כמתבקש מזוכת שני כוכבי מישלן עם סטנדרטים משל עצמה, Moshik&, המסעדה של מושיק רוט באמסטרדם, סגורה בצהריים למעט יומיים בשבוע, וגם אז היא פתוחה לשעתיים וחצי בלבד. כדי לטעום מהאוכל המולקולרי של רוט תצטרכו להתלבש יפה ולהזמין מקום לערב, וגם אז כדאי שתתקשרו קודם לבדוק אם מישהו בבית, מאחר שהמסעדה פתוחה חמישה ערבים בשבוע ולזמן מוגבל.
איתרע מזלי והראיון עם רוט נקבע דווקא ליום שבו המסעדה סגורה. האדם מתכנן לאכול משהו, ואלוהי המישלן צוחק לו בפרצוף.
הפגישה מתקיימת בקומה השנייה של המסעדה, צמוד למטבח הגדול המשקיף אל אחת התעלות היפות באמסטרדם. המטבח עוד לא פעיל, אבל יש כאן לקוחה אחת שרוט לא מתכוון להשאיר רעבה אפילו רגע, והיא כרגע זוחלת לו בין הרגליים. שיה, בתו בת השנה וחודשיים, עדיין קטנה מכדי להעריך את העניין, אבל יש סיכוי שהיא התינוקת היחידה בעולם שאוכלת כל יום במסעדת מישלן. בהולנדית שוטפת אביה מסביר לאחד הטבחים מה להכין לה — גם בלי להבין מילה זה נשמע טעים — ושירן, אמא שלה ואשתו הטרייה, מרימה אותה על הידיים ושתיהן נעלמות במטבח.
"הילדה אוכלת טוב", מחייך רוט. "בצהריים, כשהיא באה, אני מכין לה את מה שאני מכין לעצמי — ברבוניות, קוויאר, מה שיש. יש לה סטנדרטים גבוהים. עכשיו היינו איתה בארץ, ישבנו במסעדה והזמנו לה דג, והיא לא הסכימה להכניס אותו לפה כי הוא היה עשוי מדי. אנינת טעם. אבל עוד מוקדם להכריז הכרזות. אומרים שבגיל מסוים זה עובר ואז הם לא אוהבים יותר כלום".
ואז תצטרך להכין לה שניצל וצ'יפס.
"אני לא מתכוון להכין לה צ'יפס. מספיק שמן אחד בבית".
לפנות זמן למשפחה
אם היו מחלקים כוכב מישלן על מהפכים אישיים, רוט היה מקבל השנה את הכוכב השלישי שלו. בפחות משנתיים הוא הניע שינוי שלוקח לאנשים לפעמים תקופת חיים שלמה: הוא התגרש מאשתו ההולנדית אחרי עשרים שנה, התאהב בישראלית, התחתן, הביא לעולם ילדה ראשונה ומצפה בימים אלה לצאצא נוסף. השף האובססיבי, הטוטאלי, הישראלי היחיד שהגיע לפסגות ההכרה של הגורמה האירופי והכריז שיעדיף עוד כוכב מישלן מאשר ילד, התחלף באיש משפחה מסור ורגשן, שמוטרד יותר ממה הילדה שלו תאכל לצהריים מאשר מה יכתבו המבקרים.
"זה קטע שהחיים משתנים ככה", הוא מחייך. "וגם אי־אפשר לחזור אחורה. המשפחה היא השמש וכל החיים שלי סובבים אותה. יש בזה משהו מרגיע. ברגע שהחיים לא סובבים סביבך, יש לך יכולת ליצור יותר טוב, להתפתח. כשהכל סביבך, הרבה פעמים אתה פשוט עומד במקום".
הסברת בעבר שהגעת להישגים בזכות האובססיה שלך למטבח. איך זה מתיישב עם החיים החדשים?
"אני לא חושב שהאובססיה שלי התמתנה. ברגע שאתה מצליח לפרוץ את הגבולות של עצמך, יכולת הגדילה שלך מתרחבת. אני חושב שאם תשאל את אשתי אם אני בן אדם מאוזן, היא תגיד שלא. לפני שבוע היה לי יום חופשי וגם אז ישבתי ועבדתי על דברים חדשים עד ששירן אמרה: אולי תקדיש קצת זמן בשבילנו? הסברתי לה שאני חייב לעשות את זה, ואחרי עשרים דקות היא באה והתנצלה. שאלתי, על מה להתנצל? היא אמרה: עזוב, תמשיך במה שאתה עושה. זה מה שאתה צריך לעשות ושם אתה טוב.
"אבל בניגוד לפעם, שיכולתי להישאר במסעדה עד שסוגרים, מאוד חשוב לי היום לסיים סרוויס וללכת הביתה. לפנות זמן למשפחה. אפשר למצוא זמן להכל, אבל הייתי צריך להתפשר על הרבה דברים. עברתי לגור בתוך העיר, שלוש דקות מהמסעדה, ויש לי 12 טבחים, עוזרת אישית, הנהלת חשבונות, שותף, המון מלצרים. שכרתי יותר אנשים שיהיו לידי".
כשאני שואל את רוט איזה מין אבא הוא, הוא שולח אותי לשאול את אשתו. באחת ההפסקות בראיון, הוא עוצר כדי להסניף את שיה. "אני אבא מחבק פיזית ורגשית", הוא נכנע לבסוף ומעיד. "אבא שמאוד קרוב לבת שלו. אני לא חרדתי. שירן היא החרדתית מבינינו. מכל נפילה היא נבהלת. אני דווקא חושב שצריך לתת לשיה ליפול. ככל שהיא תיפול יותר, ככה יותר טוב.
"היא ילדה חזקה. היא נולדה שלושה חודשים לפני הזמן בגלל סיבוך בחבל הטבור. הגענו לבדיקה שגרתית, הדופק ירד ל־50 והחליטו שמוציאים אותה באותו הרגע. הייתי בשוק. אתה נע בין בכי לשמחה. היא נולדה במשקל קילו. היינו איתה שלושה חודשים בבית חולים, כשהיא באינקובטור, מחוברת למכשירים. זה לא פשוט. תראה אותה עכשיו, זה לא להאמין".
נדמה שאצל רוט, ממדי הגוף מסונכרנים עם ממדי הרגש. לפחות שלוש פעמים הוא מתחיל לבכות בראיון. בהפקת "משחקי השף", שחזרה השבוע לעונה חדשה (ומשודרת בימי שלישי וחמישי ב־21:00 ברשת 13) יחד עם רוט, אסף גרניט ויוסי שטרית, שהחליף את מאיר אדוני — רומזים שהאבהות ריככה אותו אפילו יותר.
אבל אם מישהו היה צריך עוד רמז לשינוי שעובר עליו, בשבוע שעבר דיווחו מדורי הרכילות על ניתוח מתוכנן לקיצור קיבה. אחרי שנים שבהן חיבק את גרגרנותו והבהיר שבשום אופן לא יעבור ניתוח מחשש שזה יפגע לו בטעם, רוט נשמע אחרת. בניגוד לפרסומים, הוא טוען שאין עוד תאריך רשמי, אבל שיש על מה לדבר. "אני בודק אופציות. הניתוח לא מפחיד אותי. ההחלטה תתקבל כשאדע בוודאות שזה לא ישפיע על היכולת שלי להרגיש טעמים".
שנים סירבת. מה השתנה?
"היום זה לא רק אני. יש לי מחויבות למשפחה. לשירן, שיה והבוטן שבעזרת השם יגיע. אני צריך להיות בשבילם לא רק עוד חמש או עשר שנים, אלא עשרים, שלושים ואפילו יותר. עכשיו שיה מתחילה להתרוצץ לי בין הרגליים ואני צריך איכשהו להתיישב לידה ולהרים אותה, וקשה לי לעשות את זה. אז מה יהיה בעוד חמש שנים? אני חייב להיות במקום אחר".
קודם לא היה לך אכפת?
"קודם הכל היה טוטאלי לרגש שלי. אם בא לי שווארמה בשלוש בלילה או ארוחת שחיתות על הבוקר, סבבה. אוכל הוא תאווה מאוד חיובית אצלי. זה מעבר לצורך, אבל זו לא חזירות. זאת באמת הנאה. אבל אם אני באמת רוצה לשנות את החיים שלי, אני צריך לדאוג שזה יקרה. הרצון שלי היום הוא להאריך חיים".
הרצון הזה לא היה קיים קודם?
"הוא היה כבוי. שנים זה עבר מעליי. לא עניין אותי. תראה, אני הולך ככה תמיד, טי־שירט וטרנינג. בערב אני שם סינר. אין לי בעיה לעבור מול המראה ולהגיד לעצמי: ‘מושיק, אתה בן אדם יפה’. אני מאוד אוהב את עצמי. זה שזה לא בריא זה משהו אחר, אבל אף פעם לא התבאסתי מזה".
הרבה מהשפים הצעירים עסוקים במראה שלהם.
"אני מניח שזה גם תוצר של שינויים מודרניים. קשור לאינסטגרם. אבל זה לא פקטור מבחינתי. עכשיו קיבלתי החלטה לעשות משהו עם עצמי מעבר לעוד דיאטה. מאוד פשוט לי לעשות דיאטות. עשיתי אחת לפני שנתיים, ירדתי 40 קילו וחזרתי לסורי. אבל זה לא שינוי. השינוי הוא הסוויץ' בראש ולתת איזה פוש ראשוני. אני כן בן אדם שאוהב להתאגרף ולצלול, וכרגע אני לא מסוגל פיזית".
מהי המנה ששוברת לך כל דיאטה?
"יש לי הרבה גילטי פלז'ר. אני אוהב מאוד גבינה מותכת. טוסט. פיצה. פחמימה טובה. אין על שווארמה ב'הקוסם'. אני לא מתכוון להיפרד מכלום. רק להוריד מינון וכמויות. הדבר שהכי קשה לי זה להתרגל ללעוס. אני לא רגיל ללעוס. אני אוכל מהר מאוד".
ידעתי שזה זה
בניגוד לאופן שבו התרגלנו להכיר שפים־כוכבים, סיפור החיים של רוט לא צמח במוחו הקודח של מלהק ריאליטי. הוא בן 46. נולד בחיפה וגדל באילת. אחרי הצבא מילצר במלון רויאל ביץ', שם הכיר את אלס, תיירת הולנדית שמבוגרת ממנו בשני עשורים, גרושה פלוס שניים. הם התחתנו ועברו לגור יחד בהולנד, שם הולידה הזוגיות גם שותפות עסקית והחלטה מצד רוט לוותר על האבהות. "ויתרתי על ילדים כי בחרתי באישה מבוגרת ממני ונתתי לה את חיי", הסביר לפני ארבע שנים בראיון ל"ידיעות אחרונות". "הלכתי עם המצפון האישי והמקצועי, להגיע לגסטרונומיה הכי גבוהה".
וזה הצליח. רוט הגשים את הפנטזיה של כל מסעדן והפך לאחד ממאות שפים בודדים בעולם המחזיקים בשני כוכבי מישלן. אבל ההכרה מחוץ למיליה הקולינרי הישראלי הגיעה רק מאז "משחקי השף". אחר כך הגיעו גם "אוטו אוכל", "היחידה" ותפקיד הפרזנטור של דנונה של שטראוס — ורוט הפך לאחד השפים המפורסמים והאהובים בישראל, אף שאין לו אפילו מסעדה בארץ.
בדיעבד ההכרה הישראלית היא שהובילה לשינוי הגדול. ככל שרוט בילה יותר בארץ בצילומים, הוא אומר, גבר הגעגוע לישראליוּת. לקח לו שנה להבין מה צריך להיות הצעד הבא: בהחלטה משותפת, הוא ואשתו התגרשו אבל נשארו שותפים עסקיים, וכמה חודשים מאוחר יותר כבר הכיר את שירן, הצעירה ממנו ב־15 שנה. היא הגיבה באינסטגרם לאחת המנות שצילם, הוא ענה, השיחה התגלגלה מחוץ לרשת החברתית, ושנה אחרי הם כבר נישאו והביאו לעולם את שיה. שירן עברה בשבילו לאמסטרדם, ובימים אלה הם מצפים לילד שני. "אני לא זוכר איך החיים שלי נראו בלעדיה", הוא אומר.
צריך הרבה אומץ כדי לפרק נישואים.
"אלס היא עדיין החברה הכי טובה שלי ואשתי יודעת את זה ומקבלת את זה. פירוק הזוגיות איתה הגיע מהצורך שלי לחזור למקום שממנו אני מגיע. אישה ישראלית, יהודייה, לעשות ילדים. היו חודשיים מובנים של קושי, אבל אלס הבינה שזה מה שטוב בשבילי וזו הגדולה שלה. היא שיחררה".
אלה צרכים שלא היית מודע להם קודם?
"לא היו לי אותם לפני זה. הייתי בעבודה שלי, במסעדה שלי, אלה היו החיים שלי והיה לי טוב בהם. גם כשהרצון בילדים עלה לפעמים, הוא לא היה מספיק חזק. אבל ככל שביליתי יותר בארץ, הצורך התגבר. הצילומים, העובדה שהייתי מוקף בישראלים, פתאום שמעתי רק עברית, אמא שלי נפטרה — כל אלה הביאו אותי לחשוב איפה אני רוצה להיות בעוד עשר שנים. והתשובה הייתה חד־משמעית: אני רוצה אישה ישראלית, בית שכל יום שישי אוכלים בו ארוחת ערב. כנראה הצורך היה סמוי. כמו מרגל שהורדם ואחרי 25 שנה אומרים לו מילה אחת, והוא מתעורר".
נכנסת לזוגיות מחייבת בתוך פחות משנה. לא רצית קצת רווקות הוללת?
"אני בן אדם של בית. אני צריך מישהי חזקה לידי. אולי הייתה לי הנאה מאוד קצרה בלצאת ולבלות, אבל לא הייתי מאושר בתקופת הרווקות שלי. לא משך אותי ללכת ולחפש הרפתקאות. עשיתי את זה בקטנה. אני בן אדם שאוהב לעוף ולפעמים אני צריך מישהו שיוכל להוריד אותי וככל שיש יותר שקט מסביבי, ככה אני יכול להתפתח. כשאני לבד, אני מגיע למקומות שעדיף לי לא להגיע אליהם. לאכול לעצמי את הראש, להיכנס ללופים. לכן טבעי שזה קרה עם שירן כמו שזה קרה. מהרגע הראשון ידעתי שזה זה. ביום האחרון של הצילומים ל'אוטו אוכל' הצעתי לה נישואים והיא הסכימה".
יש ביניכם פער גילים, אבל בניגוד לאשתך הקודמת, שירן צעירה יותר.
"גיל זה דבר מאוד לא רלוונטי למערכת יחסים אמיתית. יש פקטורים חשובים יותר. התאמה פיזית, פסיכולוגית, רגשית. עכשיו אני יודע מה זה לחיות עם צעירה ממני. בוא נגיד שזה לא פועל לטובתי. היא בכושר. אני לא. בסיבוב הקודם היה לי יותר קל", הוא צוחק, "למרות שאלס הייתה מאוד בכושר. לשירן אין בעיה ללכת ברחוב חמישה קילומטרים. אני אומר, בשביל מה, תזמיני מונית".
באיזה אופן אתה בן זוג טוב יותר עכשיו, בפרק ב' של חייך?
"אני לא חושב שהחיים זה פרקים שאתה עובר. במה מערכת היחסים הזאת שונה? אין בה שוני. אני חושב שאני אוהב באותה מידה. אני יודע מה זאת אהבה. ידעתי אז ואני יודע גם היום. אני חושב שהפיזיות בין שירן לביני היא ברמה מאוד גבוהה. היא הייתה ככה גם במערכת היחסים הקודמת שלי. קשה לי לחשוב על דברים שאני צריך לעשות אחרת או טוב יותר. מערכת יחסים זה דבר שצריך לעבוד עליו. ברגע שאין שיח עמוק, זה הדבר שאתה הכי צריך לפחד ממנו".
לא ביזבזתם זמן. אתם כבר מצפים לילד שני.
"אני חושב שזה בריא לילדים להיות קרובים בגיל ואני רוצה עוד כמה ילדים. בית גדול ייתן עוד הרבה כוח למה שקיים ביני לבין שירן. אני גם יכול להרשות לעצמי הרבה ילדים. לא רק כלכלית, מכל הבחינות. היום יש לי את הזמן לזה".
סיפרת בעבר שעצוב לך שאמא שלך לא זכתה לראות אותך מצליח בארץ. עכשיו, עם שירן ושיה, זה אפילו עצוב יותר.
"אתה רוצה שאתחיל לבכות? אמא שלי מעולם לא העירה לי על ההחלטה שלא להביא ילדים. היא תמיד אמרה: מושיק, אני תמיד אתמוך בך — אבל אני בטוח שהיה בה צער על זה. אני בטוח שהיא הייתה משתגעת על שירן".
בלי חרקים
למרות הגובה והגודל, רוט מקרין עדינות וחמימות, שתי תכונות שסייעו לו להישמר מהתכתשויות וקרבות אגו בברנז'ה הקולינרית. אולי בגלל זה קשה כל כך לחלץ ממנו תשובה פשוטה לשאלות כמו מי השף האהוב עליו ("אי־אפשר לבחור, זה לא נכון לעשות את זה") ומה הדבר המוזר ביותר שאכל ("אני לא הרפתקן קולינרי. לא מאלה שאוכלים חרקים").
העובדה שזכה להכרה בישראל רק אחרי שהפך לשף ריאליטי לא מתסכלת אותו. "אולי ההורים שלי קיוו שההכרה שלי תגיע גם לארץ, שהשכנה ברחוב תדע שאני מצליח, לי זה לא שינה ועדיין לא משנה כלום. הערכים שלי הם אותם ערכים והעבודה הקשה שאני משקיע באה לידי ביטוי גם כשאני עושה כוכבי מישלן וגם כשאני מצלם את 'משחקי השף'. ההבדל ביני לשאר האנשים בסצנת הטלוויזיה היא שהקיום שלי הוא לא במרחב הטלוויזיוני. להפך. רובו מחוץ למרחב הזה. גם כלכלית, המסעדה שלי באמסטרדם לא יותר מפוצצת בגלל שאני עושה טלוויזיה בארץ. ויש לי מספיק הכרה מסביבי, לא הייתה לי תחושת חוסר. עם כמה שזה אולי נשמע נאיבי, אני טס לארץ אלפי קילומטרים בשביל לתת ערך מוסף ל'משחקי השף', שבנויה מדמויות קולינריות. לא רק השופטים. גם המתמודדים".
אתה לא מרגיש שהתוכניות האלה מבליטות את הסיפורים האישיים על חשבון העיסוק באוכל?
"באודישנים כל אחד נכנס עם הסיפור שלו, אנחנו בוכים וצוחקים, אבל כשאתה מגיע לאוכל, אין יותר חוכמות. זה הכוח של טעימה עיוורת. האוכל שלך הוא זה שצריך לדבר ואם הוא לא מדבר ברגש, לא משנה מה הסיפור שלך. ההבדל בין 'משחקי השף' לשאר התוכניות שמתעסקות באוכל, זה שיש בה רגש אמיתי אצל השופטים".
ב"מאסטר שף" לא קיים רגש אמיתי?
"אצל השופטים? אני לא יודע. לא ממה שאני מרגיש".
אסף גרניט בנה את עצמו בטלוויזיה כשף קשוח. כועס, צועק, מעיף סירים. מה דעתך על זה?
"אסף מנסה להשיג פרפקציוניזם בכל דבר. זה המרדף האישי שלו וגם מה שמתסכל אותו. אני חושב שהפרסונה שהוא בנה לעצמו היא של אדם רגיש, מאוד מתחשב, לב גדול שאתה פשוט צריך לחדור חומה מסוימת כדי להגיע אליו. זאת לא הצגה, זה מי שהוא. אתה לא מתפוצץ על אנשים מסביבך. אתה כועס על עצמך, כי אתה, כמנטור, מרגיש שלא היית טוב מספיק".
אתה שומר על תדמית נקייה. לא רבת או הסתכסכת עם אף שף.
"אני לא חי בישראל, זה יתרון. אבל אני חושב שזה לא קשור רק לגיאוגרפיה. אני פשוט לא בן אדם כזה".
זה לא שלא היו לך הזדמנויות. רושפלד העליב מנה שלך בטוויטר. את ירון שלו החלפת ב"טוטו" בתקופה קשה שלו.
"בעניין 'טוטו', אני יכול להגיד לך את מה שאמרתי לירון: זאת הייתה טעות שביקשתי עליה סליחה. אני חושב שעשיתי יותר דברים למענו מאשר לרעתו ואני חושב שהוא גם יודע את זה, אבל זאת הייתה טעות.
"לגבי רושפלד, לא תמיד צריך להגיב. אחד הדברים הכי חשובים באִגרוף הוא ללמוד לספוג. למה להחזיר לו? סבא שלי תמיד אמר לי: ‘יש דברים שצריך לתת להם לעבור לידך’. אני מעריך את רושפלד בתור שף. הוא דמות שהערצתי כשף מתחיל והוא עשה הרבה דברים טובים לקולינריה הישראלית".
הוא סגר לא מעט מסעדות בשנים האחרונות. רפי כהן ירד מנכסיו. כמה אתה חושב שזה קשור לענייני ניהול וכמה לעניינים אישיותיים?
"זה מאוד קשור ליכולת לדעת במה אתה טוב ובמה פחות, ולהקיף את עצמך באנשים שיוכלו למלא את המקומות שאתה חלש בהם. לפעמים אנשים טועים בבחירת הדמויות האלה, והטעות עלולה להיות פטאלית. מעבר לזה, אני חושב שכולנו במקצוע הזה די קיצוניים. זה חלק מההצלחה שלנו".
מה חשבת על הקינוח ששגב משה הגיש בתוך נעל לראש ממשלת יפן?
"אני מעריץ את שגב. יש לו הבנה ודרך מסוימת להביע את עצמו ואני מעדיף את האותנטיות הזאת מאשר לחשוב כל פעם איך אני צריך להיות. בוא ניתן לשגב להישאר שגב, ולא לנסות לשנות דברים בגלל דברים מסוימים שחושבים שקרו".
מה זה "חושבים"? הוא הגיש קינוח בתוך נעל. ליפנים.
"בסדר, הוא יודע טוב מאוד עם עצמו אם זאת הייתה טעות או לא, ואני מכבד את המחשבה שלו. זה לא הסטייל שלי מבחינת הגשה. צורת המחשבה שלי לגבי אוכל היא אחרת".
אני בן אדם מאמין
בשנה האחרונה רוט הוא חלק מ"שמונה" המקומית — רשת כריכי שף ישראלית בשמונה שקלים, שפניו מתנוססים על רקע הלוגו שלה. "אני לא שותף", הוא מבהיר, "אני הפנים של הרשת. הרכבתי את התפריט ואני מתחזק אותו".
בשבוע האחרון הרשת ספגה ביקורת קטלנית. נטען שהמנות זעירות ולא טעימות.
“אני לא מגיב לביקורות”.
עם יד על הלב, אפשר לתת אוכל טוב במחיר זול כל כך?
“הזול לא בא על חשבון האיכות, אלא, אם כבר, על הכמות, וגם אז לא באופן דרסטי. אם תיקח תפריט עסקית, לא תצא משם רעב ועדיין תצא בזול יחסית לשאר המקומות. ברור שאם הייתי מבקש 100 שקל הייתי יכול לתת סטייק אנטרקוט, אבל זה לא הקהל שלי. חשוב לי לגעת בכל הקהלים. באלה שיש להם, באלה שאין להם, ובאלה שבאמצע. בשבילי היכולת לגעת בקהל רחב היא הגשמת חלום. מעבר למבחן הכיס, בסופו של יום מה שעומד מבחינתי זה מבחן הטעם. ובמבחן הזה אני יכול לומר שלי, בתור שף, זה טעים. ההמבורגר טעים לי”.
למה לא לפתוח בארץ מסעדה כמו זו שבאמסטרדם, ולהעמיד את עצמך למבחן הקהל הישראלי?
"אחרי 'משחקי השף' והחוויה ב'טוטו', הבנתי שאני לא יכול לפתוח מסעדה במקום שאני לא נמצא בו יום־יום. החיים שלי באמסטרדם".
אתה חושב שמקנאים בך בארץ על כוכבי המישלן שלך?
"אני מקווה מאוד שלא. אני בקשר טוב עם מי שאני בוחר להיות בקשר טוב. אני יודע שאני חי את החלום שלי, וזה מספיק לי".
משפחה מרובת ילדים או עוד כוכב מישלן?
"משפחה מרובת ילדים!"
וואו. אפילו לא הירהרת.
"אני נמצא במקום אחר. אבל במחשבה שנייה אני אשמח לשניהם. אם כבר לחלום, בוא נחלום בגדול".
אתה רואה את עצמך חוזר לארץ?
"אשתי אומרת שכן".
ואתה?
"אשתי אומרת שכן. זאת התשובה שלך".
עד שזה יקרה, רוט מקפיד להישאר בעניינים. מעורב במה שקורה, מתעדכן בחדשות. את דעותיו הפוליטיות הוא לא מסגיר, אבל אם יחזור עם המשפחה לארץ, הוא אומר, "אני ממש מקווה שהילד שלי לא יצטרך ללכת לצבא".
אתה מאמין שזה אפשרי? המציאות בשטח מוכיחה את ההפך.
"אני בן אדם מאמין. אף אחד לא דמיין שחומת ברלין תיפול, וזה קרה. דברים קורים. אני מאמין שאוכל לעשות שינוי. המלצתי לאסף גרניט לרוץ לראשות הממשלה. הוא בן אדם מבריק, כריזמטי, מסוגל לעשות שינויים. יש לו כושר שכנוע פנומנלי. הוא יודע ללכד סביבו את האנשים הכי טובים. הוא מנצח. יש סיכוי שהוא יעשה שלום. יוסי שטרית יהיה שר האוצר".
ומה אתה תהיה?
"אני אבשל את הארוחה החגיגית בהסכם השלום".
