הנתונים על אודות הקהילה האתיופית בצה"ל מהשנים האחרונות נחשפים ומגלים תמונה עגומה בכל הנוגע לשוויון הזדמנויות במערכת הצבאית. למרות ששיעור הגיוס בקרב הקהילה גבוה מהממוצע הכולל, נתוני הפתיחה נמוכים, ויוצאי אתיופיה נשארים מאחור.
היום מציינים בכנסת את יום שילוב הקהילה האתיופית, והנושא הראשון שיעלה לדיון הבוקר בוועדת החוץ והביטחון הוא שילובם בצה"ל. מנתונים חדשים המתייחסים לשנים 2012־2016 עולה כי על אף השאיפה של צה"ל לשוויון, הדרך לשם עוד ארוכה. הנתונים נחשפו לבקשת עו”ד ענבר אפק שהגישה בקשה לצה"ל לפי חוק חופש המידע.
הנתון החמור ביותר הוא מדדי הקב"א (קבוצת איכות) המסווגים את כלל המועמדים לגיוס. בקרב הגברים יוצאי אתיופיה עולה כי בשנת 2016 43.8% דורגו בציון נמוך מ־46, המדרג הנמוך ביותר שניתן. בכלל האוכלוסייה רק 16.6% דורגו כך. בדירוג קב"א גבוה, בין 54־56, השמור לתפקידים האיכותיים ביותר בצה"ל, דורגו רק 3.5% מהמלש"בים יוצאי אתיופיה. בכלל האוכלוסייה הנתון עמד על יותר מ־30%.
גם בקרב הנשים הנתונים לא מעודדים. בשנת 2016 כשליש מהנערות המיועדות לגיוס ממוצא אתיופי דורגו עם קב"א בטווח הנמוך ביותר. בהשוואה לכלל האוכלוסייה, הנתונים הפערים אדירים: רק קצת יותר מ־10% מכלל הנערות דורגו בקב"א נמוכה. וכמה מקרב יוצאות העדה האתיופית דורגו כ"איכותיות"? בשנת 2016 רק 2.4%, לעומת קרוב ל־25% בנות מכלל האוכלוסייה.
עם נקודת פתיחה כל כך נמוכה, אין פלא שאין הרבה קצינים יוצאי אתיופיה בצה"ל, שכן יציאה לקורס קצינים תלויה בהכרח בקב"א. בשנת 2016 רק 117 יוצאי אתיופיה יצאו לקורס קצינים, ורק 159 יצאו לקורסים פיקודיים. אלו שמצליחים לסיים את קורס הקצינים מתקשים להתקדם מעבר לדרגת רב־סר"ן. בשנת 2012 היה קצין אחד בלבד ממוצא אתיופי בדרגת סגן־אלוף. בשנת 2016 שירתו סה"כ שלושה קצינים בדרגת סא"ל. בשנה שעברה ניכר כי יש שיפור, ובמערך הקצונה משרתים שלושה בדרגת סא"ל וקצין בדרגת אלוף־משנה.
"צריך לזכור שעדיין קיימים פערי שפה ותרבות ולכן בצה”ל יש גופים האמונים על גישור הפערים הללו ככל הניתן", אומר אל"מ אבי יצחק, מפקד הרפואה של פיקוד הדרום שעלה מאתיופיה בהיותו נער. "לצד זאת, לפרט יש כמות לא מבוטלת של יכולת להחליט ולהשפיע, אם בן אדם ירצה להצליח - לא יהיה דבר שיעמוד בדרכו. כמפקד ותיק ומנוסה אני יודע כי למפקדים בצה”ל לא משנה מאיפה באת אלא מה הנכונות שלך והיכולת. החוויה שלי כחייל אתיופי בצבא הייתה מחברת, מעודדת ותומכת. לאורך כל הדרך הסתכלתי על עצמי כשווה בין שווים שנמדד לפי עבודה קשה, ומשם הדרך הייתה סלולה".
אחוז משרתי הקבע מהקהילה האתיופית עומד על 1.4 מכלל אנשי הקבע בצה"ל, נתון שלא השתנה מ־2012 ועד 2017. הנתונים הגבוהים באמת נמצאים דווקא בשיעורי הכליאה: בשנת 2012 היוו חיילים יוצאי הקהילה האתיופית כ־11% מכלל הכלואים בבתי־הסוהר הצבאיים. כאן ישנה מגמת שיפור, שכן בשנת 2016 כבר עמד הנתון על 4% בלבד.
למרות קשיי השילוב הבולטים, ניכר כי גיוס לצה"ל הוא ערך חשוב בקרב הקהילה האתיופית, שכן אחוז המתגייסים מתוכה גבוה בהרבה מהממוצע הארצי. בקרב גברים עומד הנתון בשנים האחרונות על 88% גיוס, בעוד בכלל האוכלוסייה מדובר על 72%. בקרב הנשים שיעור הגיוס הוא 68% שבכלל האוכלוסייה רק 58%.
"זה מסמך מביש" אומרת עו"ד ענבר אפק ששירתה בפרקליטות הצבאית 15 שנה ולבקשתה נחשפו הנתונים. "זו הסללה מודל 2018. אם פוסלים 85 אחוז מהצעירים מלהיות קצינים או לשרת בתפקידים משמעותיים, הצבא חוטא לתפקידו. מנגנון קביעת הקב״א בכלל וליוצאי אתיופיה בפרט הוא בעייתי מאוד ויש פה כשלים חמורים שספק אם עוברים את מבחן בג"ץ".
