היה יום שמש נעים באתונה והטברנות ניגנו את הבוזוקי וסיפקו סופלקי להמונים, אבל בשעות הערב נראתה תנועה כבדה של אנשים במתחם האולימפי הבוהק, ולא כדי לראות את פנאתינייקוס או אולימפיאקוס. אנריקה איגלסיאס הגיע לעיר, וה־OAKA המיתולוגי מחכה מלא לחלוטין. ביילמוס לנצח.

ארבע שעות לפני המופע מסתובבים אנשי ההפקה מודאגים ומכווצים את המצח. המטוס של איגלסיאס מתעכב, מה שאומר שלא תהיה לו הכנה מושלמת. יעברו עוד שעתיים מורטות עצבים על ההפקה עד שהנסיך הלטיני יסובב את הכובע וירד מהמטוס. בניגוד לריהאנה, שעשתה בישראל דבר דומה והגיעה היישר לים המלח, איגלסיאס דוהר ישירות להיכל. הנגנים שלו וזמרות הליווי, בינתיים, מחכים בחדרי ההלבשה לצד ערימות של חטיפי אנרגיה ורד בולים, בלי וודקה. חלקם ישנים על הרצפה. אחרי עשרות הופעות בדרכים, אין מקום שלא נוח להירדם בו. בניגוד לאנשי ההפקה, הם לא נראים מוטרדים מהעיכוב של איגלסיאס. הבחור מהרצפה התעורר ושאל "איפה אנחנו", קיבל את התשובה ביוונית, הבין והמשיך לישון. לכל עולם זוהר יש את מאחורי הקלעים המאובקים שלו.

גוף מתוחזק תמידית

שעתיים לפני המופע מציץ פרצוף מוכר עם כובע, ג'ינס מעודכן וקפוצ'ון שמתיישב היטב על גוף מתוחזק תמידית בחדר כושר, נטול קמח לבן וסוכרים. אנריקה איגלסיאס כאן, וכמו ששר פעם אריק איינשטיין, דופק חיוכים לכל הכיוונים. עוד לפני שהוא נכנס לחדר ההלבשה שלו, הוא עובר בין אנשי הצוות, שואל מה קורה, מסתכל על רשימת השירים ומבטיח שהוא בכושר גם אחרי הטיסה. אחר כך הוא מתמסר בצורה בלתי אמצעית לתקשורת. יש לו עשרות מיליוני מעריצים ועוקבים ברחבי העולם, אבל אפילו לא גרם של יהירות לשמירת מרחק. הראש יכול להיות בעננים, מסיבות מובנות, אבל הרגליים על הקרקע.

בחדר ההלבשה אני פוגש את שחר הורביץ, 38, שנולד ברחובות ומדבר עברית מצוינת אם כי לא נטולת מבטא. הוא מנגן כבר שנתיים וחצי כגיטריסט מוביל בצוות של איגלסיאס. לפני כן ניגן בלהקת Smash Mouth ובארץ היה סאונד ־מן של מוניקה סקס ובקליינר של הדג נחש. הורביץ גדל בירושלים ועזב את הארץ ב־2003 ללוס־אנג׳לס, אחרי הפיגוע ב"מייק'ס פלייס" בת"א. "הפיגוע הזה טילטל אותי", הוא נזכר, "ואמרתי שאני חייב לעוף לפני שאיזה מחבל מוריד אותי. אחרי שהייתי בסמאש מאות', הסאונד־מן של הלהקה, שהוא הסאונד־מן של אנריקה, אמר לו 'אתה צריך לשמוע את הגיטריסט שלנו'. באתי לאודישן בסטודיו, צילמתי וידיאו של ביילמוס ולמדתי את החלקים המובילים. התקבלתי".

איגלסיאס תמיד כזה לבבי מאחורי הקלעים או שתפסנו אותו ביום טוב?

"הוא בנאדם מאוד כיפי. מגיע במטוס שלו אחרינו, אבל אין דיסטנס. כשהופענו בישראל הוא פנה למשפחה שלי בהיכל וזה היה מאוד מרגש. שמע, זו חוויה אדירה. יש המון הופעות בשנה. אני רואה את כל העולם. הייתי איתו בלבנון, נכנסתי בזכות הדרכון האמריקאי. יצא לי גם לנגן עם סמאש מאות' בעיראק ובכוויית לחיילים אמריקאים. הסתובבנו בארמונות של סדאם חוסיין ונזכרתי שכשהייתי בן 10 הוא שלח עלינו סקאדים. זו הייתה סגירת מעגל הזויה".

חצי שעה למופע. איגלסיאס נכנס להסתדר, אחרי שהשלים סמול טוק עם כל מי שצריך. רגע לפני הוא מתבקש להיעצר לסלפי עם גברת בת יותר מ־80 שהגיעה עם הבת שלה. למרות לחץ הזמנים והמבט הנוזף־עד־מבוהל מהמנהל שלו, איגלסיאס לא יכול לומר להן לא. "קשה לי לסרב", הוא אומר, "גם אם לפעמים זה לא מתיישר עם לוחות הזמנים. אני תמיד מעריך ואעריך את הקהל ואוהב להסתכל להם בעיניים. אלה רגעים מאוד חשובים לי". קוראים לזה צ'ארמר.

זוג תחתונים מעופף

גם באולם היווני הסטטיסטיקה לא מספרת משהו אחר לעומת הנתונים של איגלסיאס בשאר העולם. 90 אחוז מהקהל מורכב מנשים, בכל הגילאים, ויש כ־20 אלף ביציעים ועל הפרקט. כשהאורות כבים מגיע מפלס הצרחות ללבל קוסמי שנטע ברזילי רק יכולה לחלום עליו. האיש עם הכובע דוהר לבמה ופותח עם I'm a Freak המקפיץ שמכניס את הקהל למצב הרוח הנכון. איגלסיאס אוהב לרוץ, והוא עושה את זה בין שתי במות, אחת מהן נטועה ממש בתוך הקהל, כך שגם חלקים פחות אטרקטיביים של היציעים זוכים לזוויות צילום מאוד נוחות, כי צפייה בלבד זה של הדורות הקודמים, העתיקים. עד כמה הוא נשען על פלייבק כמו זמרי לטינו־פופ אחרים? לעיתים, אם כי במינון נמוך יחסית. מדי פעם הוא מוריד את המיקרופון כדי לתת לקהל לשיר. כשהגיע השיר החמישי בתפריט להערב, Bailamos, להיט הענק שהוזמן מוויל סמית' לסרט Wild Wild West, ראיתי זוג תחתונים שעף לכיוון הבמה. איגלסיאס, שרגיל למחוות כאלה, המשיך לנסות לשיר בין הזעקות. זה הלך לו.

איגלסיאס הוא פרפורמר מהזן המשובח ביותר, והיתרון הגדול שלו הוא יכולת השליטה הפנומנלית בקהל. האיש מרגיש במדויק את הצופות שלו, גם את הצופים. הוא יודע על איזה כפתורים ללחוץ ומתי, היכן כדאי ללחוש ובעיקר נכנס כמה וכמה פעמים לתוך הקהל, מתמסר לליטופים, מענטז ומסתכל למעריצים בעיניים. בשורה הראשונה שלפני המחסומים אני שומע עברית, ונזכר שפארק הירקון די רחוק מפה. אלה הן רחלי אביסרור (23), מורן בן־דהן (37) ופנינה קהלני (55) שהגיעו במיוחד לאתונה כדי לצפות באיגלסיאס וכמובן לא ייתנו לאף אחת לגזול להן את המקום הטוב ביותר באולם. "הוא אגדה", מתמוגגת קהלני, "היה שווה כל דקה".

זו הופעת דה בסט אוף, ואין לאיגלסיאס שום רצון לחנך את הקהל שלו לערוך היכרות עם שירים לא מוכרים. Tonight, הבלדה Hero שהוא מבצע בדואט עם המעריצים, וכמובן להיט הענק Bailando, נכללים ברשימה, וגם הפצצה מהשנה האחרונה Súbeme la radio שהוא אמור לבצע בפארק הירקון ב־27 במאי עם רותם כהן, אחרי שהשניים כבר צילמו יחד קליפ בגרסה נוספת לשיר המשלבת עברית. את המופע הוא מסיים עם I Like It שיצא ב־2009 עם פיט בול וסוחף גם בלעדיו.

הטרנד הלטיני שוטף היום את העולם, מרכז קהל עצום של מעריצים. איגלסיאס הוא השליט הנודד שלו. באתונה הוא הוכיח שוב מדוע הגיע למעמד כזה.

*

צילום: Alan Silfen

מה הוא ישיר

1. I'm a Freak

2. I Like How It Feels

3. Heartbeat

4. Duele el corazón

5. Bailamos

6. El perdedor

7. El baño

8. Be With You

9. Tired of Being Sorry

10. Escape

11. Tonight (I'm Fuckin' You)

12. Ring My Bells

13. Súbeme la radio

14. Hero

15. El perdón

16. Bailando

17. I Like It