yed300250
הכי מטוקבקות
    קרן פלס
    7 ימים • 15.05.2018
    כפרת עוונות
    למה לא קיבלתי את נטע ברזילי לקברט שלי ולמה היא הסתדרה מעולה גם בלעדיי
    קרן פלס

    לפני שנה וחצי עשיתי אודישנים לקברט שלי. הגיעו המון בנות. רק אחת באמת הטריפה לי את המוח - קראו לה נטע. לא ראיתי ולא שמעתי דבר כזה מימיי. הרגשתי כאילו נפלה עליי מהשמיים מתנה. דמיינתי את כל הדברים היפים והמופרעים שנעשה יחד ולא יכולתי כבר להתאפק.

     

    רגע לפני שהייתי אמורה להתקשר לכולן ולדווח להן שרק נטע התקבלה - הבנתי שלא, זה לא הולך לקרות בינינו. לא הפעם. לא בתחנה הזאת. מישהו או מישהי בהפקה (לא מגלה מי זה היה) התנגדו. טענו שהיא לא מתאימה, ומה הקשר. פחות התחברו ללופר, לביט בוקס, לכוריאוגרפיה.

     

    אמנות זה עניין של טעם, ובעוד אני נטרפתי מכל מה שהביאה לחדר, והייתי מעוניינת להינשא לה, הם הלכו לרבנות.

     

    ומה אני עשיתי? לא לחצתי. ניסיתי לשכנע, אבל רק קצת. אני אדם שרגיל לעבוד בצוות ולכבד סמכות. עכשיו אני יודעת שטעיתי כשנתתי להם להטעות אותי. שאיפשרתי להם להגיד את המילה אחרונה, למרות שאני זאת שכתבה את הקברט. אבל קארמה זה דבר מופלא. מה שצריך לקרות בדרך כלל קורה, אם לא נתאמץ כל כך להפריע לו.

     

     

    כשהתקשרתי להודיע לה שזה לא היא ‑ זה אנחנו, היא נשמעה חייכנית ואופטימית. אמרתי לה שהיא מדהימה ושבאסה שלא יקרה בינינו הפעם, אבל בטוח עוד ניפגש. נטע קורצה מהחומרים הנכונים. היא האמינה.

     

    כמה חודשים אחרי אותה שיחה, ישבתי באודישנים של "הכוכב הבא לאירוויזיון". פתאום בחורה שנראית לי מוכרת נכנסת. שאלתי אותה מאיפה אנחנו מכירות. היא אמרה, ״עשיתי אודישן ממש גרוע לקברט שלך״. מה היה גרוע באודישן שלה? אולי רק ההם מההפקה. מיד נזכרתי בצמרמורת שחטפתי אז וצרחתי עליה שהיא הייתה מדהימה ולא התקבלה רק בגלל שאני מטומטמת.

     

    בשידורי קשת עשו מזה פרומו. זה רץ בלי הפסקה בפריים טיים, ואני הייתי גאה בו מאוד. סוף־סוף ניתנה לי הזכות לתקן את הטעות ההיא ועוד בפומבי.

     

     

    לפעמים טוענים נגדנו שיש לנו, השופטים, פייבוריטים בתוכנית. שזה לא בסדר ולא הוגן. מה לא בסדר בהעדפה של מישהו שקולע יותר לטעמך? ואני באמת העדפתי אותה העונה.

     

    נכון, היו לנו השנה מתמודדים מוכשרים בקטע אחר. כמה מהם היו זוכים בהליכה בכל עונה אחרת, אילולא צצה פתאום נטע. וגם תהיה להם קריירה, אני משוכנעת, רק שיריית הזינוק שלהם לא תהיה תחרות האירוויזיון.

     

    לא הסתרתי את נטיות הלב שלי ואת אהבתי אליה ואל כל מה שהיא עושה או מייצגת. נהניתי ללוות את הבחורה המיוחדת הזאת במסע אל הלב של רבים כל כך. כשאמרתי לחברים שלי בשולחן השופטים: ״טוב, תתכוננו, כי הולך לעוף לכם המוח" התכוונתי בעצם לומר - ״הפעם זה לא יקרה לי שוב! אף אחד כבר לא יגיד לה לא. לא כל עוד אני בחדר!״

     

    אומרים שאסור להתייחס לאף סירוב כלא מוחלט. שצריך עור של פיל כדי להיות פרפר חופשי. שאת צריכה להאמין בעצמך, יותר מלמה שאומרים אחרים. שמה שצריך לקרות - יקרה! וזה נכון. אם אין לך את הבערה הפנימית הזאת, לא תוכלי לשרוף את העולם. אם יש לך אותה - גם אלף דמעות ייאוש לא יכבו אותך.

     

    כתבתי כאן באחד הטורים האחרונים, שכל כך הרבה אנשים אמרו לי לא, ושבטח גם אני עצמי סירבתי למישהו פעם בטעות ושאם הוא קורא את זה עכשיו, שלא יקשיב לי. למה מי אני? ולמה לעצור בגלל ברקס שמישהו אחר דפק?

     

    כל מסע להגשמה עצמית מחייב, קודם כל, להאמין בעצמך יותר מלנבואות שחורות של אחרים. את יכולה להיות מריל סטריפ ולא להתקבל לסרט סטודנטים. צריך רק לעשות את כל הדרך. לאט. ללמוד לזחול, לפני שעפים.

     

    אז אני מודה. העדפתי את נטע. במהלך העונה הזאת החלטתי להיות זאת שדואגת שהאוסקר יגיע למריל. רבתי עם מי שצריך, ופעם אחת אפילו סימסתי לחברה באמצע ביצוע שלה: ״תשלחי לי אמבולנס דחוף!!!״

     

    לא הייתי לבד. באחד הביצועים שלה יואב הבמאי יצא מחדר העריכה המום. נפגשנו מול הדלת, כשנטע עומדת מולנו עם גיטרה ולה מיתר אחד, רגע אחרי הביצוע של "אבניבי".

     

    ״מה הולך פה??״ צעקתי לו. ״אני לא יודע. לא קרה לי דבר כזה בחיים״, הוא אמר לי ושם ידיים על הראש.

     

    אני מכירה אותו שנים. עובדים יחד כבר המון זמן. הוא מעולם לא עזב את החדר שלו תוך כדי צילומי תוכנית. מעולם גם אני לא פגשתי באודישנים מישהי שיכולה להיות מורה שלי בכל כך הרבה תחומים. והתאהבתי בה. אני מודה באשמה. רציתי לראות אותה מראה לכולם - כולל לי - ובעיקר לעצמה.

     

     

    כל החיים אנחנו מתכוננים לחיים. בטח רגע לפני המוות יגיע ה״אההההה... עכשיו הבנתי״, ורק אז נוכל להתחיל. אבל כדאי ללמוד את השיעור כבר עכשיו: כשגבר אומר לך שהוא לא מעוניין בך, זה לא כי את לא מעניינת. כשלא מקבלים אותך לתפקיד מסוים, זה לא כי את לא תפקודית. כשאת נכשלת באודישן - זה עדיין לא הופך אותך לכישלון.

     

    יודעים מתי הפכתי למוזיקאית? זה קרה בגיל 19, כשהלכתי למכונה אוטומטית בדיזנגוף סנטר והדפסתי כרטיס ביקור ״קרן פלס - מוזיקאית״.

     

    העולם מלא מילים, ולמרות שהשתמשו כבר בכולן, עדיין יש לנו אפשרות לכתוב שיר חדש לגמרי. ״בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ״. או שאולי אפשר לפסק את זה אחרת - ״בראש יתברא אלוהים. אתה שמיים ואתה ארץ״. כי אם שומרים את הרגליים על הקרקע ‑ השמיים הם לא הגבול.

     

    איזה כיף שזכינו באירוויזיון!! ואיזה כיף שזכינו בו איתך נטע! אני אוהבת אותך, בעיקר, כי את כל כך אוהבת את עצמך!

     

    agvaniot@gmail.com

     


    פרסום ראשון: 15.05.18 , 22:33
    yed660100