שלישי 20 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    אמיליה קלארק
    24 שעות • 23.05.2018
    אשת הדרקון
    אמיליה קלארק, חאליסי בשבילכם, ניצלה את ההפסקות בין העונות של "משחקי הכס" כדי להתניע קריירה קולנועית, ונדהמה לגלות שבהוליווד מתכוונים לשלם לה פחות מלגברים, למרות שהיא אם הדרקונים. עכשיו היא מככבת בסרט "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" ומספרת מה היא חושבת על מעריצים שמבקשים ספוילרים, איך היא מתמודדת עם אפליה בתעשייה, ולמה לפעמים היא מרגישה כמו "פמיניסטית גרועה"
    אמיר קמינר | קאן

    אחרי שהפכה לכוכבת בינלאומית בזכות דמותה של אם הדרקונים בסדרת הפולחן "משחקי הכס", אמיליה קלארק הגיעה לפסטיבל קאן בשבוע שעבר להקרנת הבכורה של "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים", הסרט החדש בסאגת המדע הבדיוני הנצחית. ב"סולו" קלארק מגלמת את קירה, חברת ילדותו ואהובתו הראשונה של האן סולו, הרבה לפני הנסיכה ליאה. רק אל תגידו לקלארק שהנה היא שוב מגלמת "אישה חזקה".

     

    השתתפה בעיצוב הדמות. קלארק כקירה, אהובת נעוריו של האן סולו | צילום: גטי אימג'ס
    השתתפה בעיצוב הדמות. קלארק כקירה, אהובת נעוריו של האן סולו | צילום: גטי אימג'ס

     

    "אני לא יכולה לסבול שעיתונאים שואלים אותי: איך זה מרגיש לשחק אישה חזקה? אני תמיד עונה: 'אני אספר לכם איך זה מרגיש לשחק אישה, וזהו'. די כבר. תוציאו את המילה 'חזקה' מהמשוואה, תמצאו תואר אחר. אני פשוט משחקת נשים. אתם חושבים שדמות ראשית בסרט יכולה להיות חלשה? זה אפילו לא ראוי לשיחה.

     

    "אני גם לא סובלת שאלות כמו 'איך זה מרגיש לשחק דמות ראשית נשית בשובר קופות גדול?' או 'איך זה מרגיש לשחק מישהי עם כוח?' ורשימת השאלות המקוממות נמשכת עוד ועוד. אף אחד לא שואל שחקנים גברים איך זה לגלם 'גברים חזקים'".

     

    "אף אחד לא שואל שחקנים איך זה לגלם 'גברים חזקים'". אמיליה קלארק
    "אף אחד לא שואל שחקנים איך זה לגלם 'גברים חזקים'". אמיליה קלארק

     

    אגב, כשאנשי ההפקה של "סולו" הגישו לקלארק את הבובה המנציחה את דמותה בסרט, הכוכבת לא מיהרה להתלהב מהפסלון. "האם אהבתי את הבובה? ככה", התוודתה באוזניי קלארק, כשנפגשנו בפסטיבל, "היא קצת גברית".

     

    מי מתעלם מחאליסי

     

    פסטיבל קאן, שננעל בשבת, קיבל השנה ניעור ברוח מהפכת MeToo#. בטקס הסיום הבמאית־שחקנית אסיה ארג'נטו הטיחה בקהל מעל הבמה שהארווי וויינסטין, מפיק־העל שנמצא במרכזה של שערוריית אלימות מינית נרחבת, אנס אותה בפסטיבל לפני עשרים שנה. "יש בחדר הזה אנשים שצריכים לתת את הדין על מעשיהם, ואנחנו יודעות מי אתם", הוסיפה. ברגע אייקוני אחר צעדו 82 כוכבות, ביניהן שמות בולטים כמו קריסטן סטיוארט וקייט בלנשט, במחאה על כך שרק 82 במאיות זכו להשתתף בפסטיבל מאז נוסד, ורק שתיים זכו בו בפרסים. אז לא מפתיע שקלארק, פמיניסטית מוצהרת ונלהבת, גויסה על ידי קרן קרינג לעידוד העצמת נשים להשתתף באירועים שערכה במהלך הפסטיבל.

     

    "אנשים תוהים האם הדיבור על תנועת MeToo# ו־TIME'S UP שקמה בעקבותיה ידעך", אומרת קלארק. "לדעתי, גובה הלהבות אליו השיח הגיע כבר בלתי ניתן לעצירה. זה לא משהו שקורה כרגע ויתפוגג מהר. אני חושבת שמנסים לגרום לנו לחשוב שזה ייעלם, אבל זה לא הולך לשום מקום. זה כאן כדי להישאר".

     

    אבל איך מתעלים את הקמפיין הזה לשינוי אמיתי?

     

     

    "התנועה עובדת אפילו יותר קשה מאי־פעם וחשוב לוודא שאנו עושים את השינוי נכון, כדי שהוא יישאר לתמיד. קשה נורא לחולל שינוי משמעותי, בגלל שזו בעיה שהתקיימה מאז ומתמיד, ולכן שינוי בן־לילה אינו אפשרי. אבל אם נמשיך להפעיל לחץ בעדינות, ונהפוך את הנושא למשהו קבוע שכולנו מודעים לו, השיח ימשיך ויתרחב, ולא ייעלם כלעומת שבא".

     

    מה גברים יכולים להביא לשיח שמתקיים עכשיו על הטרדות וניצול מיני?

     

    "חשוב קודם כל שיהיה דיאלוג, ושתהיה שפה שבה נוכל לנהל את הדיאלוג בינינו. חשוב גם לחנך אחרת את הצעירים. אנחנו צריכים לתת לנשים הזדמנות לדבר מהלב בלי לפחד להגיד את הדבר הלא נכון, או לפחד שהתגובה תהיה שלילית. והדבר הנפלא שיכול לצאת מזה הוא שבנות ובנים צעירים ירגישו בטוחים בעצמם מספיק כדי לומר בזמן אמת: 'אני לא מרגיש/ה בנוח'. היכולת להיות פתוחים מספיק אחד עם השני וטובים אחד לשני היא דבר חשוב".

     

    קורה שאת נתקלת ביחס שונה ומפלה בהוליווד בגלל המגדר שלך?

     

     

    "זה מתחיל מדברים קטנים. למשל, כשאמרתי את דעתי או הצעתי קונספט, ושאר הנוכחים בשיחה לא טרחו להתייחס לזה, ואז אחד הבחורים אמר אותו הדבר בדיוק שהצעתי, ופתאום כולם התלהבו. אחרי סדרה של רגעים ממש קטנים כאלה התעוררתי בוקר אחד במחשבה שאולי עליי להיות מצוידת בשפה שתאפשר לי להביע את דעתי, שתגרום לאנשים להקשיב לי מבלי שאשמע אגרסיבית או שאגרום לקונפליקט מיותר. ללא קשר לחאליסי, אני אדם אגרסיבי מטבעי וקשה לי עם קונפליקטים בסביבת העבודה, בגלל שאני נהיית אמוציונלית. זה ממש לא יעיל להיות אגרסיבי שלא לצורך".

    צילום: Alex J. Berliner
    צילום: Alex J. Berliner

     

    תלוש שכר נשי

     

    קלארק, 31, פרצה לתודעה בעקבות סדרת "משחקי הכס" והפכה לאחת הכוכבות המצליחות בעולם, כולל שלוש מועמדויות לאמי. את האהבה למשחק קלארק חייבת לאביה, שעבד כמהנדס קול בתיאטרון והודות לו צפתה באינספור הצגות. בתיכון היא השתתפה בהפקות בית הספר, ובהמשך למדה בבית הספר "דרמה סנטר" הלונדוני. בשנת 2000 התארחה בסדרת הטלוויזיה "הרופאים" ובמספר פרסומות, אבל את הפריצה הגדולה עשתה רק כעבור עשור, כשלוהקה לתפקיד דאיינריז טארגאריין, מלכת הדות'ראקים, אם הדרקונים, מנתצת השרשראות והאישה שמחזיקה בהכי הרבה כינויים בטלוויזיה. הדמות שלה זכתה גם לחיקויים, מלכות דראג, ואינספור תחפושות. וכן, גם העניקה השראה למעצבי שיער.

     

    השיחה בינינו התקיימה בקומה השביעית של מלון "מג'סטיק", מהמלונות היוקרתיים בריביירה, והיא הגיעה אליה בשיער אסוף שלא מזכיר בכלום את המחלפות הבלונדיניות הזכורות מהסדרה, חמושה בעקבים דקים וגבוהים. כנראה אין הרבה נשים בתעשייה שמקבלות את הכבוד שהיא זוכה לו כרגע, אבל כשקלארק רק התחילה היא נדהמה מהיחס שקיבלה. "אמי עבדה במכירות בסוכנות ייעוץ, והיא הייתה זאת שפירנסה אותנו", היא אומרת, "אז כילדה הרגשתי שאני יכולה לעשות כל מה שארצה — משום שראיתי את אמא שלי עושה את זה. אבא שלי אף פעם לא העניק את התחושה שזה משהו לא טוב או לא מקובל. היה לי הרבה מזל שגדלתי בבית שהיה בו שוויון, ולכן עבורי זו הייתה הנורמה. כשנכנסתי לתעשייה, זה היה מה שציפיתי למצוא בה. ואז נתקלתי במציאות. כשאת מגיעה מרקע שוויוני ובעבודה מתייחסים אלייך שונה — את לוקחת את זה אישית".

     

    היום את זו שמשמשת מודל לנשים ולנערות רבות בכל קצות הגלובוס. זאת מן הסתם אחריות גדולה.

     

    "זה נכון שיש לי השפעה על אנשים, וזו זכות שלא תיאמן. אני מנסה להיות זהירה מאוד עם זה, כי גם אני הייתי בחורה צעירה. אגב, ב'משחקי הכס' תמיד שילמו לי בדיוק כמו לכוכבים הגברים שלצידי", מגלה קלארק. "בתלוש השכר לא הפלו אותי בגלל שאני אישה. לכן כשאני עושה סרטים בהוליווד ואז דנים איתי בתנאי השכר, שלא זהים לאלה של השחקנים לצידי, זה מכניס אותי להלם".

     

    הסדרה התבססה עד לאחרונה על סדרת ספרי הפנטזיה של ג'ורג' ר.ר. מרטין, אבל עכשיו היא מתקדמת מהר יותר מקצב הכתיבה שלו והעונה החדשה כבר לא תהיה קשורה לספרים בשום צורה. בעוד הגוויות נערמו במרוצת העונות, וראשים חשובים מאוד נערפו בלי סנטימנטים, אם הדרקונים הצליחה לשרוד ולהגיע לקדמת הבמה. העונה השמינית והאחרונה של הסדרה תגיע למרקע ב־14 באפריל 2019, וההפקה, הידועה בהקפדתה על סודיות, לא מגלה את הפרטים על העומד להתרחש, שלא לדבר על הסוף.

     

    אבל המעריצים לא מפסיקים לנסות ולנבא את גורל הדמויות החביבות והשנואות עליהם, ומאחר שמדובר בסדרה על דרקונים, מלכים ומפלצות קרח — בקרב קהל המכורים יש לא מעט חנונים. כך יצא שמדען אמריקאי המציא אלגוריתם המנבא שחאליסי תסיים את חייה באופן לא טבעי לפני תום העונה, בהסתברות של כמעט 84 אחוז.

     

    מובן שאין טעם לנסות לחלץ מקלארק פרטים, היא הרי חתומה על הסכמי סודיות, ובכן, דרקוניים. "האמת היא, שאף אחד לא באמת רוצה לדעת מה יהיה, במיוחד מה יהיה הסוף", היא מתחמקת בחן. "ברחוב מעריצי הסדרה אומרים לי 'תגלי לי, אבל אל תגלי לי', 'תגלי — לא, אל תגלי!' אני חושבת שאנשים אולי בעצם לא רוצים לדעת".

     

    קלארק עצמה מתעקשת שאין לה מושג מה צופן הסוף ("אני די בטוחה שהסוף לא יהיה מה שאנחנו כולנו חושבים שיהיה"), אבל היא מדווחת על רגשות עזים שמציפים אותה לקראת האירוע ההיסטורי. "הסדרה הזו הייתה כל חיי וליוותה את כל שנות העשרים שלי. לכן הפרידה מרגשת. זה מרגיש כמו לעזוב את הבית, רגע עצוב ומפחיד בו־זמנית. מאז תחילת הסדרה אני כותבת יומן בו אני מתעדת כל יום צילום, כך שכשאהיה זקנה ואסתכל אחורה, אזכור מה הרגשתי באמת".

     

    איך נראה היומן שלך?

     

    "מרבית הרשומות שלי הן בסגנון 'הרגליים שלי כואבות! אני עייפה! היה גשם!' שום דבר נוגה כמו שקיוויתי, בעיקר תיאורים של מה אכלתי לארוחת ערב".

     

    המטרה: להשפיע

     

    בהפוגות מצילומי "משחקי הכס" החלה קלארק לבסס קריירה הוליוודית. בין היתר היא כיכבה ב"שליחות קטלנית: ג'נסיס" כשרה קונור וכן בלהיט הרומנטי "ללכת בדרכך". ועכשיו מגיע "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים", החוזר לשורשים ולראשית דרכו של הטייס האן סולו. "אח שלי היה מעריץ גדול של סרטי 'מלחמת הכוכבים', והיות שעשיתי כל מה שהוא אמר לי, בצעירותי ראיתי את הסרטים האלה", משחזרת קלארק. "ממש נדהמתי מהאיכות ומגודל ההפקה. במהלך השנים הפכתי למעריצה וקיוויתי שבעתיד יהיה באחד הסרטים תפקיד בשבילי. מה גם שזו אחת מסדרות הסרטים היחידות שיש בה דמויות ראשיות של נשים".

     

    איך נראה תהליך האודישנים שלך עכשיו, לאור מעמדך?

     

    "עשיתי שורה של אודישנים ל'סולו' וחיכיתי בסבלנות. ואז הגיעה הבשורה החיובית, והייתי מאוד מאושרת. לקראת הצילומים עשיתי מחקר וקראתי ספרים על 'מלחמת הכוכבים'. משום ש'סולו' מתרחש בחלק מהיקום של מלחמת הכוכבים שלא יצא לנו בעבר לבלות בו יותר מדי, הסרט שלנו מציג מעין עולם תחתון ואפל של כנופיות, והוא מגניב ושונה מאוד משאר הסרטים".

     

    עד כמה היית מעורבת ביצירת המראה שלך, בארסנל הגדג׳טים והנשקים?

     

    "הצוות היה נדיב מאוד ושיתף אותי ביצירת הדמות. היו כמה דברים מגניבים שהצעתי ועליהם נלחמתי, ויוצרי הסרט הסכימו לשנות או להוסיף".

     

    ובכל זאת, למרות היחס המכבד שקיבלה בהפקה של "סולו", ולמרות מעמדה הרם בעולם הטלוויזיה, בהוליווד קלארק עדיין צריכה להיאבק על מקומה, עדיין נערמות על שולחנה הצעות מאכזבות ולא מאתגרות. לכן בכוונתה להשיק בעתיד חברת הפקות ואף לביים. בינתיים היא שוקדת על כתיבת תסריט. "אני מוצאת את עצמי יותר ויותר בסיטואציה שבה אני מקבלת תסריט גרוע ושואלת את עצמי 'למה עושים את זה? מי יראה את הסרט הזה? האם יש משהו שאנחנו יכולים ללמוד ממנו?'. לכן אני רוצה למצוא יצירות שמספרות סיפורים טובים, שיש להן משמעות, שאוכל להשפיע איתן".

     

    למה סוגיית ההשפעה כל כך מעסיקה אותך?

     

    "לפעמים אני מרגישה שאני פמיניסטית גרועה ולא עושה מספיק. אני אמנם לא פוליטיקאית, ואין לי תואר בכלכלה, ואני רק שחקנית, אבל יש בקרים שאני מתעוררת וחושבת: 'אני יכולה לעשות הרבה יותר'".

     

    וכשאפגוש אותך בפעם הבאה על השטיח האדום, עדיין אוכל לשאול אותך "את מי את לובשת?", או שזאת שאלה סקסיסטית שיש להוציא אותה מהלקסיקון?

     

    "כל עוד שואלים את הגברים אותה שאלה - אפשר".

     

    הסרט "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" עולה הערב בבתי הקולנוע