שני 12 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: שאטרסטוק
    7 ימים • 23.05.2018
    שוק האון
    כמו בארה"ב, בשנים האחרונות יותר ויותר גברים ישראלים החלו ליטול תחליפי טסטוסטרון - הורמון המין הזכרי. ההבטחה כי מדובר בסוג של מעיין נעורים חדש, שמשפר דרמטית את החשק המיני, האנרגיה, מסת השריר ואפילו שמחת החיים - גורמת לנהירה של בני 40 פלוס לרופאים, עם בקשה אחת: דוקטור, תרשום לי טסטוסטרון. אלא שלצד היתרונות, מתברר שיש גם לא מעט אזהרות וסיכונים (כולל סרטן הערמונית ועקרוּת), ואפילו מומחים שכבר טוענים: היד על מרשמי התחליפים קלה מדי. וטסטוסטרון לכל? הסיפור המלא
    שרית רוזנבלום | איור: אוהד גבעתי

    רגע לפני יום הולדתו ה־45, הרגיש דניאל, נשוי ואב לארבעה ילדים מתל־אביב, שהגוף שלו כבר לא סוחב כמו פעם. הוא התלונן על עייפות ועל מצב רוח ירוד, והרגיש קושי בתפקוד היומיומי. "אמרתי לעצמי שזה בטח העומס בעבודה שמשפיע עליי, עודף מאמץ בחדר הכושר או הילד הקטן, שמתעורר הרבה בלילה", הוא מספר. "אבל ככל שהזמן חלף הבנתי שיש פה משהו נוסף, שלא ניתן להסביר אותו בלחצים הרגילים".

     

     

    הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

     

     

    כשהמצב לא השתפר, הגיע דניאל לרופא המשפחה שלו, ששלח אותו לסדרת בדיקות כלליות. לתדהמתו, בדיקת הטסטוסטרון הראתה על ערך הנמוך בהרבה מהנורמה. הרופא רשם לו זריקת טסטוסטרון חודשית, להשלמת החסר שהתגלה.

     

    איור: אוהד גבעתי
    איור: אוהד גבעתי

     

    "התגובה הראשונה שלי הייתה שוק טוטאלי, והשנייה עלבון", מודה דניאל. "הרגשתי ששללו ממני, רשמית, את הגבריות שלי. אצלי נגמר הטסטוסטרון? ניסיתי להסביר שאין שום בעיה עם הדחף המיני שלי, אבל קשה להתווכח עם עובדות: המספרים היו נמוכים. חזרתי הביתה בהתלבטות גדולה אם לקחת את הזריקות האלה, כי קראתי באינטרנט שיש להן תופעות לוואי לא קלות, אבל להפתעתי, כשסיפרתי על כך לחבר שלי, הוא אמר שגם הוא מטופל בזריקות האלה וכמה חברים שלו מקבלים טיפול דומה. זה שיכנע אותי לנסות".

     

    דניאל וחבריו לא לבד. עשרות מיליוני גברים ברחבי העולם מטופלים בשנים האחרונות בטסטוסטרון, הורמון המין הגברי, לאחר שאובחנה בדמם ירידה חדה ברמתו. עולם הרפואה עוד לא יודע בדיוק להסביר מה פשר הירידה הזאת, אבל השלכותיה המאיימות – פגיעה בשורה של מאפיינים גבריים – מספיקות כדי לגרום לזינוק אדיר במכירות תכשירים המספקים טסטוסטרון סינתטי.

     

    בארה"ב עלה השימוש בתחליפי טסטוסטרון ב־65 אחוז משנת 2009 ל־2013, ומספר המרשמים לתחליפים בחמש השנים האלו זינק מ־1.3 מיליון ל־2.3 מיליון. 70 אחוז מהמרשמים נרשמו לגברים בריאים בני 40 עד 64. בישראל עדיין אין נתונים רשמיים, אבל על פי התרשמותם של אנשי מקצוע שאיתם שוחחתי, גם בארץ ניכרת עלייה גדולה בהיקף השימוש בתחליפי טסטוסטרון. "יש בהחלט טיפול יתר בתחום הטסטוסטרון של גברים שמנסים להילחם באמצעותו בהשפעות הגיל, ושל חבר'ה צעירים שמשתמשים בו לפיתוח הגוף", אומר ד"ר אוהד שושני, אורולוג בכיר בבית החולים בילינסון.

     

    ד"ר שושני. "טיפול יתר"
    ד"ר שושני. "טיפול יתר"

     

    "כל גבר שני שנכנס אליי מתלונן על עייפות ומבקש בדיקת טסטוסטרון", מעיד גם רופא משפחה במכבי שירותי בריאות. "השמועה עוברת מפה לאוזן. הרבה פעמים פציינטים אומרים לי, 'שמעתי מחבר'. רווחת איזו תחושה שמדובר ב'גלולת פלא', שפותרת את כל הבעיות".

     

    מלבד עייפות, החסר בהורמון החיוני גורם להאטת תהליכי בנייה והתחדשות של הגוף ולסימנים האופייניים להזדקנות מוקדמת כעצבנות ודיכאון, ירידה בשמחת החיים, ירידה בנפח השרירים ובצפיפות העצם, גלי חום, השמנה ועוד. אולם לרוב, מה ששולח את הפציינט המוטרד לרופא הן תלונות על ירידה בחשק ובתפקוד המיני. "רוב הפונים מתלוננים על ירידה בליבידו או בזקפה", מספר ד"ר שושני. "גם גברים צעירים יחסית, בני 40, ואף צעירים יותר, מגיעים לבירור עם בעיות פוריות בגלל חסר בטסטוסטרון".

     

    טיפול חלופי בטסטוסטרון מתיימר לתת גם זריקת מרץ לליבידו, לשפר את מצב הרוח והביצועים המוחיים, להפחית את מאגרי השומן בגוף ולהעלות את מסת השרירים. חברות התרופות המייצרות אותו אף רומזות כי מדובר בסוג של "מעיין הנעורים". וכך, מה שפותח במקור כאמצעי לטיפול בבעיות שנובעות ממצבים רפואיים מובהקים, זלג בשנים האחרונות גם לטיפול בתהליך ההזדקנות הטבעי, והפך ללהיט גם בקרב צעירים.

     

    אלא שעדיף לא למהר ולהסתער כמו גבר שוצף טסטוסטרון על התחליף. בדיקת "ידיעות אחרונות" חושפת כי למרות השימוש הנפוץ בתכשירים אלה, הידע אודות התועלת הטמונה בהם מוגבל מאוד ותופעות הלוואי שלהם מדאיגות. למעשה, אפילו השיטות השונות לבדיקת רמת ההורמון בדם שנויות במחלוקת. המומחים, מתברר, לא מצליחים להחליט בינם לבין עצמם מה נחשב לרמה נמוכה של טסטוסטרון, מתי יש לטפל בכך, ואילו סיכונים בריאותיים פוטנציאליים עומדים בפני המטופלים.

     

    "חסר מידע נרחב בתחום הטסטוסטרון, מהבדיקות ועד הטיפול", אומר פרופ' נפתלי שטרן, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ויתר לחץ דם במרכז הרפואי איכילוב. "יש כאלה שזה מחולל אצלם פלאים, ויש שלא. אצל מישהו שסובל מחוסר משמעותי בטסטוסטרון, טיפול כזה כמעט תמיד מצליח, אבל רוב המקרים הם בתחום האפור. בגלל הבלבול הרב ששורר בתחום, הרבה גברים מקבלים טסטוסטרון שלא לצורך. מאותה סיבה בדיוק, יש גם אנשים שבאמת זקוקים לתוספת טסטוסטרון ולא מקבלים אותה".

     

    פרופ' שטרן. "במגבלות הידע"
    פרופ' שטרן. "במגבלות הידע"

     

    גבריות בסכנה

     

    הורמון המין הגברי הוא מה שגורם לגברים להרגיש, ובכן, גברים. הוא מאותת לגוף להתחיל בהתבגרות המינית, משמש גורם ביצירת זרע ושותף ביצר המיני ובהיווצרות זקפות. "חלק גדול מההבדלים בין המינים מוכתב על ידי הטסטוסטרון: לגברים הוא מעניק את מסת השריר הגבוהה, את מבנה הגוף הגדול ואת החוזק הפיזי", מסביר פרופ' שטרן. "הוא אחראי לכך שגברים שעירים יותר מנשים, ושיש להם קול עבה ונטייה לפתח שומן בחלק המרכזי של הגוף. יש לו עוד מאות השפעות. החשק המיני מושפע ממנו מאוד, גם בגברים וגם בנשים. טסטוסטרון קיים גם אצל נשים, אבל רמתו אצל גברים גבוהה פי 10 עד פי 20".

     

    המנגנון האחראי לייצור הטסטוסטרון בגוף נחלש עם השנים. מגיל 35, רמות ההורמון פוחתות בערך באחוז אחד בשנה. על פי ההערכות, כ־20־40 אחוז מהגברים מגיל 45 סובלים מרמות נמוכות של טסטוסטרון. ככל שהגיל עולה, עולה השכיחות של החסר בטסטוסטרון. "בעוד שבקרב נשים השחלות מפסיקות לתפקד באופן חד יחסית, סביב גיל 50, אצל גברים הירידה ברמות הטסטוסטרון מתרחשת באופן הדרגתי", אומר פרופ' שטרן. "לכן התלונות של גברים עשויות להיות כלליות מאוד, ולפעמים קשה להבחין אם הן תלויות גיל או באמת קשורות לירידה ברמת הטסטוסטרון. כשאנשים אומרים, 'אני מתעמל המון, אבל כבר לא מצליח לבנות שריר', מתלוננים על עייפות וחולשה, ואפילו על ירידה בעניין במין, לא תמיד זה קשור לשינויים בטסטוסטרון, אבל מכיוון שאנחנו חיים בחברה מאוד שוחקת וכולם רוצים להיות צעירים ויפים, הרבה גברים מבקשים בדיקות טסטוסטרון. בחלק מהמקרים אכן מגלים שהערכים אצלם הרבה פחות טובים מכפי שאפשר היה לקוות. המידע זמין ונגיש, ואף אחד לא רוצה להסתובב עם טסטוסטרון יותר נמוך מזה של שאר החבר'ה".

     

    לא תמיד הירידה ברמת הטסטוסטרון היא תוצאה טבעית של תהליך ההזדקנות. ככל הנראה ישנם גורמים נוספים המעלימים את הטסטוסטרון מהגוף מהר מהצפוי. השמנה וסוכרת משחקות כאן תפקיד מרכזי. גם שתיית אלכוהול בכמויות גדולות כנראה פוגעת בייצור הטסטוסטרון. אחת החשודות הראשיות הנוספות היא קבוצת כימיקלים רעילים המצויים במוצרי פלסטיק ובתכשירים קוסמטיים. הכימיקלים הללו, נטען לא פעם, משבשים את פעילות המערכת האנדוקרינית (מפרישת ההורמונים), בכך שהם מחקים את פעילות הורמון המין הנשי אסטרוגן, מפריעים לפעילות ההורמון הגברי, ואחראים גם לירידה הדרמטית בספירות הזרע בעולם. אחד החומרים הידועים כמשבשים את פעילות המערכת האנדוקרינית הוא ביספנול איי (BPA). מחקר שנערך ב־2011 גילה כי אצל עכברים שקיבלו זריקות יומיות של החומר הזה חלה ירידה בטסטוסטרון ובפוריות.

     

    "אנחנו חיים בסביבה שהיא קרוב לוודאי פוגענית כלפי מערכות הרבייה של נשים ושל גברים כאחד", משער פרופ' שטרן. "כשהמערכת הזו נמצאת תחת מתקפה של סביבה עוינת ושל מבנה גוף משתנה וגם של גיל, אחת התוצאות היא ירידה ברמות הטסטוסטרון".

     

    המספרים משקרים

     

    את רמות הטסטוסטרון בגוף נהוג לקבוע באמצעות בדיקת דם פשוטה. מה שפחות פשוט הוא ייחוס משמעות לערכים המספריים שלה. "ירידה בטסטוסטרון יכולה להתרחש גם בתחומי הנורמה", אומר פרופ' שטרן. "אם אצל גבר מסוים רמת ההורמון ירדה מערך של 20 ל־15, למשל, התוצאה נחשבת תקינה, אבל הגבר כבר עלול להרגיש את השפעתה".

     

    "אצל שני גברים יכולה להימצא בבדיקה אותה רמת טסטוסטרון, 9 נניח, תוצאה קרובה לגבול התחתון של הנורמה, אבל גבר אחד ירגיש תסמינים של חסר, והשני לא", מדגים ד"ר שושני. "כדי להגיע לאבחנה מדויקת, צריך להשוות את התוצאות לבדיקות קודמות כדי לוודא שיש מגמת ירידה, ולתחקר את המטופל לגבי התסמינים שהוא סובל מהם. ככל שיש יותר תסמינים ולא מוצאים בעיה רפואית אחרת, ניתן להניח שהדברים אכן קשורים לחסר בטסטוסטרון".

     

    המדידה עצמה היא עניין מורכב, מכיוון שרמת הטסטוסטרון בגוף משתנה לאורך שעות היממה: היא מגיעה לשיאה בסביבות שמונה בבוקר. 12 שעות לאחר מכן היא נמוכה, בדרך כלל, ובמהלך הלילה היא שבה ומטפסת. בנוסף, ירידה במשקל הגוף עשויה להעלות את רמת הטסטוסטרון, וטיפול בילדים, לפחות לפי אחד המחקרים, עלול דווקא להנמיך אותה. גם מחלות ויראליות כמו שפעת עלולות לגרום לירידה ברמות הטסטוסטרון. כך שבדיקה אחת, שנערכת בנקודת זמן ספציפית, עשויה לגלות רק חלק לא מייצג של התמונה.

     

    "מדובר בהורמון שאין לו ערך קשיח", מדגיש פרופ' שטרן. "שיטות המדידה העולמיות המשמשות לקבוע את רמתו משתפרות, אבל הן לא אופטימליות. יש הרבה סוגי בדיקות כיום שלמעשה אין להן שום ערך".

     

    על פי נתוני האיגוד האמריקאי לאנדוקרינולוגיה קלינית, כ־30 אחוז מהגברים שנמצאו כסובלים מחסר בטסטוסטרון במדידה חד־פעמית, יתגלו כבעלי רמה תקינה בבדיקות חוזרות.

     

    גם על השאלה אילו תסמינים מצדיקים בדיקה של רמת הטסטוסטרון אין הסכמה גורפת. בינואר השנה פורסם נייר עמדה ישראלי על טיפול בטסטוסטרון בגברים הסובלים מהפרעה בתפקוד המיני המשולבת בחסר בהורמון. ההנחיות שחוברו על ידי איגוד האורולוגים, איגוד האנדוקרינולוגים והיל"ם, החברה הישראלית להפרעות בתפקוד המיני, קובעות כי יש לבצע בדיקה כזאת רק בקרב גברים הסובלים מהפרעות בתפקוד המיני ובעלי תסמינים המעוררים חשד לחסר בטסטוסטרון, אך באותה נשימה מציעות "לבצע הערכה גם בגברים עם תסמינים פחות ספציפיים".

     

    אגב, מנתונים שנאספו בארה"ב עולה כי רק מחצית מהגברים שנטלו טסטוסטרון אובחנו רשמית כסובלים מחסר בו. רבע מהמשתמשים כלל לא עברו בדיקות לפני תחילת השימוש בתחליפים.

     

    את הטיפול התרופתי ניתן לקבל בארה"ב כג'ל, בזריקה או באמצעות מדבקה או מתקן המושתל מתחת לעור. סל הבריאות בישראל כולל רק זריקות, אחת לכמה שבועות, וג'ל שנמשח על העור מדי יום. אך גם לאחר שמתגלה כי אכן יש חוסר בהורמון, השאלה היא האם כדאי להשלים עם זה או להיעזר בתחליפים.

     

    דיווחים סותרים

     

    הספרות הרפואית רצופה דיווחים סותרים על התועלת במתן טסטוסטרון. חלק מהמחקרים קובעים כי רמות נמוכות של ההורמון עלולות לחשוף את הגברים לשלל תחלואים. רק לפני כחודש, לדוגמה, התפרסם בירחון המדעי "סיינטיפיק" מחקר שבמסגרתו נבחן מידע רפואי לגבי 2,161 גברים אמריקאים בני 20 ומעלה. החוקרים גילו כי בקרב גברים שסבלו מרמות טסטוסטרון נמוכות, תחלואה בשתי מחלות כרוניות, כמו סוכרת ויתר לחץ דם, הייתה שכיחה יותר מאשר בקרב גברים שרמת ההורמון בדמם הייתה תקינה. הקשר הזה ניכר בכל קבוצות הגיל אך בלט במיוחד בקרב גברים בני 20־40, ובקרב בני 60 ומעלה.

     

    גם במחקרים רבים נוספים התגלה קשר בין רמות נמוכות של טסטוסטרון למחלות כרוניות כמו סוכרת, השמנה, אוסטיאופורוזיס (דלדול העצם) והתסמונת המטבולית – צבר של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. מחקרים אחרים הראו קשר בין ירידה ברמות ההורמון לבין תמותה מוקדמת, אך לא ברור אם הטסטוסטרון אחראי לתופעה.

     

    על אף זאת, אין כיום הוכחות חד־משמעיות לכך ששימוש בטסטוסטרון בקרב גברים הסובלים מחסר בו אכן מועיל. ליתר דיוק, חלק מהמחקרים אף קובעים כי הדבר עלול להיות מסוכן ממש. תחליפי ההורמון הסינתטיים, שנמצאים בשימוש זה עשרות שנים, לא נבדקו בניסויים קליניים נרחבים כפי שמקובל כיום, וגם לא עמדו למבחן במחקרים ארוכי טווח שעלולים לגלות תופעות לוואי כמו סרטן או מחלות לב, המתפתחות במשך שנים רבות.

     

    לפי עדויות מהשנים האחרונות, השימוש ב"תרופת הפלא" הגברית עלול בטווח הקצר לפגוע בפריון, לגרום להתפרצות אקנה ולגדילת השדיים. אצל גברים, הבנתם נכון. בטווח הארוך גברים המטופלים בטסטוסטרון נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות באירועי לב וכלי דם. ב־2010 הופסק ניסוי שנערך במסגרת מחקר לאחר שנמצא כי גברים מבוגרים המשתמשים בטסטוסטרון סבלו באופן מובהק יותר מבעיות בלב. ב־2015 חייב ה־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) את יצרניות הטסטוסטרון הסינתטי לפרסם אזהרה על אריזות התרופות בנוגע לקשר בין התחליפים לבין התקפי לב ושבץ מוחי. דאגה נוספת היא שטסטוסטרון עלול לעודד צמיחת תאים סרטניים בבלוטת הערמונית (פרוסטטה). במקרה של שימוש בג'ל יומי הנמשח על גבי העור, ישנה סכנה שהוא יעבור לאחרים דרך מגע אקראי, ויגרום להתבגרות מינית מוקדמת של ילדים.

     

    את נזקיו הפוטנציאליים של ההורמון בתחום הפריון מגלים גם גברים הנוטלים סטרואידים אנאבוליים, לצורך בניית שרירים. "בשנה האחרונה הגיעו אלינו לא מעט גברים צעירים, שלוקחים נגזרות של טסטוסטרון לשיפור מסת השריר וגילו שהם עקרים", מספרת ד"ר דנה ליבנה שגב, מומחית באורולוגיה ובפריון הגבר במחוז שרון שומרון של שירותי בריאות כללית. "השימוש העודף בטסטוסטרון מעלה מאוד את רמת ההורמון אצלם בדם, וגורם לכך שהאשכים יוצפו בו ויפסיקו לייצר טסטוסטרון בעצמם, דבר שפוגע בייצור הזרע, עד עקרות בלתי הפיכה בחלק מהמקרים. לצערי זו תופעה שאני נתקלת בה לאחרונה יותר ויותר".

     

    "השימוש בטסטוסטרון הוא החלטה שעשויות להיות לה השלכות רבות", מזהיר גם פרופ' שטרן. "אצל חלק מהמשתמשים עלולה להופיע צמיחה של שדיים. ההורמון גם עלול לגרום לכך שהדם יהיה צמיג יותר ויגרום תופעות של קרישיות יתר. מי שמעוניין להביא ילדים צריך להימנע מנטילת טסטוסטרון, משום שהוא פוגע בפריון. יש מחסור במידע על ההשפעה של ההורמון לטווח ארוך. הפתרון הוא לבחון היטב את כל הפסיפס הרפואי של המטופל, החל ממשקל הגוף שלו, דרך ההיסטוריה הרפואית שלו ועד לתופעות שהוא סובל מהן, כמו הפרעות בשינה, שטיפול כזה עלול מאוד להחמיר אותן. לא כל רופא צריך לרשום את התרופה, משום שלא כל אחד מבין באילו מקרים היא עשויה לעזור ובאילו לא. צריך לשקול היטב את היתרונות והחסרונות של הטיפול, יחד עם המטופל, ולהסביר לו גם את מגבלות הידע שלנו".

     

    הדרך הטבעית

     

    לא שזה עומד במבחן המציאות. ירון (56) הגיע לרופאת המשפחה שלו לפני שנה, בתלונה על עייפות קשה שממנה סבל במשך חודשים. "הרופאה אמרה לי, 'בגילך, עייפות קשורה הרבה פעמים למחסור בטסטוסטרון', והפנתה אותי לבדיקת דם. כשהתברר שרמת הטסטוסטרון שלי אכן מתחת לנורמה, היא רשמה לי ג'ל לשימוש יומי על העור", הוא מספר. "היא לא ציינה בפניי מהן תופעות הלוואי האפשריות, לא התעמקה בהיסטוריה הרפואית שלי, וגם לא התעניינה אם אני נמצא בסיכון גבוה לסרטן הערמונית. אם הייתה שואלת, הייתי מספר לה שאבי נפטר מהמחלה". נקודה נוספת שלא עלתה בפגישה היא העובדה שירון הוא אב לילדה בת עשר, שהייתה עלולה להיחשף באמצעותו להורמון הגברי ולהשפעותיו. "גם את זה", הוא מספר, "למדתי לבד מקריאה באינטרנט".

     

    אחרי טיפול בן שנה, שבמהלכו לא חש כל שיפור במצב העייפות שלו, החליט ירון להפסיק את השימוש בטסטוסטרון על דעת עצמו. "החלטתי לחפש דרכים טבעיות יותר למלחמה בגיל – התחלתי דיאטה ואני מתעמל בקביעות, בתקווה שזה יסייע לי יותר מהורמון שהשפעותיו שנויות במחלוקת, במילים עדינות".

     

    בינואר השנה קיבלו ההסתייגויות מההורמון משנה תוקף, כשפאנל מומחים של ה־FDA דחה את אישורה של גלולת הטסטוסטרון הראשונה בעולם, מחשש שקלות השימוש בה עלולה לחשוף מיליונים לסיכונים מיותרים של מערכת הלב וכלי הדם. למרות הביקוש האדיר ממליצים כעת גופים רפואיים שונים בעולם להימנע מבדיקות טסטוסטרון שלא לצורך ומטיפולים מיותרים. בהנחיות חדשות המתפרסמות החודש קובע האיגוד האמריקאי לאנדוקרינולוגיה קלינית ולמטבוליזם, כי יש להימנע מטיפול בטסטוסטרון בגברים שנמצאים בסיכון גבוה ללקות בסרטן הערמונית, או במי שסבלו מהתקפי לב או שבץ בששת החודשים האחרונים. עוד קובע האיגוד כי יש להימנע מבדיקות ומטיפולים כאלה בגברים בריאים, מכיוון שלגביהם התועלת והסיכונים שבשימוש בטסטוסטרון אינם ברורים דיים.

     


    פרסום ראשון: 23.05.18 , 22:19