טומי הילפיגר בכאילו

לחובבי מותגים, הכניסה לקבוצת הפייסבוק התוססת של דיאנה זוהר ולאתר מכירות האון־ליין שלה Buy By All ביחד שווים יותר", היא כמו כניסה של ילד לחנות צעצועים נכספת, בה הוא יכול להגשים את כל משאלותיו. מותגים נחשקים בכל הקטגוריות מוצעים במחיר שווה לכל כיס: סט ארבעה אודמים של שאנל - חברה שלעולם לא יוצאת במבצעים, רק בחנויות דיוטי פרי ואף פעם לא הנחות היסטריות, ב־64 שקל. ארבעה שפתונים של מאק מהקולקציה של השנה ב־62 שקל. משקפי שמש עגולים של לואי ויטון - עוד מותג נטול מבצעים - ב־76 שקל. אותו מחיר למשקפי גוצ'י. מכנסיים של אנדר ארמור ב־52 שקל. שלישיית תחתוני בוקסר של טומי הילפיגר ב־55 שקל. נעלי נייקי "אייר מקס 270" ב־179 שקל כולל משלוח. נעלי יוקרה של מיו מיו ב־239 שקל. מעיל של נורת' פייס ב־107 שקל.

זו לא קבוצת הפייסבוק היחידה שמנגישה כביכול מותגים נחשקים לכל דכפין. בארץ מצאתי ארבע קבוצות כאלה, הקשורות לשני אתרי מכירה, שלוש מהן שייכות לדיאנה זוהר. בעולם יש הרבה יותר. מונח הפלא הוא "רפליקות" - מוצרים הנושאים לוגו של מותגים מוכרים ואף יוקרתיים, הנמכרים במחירים נמוכים מאוד באתרי אינטרנט המתווכים על ידי קבוצות פייסבוק, כשלא תמיד ברור מי עומד מאחוריהם. בחלק מהאתרים מוצגים המוצרים כמקוריים, בעוד שבפועל לא ברור האם מדובר במוצרים אמיתיים, במוצרים סוג ב' או בזיופים ממש. הספקים והמוכרים המשתמשים בפלטפורמות האלה נשארים בדרך־כלל עלומים, והאתרים מפרסמים לקונים אזהרות שונות שמטרתן למנוע חשיפה וזיהוי של המוכרים והספקים.

אז מה הבעיה? לצרכן נדמה שהכל בסדר. אם אפשר לרכוש נעלי אדידס או בגדים ממותגים שנראים ממש כמו הדבר האמיתי, בעשרות אחוזים פחות - למי אכפת? קודם כל, מדובר בפגיעה בזכויות יוצרים ובהשקעות של היצרנים שהפכו את המותגים לנחשקים. לכאורה, במוצרים כמו בגדים ונעליים אולי אין בעיה בטיחותית. דגש על אולי, כי בבריטניה פרסם העיתון "דיילי מייל" - שבדק את הליכי הייצור, האריזה והמשלוח של בגדים זולים באתרים הללו ממצאים מדאיגים: מוצרים עם רמות גבוהות של כימיקלים מסוכנים, כולל פורמלדהיד המשמש למניעת קמטים בבגדים. מדובר בחומר מסרטן במקרה הגרוע, או כזה שעלול לגרום לפריחה על העור. נמצאו גם כימיקלים אחרים שנאסרו לשימוש באיחוד האירופי ובארה"ב.

הבעיה היותר מיידית היא כאשר מדובר בתוספי מזון, תרופות, מוצרי קוסמטיקה, מוצרי תינוקות ואפילו משקפי שמש. בהיעדר זיהוי ופיקוח עליהם וכאשר לא ברור מי ומה מוכרים לנו, אלה עלולים להכיל חומרים מסוכנים, או לא לעמוד בתקני בטיחות, ולסכן אותנו ואת ילדינו.

אתר הרפליקות המוביל של דיאנה זוהר. מעל 215 אלף רשומים

מוכרים עלומים

דיאנה זוהר, המציגה עצמה בפרופיל הפייסבוק שלה כעובדת צה"ל, נחשבת לגורו הרפליקות בארץ. תחת מטריית השם דיאנה זוהר פועלות שלוש קבוצות פייסבוק. בגדולה יש כ־216,000‏ חברים, בשנייה, הסגורה — 62,000 חברים, ובשלישית 28,000 חברים. מלבד הקבוצות שלה מצאנו קבוצה נוספת - "מאמאמציאות", שלא ברור מי פתח ומנהל אותה, ויש לה 107,000 חברים. מדיאנה זוהר לא קיבלתי תשובה לאף פנייה שלי לתגובה או להבהרה, וגם ממאמאמציאות לא הצלחתי להשיג תגובה.

במאמאמציאות מציעים לרכוש נעלי אדידס מאליאקספרס במחירי מציאה. אלא שאליאקספרס לא מוכרים כלל נעלי אדידס, או מותגים אחרים כלשהם. תיקי אנדר ארמור מוצעים באתר ב־104 שקל. נעלי ואנס ב־96 שקל, ודפי המוצר מלווים באזהרות עתירות סימני קריאה: "אין מה לדאוג, מוכר אמין ומאושר על ידי מאמאמציאות. חשוב מאוד לא לשלוח למוכר הודעות המכילות תמונות או שמות של מותגים. שליחת הודעות אלה מסכנות את המוכר ועלולות לגרום לסגירת החנות שלו". אזהרות דומות מופיעות גם באתר של דיאנה זוהר.

במאמאמציאות מציעים גם חולצות טי של גוצ'י ב־75 שקל, כולל סרטון המדגים את ה"אותנטיות" של התווית. חולצות אדידס מדגמי קיץ 2018 נמכרות ב־67 שקל. ערכות של קיילי ג'נר ב־46 שקל. אלה בבירור מזויפות, כי אין מכירה של פריטי קיילי ג'נר מחוץ לאתר הרשמי שלה, והיא לוחמת נואשות במתחזים.

חלק מהספקים באתרים אלה מסתירים את המוצר. באתרים מסבירים: "הספק מעלה תמונה לא קשורה על מנת שלא יורידו לו את הקישור". חברי קבוצות הפייסבוק מוזהרים: "לא לשלוח למוכר הודעות המכילות תמונות או שמות של מותגים. באליאקספרס שליחת הודעות אלו מסכנת את המוכר ועלולה לגרום לסגירת החנות שלו".

חנויות שמוכרות רפליקות מגיעות גם לאיביי ולאמזון, אבל שני אתרים אלו נחשבים למחמירים מאוד, כמו כל האתרים המסודרים. אם יש זיופים, הם דורשים מלקוחות לדווח על כך, כספם מוחזר והחנות נסגרת מיד.

הישראלים, כמלכי ה"לא רוצים לצאת פראיירים", הפכו למעצמה של רוכשי רפליקות וזיופים, בכל התחומים. "אני מכירה הרבה מאוד חברות שלי שקונות רפליקות באופן מודע, בגלל המחיר", אומרת ד', מנהלת בכירה שמגדירה עצמה אשפית קניות באינטרנט. "חברה שלי קנתה לילד שלה נעלי התעמלות ב־250 שקל, כשהמחיר הרגיל שלהן בארץ הוא יותר מ־600 שקל. הילד לא הרגיש והיה מרוצה. לאמא לא היה אכפת".

גם ל־ב', שמגדיר עצמו מומחה בתחום שיווק הנעלת הספורט, אין בעיה עם קניית רפליקות. "גם מומחים מתקשים לא פעם להרגיש בהבדל בין רפליקה למוצר ממותג אמיתי", הוא אומר. "כשביקרתי לאחרונה בסין ורציתי לקנות לילד נעלי ספורט, ביליתי שעתיים בחנות ולא הצלחתי לזהות איפה הזיוף בנעליים, למרות שהמחירים היו בלתי הגיוניים. אז למה צריך את המקורי?"

ע', מכורת רפליקות נוספת, אומרת: "קניתי, והרבה חברות שלי קנו וקונות רפליקות. בעיקר מוצרי ספורט, אופנה, נייקי ואדידס, הרבה מוצרים לילדים. אני לא רואה בכך שום בעיה".

תרופות מסוכנות

מאיפה מגיעות המציאות? הסיפורים מדברים על עובדים בחברות בסין שמייצרות עבור המותגים הגדולים בעולם, שלוקחים הביתה מוצרים סוג ב' הנפסלים בקו הייצור, או לחלופין עודפים, ומוכרים אותם באופן עצמאי. "אלו סיפורים שמנסים לייצר אהדה למוצרים הנחותים האלה", מנפנף יניב פורת, גורו קניות ומנכ"ל Alibuy, את ההסבר. "אף עובד סיני במפעל המייצר לנייקי או אדידס לא יעז למכור בעצמו עודפים סוג ב'. בעיני רפליקות הן זיוף לכל דבר. בקבוצה שלי אמנע מכל הרפליקות. אני חוסם כל מי שמעלה מוצר כזה, למרות שיש ביקוש מטורף. גם כי העיסוק ברפליקות לא ראוי בעיני, וגם כי מדובר במוצרים שעלולים לסכן. משקפי שמש מזויפים עלולים לפגוע בבריאות בגלל מיקוד לא מדויק ואי־סינון קרינה. כשמדובר בבגדים, הם יכולים בהחלט להיראות דומה מאוד למותג, אבל האיכות זה סיפור אחר".

גם גורו קניות האינטרנט רעות לונברג, בעלת אתר "רעות תקני לי", טוענת שרפליקות היא מילה מכובסת לזיופים. "למוכרים האלה אסור למכור באליאקספרס אדידס או כל מותג אחר, לכן הם מסתתרים ומוכרים באתרים אלמוניים. המחירים בעולם כל כך זולים, שלא שווה להתעסק ברפליקות".

"רפליקה היא מונח מולבן לזיוף", אומר ערן סילינקוב, מנהל מותג מייקל קורס ישראל, שמיובא על ידי "פקטורי 54". "כשמדובר בפריטים שיש עליהם זכויות יוצרים, כל העתקה שלהם היא עבירה פלילית. האינטרנט החריף את תופעת הזיופים, כיוון שבאינטרנט הלקוח הרבה פעמים לא מבין מה הוא קונה".

הרפליקות הן כמובן כאב ראש גדול ליצרני המותגים, שמנסים להחזיר מלחמה, אבל זה הרבה יותר קשה מאשר המלחמות בזיופים עד היום. בניגוד לסוחרים שמזייפים או מבריחים זיופים בקנה מידה מסחרי, כאשר יבואן הזיוף הוא צרכן בודד שקנה באינטרנט, המלחמה היא בלתי אפשרית.

הסכנות הגדולות של הזיופים הן בתחום התרופות ותוספי המזון. כדורי דיאטה נחשבים למובילים. לישראל מגיעות כמויות אדירות של כדורי דיאטה מזויפים, הכוללים רכיבים מסוכנים שמינהל המזון והתרופות האמריקאי וגם רשויות במדינות אחרות אסרו להשתמש בהם כרכיבים מסוכנים או כרכיבים שמותרים במרשם בלבד.

"מדי שנה מיובאות לישראל מאות אלפי תרופות, תוספי תזונה וכדורי דיאטה מזויפים. כמעט על בסיס חופשי נתפסים כדורי דיאטה המתחייבים לתכולה על טהרת הסיבים, ומכילים בפועל סיבוטראמין - "רכיב אסור שנפסל בגלל תופעות לוואי קשות, כולל פסיכיאטריות, עד מוות", אומר ד"ר רוני ברקוביץ, מנהל אגף אכיפה ופיקוח במשרד הבריאות. בתוספי מזון נמצא גם רכיב בשם ברביטל, שבו נעשה שימוש בתרופות נגד חרדה, וכן חומר אנטיביוטי בשם כלורמפניקול. לצד כדורי הדיאטה מככבת הוויאגרה המזויפת. "ויאגרה בשקיות ג'ל בטעם תפוז פופולרית אפילו יותר מהמוצר המקורי", מספר הרוקח דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים. גם ריטלין וקונצרטה נקנים על ידי סטודנטים רבים, וחוגגות גם התרופות הפסיכיאטריות: פרוזק לדוגמה. וכמובן ים של תוספי מזון.

השפתיים נדבקו

עוד תחום בעייתי הוא מוצרי איפור. "המחשבה הראשונית היא שבאיפור מיוצרים חיקויים למוצרים יקרים ויוקרתיים", אומרת מומחית תעשיית הקוסמטיקה דנרה וולט, "אבל ניתן למצוא חיקויים גם למוצרים ברמת מחיר בינונית, וגם זולים וטרנדיים - כמו אורבן דיקיי, בנפיט, ג'פרי סטאר, דה באלם, Dose, Opi או NYX. זה לא קשור בהכרח למחיר, אלא לרמת הפופולריות של המוצר באותו רגע. הבעיה עם החיקויים היא שאנחנו לא יודעים מהם הרכיבים שהם מכילים. לרוב מדובר ברכיבים ירודים שלא ראויים ואף מסוכנים למגע אדם".

בין היתר, יש חיקויים רבים לשפתונים העמידים Kylie של קיילי ג'נר, שנחשב למותג עם כמות הזיופים הגדולה ביותר בין מותגי היופי העכשוויים. חלקם מפתיעים בעמידותם, אבל זו יכולה לנבוע משימוש בדבקים, ואפילו בחומרים נגזרי נפט. במספר מקרים, שתועדו בסרטונים ובתמונות, שפתי המשתמשות נדבקו זו לזו אחרי שימוש בשפתון או בגלוס עמידים. ג'נר עצמה מפרסמת בטוויטר שלה מפעם לפעם אזהרות מהנזקים.

גם בשמים מזויפים עלולים לפגוע בעור. "אדמומיות, גירויים ואפילו כוויות, או כאבי ראש מאדי הריח", מסבירה וולט. "בושם מזויף גם יכיל לעתים קרובות אלכוהול מלוכלך וכתוצאה מכך חיידקים, תוספי ריח חזקים שמיועדים לשיער ולא לעור, ואפילו נתפסו זיופי בשמים שהשתמשו בשתן או בחומרי ניקוי".

דו"ח שהוציאו הרשויות בארצות הברית מעלה שמוצרי איפור מזויפים נמכרים אפילו באתרים ידועים כמו אמזון, וולמארט, איביי ועוד. מבין 47 מוצרים שנרכשו לצורך הבדיקה, 20 התגלו כמזויפים, ובין הרכיבים שלהם נמצאו ציאניד, ארסניק, עופרת, מרקורי ואפילו שתן ויציאות של עכברים.

"למותגים בארץ אין המשאבים הכלכליים, הכלים למחקר או הרצון להתעסק במאבק ברפליקות ובזיופים", אומרת וולט. ואכן, כשפנינו למאק ישראל, המותג המבוקש שבבעלות אסתי לאודר, הסתפקו בחברה בכך שהעבירו לנו אזהרה כי יש לקנות בחנויות המותג ובאתרים המוסמכים בישראל. בנייקי ישראל הודו שהם לא יכולים אפילו להתייחס לנושא, שמטופל ברמה הגלובלית והמשפטית.

כיוון שקשה להילחם בתופעה ואין ממש מעקב, האחריות להיזהר, ולהחליט מה כדאי לקנות ומה לא באתרים האלה, היא לגמרי בידי הקונים.