אפקט הפרפרים

ענקיות הכימיקלים לחקלאות תרמו להידלדלות אוכלוסיית פרפרי המונרך. עכשיו, מדווח אתר סי־אן־אן מאני, הן משתפות פעולה להצלתם. המטרה: למנוע את הכללת הפרפרים ברשימה הבאה של בעלי החיים בסכנת הכחדה, שתתפרסם ביוני 2019. הסיבה: הגדרתם כמין בסכנת הכחדה עלולה להשית על החברות שורה של הגבלות ואיסורים.

וכך, יריבות כמו מונסנטו, BASF, דאו־דופונט וסינג'נטה מתמקדות בימים אלה בהצלת הפרפר הכתום־שחור־לבן, שנקרא בעברית דנאית מלכותית. ב־20 השנים האחרונות הצטמקה אוכלוסיית הפרפרים האלה ב־90%, בגלל גורמים כמו שינויי האקלים, הפיתוח האורבני ומחלות צמחים.

אבל לדעת מומחים, גורם מרכזי להידלדלות הדרמטית הזאת הוא חיסול צמח האסקלפיאס, הצמח היחיד שעליו מטילות הפרפריות את ביציהן.

כיצד הושמד הצמח? ב־1996 השיקה מונסנטו מוצר מהפכני: פולי סויה מהונדסים גנטית שיכולים לשרוד את קוטל העשבים שלה ראונדאפ. חקלאים ששתלו סויה כזאת — ואחר כך כותנה, תירס ועוד — יכלו לרסס בראונדאפ בלי חשבון. התוצאה: צמח האסקלפיאס הפסיק לגדול בין שורות היבולים, ובית הגידול של הדנאיות הצטמצם.

הטכנולוגיה שינתה את פני החקלאות המודרנית, כשחברות נוספות פיתחו קוטלי עשבים מתאימים ליבולים המהונדסים. בין 1997 ל־2014, שיעור שדות הסויה בארה"ב שנזרעו בהם זרעים עמידים לקוטלי עשבים זינק מ־17% ל־94%, שדות הכותנה מ־10% ל־91% והתירס מ־4.3% ל־89%.

אז עכשיו חברות הכימיקלים משקיעות כסף בפרויקט יקר: עידוד החקלאים לשתול צמחי אסקלפיאס באדמותיהם.

משבר קיווי

משבר בניו־זילנד: עונת הקטיף של הקיווי בעיצומה, ויש מחסור חמור בעובדים לקטיפת הפרי ולאריזתו. מדובר בעבודה פיזית קשה, מדווח "הגרדיאן", בשכר מינימום. הפתרון הממשלתי: תיירים יוכלו לשנות את הוויזה שלהם ולעבוד בפרדסים ובבתי האריזה.