שינויים הורמונליים משפיעים על הפרעת קשב וריכוז בקרב נשים
נשים דיווחו על יותר אימפולסיביות והיפראקטיביות במקביל לעלייה החודשית ברמת הטסטוסטרון ולירידה ברמת האסטרוגן בגופן. ואולי נראה בעתיד מתן הורמונים במקום ריטלין?
לפי מחקר שפורסם לאחרונה - לשינויים ההורמונליים שחוות נשים לאורך חייהן יש השפעה על תסמיני הפרעת הקשב בקרב מי שסובלות ממנה. בשלב שאחרי הביוץ, עם ירידת רמת האסטרוגן והעלייה ברמת הטסטוסטרון - חוות בעלות הפרעת קשב יותר תסמינים מכרגיל ועוצמתם חזקה מהרגיל. ייתכן שבעתיד ישתנו נוהלי הטיפול בנשים אלה בהתאם. "אנחנו יודעים כבר שנים רבות שיש הבדל באופי תסמיני הפרעת הקשב בין נשים לגברים", אומר ד"ר גבי וינשטיין, נוירולוג והאחראי על מחקרים נוירולוגיים במכון המחקר והפיתוח ביחידה למחקרים קליניים ב"מכבי שירותי בריאות". "מסיבה שטרם הובהרה נשים מאובחנות הרבה פחות מגברים, ביחס של אחת לשישה, ובעבר זה יוחס לכך שבנים צעירים יותר הם אקטיביים ו'פראיים' מבנות צעירות, שהן לכאורה יותר שקטות וממילא לא מפריעות בכיתה, ולכן פחות מעוררות תשומת לב וקשיים ופחות מגיעות לאבחון. עד לפני 20־15 שנה חשבו שהפרעת קשב היא עניין של ילדים ובני נוער, שהיא נעלמת סביב גיל 18, כנראה משום שבגיל הזה הייתה התמתנות של התסמינים ההיפראקטיביים של ההפרעה. כיום אנחנו יודעים שהפרעת הקשב לא נעלמת, היא ממשיכה אבל נעשית אחרת – יותר פנימית ופחות חיצונית, בדגש על מחשבות שרצות בראש ופחות ביטויים מוטוריים, ובשלב הזה שכיחותה בקרב נשים וגברים משתווה. בתקופה האחרונה נבדק הכיוון ההורמונלי יותר ויותר, כי ידוע ששינויים הורמונליים משפיעים על התפקוד הקוגניטיבי, ועשויים להשפיע על עוצמת התסמינים".
במחקר שנערך לאחרונה ופורסם בכתב העת PSYCHONEUROENDOCRINOLOGY, בחנו החוקרים באמצעות דגימות רוק של כמה עשרות נשים את רמת האסטרוגן והטסטוסטרון בגופן בכל יום בחודש, והנבדקות התבקשו למלא שאלונים שעסקו בתסמיני הפרעת הקשב שלהן. רובן דיווחו על יותר אימפולסיביות והיפראקטיביות, במקביל לעלייה החודשית ברמת הטסטוסטרון ולירידה ברמת האסטרוגן בגופן.
ד"ר וינשטיין: "התוצאות האלה משמעותיות משום שלאורך השנים כל המחקרים בתחום לא הביאו בחשבון את הנושא ההורמונלי, השונה בין נשים לגברים, וזה 'ליכלך' את התוצאות. ביטוי ההפרעה שונה – אצל בנות התסמינים יותר פנימיים, הן יותר 'מרחפות' ונודדות ופחות קשובות, בשעה שבנים נוטים יותר לתזזיתיות ואימפולסיביות. התוצאה היא שבנות שסובלות מההפרעה פחות בולטות, פחות מפריעות למורים ולכן פחות מופנות לאבחון ביחס לבנים. חקירה מעמיקה של ההבדלים האלה ושל השפעת ההורמונים עשויה להוביל לשינוי בטיפול בנשים לאורך המחזור החודשי ובתקופות של שינויים הורמונליים משמעותיים, למשל בזמן ההיריון, אחרי לידות ובגיל המעבר. התרומה להבנת התסמינים השונים תעזור לנו לעשות 'פיין טיונינג' לטיפול בנשים עם הפרעת קשב".
בקרוב נראה טיפול בהורמונים במקום ריטלין?
"ייתכן. יידרשו אמנם מחקרים נוספים אבל לא מן הנמנע שהמחקר הזה ישנה את ההתייחסות להפרעה ואת הטיפול בה, למשל בכיוון של תמיכה הורמונלית כמו גלולות למניעת היריון או טיפול הורמונלי חלופי, כשהתסמינים בולטים ומפריעים מאוד לאיכות החיים של המטופלות. תמיכה הורמונלית אולי תייתר את הטיפול התרופתי בסטימולנטים שונים, או תשתלב בטיפול איתם ותוביל לצמצום תופעות הלוואי שלהם".
המומחה מדגיש כי השינויים ההורמונליים גורמים לתסמינים נפשיים שעשויים להידמות לתסמינים שמקורם בהפרעת קשב, ולפיכך יש לעשות אבחנה מבדלת ולמצוא את מקור הקשיים לפני קביעת אופי הטיפול בהם.
וינשטיין: "ריטלין ודומיו הן תרופות טובות למי שצריך אותן ואובחן עם הפרעת קשב, אבל יש מקום לשלב ביניהן לבין תמיכה הורמונלית בנשים ולפעמים לשקול טיפול טבעי. מספר עבודות העלו שג'ינסנג, למשל, משפיע על קולטני האסטרוגן במוח וכתוצאה מזה עשוי להביא לשיפור בתסמיני הפרעת הקשב בנשים, ובאופן כללי הוא מחדד את פעילות המוח. הטיפול בצמח הזה, שנמצא בתכשירים כמו גינקוזאן, יכול להתאים למי שלא מוכנים לקבל טיפול תרופתי בהפרעת הקשב או למי שהפרעת הקשב שלהם קלה יחסית".
לפנייה לכתב/ת 
