הן כבר החלו להתכונן לעונה הבאה, קבעו תאריכי אודישנים ואפילו רכשו כרטיסי טיסה והזמינו חדרים במלונות לכנס המעודדות של ה־NBA בחודש הבא, אבל ביום שישי הבשורה המרה נחתה: "רקדניות הכסף", לא עוד. להקת המעודדות המיתולוגית של קבוצת הכדורסל סן אנטוניו ספרס פוזרה בסוף השבוע במהירות, בפתאומיות וללא הסבר מספק, והתדהמה רבה.

במקביל לפיזור "רקדניות הכסף", הודיע המועדון על תחילת אודישנים לבניית מה שמוגדר "צוות הייפ", שיבצע במהלך פסקי הזמן מופעים בעלי "אופי משפחתי". יהיו בו אקרובטים, פעלולנים, ליצנים ורקדנים, והוא יורכב מגברים ונשים. לא יהיו בו, כנראה, נשים ארוכות רגליים בבגדים צמודים ומינימליים וללא גרם אחד עודף של משקל.

26 שנים היו ה־Silver Dancers חלק בלתי נפרד מאחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה של ה־NBA. הן היו שם בכל חמש האליפויות של הספרס, רוקדות ביציעים ומנסות לעורר את הקהל, שב־NBA, בניגוד למה שמוכר לנו ממשחקים באירופה, נוטה לא לבזבז אנרגיה על עידוד. אבל עכשיו יהפכו הספרס לקבוצת ה־NBA הראשונה בכמעט 40 שנה שמשחקת ללא ליווי של נבחרת מעודדות.

בהיעדר הסבר ברור להחלטה, לוקח כל אחד את הגרסה שנראית לו. בשבועות האחרונים פורסמו בארה"ב סיפורים על יחס מבזה שבו נתקלו מעודדות בקבוצות פוטבול בליגת ה־NFL, ולמרות שסביב "רקדניות הכסף" לא נשמעו תלונות דומות, החליטו כנראה בסן אנטוניו שזה הזמן לסגור את העסק.

בעוד הספרס לא קשרו את החלטתם לכותרות האחרונות, אין ספק כי חלק גדול שייך לאווירה הציבורית בעידן "מי טו". רק בתחילת החודש סיפרו כמה מעודדות של קבוצת הפוטבול וושינגטון רדסקינס ל"ניו יורק טיימס", כי במהלך נסיעה לקוסטה־ריקה לצורך צילומי לוח השנה הרשמי של המועדון, הן נדרשו להוריד את החולצה ולשמש כמלוות אישיות לספונסרים. ההשפלה לא כללה פעילות מינית פיזית, אבל זה היה חמור מספיק גם כך. המעודדות סיפרו ל"טיימס" כי הרגישו שראשי המועדון מסרסרים בהן. "זה פשוט לא בסדר לשלוח מעודדות עם גברים זרים כשהן בפירוש לא רוצות ללכת איתם", אמרה אחת מהן, "לצערי, אני מרגישה שזה לא ישתנה עד שמשהו נורא יקרה. ראשי קבוצות יתחילו לשים לב לכך רק כאשר יהיה מאוחר מדי".

הספרס, כך נראה, החליטו לא לחכות עד שיהיה מאוחר מדי, ושיחררו הודעה לקונית ומתרצת שתולה את סגירת נבחרת המעודדות ב"חוסר עניין מצד האוהדים".

"למה עכשיו?"

ההודעה המעורפלת של הספרס הגיעה ל"רקדניות הכסף" בהפתעה מוחלטת. אלקסיס פלורס, חברת הנבחרת, סיפרה כי קיבלה אימייל ביום שישי בשלוש אחר הצהריים, שבישר לה כי שלוש שעות מאוחר יותר תיערך פגישה לגבי עתיד ההרכב. לאחר מכן החלו להגיע אליה ולחברותיה שיחות טלפון שהודיעו על פירוק הקבוצה. "זה בכלל לא הגיוני!" צייצה פלורס בטוויטר.

מליסה שונבור, רקדנית כסף לשעבר ששימשה גם כמעודדת ב־NFL, כתבה בפייסבוק "אני מרגישה הרוסה וחסרת ישע. מעודדות הן נכס לקהילות ברחבי העולם". כך או אחרת, החשבונות הרשמיים של רקדניות הכסף כבר נעלמו מאינסטגרם, טוויטר ומהאתר הרשמי של סן אנטוניו ספרס, "כאילו לא היינו קיימות 26 שנים", אמרה פלורס. "הרקדניות בהווה ובעבר היו ראויות לטיפול אחר לגמרי".

רוזלין ג'ונס, שייסדה את ‘רקדניות הכסף" ב־1991 ושימשה ככוריאוגרפית שלהן עד 2003, אמרה כי לדעתה ההחלטה היא תגובה אימפולסיבית לגל הסיפורים סביב מעודדות ב־NFL, שכולל גם מספר תביעות פיצויים. "ההרכב הזה קיים כבר 26 שנים", אמרה ג'ונס ל"וושינגטון פוסט", "למה עכשיו? אני לא מקבלת את התירוץ של 'חוסר עניין'. אם זו באמת הסיבה, למה לא דיברו עם הכוריאוגרפית וביקשו ממנה לשנות את ההופעה? תנו לה הזדמנות לטפל בבעיה, אבל האמת היא שמעולם לא היו תלונות וזו לא הסיבה שבגללה המועדון החליט, מהרגע להרגע, לסגור את הקבוצה".

ג'ונס כעסה על כך שקבוצת המעודדות מוגדרת לפתע כ"לא ידידותית למשפחה". "זו טקסס וזה שוק שמרני מאוד, והצוות תמיד היה מאוד מודאג לגבי המראה של הבנות", אמרה ג'ונס, "אבל מעולם לא ראיתי ולא שמעתי שום אמירות מעליבות או הטרדות מיניות. הבנות כולן מקצועניות, הן מכירות את הכללים והסטנדרטים והן יודעות שהן שגרירות של הקבוצה. הן גם עשו כל כך הרבה עבור הקהילה מחוץ למגרש. אני לא יודעת מה קרה פתאום. לסגור את הקבוצה בכזו מהירות ובלי שום הסבר? הם יביטו על הצעד הזה לאחור ויצטערו מאוד, זה ייצור להם חור גדול בתרבות של המועדון".

המאמן הפמיניסט

"חוסר עניין" זו אכן סיבה מוזרה, אבל גם לתרץ את הסגירה ב"שוק מאוד שמרני" לא כל כך תופס — זה היה שוק שמרני הרבה יותר לפני 10־15 שנה, ולאיש לא הייתה אז בעיה עם החמוקיים החשופים. סביר להניח שהסיבה לגמרי הפוכה: סן אנטוניו ספרס הוא המועדון הפרוגרסיבי ביותר ב־NBA, והקבוצה הראשונה שמינתה עוזרת מאמן, בקי האמון שמשמשת עוזרת למאמן גרג פופוביץ' מאז 2014. פופוביץ' עצמו מהווה קול ליברלי חזק, שהביע שוב ושוב את דעתו על דונלד טראמפ ויחסו לנשים, והקבוצה באופן כללי מעורבת מאוד פוליטית. אם כבר, הליברליות היא זו שהוציאה לגמלאות את המחזה המיושן של נשים צעירות שמבצעות תרגילי אקרובטיקה בביגוד מינימלי מול האוהדים.

נדמה כי רק אתמול לא היה תפקיד נחשק יותר לילדה אמריקאית מבית טוב מאשר מעודדת. מיטב כוכבות הוליווד עברו לפחות לרגע בנבחרת שכזו: האלי בארי ומיילי סיירוס, קמרון דיאז ומייגן פוקס, בלייק לייבלי ואווה לונגוריה, ריס וית'רספון ומדונה, ואפילו מריל סטריפ שניפנפה בפונפונים בתיכון בניו־ג'רזי בשנות השישים. אבל המשחק כולו השתנה ב־1979 כאשר הבוס החדש של הלוס־אנג'לס לייקרס, ג'רי באס, הקים את ה־Laker Girls, ושינה אגב כך לא רק החיים של פאולה עבדול, אלא את הספורט המקצועני בארה"ב בכלל.

ג'וב בקבוצת מעודדות מקצועית היה כל כך נחשק, שלבנות לא היה אכפת לעבוד במשך שנים בשכר מינימום. יש קבוצות NBA כמו פיניקס סאנס ואוקלהומה סיטי ת'אנדר, שמשלמות לרקדניות 200 דולר למשחק. בשווקים הגדולים יותר כמו ניו־יורק, לוס־אנג'לס, בוסטון וסן־פרנסיסקו, המספרים יכולים להגיע ל־650 דולר למשחק לרקדנית מקצוענית.

רק שעם התהילה והחצאית הקצרה, מגיעות גם ההטרדות המיניות, המבטים המזלזלים ותחושת שוק הבשר. פתרון מוצלח יכול להיות העתקת מבנה הלהקות האלה מהמכללות, שם הן מורכבות מגברים ונשים, אבל לפחות בסן אנטוניו החליטו שהם לא רוצים לא את זה ולא את זה, ומעדיפים אקרובטים שיטביעו לסל וילדים שיפגינו כישורי ריקוד בפסקי הזמן.

"בישראל הגברים צמאים לראות נענוע אגן"

מה חושבות חלוצות התחום בישראל על המהפך האמריקאי?