את שיר הסטיקר של הגרושות כבר שמעתם?

את "האמיני יום יבוא", להיט תש"ח האלמותי של יפה ירקוני, בחרה הזמרת המתחילה ענת לרנר להקליט מחדש כשיר אהבה לסבי. למרות ששלחה אותו לתחנות הרדיו אף אחד לא טרח להשמיע אותו. אבל לרנר לא מתייאשת. יותר מדי שנים היא השתיקה את הקול שרצה לפרוץ וגם את תשוקתה לבנות מינה. כשכולם הזהירו אותה שאין סיכוי שבגיל 36 תהפוך לזמרת היא מצאה שיטות מקוריות וסללה לעצמה את הדרך. עכשיו היא חובקת אלבום ראשון, "אני מי שאני", ומחייכת מאוזן לאוזן. "כן", היא מאשרת, "עשיתי את זה".

החלום לשיר קינן בה מאז ומתמיד, ולמרות שלמדה במגמת תיאטרון בתיכון ברמת־השרון לא התקבלה לתיאטרון צה"ל או ללהקה צבאית. "כקצינת חינוך בחיל האוויר הפקתי את הטקסים וגם הופעתי בהם", היא מספרת, "אבל נעתי על הקו של 'להיות או לא להיות'. מצד אחד רציתי לעשות קריירה ומצד שני רציתי להיות אמא צעירה. בגיל 23 התחתנתי וילדתי שני בנים".

התחתנת עם גבר מפני שעוד לא היית מודעת לזהות המינית שלך?

"לא. מגיל 16 ידעתי שאני אוהבת נשים. כשסיפרתי לאמא שלי היא התחלחלה ואמרה, 'הילדה שלי לא תהיה לסבית', והלכה להקיא בשירותים. אחר כך אמא אמרה, 'אל תספרי לאבא, הוא יקבל התקף לב', וזה גרם לי להשתבלל. רק בצבא נפתחתי, שם קיבלו אותי כמו שאני, גם הייתה לי בת זוג מהבסיס, ואחרי השחרור התנדבתי ב'איגי', ארגון הנוער הגאה. שם, בעודי נושאת בתג של 'המדריכה הלסבית', התאהבתי באבי יפרח שמבוגר ממני ב־27 שנה והיה גרוש פעמיים עם שלושה ילדים. בתחילת הקשר הלכתי וחזרתי, אמרתי לעצמי 'זה לא הגיוני, את לסבית, איך יכול להיות שאת אוהבת אותו?' ושיכנעתי את עצמי שהאהבה מספיקה. ברור שהוריי היו מאושרים. לא נכנסתי לנישואים בכפייה, באמת אהבתי אותו, אבל עברו הרבה שנים עד שהבנתי שחוסר ההשלמה שלי עם עצמי גרם לי לבצע מהלכים שמטרתם לרצות את הסביבה".

בני הזוג נכנסו ביחד לעולם הנדל"ן. "התחלנו בדירות להשכרה לתקופות קצרות במרכז תל־אביב, עם הזמן שיפצנו נכסים הרוסים והעמדנו אותם להשכרה. עבדתי מסביב לשעון, עשיתי הכל, מניקיון ועד לשירות לקוחות, ואפילו לא יכולתי לחשוב על מוזיקה. פתחנו את מלון 'דיאגילב' בתל־אביב, אחרי שנה את מלון 'רוטשילד' ורק שם אזרתי אומץ לשיר לאורחים".

דיכאון אחרי לידה

לפני שנתיים היא עזבה את הבית. "משהו השתנה בי אחרי הלידה השנייה, הייתי בדיכאון והתרחקתי מכולם", היא מספרת. "כלפי חוץ הייתי מוקפת באנשים, אבל הרגשתי נורא לבד. המשכתי לחייך, אבל בכיתי המון. אהבתי את בעלי, אבל הרגשתי שאני צריכה משהו אחר. הוא כעס ונעלב והיה קשה. ניסיתי להשתלב במלונות אחרים כדי לגמור את החודש וזה לא הלך מפני שהתרגלתי להיות בעלת העסק, לא עוד עובדת. כשכבר לא היה לי ממה לשלם את כרטיס האשראי פניתי לאיש עסקים שהכרתי והצעתי את עצמי לתפקיד עוזרת אישית. הוא הסכים, נתן לי את המפתח לדירתו החדשה ובמשך חצי שנה ריהטתי אותה ופתחתי סתימות בכיור".

חצי שנה לאחר מכן אובחן האיש כחולה סרטן, "ליוויתי אותו בטיפולים. במשך שנה וחצי הוא נאבק על חייו. גיליתי איש מדהים שנפרד מהעולם בהשלמה, ללא שום חרטה, והרגשתי שאני חייבת להגשים את עצמי כי מי יודע מה יהיה מחר. דיברנו על העתיד, והוא היה זה שהעלה את הרעיון לעשות קמפיין מימון המונים, כדי להגשים את חלומי ולשיר. ידעתי שכזמרת אלמונית, אני חייבת לעשות קמפיין שאף אחד עדיין לא עשה. משהו שידברו עליו".

מה עשית?

"בפרויקט של מימון המונים השאלה הראשונה היא 'איזו קהילה יש לך?' ולא היה לי כלום, אף אחד לא הכיר אותי. חשבנו ביחד איך ליצור לי קהל בפרק זמן קצר והודעתי ברשת שאני יוצאת למסע בן 45 ימים שבמהלכו אתן 40 הופעות ללא עלות בכל רחבי הארץ. שאלתי 'מי רוצה לארח אותי?' והתחלתי לרשום הזמנות. זה הזמין אותי לסלון ביתו, וזו הזמינה אותי לחדר האוכל בקיבוץ או בבית אבות. ארזתי את הילדים ונסענו ביחד מאילת ועד שתולה שבצפון, לכל הופעה הגעתי בבגד אחר, וכל הופעה צולמה בלייב והועלתה לרשת. אז נכון, לא הרווחתי כסף, אבל בניתי סביבי קהילה".

במקביל היא הרחיבה את מעגל החברים שלה בפייסבוק, עם דגש על קשרים נכונים. "בעבודת נמלים בניתי שלד יציב שיוכל להחזיק את הבניין שאני מקימה. גם היוצר יובל אברמוביץ' נתן לי פוש. הייתי זמרת החימום שלו בהרצאת 'הרשימה', וביום האחרון כולם התגייסו וקיבלתי יותר ממאה אחוז. קמפיין מימון המון זה הרבה יותר מלהשיג את הכסף, זה השיווק החדש. בכיתי מרוב אושר, ורק אז נכנסתי לתוכנה וגיליתי שאת הסכום האחרון השקיע בעלי לשעבר. הלב שלי החסיר פעימה. חזרנו לתפקד כמשפחה".

כשהתקציב לאלבום היה בכיסה, חיפשה לרנר מפיק מוזיקלי ונתקלה בקמפיין של אילן וירצברג שהציע הפקה מוזיקלית לחמישה שירים תמורת 2,000 שקלים לשיר. "אילן הוא אהבה גדולה שלי", היא מספרת בעיניים נוצצות, "אחד הדיסקים שאני הכי אוהבת בעולם הוא 'בציר טוב' שלו. ומה זה 2,000 שקל לשיר? בדרך כלל מפיק מוזיקלי גובה פי חמישה ואפילו יותר. עבר זמן עד שכתבתי לאילן, זה מלחיץ לפנות לבנאדם שאני מעריצה, וביקשתי לקנות את כל חמשת השירים. הוא ענה שנשארו רק ארבעה ושהוא חייב לשמוע אותי כדי לדעת אם הוא מאמין בי. נכנסתי לאולפן, הקלטתי סקיצות והוא התלהב. כשסיימנו את ארבעת השירים ביקשתי מאילן שיפיק לי אלבום שלם. על השירים האחרים כבר שילמתי מחיר מלא".

כיום, רגע אחרי השקת האלבום ("נכנסתי לפלייליסטים של המון תחנות אזוריות"), היא עורכת חזרות עם להקה שתחליף את הפלייבק. "כולם הזהירו אותי שבאמנות אין פרנסה, אבל עובדה. הוכחתי שאני לא צריכה לעבוד במשהו אחר כדי לממן את האמנות שלי, ושאם אעבוד בצורה הנכונה האמנות שלי תפרנס אותי. במקום לקחת סוכן או אמרגן, אני עובדת בשיווק ההופעות. למה שלא אעבוד בחלום שלי? כישרון מהווה רק חמישה אחוזים בדרך להצלחה, כל השאר זה מוטיבציה ועבודה קשה".

התגרשתי ונפלתי

ב"שיר הסטיקר לאישה המתגרשת" שכתבה והלחינה, מביאה לרנר את כל העצות שהורעפו עליה בעבר, כמו "תני לעצמך לרוץ קדימה, תני לעצמך לחלום ולחיות, את לא רק אמא, יש הרבה דגים בים, יש כמה סירים לכל מכסה, בשניים העולם יותר יפה".

"כשהתגרשתי, והייתי במקום הכי נמוך, לא יכולתי ללכת בעקבות העצות האלה", היא מודה. "כל משפט נשמע לי נורא פולני. אבל כיום, כשאני שרה 'יש לך שמש בעיניים, את יפה כמו שאת', אני כבר מזהה את הגרושות הטריות שיושבות בקהל".

למה בחרת לחדש את "האמיני יום יבוא"?

"תמיד רציתי להיות יפה ירקוני, לשיר במוצבים. לקחתי את אחד משירי התקומה הגדולים של מדינת ישראל והפכתי אותו לשיר אהבה לאישה. זו התקומה האישית והפרטית שלי".

יש לך אהבה?

"הייתה לי אהבה מאוד גדולה במשך שנתיים וחצי. אהבה לאישה, כמובן, אבל במהלך הקמפיין השתניתי, הפכתי לבנאדם אחר, וזה נגמר. הבנים שלי קיבלו בשיא הטבעיות את הזוגיות שלי עם אישה. זה תמיד היה על הפרק, הם ידעו שאני לסבית, מהרגע שלמדו לדבר הסברתי להם שגבר יכול להיות עם גבר ואישה יכולה להיות עם אישה והכל בסדר, כל עוד לא פוגעים באף אחד. הם צעדו איתי במצעד הגאווה, יחד עם אבא שלהם, ואני מניחה שגם המגורים במרכז תל־אביב תורמים לאווירה. בכיתה של בני הצעיר יש חמש משפחות גאות. אנחנו עוד משפחה גאה רגילה".