• חיפשתי צימר קרוב ולא יקר, אבל עם אופי, לא כזה שייבאו במכולה והרכיבו בחצר האחורית. אחרי שכמעט התייאשתי מצאתי אחד כזה בדיוק, החאן של מייק באבו־גוש הממוקם בבית ערבי ישן, בנוי אבן, עם מרפסת אל הרכס וחדרים מקושתים עם הרבה קישוטים.

כבר בכניסה, כשעוברים את שער הברזל עם הפיתוחים ושומעים את פכפוך המים מהבריכה הקטנה הטובלת בבוגנוויליות, מרגישים כמו בברושור על קסם הלבנט. מייק, בעל הבית, הוא צלם ואמן, והבית מלא בקרמיקות מצוירות, כלי חרסינה, ענתיקות ומה לא, והכל ביחד יוצר אפקט שוק פישפשימי ירושלמי ומקסים. החדרים גדולים ומרווחים (בחלקם השירותים במסדרון ולא בחדר) וצופים אל הנוף היפה שלא רואים מהחומוסיות ברחוב הראשי.

בבוקר הוגשה לנו ארוחת הבוקר המשובחת על הגזוזטרה הקטנה שצמודה לחדר. אחרי שקשוקה מעולה, סלטים, גבינות מצוינות, עוגות ופאי, כבר היה לנו ממש קשה להתמודד עם המוזלי המצוין, אבל אנחנו אנשים חזקים והתגברנו על הקושי.

יצאנו שמנים ומרוצים מהצימר, פוסעים לאיטנו כשקול המואזין ברקע, וחלמנו על מזרח תיכון חדש ופסטורלי, לפחות עד שפתחנו חדשות

• החאן של מייק, הוורד 2, אבו־גוש (מחיר חדר, 500־700 שקל, תלוי ביום). יש אפשרות להזמין רק ארוחת בוקר ב־80 שקל לאדם ובתיאום מראש.