה מהפנט ומושך. טסנו בחומר לעומת מי שלמד 5 יחידות מחשבים בבית הספר".

     

    כשהתגייס לצה"ל הצליח להתקבל ל־8200, והוא משרת בה כיום כמפתח מערכות. אלמלא לקח חלק בתוכנית, מבהיר ג', לעולם לא היה מגיע ליחידה. "ההורים שלי לא היו הייטקיסטים, גם לא החברים שלהם, אז איך הייתי חושב בכלל על התחומים האלה? התוכנית היוותה בשבילי תפנית רצינית, בעיקר כי היא חשפה אותי לעולם הזה והעניקה לי כלים שעזרו לי להצליח במיונים ולהגיע לכאן".

     

    ערביסטית בצמרת

     

    חניכים ומדריכות בתוכנית מגשימים. הלפטופ הוא רק תירוץ
    חניכים ומדריכות בתוכנית מגשימים. הלפטופ הוא רק תירוץ

     

     

    השיחה עם ג' וחבריו נערכת בבסיס גלילות תחת הנחיות ביטחון מידע קפדניות. "מותר להגיד כמה חיילים משרתים ב־8200?" תוהה בקול רם אלוף־משנה ר' כשאני מבקש ממנה פרטים על היחידה, ולבסוף היא משיבה: "תכתוב כמה אלפים".

     

    כבר 22 שנה שהיא חלק מהמודיעין הצה"לי. החלה כערביסטית שעסקה בתרגום ברמה הגבוהה ביותר, והייתה שותפה ללא מעט הצלחות מבצעיות בתפקידיה המגוונים. כאישה נחשבת אל"מ ר' לפורצת דרך בקרב חובשי הכומתות בצבע ירוק כהה: היא הייתה המפקדת הראשונה של "חצב" - מערך המודיעין הגלוי של אמ"ן, האישה הראשונה בתפקיד רמ"ט (ראש מטה) 8200, והאל"מית הראשונה ביחידה. "בכל אמ"ן יש רק עוד שתי אל"מיות, אבל ב־8200 אין עוד כמוני, ואני מקווה שיהיו עוד נשים בדרגות ובתפקידים הללו. כבר כיום 50 אחוז מהקצינים ביחידה הן נשים, ורואים יותר ויותר קצינות בדרגות סא"ל. אני מאמינה שאם תבוא לכאן בעוד שנתיים, המצב ייראה אחרת". בימים אלה ר' עוברת לתפקיד ראש מחלקת התכנון והמשאבים באמ"ן - שגם בו לא כיהנה עד עכשיו אף אישה.

     

    כרמ"ט 8200 הובילה, בין השאר, את התוכניות החברתיות של היחידה, שהמרכזית שבהן היא "מגשימים", הפועלת זה שמונה שנים. "מדובר בפרויקט מהשנים האחרונות, אבל כמי שנמצאת כאן הרבה שנים אני יכולה להעיד שתמיד היה לנו פרויקט דגל חברתי שעשינו ממקום של להכיר תודה לחברה הישראלית", אומר אל"מ ר'.

     

    סא"ל (מיל') שגיא בר, איש מודיעין בעברו המנהל כיום את המרכז לחינוך סייבר של קרן רש"י (קרן פילנתרופית פרטית שפועלת לקידום אוכלוסיות מוחלשות בישראל ושותפה לפרויקט), מסביר: "ב־2010, על כל עשרה סייבריסטים רק אחד היה מהפריפריה, וככה 'מגשימים' נולדה. אנחנו מאתרים נערות ונערים מצטיינים, בדגש על הפריפריה, ונותנים להם הזדמנות להיחשף לעולמות התוכן הללו. זה נעשה דרך המדיה הדיגיטלית, והרבה בזכות הקשר עם הרשויות המקומיות. אנחנו בקשר קבוע עם יותר מ־500 בתי ספר ועם למעלה מ־80 רשויות. יש שיח ישיר עם ראשי הערים, שמבינים שזה משדרג להם את העיר".

     

    סא"ל (מיל') שגיא בר, ממובילי פרויקט "מגשימים" לאיתור אנשי סייבר בפריפריה
    סא"ל (מיל') שגיא בר, ממובילי פרויקט "מגשימים" לאיתור אנשי סייבר בפריפריה

     

     

    בר מדגים: "בקריית־גת, למשל, הבחנו בשנה שעברה שלא היו כמעט תלמידים בתוכנית. פנינו לראש העירייה, אבירם דהרי, והוא נרתם לנושא וערך באחד מימי שישי סיור בכל בתי הספר התיכונים בעיר, שבו הסביר על חשיבות התוכנית. התוצאה הייתה שהרבה מאוד תלמידים מקריית־גת הצטרפו.

     

    "גם בנצרת־עילית, עיר שלא הגיעו ממנה יותר מדי תלמידים, פנינו לראש העיר ולמנהלת אגף החינוך. לאחרונה נערך שם כנס מצוינות שבו הדגישו את הנושא, וראינו מיד את התוצאות".

     

    המספרים מדברים בעד עצמם. "אם בשנה הראשונה היו בפרויקט 60 תלמידים", אומר בר, "עכשיו לומדים בו 1,600 תלמידים בכל רחבי הארץ".

     

    תוכנית הלימודים נמשכת שלוש שנים וכוללת שני מפגשים בשבוע שנערכים במכללות, באוניברסיטאות או במתנ"סים - כ־1,000 שעות לימוד במצטבר. "התלמידים מתמודדים עם חומר ברמה מאוד גבוהה, וחלק מהמדריכים הם בעצמם חיילים וקצינים ב־8200", מסביר בר. "אנחנו שמים דגש על פיתוח יכולות אישיות של מצוינות, כמו היכולת ללמוד לבד, סקרנות, וכמובן - ידע משמעותי. לפני כמה שנים התחלנו לעסוק גם בשאלות של מוסר וערכים. הכל התחיל מסיפור תמים של אחד התלמידים, שראה מישהו פורץ למחשב. באותו רגע השיעור הרגיל הסתיים, והמדריך החל לדבר על ערכים, על הפוטנציאל הפלילי שקיים בכלים שהם נחשפים אליהם, על מה מותר ומה אסור. הפכנו את זה למערך שיעור שהוא חלק מתוכנית הלימודים".

     

    לא רק צה"ל נהנה מהידע והניסיון שרוכשים תלמידי התוכנית, אלא גם תעשיית ההיי־טק האזרחית. "בשנה שעברה רבע מהלומדים בתוכנית החלו לעבוד עוד לפני גיוסם בחברות מוכרות כמו צ'ק פוינט, רפאל ועוד. שמעו עליהם מפה לאוזן או דרך סטודנטים שלימדו בכיתות, והציעו להם תפקידים. הייתה חברה קטנה שאיתרה תלמיד אחד וגייסה אותו. הוא היה כל כך מוצלח, שמיד הצטרפו לחברה עוד עשרה תלמידים מהתוכנית, עם משכורת של 50 שקל בשעה. יש חברות ששומרות על קשר עם בוגרי התוכנית במהלך שירותם הצבאי, והם מצטרפים אליהן מיד עם השחרור מצה"ל. אתה מבין איזה מקפצה זאת לילדים האלה?"

     

    לא מתחרים עם החי"ר

     

    את המספר 8200 כבר מזמן לא צריך להציג. כמו גולני וסיירת מטכ"ל הפכה יחידת המודיעין בשנים האחרונות למותג נחשק. אלא שבניגוד ליחידות הלוחמות, המתגייסים ל־8200 יודעים היטב שהשירות שם הוא מקפצה אדירה לאזרחות, בתעשיית ההיי־טק המתגמלת היטב. אל"מ ר' טוענת שהם לא מתחרים עם חטיבות החי"ר או השריון ולא מנסים "לגנוב" מהן מועמדים. "אנחנו חושבים שצריך בראש ובראשונה למלא את השורות של היחידות הלוחמות", היא אומרת.

     

    "תוכנית מגשימים לא מבטיחה כלום", מתערב בר. "זה רק כרטיס כניסה למיונים בצבא, ומי שטוב - מתקבל. על פי הנתונים שלנו, 70 אחוז מהבוגרים הלכו לעסוק במקצועות הסייבר והטכנולוגיה בצה"ל, אבל יש גם רבים שמעדיפים גולני וגבעתי. בתקופה של מבצע צוק איתן, למשל, תלמידים רבים אמרו שהם רוצים להיות לוחמים ולשמור על הגבולות. זה בסדר וטוב שזה כך".

     

    למרות שכמעט כל ישראלי שמע על יחידה 8200, מעטים יודעים מה היא בדיוק עושה. ואכן, מדובר באחת היחידות החשאיות ביותר בצה"ל. אל"מ ר' חושפת טפח מהפעילות של יחידת המודיעין היוקרתית. "אנחנו מתמחים בכל מה שקשור בעולם המחשבים והרשתות, ויודעים להפיק מזה מודיעין איכותי ורלוונטי עבור דרג מקבלי ההחלטות, ובשנים האחרונות - גם לדרגי השטח", היא מסבירה. "במבצע צוק איתן, למשל, ניתן היה לראשונה לראות את חיילי היחידה יושבים בשולחנות המודיעין בשטח כבר בדרגי החטיבות".

     

    את יכולה לתת דוגמה לשיתוף פעולה מוצלח?

     

    "במהלך הלחימה של חטיבת גבעתי בדרום הרצועה עלה בבסיס של 8200 חומר התרעתי על כוונות לבצע ירי לעבר כוח צה"ל ששהה באזור. קצין המודיעין של 8200 (קב"ר - קצין בינה רשתית), שהיה מחובר למיקום החטיבה ולמשימתה, העביר בתוך שניות ספורות את הדיווח לנציג היחידה במפקדה הקדמית של החטיבה, ומשם הוכוונו הכוחות לגבי מוקד הירי, התמגנו והצליחו להשמידו. זה היה אירוע מכונן, ואני זוכרת שהרמטכ"ל בני גנץ דיבר עליו בסיום תפקידו, כשנפגש עם המפקדים של 8200. הוא אמר שהדבר הזה שנקרא לוחמ"מ, לוחמה מבוססת מודיעין, מציל חיי אדם".

     

    אבל המהפכה האמיתית של 8200 בשנים האחרונות, מסבירה אל"מ ר', היא ההתפתחות הדרמטית בתחום הסייבר. "היחידה נמצאת היום בחזית הטכנולוגיה, הסייבר והמידע. אנחנו מקיימים שיתופי פעולה מעולים עם מערכות טכנולוגיות נוספות בצה"ל וגם בקהיליית המודיעין, בדגש על שב"כ והמוסד".

     

    היא מביאה כדוגמה הישג מודיעיני חובק עולם של 8200 שרק לאחרונה הותר לפרסום. בזכות מידע שיירטו אנשי היחידה, סוכל פיגוע אווירי של דאעש באוסטרליה. "מלאכת המודיעין מורכבת", אומרת אל"מ ר'. "במטפורה אפשר להגיד שאתה פורס רשתות על פי צי"ח (ציון ידיעות חיוניות - ג"ל) ומתקדם באיסוף ממוקד ולעיתים סיזיפי. המעקב הוא יומיומי, אונליין, ואתה מביא תובנות שרלוונטיות לקבלת החלטות לסיכול ולאופרציה התקפית. במקרה של האירוע באוסטרליה העברנו את המידע לשותפים הרוולנטיים כדי שיוכלו לסכל את הפיגוע שהיה עתיד להתרחש בטריטוריה שלהם".

     

    מרתון של האקרים

     

    תוכנית מגשימים תורמת ל־8200 לא רק בכך שהיא מסייעת לאתר מועמדים מוכשרים מהפריפריה שאחרת לא מגיעים אליה, אלא גם בכך שהיא מחזקת את הרבגוניות בקרב אנשיה. כדי להמחיש עד כמה זה חשוב מספרת אל"מ ר' כי קיימת ביחידה מסורת של שיתוף כלל המוחות - מהזוטרים ועד הבכירים ביותר - בתהליכי החשיבה, ובוגרי מגשימים מביאים לא פעם זוויות מבט שונות ולא שגרתיות. היא נותנת כדוגמה את פלטפורמת Hackathon (שילוב של המילים "האקר" ו"מרתון"), שנכנסת בשנים האחרונות יותר ויותר לתעשיית ההיי־טק ואומצה גם על ידי היחידה. "יש לנו פלטפורמה שאנחנו קוראים לה הק־8, הקטון 8200. אנחנו מפעילים אותה מול נושא מסוים שאנחנו רוצים לפצח. זה לא חייב להיות נושא מודיעיני. בשנה שעברה הפעלנו הקטון כדי לשפר את היעילות של הארגון באופן כללי. הוצאנו קול קורא ברחבי היחידה, כשכל אחד יכול היה להירשם לתחום מסוים. היו חמישה תחומים שאת כל אחד מהם ריכז קצין בדרגת סגן־אלוף. זה היה מעין מרתון של 36 שעות, שמי שנרשם אליו עסק רק בזה. אנשים ישבו וכתבו וחשבו בקבוצות והביאו תוצרים יפים, שאכן מימשנו בתוך היחידה.

     

    "פלטפורמה אחרת נקראת Soot. זו פלטפורמה ותיקה שמסייעת לפתור בעיות טכנולוגיות מורכבות. גם כאן יוצא קול קורא לכלל החיילים. לאחרונה עשינו את זה באחד הבסיסים שלנו, ואנשים ישבו שבוע שלם והפיקו אב טיפוס למערכת או לפתרונות טכנולוגיים שאחר כך הוצגו לפורום האסטרטגי של היחידה. עם הפרויקטים היותר־מוצלחים אנחנו יוצאים לעבודה. זה לא קורה בכל ארגון, וכאן זה קיים בזכות רוח היזמות והתרבות הארגונית שבה סגן או סרן יכולים להסתכל בגובה העיניים גם לאלוף־משנה".

     

    בימים אלה מתרחבת תוכנית מגשימים במטרה לתקן עיוות נוסף בתחום הסייבר. "מצאנו שרק 12 אחוז מהעוסקים בליבת הסייבר הן בנות, בזמן ש־47 אחוז מהניגשים לבגרות במתמטיקה הן בנות. איך זה יכול להיות?" תוהה אל"מ ר'. לכן תוכנית מגשימים שמה היום דגש גם על שילוב נשים בתחום. "חשוב לנו למצות את הטאלנט הנשי. כשאני מסתכלת על הבוגרים בסייבר ורואה רוב של מוחות של גברים נחמץ לי הלב, כי אני יודעת שיש נשים סופר־מוכשרות שבגלל פער תרבותי לא לומדות את מה שיאפשר להן לבסס תשתית של ידע. וכאזרחית אני אומרת שזה לא טוב, כי אחרי הצבא הפער הזה נשמר. יש בתעשייה ובאקדמיה פחות נשים שעוסקות בתחום הסייבר, ואני רואה בעצמנו אחראים לתקן את העיוות הזה".

     

    היעד של התוכנית, שכבר זכתה לשם המבטיח "סייבר־גירלז", היא להגיע לשיעור של 30־35 נשים בתפקידי ליבת הסייבר בתוך כמה שנים. "וזה לא היעד הסופי", מבהירה ר'. "אני לא אומרת את זה בקול רם, אבל השאיפה שלנו היא להגיע לשיעור דומה לשיעור הנשים באוכולוסייה". כלומר - חצי.

     

    ויש עוד אוכלוסיות שהם היו רוצים לראות ביחידה. "יש באמ"ן תוכנית שנקראת 'רואים רחוק', שמשלבת חיילים מתנדבים על הרצף האוטיסטי, אספרגרים", מספרת אל"מ ר'. "גילינו שיש להם יכולות מעולות בתחומים שונים כמו פענוח. לחלקם זיכרון צילומי וירידה לפרטים. יום אחד ישבתי עם החבר'ה שלהם שהפליאו לספר על דברים בפרטי־פרטים. אחרי שבוע פגשתי אחד מהם שזכר מה שאמרתי בכל שלב בביקור. היכולות שלהם בתחום המידע הן יוצאות דופן, ואמ"ן יודע להשתמש ביכולות הללו לצרכיו".

     

    יעד נוסף הוא למלא את השורות בבני העדה הדרוזית. רק בשנת 2000 הצטרף ל־8200 חייל ראשון בן העדה, ואילו כיום משרתים בה כ־100 דרוזים, חלקם אנשי קבע. "רובם משולבים עמוק במסלול הפקת המודיעין ומיצוי המודיעין, בעיקר בזכות ההיכרות העמוקה שלהם עם התרבות והשפה הערבית", מסבירה אל"מ ר'. "היכולת שלהם להתמודד עם כמויות המידע ועם מורכבות השפה היא יוצאת דופן".

     

    את בני העדה האתיופית עדיין קשה למצוא ביחידה. "אנחנו רוצים להשקיע במקום הזה ולראות איך משלבים יותר מבני העדה הזאת. כיום משרתים אצלנו רק כמה עשרות, ובעינינו זה לא מספיק".

     

    האם התדמית של 8200 כיחידה אליטיסטית היא שגורמת לקצינה הבכירה לשים דגש כה חזק על פערים חברתיים? ר' מספקת תשובה ממלכתית משהו: "לצה"ל יש אחריות לאומית. אנחנו רואים עצמנו כצבא העם, ו־8200 משקפת היטב את הצבא. יש לי זכות וחובה לייצר שוויון במקומות שבהם צה"ל יכול לשנות".

     

    ובכל זאת, רק לאחרונה פורסם כי קצינים ביחידה, ובאמ"ן בכלל, מתנגדים לעבור לנגב, לקריית המודיעין שצה"ל מקים שם.

     

    "אני מתקוממת על זה. התקבלה החלטה בעניין ואנחנו מצדיעים להחלטות. לצה"ל יש צרכים, ואנחנו מוצאים הרבה יתרונות במעבר דרומה. 8200 ואמ"ן יעברו לנגב, ואני בטוחה ששר הביטחון והרמטכ"ל ייצרו את התנאים הנכונים למעבר הזה".

     

    וכשאל"מ ר' מדברת על "תנאים נכונים", אפשר להניח שהיא לא מתכוונת לאוהל ממוזג או לסוג הנעליים הצבאיות שיקבלו החיילים. כדי לשכנע חיילים וקצינים מצטיינים לחתום קבע צריכה היחידה להתחרות עם המשכורות הגבוהות והתנאים המפנקים שמציעים להם בתעשיית ההיי־טק האזרחי. רס"ן א', ראש תחום הון אנושי־סייבר ביחידה, אומרת שאחת ההצלחות הכי גדולות שלהם בשנים האחרונות היא להחזיק את ה"טאלנטים", כהגדרתה, בבית, "על אף שהארגון שלנו, שנקרא צה"ל, לא יודע ובצדק לפרוץ את תקרות השכר שמגיעים אליהן בתעשייה ובאזרחות".

     

    איך עושים את זה? מה הסוד?

     

    "המשמעות שאנשים מקבלים בעבודה היומיומית היא מגנט לארגון".

     

    גם משכורת של 25 אלף שקל ויותר באזרחות זה דבר ממגנט.

     

    "למרות התחושה שהולך ופוחת הדור ושאנשים הם אינדיבידואליסטים, השילוב של משמעות שלא ניתן למצוא במקום אחר, אחריות, גיוון בתפקידים, מעבריות בין נושאים וזירות שונות וגם שכר שהוא בסך הכל מכבד - משאיר אנשים מעולים בארגון".

     

    לא רוחאני. רוהאני

     

    תוכנית לימודית חברתית אחרת שעליה אמונה אל"מ ר' נקראת "עתיד", ומטרתה לחזק את לימודי הערבית והפרסית בקרב תלמידי תיכון. התוכנית פועלת בשני בתי ספר - כברי בצפון וברנקו וייס בבית־שמש. סגן נ', מפקד מחלקת האזנות בבסיס של 8200 בצפון, הוא אחד מבוגרי התוכנית ואף מדריך בה בעצמו. "המיונים לתוכנית החלו כבר בכיתה ח', וחיפשו תלמידים בעלי מוטיבציה ויכולת קליטת שפות. נ' לא גדל בבית שבו מדברים ערבית - "אני בכלל רוסי", הוא מחייך - אבל משהו משך אותו ללימודים האינטנסיביים. "התחברתי לשפה ומרגע שנכנסתי לתוכנית, החיבור גדל. זה לא לימודי ערבית בסיסית של בגרות בבית ספר, אלא הרבה מעבר. מכניסים לך את התרבות, וכל שיעור מתחיל עם ידיעה אקטואלית. אם לא הייתי בתוכנית, בחיים לא הייתי מגיע לכאן".

     

    מתוך 50 תלמידים שהחלו את התוכנית יחד עם נ', 18 סיימו. 17 מתוכם התקבלו ל־8200, שהרוויחה חיילים עם ערבית מצוינת כבר ביומם הראשון לשירות.

     

    לפני כמה שנים התרחבה התוכנית גם ללימודי פרסית. אל"מ ר': "מגיעים אלינו כיום חיילים שאף אחד מהם לא ידע מילה בפרסית קודם, ועכשיו יש מערכת שהופכת אותם לפרסיסטים בתרבות ובשפה. זה הסיפור וזה היופי".

     

    סגן ע', שמשרתת כיום בבסיס דרומי של היחידה, השתתפה במחזור הראשון של התוכנית. "לא תכננתי ללמוד פרסית", היא אומרת, ומספרת שהכל החל בערב מגמות בכיתה ט'. "היה שם רמ"ד (ראש מדור - ג"ל) שהציג את התוכנית ללימודי פרסית. ראיתי מצגת מאוד מרשימה על התוכנית וזה דיבר אליי. אתה לא חושב שהחלטה כזו, שאתה מקבל בכיתה ט', תהיה כל כך משמעותית לחיים, ובדיעבד זו ההחלטה הכי חשובה שקיבלתי עד היום".

     

    ומתברר שזה עוזר לה גם בבית. "בכל פעם שיש נאום של נשיא איראן בטלוויזיה אמא שלי אומרת לי לבוא ולתרגם. למרות שיש תרגום היא רוצה להיות בטוחה".

     

    ויש לה גם טיפ: "לא אומרים רוחאני. אם הוא ישמע את זה בתקשורת הוא יתעצבן. תגידו רוהאני".  

    good.guy953@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 10.05.18 , 17:48