"אף אחד לא יכול באמת להתחרות בכמות העוקבים של קים קרדישיאן", מחייך הבלוגר רוברט קינג (29), "והיא אפילו לא צלמת טובה". קינג, יליד אוסטרליה, יודע דבר או שניים על עולם הרשתות החברתיות. תשאלו כל אחד מ־214 אלף העוקבים הנלהבים שלו באינסטגרם — ותבינו. הוא גם לא הבלוגר היחיד שמטייל ברחבי העולם ללא הפסקה, בלי להוציא פאונד שחוק, ומתעד הכל בחשבון האינסטגרם שלו. כזו היא גם מליסה ג'רו, ילידת קנדה, שתרה את הכדור ללא הפסקה כבר ארבע שנים. "כולם חושבים שאנחנו חיים את החלום", היא אומרת. "זה נכון, אבל זו גם עבודה במשרה מלאה, למרות שכל מה שאני צריכה זה וויי־פיי. ההבדל ביני לבין מטיילים רגילים זו העובדה שאני אתעורר בבוקר מוקדם ואעבוד קצת, והם יתחילו ישר לטייל".
קינג וג'רו הם חלק ממשלחת של בלוגרי תיירות ברשתות החברתיות, שהביא לארץ Vibe Israel, ארגון ללא מטרות רווח שפועל כדי להציג לעולם צד אחר של ישראל, זה שלא תמיד רואים בחדשות. לא את ישראל המדממת מתמרות עשן ויריות, אלא את זו שהיינו רוצים שיחוו ויראו לעולם.
הכל התחיל באי קטן
אז איך הופכים חשבון אינסטגרם רגיל לבלוג תיירות עם מאות אלפי עוקבים? רשות הדיבור לג'קסון גרובס (26), יליד אוסטרליה: "גרתי באי קטן ופסטורלי בהוואי. הנופים שם מדהימים. כשאתה מגיע לקצה ההר, אתה חייב לצלם תמונה של הנוף. קניתי מצלמה, לקחתי כמה קורסים, והתחלתי לתעד את ההרפתקאות דרך התמונות ולהעלות אותן לאינסטגרם".
אתם זוכרים את הפוסט הראשון שלכם?
"החשבון שלי היה חשבון פרטי, אפילו לא חשבתי שהוא יהפוך לפומבי", מספר קינג. "בהתחלה העליתי תמונות כמו שיש בחשבון האינסטגרם של אמא שלך, לא מעבר לזה. עבדתי בעבודה רגילה מתשע עד חמש ולקחתי איתי מצלמה לכל מקום. עשיתי את זה כדי לחלוק את החוויות עם המשפחה והחברים, אבל התשוקה לצילום רק הלכה גברה".
ג'רו: "לא הייתה לי מצלמה ולא ידעתי איך לצלם, אבל הרגשתי שתעשיית הבלוגרים של התיירות מחייבת אותך להיות ברשתות החברתיות ולהזכיר לאנשים שאתה קיים. אז פתחתי אינסטגרם. גרתי בחווה באוסטרליה ולא היה לי מושג מה אני מפרסמת. לפעמים אני עדיין מרגישה שאין לי מושג מה אני עושה".
עסקת בכלל בעבודה סוציאלית, איך זה מתקשר לבלוג על תיירות?
"אחד הדברים היותר טובים בעבודה סוציאלית זה לתצפת על אנשים, וללא ספק זה מה שאני עושה כשאני מטיילת. אני יכולה לשבת בווייטנאם על ספסל קטן ולהיות מוקסמת מהאנשים".
שמעתם בטח לא פעם את הטענה שאתם מונעים בעיקר משיקולים כלכליים. אתם הרי מטיילים כמעט בחינם.
גרובס: "כמו בכל מקצוע, יש אנשים שמוכרים את עצמם. הגבול הוא אינדיבידואלי. יש אנשים שיגידו שמכרת את עצמך ברגע שהסכמת לקבל איזושהי מתנה בתמורה לחוויה. זה מאוד נדיר לראות בתחום דעה לא משוחדת. רוב האנשים לא יפרסמו משהו אם הייתה להם חוויה רעה. הדבר העיקרי הוא להישאר נאמן לאופן שבו התחלת בבלוג. אנחנו מנסים לאזן בין הדברים בצורה הכי הגונה שיש, לשמור על המהות שהיא התחושה הקסומה וההתחלתית של 'היי, תסתכלו על הנוף המדהים הזה'. כולנו אנושיים, וגם אני טעיתי לפעמים. אנחנו הדור הראשון שעושה את זה עם אינסטגרם, אבל גם בעבר היו עיתונאים שמימנו להם את המלונות בטיולים".
קינג: "לי חשוב שאנשים שאני עובד איתם יהיו בקו אחד עם מה שאני מאמין בו. בסופו של דבר אני רק צריך להראות לאנשים שעוקבים אחריי לאן כדאי להם ללכת. המטרה שלי היא לטייל בעולם. אני לא שגריר של כלום. מה שאני יכול לעשות זה לקחת אותו איתי ליעד ממש מגניב וליצור תוכן שישתלב עם הקו שלי".
מתי הבנתם שאתם יכולים להרוויח מזה כסף?
גרובס: "היו לי 5,000 עוקבים ומישהו נתן לי זוג משקפי שמש. אני חושב שהם עלו 25 דולר. כל מה שהייתי צריך זה רק לצלם את עצמי איתם. וככה זה נמשך. נקודת השינוי הייתה כשיכולתי לעשות מספיק כסף מהאינסטגרם כדי לממן חודש שלם של טיולים".
הם לא חושבים שהבלוגים שלהם מחליפים את עיתונות התיירות המסורתית, אלא באים כתוספת. "כשאתה קורא את 'לונלי פלנט' זה לא תמיד המידע הכי מקומי או זה שהכי מתאים לך", אומר גרובס. "אם אתה מחפש יעדים כמו פריז, אז 'לונלי פלנט' יכסה אותה די טוב. הוא יחמיץ הרבה מהנישות המחתרתיות, אבל ייתן כיסוי כללי. אם אתה מוצא את הבלוגר שאתה יכול להזדהות איתו ושהוא בסטייל שלך, בדרך כלל תוכל לקבל דרכו תיעוד טוב יותר".
עזבו אותנו מפוליטיקה
לא קל לדווח על ישראל בימים טרופים אלה, אבל הבלוגרים מתעקשים, לדבריהם, לשמור על אובייקטיביות. "הייתי בקטאר ממש לפני שבועיים, ועשיתי דבר דומה", מספר קינג. "ברור ישראל וקטאר שונות, אבל הדבר הכי חשוב הוא להגיע למדינה ולחוות אותה בעצמך. להרבה אנשים יש דעה על ישראל והם אף פעם לא היו פה, אלא רק שמעו עליה דרך התקשורת. איך יכול להיות שתהיה לך דעה על משהו כשאתה שומע מאה נקודות מבט שונות ואתה רק מנחש מה קורה?".
גרובס: "אני לא מעורה בהיסטוריה ובפוליטיקה. אנחנו פה כרגע, ובין שיש לנו דעה פוליטית ובין שלא, אנחנו מעין שגרירים. ברגע שאנחנו מפרסמים את התמונות מכאן אנשים מניחים שאנחנו תומכים בישראל, גם אם זה לא נכון. חוויתי ביקורת אישית מפלסטינים באינסטגרם. לא עניתי לכולם כי זה פשוט היה מסלים לוויכוחים מיותרים, אבל חלקם שלחו לי אצבע משולשת לאינבוקס. לאחד מהם עניתי שבכנות אני לא יודע הרבה על המצב הפוליטי ובאתי לבקר בירושלים. אני לא פה כדי לשפוט למי הבניין הזה או שטח האדמה שייך, אני פה לחוות את הטבע כמו שאני עושה בכל מקום בעולם".
אתם בעצם מוכרים לאנשים סוג של חלום? הרי רוב האנשים לא יעזבו הכל באמצע החיים כדי לטייל בעולם.
ג'רו: "זה עניין של סדרי עדיפויות. יש לי חברים שיטיילו פעם בשנה כי יש להם ילדים ועבודה קבועה. החיים של תשע עד חמש הם לא בשבילי. הבלוגים של התיירות זו החלטה לטווח הארוך. אם אתה רואה למשל תמונה של ישראל, אתה לא חייב לנסוע אליה עכשיו, אתה יכול לומר לעצמך, 'זה יעד שאני רוצה להיות בו גם עוד שלוש־ארבע שנים'. זה להראות לאנשים אופציות".
כל אמא פולנייה הייתה שואלת אתכם: מה עם מערכות יחסים?
ג'רו: "אין לי חבר וזה קל יותר. מערכות יחסים ביבשות שונות זה די קשה. אני אוהבת את החופש שלי ויש לי פחד ממחויבות. אני לא רוצה לשנות את התוכנית עבור אף אחד, והעובדה שאני מתעקשת על זה מקשה על לצאת איתי. אבל היי, אני עדיין צעירה".
קינג: "קשה יותר לנהל מערכות יחסים רציניות כשאתה מטייל, אבל חברויות ומשפחה זה משהו אחר. מטורף כמה הטכנולוגיה עוזרת לנו לתקשר בכל רחבי העולם"
ג'ואנה לנדאו מנכ"לית ומייסדת Vibe Israel מרוצה מתגובות הבלוגרים. "אנחנו חווים בחודשים האחרונים נקודת מפנה בתדמית של ישראל בעולם, ואני לא מתכוונת להקשר המדיני", היא אומרת. "אחרי מספר שבועות שבהם ישראל אירחה את אליפות אירופה בג'ודו, את הביג־סטארט של הג'ירו ד'איטליה, את כנס 'מתחת ל־30' של מגזין 'פורבס העולמי' וכמובן הניצחון הגדול באירוויזיון — משהו טוב קורה. ב־Vibe Israel אנחנו אומרים כבר שנים: ישראל, על אף חסרונותיה, היא מוצר מעולה, שמגיע לה שיווק מעולה".
חבר'ה, עד מתי תמשיכו להיות בלוגרים?
גרובס: "יש בלוג של סבתות שמטיילות ברחבי העולם. הן אמנם לא קופצות מצוקים, אבל הן מטיילות כי הן אוהבות את זה וכי יכול להיות שלא הייתה להן את ההזדמנות בגיל 20. אין תאריך סיום. כל עוד אני מחייך ויש לי השפעה חיובית על חיים של אנשים לרדוף אחרי החלום שלהם, אז אני מאושר.
