דמעות זה לא משהו שהעיניים שלי מכירות. מעיין הדמעות יבש אצלי לפני שנים, אולי סוג של מחסום, הגנה מהבעה של רגשות. להוציא מים מאבן.

במוצאי שבת באחת וחצי בלילה, כשארבע המנחות הפורטוגליות המוגזמות הכריזו סוף־סוף את שם המדינה שקיבלה הכי הרבה קולות אצל מיליונים ברחבי אירופה והכתירו רשמית את זוכת אירוויזיון 2018, נטע, זה קרה. דמעה אחת הגיחה לה פתאום. ואז נטע הזוכה עושה את הדרך לבמה, ואני כבר ממש דומעת.  

כשאני עשיתי אותה דרך לבמה לפני 20 שנה, ובכל הימים שבאו אחר כך, לא הצלחתי לבכות. הפעם זה קרה. כנראה שעם ההתרגשות, השמחה והגאווה היה בי חלק שחזר גם אל מה שהרגשתי אז ולא יכולתי לעכל בזמן אמת. הצפה רגשית כזו, שבה אני ונטע מתערבבות זו בזו.

ראיתי את נטע חווה את הרגע המאושר הזה של התרוממות הרוח, האושר, הסיפוק, תחושת הריחוף הזו, שמה שהיה החלום הוא פתאום אמיתי. יואב צפיר, המלכה האם של כל הזכייה הזו, מילמל: זה לא אמיתי. לא מאמין שזה קורה, נכון שתיכף מישהו יבוא ויגיד שזה לא באמת ונתעורר למציאות? 

הייתי שם עם נטע שעל המסך ורציתי לחבק אותה, על כל מה שיקרה לה ממחר בבוקר. על החיים החדשים שלה, שהיא עדיין לא יכולה להבין מה יביאו איתם, על זה שהיא נפרדת באיזשהו אופן מהנטע שהייתה עד עכשיו והולכת לברוא בעצמה, ולהכיר את נטע החדשה. נטע שהולכת לחיות חיים חדשים שלא חלמה עליהם, שמעט מאוד אמנים ישראלים חוו. שהיא הולכת לחרוש את אירופה ולהיות קצת בובה, טוי של המערכת, של תכתיבי ההצלחה. אבל היי, זה יהיה שווה וכדאי.

כשנטע שרה עם כל המשלחת באקסטזה ודגלי ישראל מילאו את המסך, הדמעות יבשו ואושר גדול הציף אותי. הניצחון הזה הוא לא רק ניצחון על  45 זמרים ושירים ומדינות, והוא לא רק זריקת גאווה ושמחה לנו, שלא רגילים לשמוע את השם ישראל על המסך כשלפניו חיבוק ואהבה, ואחריו דוז פואה. הוא לא רק ניצחון שמביא את אירוויזיון 2019 לישראל, ואיתו אלפי תיירים (שלטובתם אני מקווה שהתחרות תתקיים בתל־אביב, עיר החופש והים שמחבקת את כולם, ורחוקה רק 40 דקות מהבירה הנצחית והיפהפייה הרבה יותר — שתקבל את האורחים לטיולים במקומות הקדושים). זה לא רק ניצחון הכישרון, הקסם והחוכמה של נטע.

יותר מכל זה ניצחון שמעביר מסר שהיום, בארץ, הוא חשוב יותר מתמיד: מותר לך להיות מי שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה, ואם תקבל ותאהב את עצמך כמו שאתה, תוכל להגיד לעולם: לוק אט מי, איי אם ביוטיפול. והעולם? הוא יחזיר לך באהבה גדולה ובדוז פואה.

כמה סמלי שהתחרות של נטע הייתה, בסופו של דבר, מול זמרת דקיקה במידות דוגמנית שרקדה בפיתולי גוף ובהשפרצת סקס, כפי שהעולם מצפה מזמרת שכזו. נטע באה עם מודל אחר של יופי ונשיות, ומאות אלפי ילדות באירופה נוכחו לדעת את מי אהבו יותר בסופו של הערב.

אהבתי את נטע מהרגע הראשון שראיתי אותה. כששמעתי את השיר שתפרו לה דורון מדלי וסתיו בגר באופן מדויק ומושלם, הייתי בטוחה שהשנה ישראל זוכה. אבל בתחרויות, ובמיוחד בתחרות כזו, אי אפשר להיות בטוחים עד שזה נגמר וצוות השיפוט מאזרבייג'ן מחלק את הנקודות. אז חווינו דרמה ומתח מורט עצבים, ולבסוף הפי אנד. הערב נגמר רק כשהגברת המוכשרת והמלאה בכל טוב עלתה ושרה לנו שוב.