רביעי 26 בספטמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ה"אוצרות" שנותרו מאחור | צילום: חנן גטריידה
    ממון • 12.05.2018
    מיליארדי שקלים ונוסטלגיה ישראלית: כך נראה פירוק רשות השידור
    למרות ששידוריה הסתיימו לפני שנה, ידיו של המנהל המיוחד של רשות השידור (בפירוק), ברי בר–ציון, עדיין עמוסות: ממכירת הנדל"ן היקר, דרך שמירה על זכויות המפוטרים ועד הצלת פיסות ההיסטוריה • "הוצאנו טונות של מסמכים, 600 אלף תקליטים וסרטי הקלטה היסטוריים. אין לזה תקדים"
    מאת גד ליאור

    ב־650 חדרי בנייני רשות השידור, המפונים מהציוד שבתוכם, נמצאות אינספור פיסות היסטוריה. בין השאר מצא אחד העובדים, בחדר ששימש לשידור תוכניות בשנותיה הראשונות של המדינה, דפים בכתב ידה של המשוררת נעמי שמר, שבהם תיכננה את תוכניתה המיוחדת על שאול טשרניחובסקי. כותרת הדף: "שחקי, שחקי", על שם שירו המפורסם שנכתב באודסה שבאוקראינה.

     

     

    ברי בר־ציון | צילום: דוד וינוקור
    ברי בר־ציון | צילום: דוד וינוקור

     

    בחדר אחר גילו העובדים את תלבושת הנוצות שלבשה דנה אינטרנשיונל באירוויזיון שבו זכתה. גם פסנתר היסטורי, שעליו ניגנו גדולי המוזיקאים בישראל בשנות המדינה הראשונות, הוצא בזהירות מאחד החדרים ונשמר "במקום בטוח" במחסן זמני של רשות השידור. "את זה לא נמכור", מבטיח ברי בר־ציון, המנהל המיוחד של רשות השידור (בפירוק).

     

    שנה חלפה מאז הפירוק הגדול אי פעם של תאגיד ממשלתי בישראל. ב־15 במאי 2017 נדמו שידורי רשות השידור, תחילה בטלוויזיה ואז ברדיו, ובמקומה החל לפעול "כאן", תאגיד השידור הציבורי. אבל הפירוק הענק הזה נמשך עד היום, וכולל לא פחות מ־15 מתחמים שהיו שייכים בעבר לרשות השידור, בהם שתי תחנות טלוויזיה ושמונה תחנות רדיו. הפירוק כולל גם פיצויים ל־1,100 עובדים מפוטרים, שחלקם עבדו ברשות השידור יותר מ־40 שנה.

     

    "זה פירוק שלא היה דוגמתו בארץ בהיקפו וזו לא משימה משמחת במיוחד לראות את הבניינים הרבים של הרשות מתרוקנים ואת מאות העובדים שאיבדו את עבודתם. אבל אנחנו דואגים לכל אחד ואחד מהעובדים הללו ומנסים להפיק את המקסימום גם מהציוד הרב שליווה את הרשות עוד מלפני קום המדינה", מספר בר־ציון (53). הוא מונה כבר באוקטובר 2015, כאשר הוחלט סופית על הקמת תאגיד השידור הציבורי. בר־ציון מונה תחילה כדי לשמור על השידור הציבורי באיכות גבוהה ובכמות שידורים מספקת עד לסגירת רשות השידור. אחר כך היה עליו לדאוג להעברה מסודרת של חלק מהציוד לתאגיד, וזה כשנה הוא עוסק בפירוק הסופי של הרשות. בר־ציון היה בעבר יועצם הבכיר של ארבעה מנכ"לי משרד האוצר — שמואל סלבין, בן־ציון זילברפרב, אבי בן־בסט ואוהד מראני, וכן ניהל במשך ארבע שנים את בית החולים "ביקור חולים" בירושלים, הציל אותו מפשיטת רגל ומכר אותו לארקדי גאידמק.

     

    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות

     

    כאמור, הפירוק מורכב במיוחד וכולל מתחמים כמו בנייני הטלוויזיה ברוממה שבירושלים ובשרונה בתל־אביב, ותחנות הרדיו של קול ישראל בבניין החוטים בבירה, ברחוב הלני המלכה בירושלים (מבנה שהוקם ב־1903 על ידי קיסרית אתיופיה) ובמתחם שרונה. בחיפה ובבאר־שבע היו לרשות השידור אולפני שידור ומערכות. כן היו לה בניינים שמהם פעלו עובדי מחלקת גביית האגרה בירושלים, בנצרת, בחיפה, בבאר־שבע, בטבריה ובראשון־לציון. היה לרשות גם מרכז הדרכה ברחוב הלל בירושלים ואת בניין סרגיי ההיסטורי במגרש הרוסים, שהועבר לאחרונה לרשות בתי המשפט בירושלים.

     

    מטה הפירוק יהפוך למלון

    מהיום שבו הוחלט על הקמת התאגיד ועד לסיום שידורי הרשות צומצם מספר העובדים מ־1,600 לפחות מ־1,100. עם סגירת הרשות, ב־15 במאי, פוטרו כל שאר העובדים. לצורך תשלומי הפיצויים, הפנסיה והטבות שונות לעובדים הועמד סכום חסר תקדים של מיליארד שקל. ב־16 במאי גויסו מחדש 90 עובדים, שמהם נותרו השבוע רק 40, וזאת לצורך פעולות הפירוק הענפות.

     

    באילו סכומים מדובר? חצי ממתחם שרונה בתל־אביב נמכר ב־1.3 מיליארד שקל ליזמים להקמת בנייני מגורים יוקרתיים. שני המתחמים ברוממה בירושלים יוצאים כעת לשיווק ליזמים שיבנו 130 יחידות דיור לציבור החרדי. הבניין ההיסטורי של בית החולים "שערי צדק" בירושלים, שבו שוכן כעת מטה הפירוק, יישאר כבניין לשימור וייהפך למלון פאר. במגרש החניה יוקמו ארבעה גורדי שחקים למסחר ומגורים. השווי טרם ידוע, אך מדובר במאות מיליוני שקלים.

     

    הפתק בכתב ידה של נעמי שמר
    הפתק בכתב ידה של נעמי שמר

     

     

    "מהמבנים שאנחנו מפנים כעת הוצאנו טונות של מסמכים, 600 אלף תקליטים וסרטי הקלטה היסטוריים, ציוד שידור, חלקו היסטורי ושווה ערך מוזיאוני. 30 אלף פריטי שידור משוכללים, טונות של ריהוט ומחשוב. לאלה ניתן להוסיף את ארכיון הטלוויזיה ההיסטורי הגדול שכבר הועבר לרשות התאגיד", אומר בר־ציון, "מדובר לא רק בערך כספי לא מבוטל אלא בערך היסטורי שאין שני לו בתולדות המדינה".

     

    הרחק מהכותרות, קיימה רשות השידור בשנה האחרונה עשרות מכירות פומביות של ציוד שהוצא מבנייני הרשות — מרשמקולים מימי ראשית המדינה ועד לאביזרי שידור של הטלוויזיה והרדיו, מכשירים ואפילו מוטות ברזל שחולצו מתוך קירות בניינים שמיועדים להריסה, כמו בניין הטלוויזיה בירושלים. ציוד ומסמכים בעלי ערך היסטורי כבר הועברו לגנזך המדינה ולספרייה הלאומית. בר־ציון: "מדובר בטונות של מסמכים שהיה צריך למיין. פרוטוקולים מישיבות, כל הכתבות על רשות השידור וארכיון הרשות, שכלל מאות אלפי גזרי עיתונים בכל נושא בעולם ובארץ. ספרים רבים תרמנו לספריות בפריפריה שהקימה רכבת ישראל וגם לבתי כלא ולספריות עירוניות".

     

    אגב, רשות השידור בפירוק לא מוותרת על גביית 600 מיליון שקל חובות מאזרחי המדינה שלא שילמו את האגרה, במיוחד ערב קבלת החלטת הממשלה להפסיק לגבותה משנת 2015. בפעולות הפירוק כבר גבתה הרשות 200 מיליון שקל מהחובות, וכעת ממשיכה רשות האכיפה שבמשרד המשפטים בניסיונות לגבות את שאר הסכום.

     

    הרשות מטפלת בימים אלה גם בתביעות של כ־850 ספקים ועובדים לשעבר נגד הרשות על חובות, ותביעות שונות של עובדים. כיום נשארו רק עוד 60 תביעות, שבהן מטפלת כונסת הנכסים הרשמית של המדינה, עו"ד סיגל יעקובי. ומה יעשה בר־ציון אחרי שיסיים לפרק את רשות השידור? "מה שבטוח – בפירוק ענק שכזה כבר לא אעסוק".

     

     

     

     

     

     

     


    פרסום ראשון: 12.05.18 , 19:58