"אני לא מתכנן לחזור לשחק. בעונה האחרונה של 'רמזור' קלטתי שממש קשה לי עם הטקסטים. הייתה לי מלחמה עם הזיכרון"

"סבלתי מהתקפי חרדה, לא יכולתי לישון בלילה. הרגשתי על סף התקף לב. לא ניהלתי סטארט־אפ ופתאום אתה מפרנס אנשים וכל יומיים יש חוזה אחר באנגלית שייקספירית. המון לחץ שלא חוויתי מעולם. באותו בוקר הסתכלתי על החשבונות והבנתי שאין לי כסף לשלם משכורות. בצהריים התקשרו לומר לי שגייסנו מיליון דולר. שעתיים לאחר מכן השותף שלי החליט לעזוב את החברה".

למה?

"מטעמים משפטיים אני לא יכול לומר. אבל זה היה הטיימינג הכי לא נכון והכי לא צפוי בעולם, ביום ההשקעה של מיליון דולר. הייתי חייב לעדכן את המשקיעים ובערב הם הודיעו שההסכם מבוטל ושאנחנו צריכים להחזיר את הכסף בהקדם האפשרי. פתאום אני עובר לעצירת חירום ומוצא את עצמי בוהה בקיר במשך הלילה ולא מדבר עם אף אחד חוץ מאשתי והעורך הדין. במקום להעלות את המשכורות לעובדים, נאלצתי לפטר אותם. הם היו כמובן בהלם כי ידעו שיש כסף אחרי בדיקת נאותות".

ומה קרה?

"מצאתי את עצמי די אבוד. באופן עקרוני הייתי אמור לסגור את החברה כי אין משקיעים. החברים מבינים שעשיתי כל מה שיכולתי. אבל החלטתי שאני לא סוגר אלא מקפיא אותה עד שנצא מההלם. התחלתי לאכול חסכונות כי המון זמן לא התפרנסתי מהעבודה, שנתיים וחצי".

אבל למה לכרסם בחסכונות אם יש את ווקה פיפל?

"כי יש שם עליות וירידות והכנסה קבועה לא הייתה".

כמה כסף הפסדת בהרפתקה הזו?

"הפסדתי בסטארט־אפ בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים כי השקעתי כמה עשרות אלפי שקלים משלי, לא עבדתי, לא שיחקתי, לא צילמתי והמון זמן לא משכתי משכורת. הייתי היחיד בחברה שלא משך משכורת שנה שלמה. זו מכה לא פשוטה, אבל למזלי היו לי חסכונות וגם נשארתי הפרזנטור של מימון ישיר, אז לא פשטתי את הרגל".

ומה קרה בבית?

"הייתי במהירות של 200 מאך. חוזר ב־11 בלילה, ממשיך לעבוד עד שתיים בלילה וקם בשמונה בבוקר. ויש לי ארבעה ילדים. היה מאוד מאתגר משפחתית וזוגית. היה לי משבר מאוד גדול עם אשתי. היא אמרה לי, 'לא היית פה בשנה האחרונה', וצדקה. גם כשהייתי בבית לא הייתי בבית והיא נשאה את העול של ארבעה ילדים לבד. רצתה לתת לי להגשים את החלום. אחרי מה שקרה הייתי בהלם שלא זכור לי בחיים. היו לי מיליון דולר וחברה ועובדים ופתאום, תוך 12 שעות, לא היה לי שום דבר".

ושנתיים וחצי שנשרפו.

"כן, זה זמן וכסף והייתי צריך להוכיח את עצמי כי אנשים אומרים מי זה איצקו מהטלוויזיה שרוצה להיות מנכ"ל? לא הכרתי את הטרמינולוגיה של הענף. חשבתי שדיו דיליג'נס (בדיקת נאותות) זו מחלה. הייתי עושה גוגל מתחת לשולחן תוך כדי ישיבה עם משקיע, מברר מה זה ואז אומר, 'ברור, אין בעיה, בכיף', ועדיין לא כל כך יודע מה זה באמת. כישורי המשחק שלי מאוד עזרו. לא משנה מה הייתי אומר, הייתי צריך להראות שאני מאמין בזה ויודע על מה אני מדבר. הייתי חוזר סחוט אחרי מצגות, יותר מהצגה. שלוש־ארבע מצגות ביום. הייתי סחוט פיזית ונפשית".