ארתור אדוארדס זוכר את התמונה המלכותית הראשונה שלו שהפכה לסמל. "הנסיך צ'ארלס היה בן 28 כשהתחלתי ללוות אותו במסגרת עבודתי כצלם לענייני בית המלוכה של 'הסאן'", הוא מספר בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות". "נסעתי איתו שלוש פעמים בשבוע למשחקי פולו ושנאתי כל רגע.
"יום שבת אחד התבקשתי ללוות את הנסיך למשחק פולו במועדון קטן בסאסקס. אחד המקורות שלי דיווח שהוא הגיע למשחק עם בחורה צעירה, אחת בשם ליידי דיאנה ספנסר. התחלתי לחפש מסביב את הליידי וראיתי נערה צעירה עם שרשרת ועליה תליון עם האות די. שאלתי אותה אם היא ליידי דיאנה ואחרי שהינהנה, ביקשתי לצלם אותה. היא נעתרה בביישנות.
"התקשרתי למערכת וביקשתי פרטים על אותה ליידי. כשאמרו לי שהיא בת 19 סירבתי להאמין שצ'ארלס יוצא עם נערות כה צעירות. כעבור חודש נהגתי ליד טירת בלמורל, הטירה המלכותית בסקוטלנד, וראיתי את צ'ארלס ודיאנה בין העצים. צ'ארלס קלט אותי, רתח מכעס והתפרץ לעברי. באותו רגע הבנתי, 'זהו זה, היא הכלה המיועדת'. למחרת תמונתם הופיעה על שער העיתון.
"אחרי שהבנו שהיא האחת, נודע לנו שהיא עובדת בגן ילדים. הלכתי לכל גן במערב לונדון עד שהגעתי לגן 'יאנג אינגלנד'. דפקתי על הדלת ושאלתי אם מישהי בשם דיאנה עובדת שם, וכעבור כמה דקות היא יצאה החוצה עם כמה ילדים כרוכים סביבה. צילמתי אותה, ולמחרת בבוקר הכותרת הייתה 'הנערה של צ'ארלס'. היא כעסה, ובפעם הבאה שראתה אותי אמרה לי, 'אני לא הנערה של אף אחד'".
דביקים במטרה: "מעולם לא ראיתי זוג מלכותי כה מאוהב, חם, נוגע ומחבק כמו הארי ומייגן. הם כל הזמן מסתכלים זה על זה במבט אוהב, כאילו כל מה שהם רוצים עכשיו זה למצוא חדר להתייחד בו. מבחינתי, כצלם, לפעמים זה משעמם. כמה תמונות שלהם אוחזים ידיים אתה יכול לצלם? וויליאם וקייט הרבה יותר מאופקים, אבל בינתיים נראה שדי מצליח להם".
כך החל הרומן של אדוארדס עם משפחת המלוכה, שנמשך כבר 40 שנה ("41, ליתר דיוק", הוא מתקן), ושהפך אותו לצלם המלכותי של בריטניה. אמנם לא מדובר בתואר רשמי מהארמון, אבל אדוארדס נחשב בעיני רבים, גם בעיני בני ה־משפחה, לצלם המלכותי הכי מנוסה. הוא היה לצידם ברגעים הרשמיים והממלכתיים, בחתונות ובלוויות, אבל ההישגים הגדולים ביותר של עבודתו הם דווקא בתמונות שהנציחו רגעים קטנים, אנושיים ואינטימיים של מי שמתווכים לעולם דרך שלל פילטרים.
ריח רגליים מלכותיות
מחר יצלם אדוארדס את הנסיך הארי בא בברית נישואין עם מייגן מרקל בקפלת סנט ג'ורג' שבארמון וינדזור. זו תהיה החתונה המלכותית המי־יודע־כמה שהוא מצלם, אחרי שתיעד בעדשתו את חתונתם של צ'ארלס ודיאנה, של צ'ארלס וקמילה, של ויליאם וקייט והמון חתונות של בני המשפחה האחרים. אבל עבור אדוארדס, צילום החתונה הקרובה הוא רגע כמעט אישי.
"הארי ירש את הגנים של אמא שלו", הוא אומר בחיבה, ויודע לספר עוד קצת על שני הנסיכים אותם ליווה בטוב וברע. "במסגרת מסעותיי עם ויליאם והארי, התוודעתי לקשר העמוק ביניהם. יש להם חוש הומור יוצא מן הכלל והם גם אוהבים לרדת אחד על השני. ויליאם צוחק שלהארי יש כפות רגליים מסריחות והארי מקניט אותו שכבר לא נשאר לו שיער על הראש".
לתפוס את השנייה: ברגע נדיר ביותר, הצליח אדוארדס להנציח בתמונה אחת את שתי נשותיו המיתולוגיות של צ'ארלס – דיאנה וקמילה. המשולש הרומנטי המפורסם נטווה לנגד עדשתו, עוד לפני החתונה המלכותית המקורית ב־ 1981. "צ'ארלס התחרה במרוץ סוסים זמן קצר לפני שנישא לדיאנה, וקמילה הגיעה לתחרות בתור ידידת המשפחה, הרבה לפני שניצת ביניהם הרומן הסודי. על השלט שלצידן נכתב Second , והוא התייחס למקום השני, בו סיים צ'ארלס. לימים התמונה הפכה לסמלית במיוחד – מי האישה השנייה של צ'ארלס, קמילה או דיאנה? שתי התשובות אפשריות".
אבל מסתבר שגם הארי קצת רגיש בנושא. "לפני כמה שנים נסעתי איתו לביקור מלכותי בניו־זילנד ושמעתי אותו מספר לאיזה צעיר שנפגש עימו שהוא מקריח. באותו יום התראיינתי בטלוויזיה וסיפרתי שהארי חושש לאבד את שערותיו. למחרת, בביקור במתנ"ס, הוא התבקש לטבול את כף ידו בפחית צבע ולהטביע סימן על הקיר של המרכז. אחרי שעשה את זה, הוא ניגש אליי ומרח צבע גם על המצח שלי. שאלתי אותו למה והוא אמר: 'כי אמרת שאני מקריח'. 'אבל אתה אמרת בעצמך', השבתי לו. 'כן, גאון', הוא ענה, 'אבל לא רציתי שכולם יידעו את זה'".
בחצי השנה האחרונה הוא מלווה כמובן את התוספת החדשה והכריזמטית, והחל ממחר הרשמית, לארמון המלוכה. "מייגן מרקל נראית נהדר ויודעת איך להצטלם, אם כי בהתחלה ניכרה עצבנות על פניה. הקהל משוגע עליה, לפעמים אפילו יותר מאשר על הארי. באחד הביקורים המלכותיים הראשונים שלה, כמאורסת הטרייה של הארי, היא הצטלמה לסלפי עם מעריצה – וזה דבר אסור על פי חוקי הארמון. מאז היא לא חזרה על הטעות. עם זאת, היא היחידה בין בני משפחת המלוכה שעדיין מעניקה חתימות, אולי כי היא רגילה לכך מהוליווד".
היא תהיה הדיאנה החדשה של ארמון המלוכה?
"מוקדם לומר", נזהר אדוארדס. "דיאנה שברה את כל החוקים מההתחלה. היא החזיקה יד של ילד נטול אצבעות בניגריה והאכילה ילדים רעבים שעמדו בתור לאוכל בזימבבואה. היה לה קשה לראות ילדים מוזנחים. פעם היא הצטרפה לנסיכה אן במסע בין שש מדינות באפריקה. במשך שבועיים לא צילמתי תמונה אחת של אן עם הילדים האפריקאים כי היא לא באה איתם במגע. ואז הגיעה דיאנה, והדבר הראשון שהיא עשתה היה לחבק אותם.
למה צחקה המלכה? המלכה אליזבת מקפידה בדרך כלל לעטות ארשת פנים רצינית, אבל לא תמיד. "לאורך השנים צילמתי אותה לא אחת נהנית מבדיחה או מסיפור ששמעה", אומר אדוארדס. "מבחינתי, המלכה היא המנהיגה הכי טובה בהיסטוריה של בית המלוכה והאישה הנפלאה ביותר שקמה בבריטניה. יש לי כמה תמונות אהובות שלה כשהיא צוחקת, למשל במרוץ הסוסים בדרבי. המלכה חובבת מושבעת של מרוצים, לפעמים מתחרים בהם גם הסוסים האישיים שלה, והיא גם מהמרת שם. כשיוצא לה לנצח, זו סיבה טובה לחייך". כאן בצילום תפס אדוארדס את אליזבת דווקא הכי לא מלכותית.
"תיעדתי את הרגעים הללו, שהנציחו יותר מכל את האישיות שלה. בעיצומה של מגפת האיידס, דיאנה נסעה להוספיס, בניגוד גמור לעצת הארמון, שם פגשה חולה איידס וחיבקה אותו. היא הראתה לכל העולם שאין מה לחשוש – ושברה בכך את כל המוסכמות. אז קשה לדעת אם מייגן תלך בעקבותיה. אבל דבר אחד בטוח: היא אישה מאוד רהוטה. את הנאומים שלה אנשים יזכרו".
המערב הפרוע
אדוארדס כבר בן 77, ותיק צלמי בית המלוכה בבריטניה. הוא נולד בעיצומה של מלחמת העולם השנייה והתחנך בבית ספר קתולי במזרח לונדון. אמו עבדה כמנקה ובכסף שחסכה, קנתה לו במתנה ליום הולדתו ה־18 את מצלמת ה"רוליפלקס" הראשונה שלו. "רוב חבריי הפכו לעובדי מספנות, אבל אמא רצתה שיהיה לי עתיד מבטיח יותר". כך החלה הזוגיות שלו עם העדשה, שנמשכת עד היום, "כי אני לא יודע ולא רוצה לדעת לעשות שום דבר אחר", הוא אומר בחיוך.
אדוארדס עבד במעבדת צילום ואז עבר להיות עוזר צלם אופנה, עד שנכנס בעצמו לעיתונות. בשנת 1975 הצטרף ל"סאן" כצלם חדשות וספורט. שנתיים לאחר מכן הוצע לו להתלוות לכתב לענייני בית המלוכה של העיתון למשחק פולו מלכותי. אדוארדס לכד את הנסיך צ'ארלס בכמה תמונות משובחות, שאחת מהן התנוססה למחרת היום על שער העיתון.
פרידה או זוג: בביקור המלכותי בהודו, ב־ 1992 , כבר היו שמועות על היחסים המעורערים בין צ'ארלס ודיאנה, למרות שהם ניסו להסתיר את המחלוקות. אדוארדס נחשב ליוזם התמונה שנחשבת עד היום לסמל התפוררות הנישואים המלכותיים. "כל הצלמים מיהרו לתוך הטאג' מהאל כי חשבו ששם יצליחו לצלם את התמונה הטובה ביותר, ורק אני נשארתי עם הנסיכה מאחור. והנה היא עומדת מולי, ליטל מיס לונלי. צ'ארלס היה באותו זמן בבנגלור, בפגישה עם אנשי עסקים. דיאנה פנתה אליי ואמרה: 'איפה אתה רוצה שאעמוד, ארתור?' אז הושבתי אותה וצילמתי אותה בבדידותה. אחר כך הגיעו צלמים ועיתונאים נוספים, מישהו שאל: 'דיאנה, איך את מרגישה?' והיא ענתה 'תבין לבד'. לשמחתי, לפני שנתיים נסעתי עם ויליאם וקייט להודו, והפעם ערכתי תיקון. צילמתי אותם מאוהבים, יחד, על אותו ספסל. הבטתי אל השמיים וחיפשתי את דיאנה".
אז הגיעה ההצעה להיות הצלם לענייני בית המלוכה של "הסאן", שהיה אז כמו היום הפופולרי בעיתוני בריטניה, עם שלושה מיליון עותקים מודפסים מדי יום. העיתון מואשם כבר שנים בצהבהבות־יתר ועד לא מכבר הופיעה מדי יום בעיתון, בעמוד שלוש, תמונה של אישה חשופת חזה. את הנוהג סר הטעם ביטלו. אך החיבה למשפחת המלוכה נותרה חלק מרכזי מהדי־אן־איי של העיתון.
בתפקידו כצלם המלכותי של העיתון, אדוארדס נסע לאורך השנים עשרות פעמים עם בני משפחת המלוכה לביקורים רשמיים ברחבי תבל. צילומים רבים שלו הפכו איקוניים ותועדו מעל דפי הספר "התצלומים המלכותיים הטובים בכל הזמנים", שיצא בשנת 2011. עוד קודם לכן, בשנת 2003, הכיר הארמון בתרומתו של אדוארדס והעניק לו את אות "חבר מסדר האימפריה הבריטית", אות אצולה שניתן לו על ידי המלכה.
המומחיות הגדולה ביותר של אדוארדס היא דווקא בלכידת הרגעים האינטימיים והלא־צפויים של בני משפחת המלוכה, גם של העומדת בראשה. "לפעמים זה היה רק עניין של מזל – פשוט הייתי במקום הנכון", הוא אומר.
הנסיכה והעדשות: "קייט היא מושא צילום קל. היא לא רק יפהפייה ואלגנטית, אלא גם פוטוגנית מאוד. היא גם צלמת מצוינת בעצמה. היא נושאת את המצלמה שלה איתה ומקפידה להנציח רגעים חשובים, כולל כמובן את הפורטרטים הרשמיים של ילדיה. שאלו אותי אם אני לא מתעצבן שהיא מצלמת את ילדיה ובכך 'גוזלת' ממני את העבודה, והתשובה היא לא. היא פשוט צלמת מוכשרת". טוב, עדיין צריך מישהו שיצלם את קייט מצלמת, כמו בתמונה כאן, שצילם ארתור.
מתי בעצם רכשת את אמונם?
"לאורך השנים, זה לא הגיע מיד. הם מאוד חשדניים כלפי התקשורת. לפני מותה של דיאנה הסיקור היה קצת כמו המערב הפרוע – יכולנו לעשות מה שרצינו, לא היו גבולות או חוקים. אחרי מותה, הועברו תקנות שסייעו לשמור על הפרטיות שלהם. אבל אני כן זוכר נקודת מפנה אחת, לפני כמעט עשרים שנה. עורך העיתון ביקש ממני לכתוב על צ'ארלס, כמי שליווה אותו שנים רבות במסעותיו. כתבתי מאמר מפרגן וציינתי שהוא אדם חרוץ, שעובד מבוקר עד לילה. צ'ארלס קרא את זה והודה לי בחום. מאותו יום, הנסיך נתן בי אמון מלא. לאורך השנים גם המלכה ניגשה אליי מספר פעמים והחמיאה לי על תמונות שצילמתי".
האם יש משהו שבחרת לא לצלם?
"כן, יש שתי תמונות שאני זוכר, שבעצם לא ראו אור מעולם. האחת תמונה של הנסיך צ'ארלס בצעירותו, בשווייץ. הוא נסע עם חברים לחופשת סקי והם עשו שטויות וצנחו זה על זה על השלג. צ'ארלס ביקש את התמונות לעצמו, כי רצה שתהיה לו מזכרת. למרות שיכולתי לפרסם, העדפתי להעניק לו אותן.
"אבל הייתה גם תמונה אחרת, שבסוף צילמתי רק בזיכרון. אחרי שדיאנה מתה, הביאו את הנסיך הארי לאחוזה המלכותית של המלכה בבלמורל שבסקוטלנד. הוא עמד מולי, ילד קטן, וכל כאב העולם על פניו. יכולתי לצלם אותו ולהנציח את הרגע, אבל הכאב על פניו היה גדול מהרצון שלי לתעד אותו. ויתרתי על התמונה ואני שמח על כך". n
הנסיך הטרי לואי ואחותו שרלוט
דרך המלך: "אני זוכר היטב שעמדנו מחוץ לבית החולים סנט מארי וחיכינו לצ'ארלס, שהיה אמור לבוא לבקר את דיאנה אחרי שילדה את הארי. ואז הוא הגיע במפתיע עם ויליאם, שהיה בן שנתיים. שנים חלפו וניתנה לי הזכות לצלם את ויליאם מגיע לאותו מקום, עם בנו ג'ורג', לבקר את קייט שילדה את שרלוט". בחודש שעבר שוחזר המעמד הזה שוב, כשג'ורג' ושרלוט הצטרפו לאביהם כדי לראות את התוספת החדשה למשפחה, לואי.
בן המלוכה והעני: "כמו לדיאנה, אמא שלו, להארי יש מגע אישי ובלתי אמצעי עם אנשים, במיוחד עם ילדים. כשהוא נמצא בקרבתם הוא חוזר להיות ילד בעצמו, מדבר איתם בגובה העיניים. בתמונה הזו הארי מצולם בבית החולים על שם סבתו בברבדוס. הוא פגש ילד חולה שאושפז שם, ולמרות מאמציו הרבים הילד סירב לחייך. הארי לא עזב אותו, עשה לו פרצופים, עד שבסוף הצליח להעלות חיוך על פני הילד".
