לא מחזיקה מים

"חזרתי", מכריזה רננה רז בפתיחת הפרסומת החדשה של רשות המים. גם שלטי החוצות קוראים לזה קאמבק. נדמה שהבלטת ה"חזרתי" היא לא רק ציון עובדה - רז הובילה את קמפיין "ישראל מתייבשת" לפני עשור - אלא גם חלק מהאמצעים להוכיח לציבור שזו אזעקת אמת: אם רז גויסה למאמץ, כנראה שאכן יש בעיה חמורה במצב המים בישראל, אחרי חמש שנות בצורת. במובן הזה, רז ורשות המים הם כמו באטמן ומשטרת גותהאם סיטי: ברגע המכריע, המפקד הנואש עולה לגג, מדליק את הפנס ומזמן את הגיבור היחיד שיכול להושיע.

אולם כמה דברים השתנו מאז פניה של האמנית המוכשרת התקלפו, גימיק טלוויזיוני שתפס והפך את רז לאייקון, גם אם בנסיבות ביזאריות למדי. הפעם, הדרמה מתחוללת סביבה ואילו היא נושאת מונולוג קודר: ההתפלה אינה מספיקה, הכנרת נעלמת, ומי התהום, ובכן, על פי התהום. הטקסט בפיה חף מנקודות אור וגם מהמלצות לפעולה. הוא עוסק במה שאין ולא במה שניתן לעשות, כולל הבקשה המשעשעת לקצץ שתי דקות מכל מקלחת. לפי התוכן והמנגינה, הסיפור נשמע די אבוד.

מה שמעניין בקמפיין הזה הוא היותו קונטרה מוחלטת לתקופה. ישראל שרויה בהלך רוח אופורי ואפילו יהיר וזחוח. תחושת אומניפוטנציה משכרת מרחפת מעל מהלכים כמו פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין, העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, הפגנת העליונות הצבאית בצפון וכמובן הזכייה של נטע ברזילי באירוויזיון. ההקשר הפוליטי הוא המעבר החד של ראש הממשלה, מנביא זעם שסימן את איראן כסכנה קיומית לאבי המאבק ב"חמוצים". עד כה זה עובד היטב ומעלה.

והנה באה רז ומחרבת את המסיבה. יותר מזה: התמה המרכזית בקמפיין היא כישלון הטכנולוגיה - גאוות אומת הסטארט־אפ - מלהציל אותנו: "כן, יש לנו מתקני התפלה", אומרת רז, "אבל בואו נסתכל על חצי הכוס הריקה". הדרישה הזאת היא בגדר חטא בל יכופר בשיח השלטוני הנוכחי. מי בימים אלו מסתכל על "חצי הכוס הריקה"? רק השמאלנים והתקשורת. כלומר, דמויות כמו רננה רז.

זו גם הסיבה לתהות, האם בכלל קמפיין כזה מסוגל להשיג את מטרותיו. אפילו שהממשלה ניצבת מאחוריו, המהות שלו היא אופוזיציונית: יש קטסטרופה בדרך, אין לה פתרון בכלים הקיימים, וצריך לטפל בזה. אבל אחרי כל כך הרבה זמן שהאזרחים שומעים שמושג כמו "תיקון" הוא עסק של ארגונים שנואים כגון הקרן החדשה, למה שיקשיבו לאיומים של רננה רז? כי היא אומרת "חזרתי"? יופי, גם הניינטיז, רוזאן בר וגיל ססובר.

מי שחשב ש"ארץ נהדרת" תדלג על "סערת התפילין" מהשבוע שעבר קיבל שתי התייחסויות למהומה: במבזק, איל קיציס חזר לידיעה בת יותר משבועיים, על נכדו של ח"כ אליעזר מוזס מיהדות התורה, שמואשם בהברחת קוקאין בתוך תיק תפילין - אירוע שעליו ליצמן, בנט ודרעי לא מיהרו לגנות את "ביזוי קודשי ישראל". אחר כך "ראובן ואסתי" הפציעו ונתנו שיעור כהלכתו, שכלל נזיפה של ראובן באסתי, על שהניחה תפילין: "את לא מחליטה איך להראות אהבה לבונה עולם - מחליטים בשבילך". מצחיק. לעומת זאת, הדאחקה על סרבן הגט שהוזמן לכנסת ו"הגיע למשכן במונית מתחנה רגילה", ראויה למחאה נרחבת על ביזוי קודשי הומור ישראל.

בקטנה

מי שחשב ש"ארץ נהדרת" תדלג על "סערת התפילין" מהשבוע שעבר קיבל שתי התייחסויות למהומה: במבזק, איל קיציס חזר לידיעה בת יותר משבועיים, על נכדו של ח"כ אליעזר מוזס מיהדות התורה, שמואשם בהברחת קוקאין בתוך תיק תפילין - אירוע שעליו ליצמן, בנט ודרעי לא מיהרו לגנות את "ביזוי קודשי ישראל". אחר כך "ראובן ואסתי" הפציעו ונתנו שיעור כהלכתו, שכלל נזיפה של ראובן באסתי, על שהניחה תפילין: "את לא מחליטה איך להראות אהבה לבונה עולם - מחליטים בשבילך". מצחיק. לעומת זאת, הדאחקה על סרבן הגט שהוזמן לכנסת ו"הגיע למשכן במונית מתחנה רגילה", ראויה למחאה נרחבת על ביזוי קודשי הומור ישראל.