להתרגש במרקש

"בסופו של דבר כל הישראלים שיש להם שורשים במרוקו רוצים למצוא את הבית שההורים שלהם נולדו בו", מסביר יוסף סאפין, מדריך תיירים מקומי במרקש. "פעם היו קוראים לי לבית הכנסת ואומרים: 'יש פה אישה שרוצה לראות את הבית שאבא שלה נולד בו', ואז היא אומרת למשל: 'הוא נולד ברחוב מוקנין'. אני שואל איזה מספר במוקנין והיא מתקשרת לאבא שלה: 'באבא, יש אחד פה שרוצה לדעת את המספר'. הוא אומר 'מספר 15', הולכים לבית ואני מבקש מהמוסלמים שגרים שם להיכנס. לפעמים זה קשה ואנחנו מוצאים רק את הרחוב, לפעמים מוצאים את הבית, והמשפחה שגרה בו מכירה את השורשים של מי שגרו שם לפניהם".

מוסלמים לא מפחדים שיגידו להם על הבתים "זה שלנו"?

"לא מפחדים. היו בתים שיהודים עזבו והשאירו, היו יהודים שעבדו עם מוסלמים ומכרו להם. בכל מקרה הם לא מודאגים, זה רשום על שמם עכשיו. בדרך כלל הם מקבלים את היהודים באהבה, מצטלמים איתם ומתרגשים ביחד".

את ההתמחות שלו כמאתר בתים של יהודים הוא התחיל ללמוד מגיל אפס. "נולדתי וגדלתי ברחוב 'תלמוד תורה' במלאח, הרובע היהודי בעיר. פעם היו קוראים לו 'דרב מותורה'. 'דרב' זה רחוב. מה זה אומר? לא ידעתי. אחר כך, בתעודת הזהות, עשו עוד עיוות, וכתבו 'דרב מנשורה'. לפני כמה חודשים, המלך שלנו בא לבקר במלאח, והרב ז'קי קדוש, ראש הקהילה, ביקש ממנו להחזיר את שמות הרחובות שהיו ליהודים. בבוקר הביקור תלו את השלטים, ועכשיו כתוב בכל רחוב איך הוא היה נקרא בתקופה שהיהודים גרו פה, אז עכשיו כתוב: 'תלמוד תורה'".

בשוק. "כבש עם פראנה זה טוב לדיאטה"

סאפין בן ה־25 יודע היטב על מה הוא מדבר, כיוון שהוא קורא ומדבר עברית שוטפת. "ישראלים קוראים לי 'יוסי', 'יוסף' או 'ז'וז'ו'". הוא אמנם גר במרקש, אבל כמעט לכל שיחת טלפון שהוא מקבל הוא עונה בעברית, ובכל משפט שני, משלב "שהשם ישמור אותך" ו"בעזרת השם". את העברית שלו הוא לא רכש בברליץ אלא בשכונה, ואת הראיון אנחנו מנהלים כמובן בעברית. "בשכונה היה יהודי בשם הרב דויד פרז, הוא גר בכניסה של המלאח, וכשהתיירים היו באים הוא היה נותן להם את ההסבר על בית הכנסת. אבל הוא עיוור והיה צריך שיביאו אותו בבוקר ויחזירו בערב. בבוקר העוזרת שלו הייתה לוקחת אותו מהבית לבית כנסת, אחרי בית הספר הייתי מחכה שם ושומע את ההסברים שלו, ובערב לוקח אותו בחזרה הביתה. הייתי בן 6 או 7, הוא היה נותן לי יד ומדבר איתי במרוקאית, קצת בצרפתית, וזורק מילים בעברית. הוא ידע להתפלל ולקרוא טוב בעברית, לדבר פחות, אבל לאט לאט הכרתי עוד ישראלים, למשל הרב יהודה אזרד. הוא מהתנזים".

כלומר?

"ש"סניק. יום אחד הוא בא עם אבא ואמא שלו לפה. הייתי בן 14, אמרתי לו בעברית: 'שלום לך, מה שלומך? בית כנסת זה מפה'. אבא שלו אמר לי: 'אתה תיקח אותנו לבית כנסת ולבית העלמין', לקח לי את היד והלכנו. מאז היינו שולחים הודעות, 'חג שמח', ומאז כל פעם שהיה בא למרקש איזה רב הייתי מדריך אותו, נוסעים לקברי צדיקים באזור, ובינתיים העברית הייתה משתפרת. אמרתי לעצמי: 'צריך ללמוד את השפה'. הייתי שומע כל מה שאומרים התיירים וחוזר על זה. ביקשתי מחברים בישראל שיביאו לי ספרי לימוד בצרפתית־עברית והייתי שואל אותם על פירוש של משפטים מסוימים, היו מתקנים אותי ולאט לאט למדתי. בבית הספר למדתי ערבית, צרפתית ואנגלית, ובאוניברסיטה למדתי פיזיקה, עשיתי דיפלומה כאופטומטריסט אופטיקאי".

אבל אתה לא עובד בזה.

סאפין בבית כנסת. "באבא, מה מספר הבית?"

"אני אוהב ללכת עם אנשים שאומרים לי 'אבא שלי מכפר איקס', לקחת אותם לשם והם מתרגשים. אין לי מה לעשות בחנות אופטיקה מהבוקר עד הערב, יש לי אנרגיה של אנשים". ועם האנרגיה הזו הוא קיבל עכשיו תואר נוסף. "אני המוסלמי הראשון במרוקו שמדריך תיירים בעברית. עם דיפלומה".

דיפלומה ספציפית לזה?

"כן. ב־2012 עשו חוק בממשלה שאנשים שלא למדו תיירות אבל מדברים שפות שלא לומדים בבתי ספר יקבלו תעודה. אם למשל מישהו יודע יפנית או סינית, עושים להם מבחן הסמכה לתיירות. המלך שלנו מוחמד השישי - האהוב שלנו, השם ייתן לו רפואה שלמה - אמר שצריכים לעשות חוק. המבחנים היו השנה, רבנים מישראל וראש הקהילה פה שלחו לי מכתבי המלצות וניגשתי למבחן".

בעברית?

סאפין. "אני בקבוצות ווטסאפ של דברי תורה"

"כתיבה בערבית וצרפתית, ואחרי זה היה מבחן בעברית בעל פה. הביאו שני יהודים, ביקשו שאספר על עצמי, ובסוף, זה ממשרד התיירות ביקש שאחתום. סיפרתי שגדלתי במלאח של מרקש, חתמתי בעברית, ואחד היהודים אמר לי: 'אתה בטוח שאתה מוסלמי? תבדוק בשורשים שלך'".

איך בכלל המשפחה שלך הגיעה למלאח?

"אבא שלי בא מכפר ליד קזבלנקה, בכפר היה את הצדיק היהודי שקראו לו 'בעל האבן' ובל"ג בעומר עשו את ההילולה שם. הוא ראה הרבה יהודים שבאו לבקר את הצדיק אבל לא ידע מה הם עושים. הוא עזב את הכפר והתחיל לעבוד במרקש בבית מלון. הוא הכיר את אמא שלי, הם התחתנו ושכרו בית במלאח, ואז קנו אותו, פשוט כי זו הייתה השכונה הכי זולה. פעם היה מסוכן לגור שם, היו סוחרי סמים ואנשים לא טובים אחרי שהיהודים עזבו. עכשיו כבר אין".

מה שכן יש, זו פריחה מחודשת של התייר הישראלי במרוקו ובמרקש בפרט. אחרי שהיחסים הדיפלומטיים שכוננו ב־1995 (בעקבות הסכם אוסלו) נותקו בשנת 2000 (האינתיפאדה השנייה), הקשר עם מרוקו נותר לא רשמי, דבר שדורש מהתייר הישראלי לקבל ויזה למדינה, אבל מעבר לכך הוא מתקבל בידידות.

רחוב ("דרב") תלמוד תורה. הרב ביקש להחזיר את השמות

"ישראלים באים למרקש בכמויות, אומרים ש־50 אלף בשנה", מסביר סאפין, "הכי הרבה בפסח. בחג האחרון לקחו 15 בתי מלון וסגרו אותם ליהודים מישראל ומצרפת. יש משגיח, טבחים, תפילות, ומוזיקה למימונה שאחרי. חילונים שבאים ולא רוצים קברי צדיקים, אני לוקח אותם לטייל ולעשות חיים בערב. ישראלים שבאים הנה מאוד אוהבים את המוזיקה. אנדלוסית, ספרדית, גם אשכנזים אוהבים. באים הרבה גם בהילולות, בבית העלמין במרקש יש יותר ממאה קברי צדיקים, ואומרים שבמרוקו יש 613, כמניין תרי"ג מצוות".

מאיפה אתה מכיר את הביטוי הזה?

"אני בקבוצות ווטסאפ של דברי תורה, כל שבוע אני מקבל את פרשות השבוע, לומד וכותב בפייסבוק שלי דברי תורה. ויש לי הרבה חברים ש"סניקים".

מה הבנת על הישראלים?

סמטאות ה"מלאח" (הרובע היהודי) של מרקש

"שהכי חשוב להיות ישר איתם. הם לא פראיירים, אם אתה עושה איתם סיבובים, הם לא אוהבים. חוץ מזה ישראלים בחו"ל אוהבים לעשות חיים, אז הם מבזבזים הרבה כסף. צרפתים עושים חשבון, אישה מבוגרת ישראלית מבזבזת אלף דולר כמו מים. קונה לנכד, לבן, לכולם. בשוק יש פרנסה איתם, אז מוכרים אוהבים אותם ומתייחסים אליהם בכבוד. יש גם כאלו שלא אוהבים, אבל זה בעיקר מול ישראל, פוליטיקה. ישראלים שמגיעים לפה בהתחלה מפחדים כי הזהירו אותם. אלו שיש להם שורשים מרוקאים פחות מפחדים כי הם מכירים, אבל בסוף כל מי שמגיע לפה לא מפחד, מרגישים פה מאוד בטוחים. במרוקו אם מישהו בא 'מלוכלך' מעיפים אותו, האבטחה חזקה".

בטח רוצים שתיקח אותם לאכול. מה ישראלים אוהבים לאכול כאן?

"אחד אמר לי לא מזמן 'ראיתי בסרטון שאוכלים פה כבש בפרינה, קח אותי'. אמרתי לו: 'זה לא כשר'. אמר לי: 'עזוב אותך'. לקחתי אותו לשוק, שם יש אחד שהיה טבח של המלך שעושה כבשים. שמים אותם בפראן, זה מין תנור באדמה. הוא מכניס כמה כבשים בלי אף תבלין, וסוגר את התנור בכל המקומות. אחרי שעתיים וחצי מוציאים את הכבשים, לוקחים אותם ואז כל אחד בא ומבקש - קילו, חצי קילו, ונותנים לו מכל חלק שהוא רוצה — צלעות, שומן, הכל. זה בא עם פראנה. זה טוב לדיאטה".

אתה יודע שיוצאי מרוקו תמיד אומרים שסבא שלהם היה היועץ של המלך?

"כן, שמעתי את זה פה — 'סבא שלי היה החייט של המלך', 'סבא שלי היה הסנדלר של המלך', 'העוזר של המלך', 'הטבח של המלך', שמעתי כבר הכל. הרבה עובדים אצל המלך".

ומתי אתה בא לארץ?

"הגשתי ויזה לא מזמן, עכשיו מחפשים למי אני קשור - לחמאס, לדאעש, למי? מוסלמי רוצה לבוא לישראל לחודש, מה הוא רוצה? אני ניטרלי אבל טבעי שמחפשים, גם כשאנשים באים למרוקו מחפשים. אז אני מחכה לוויזה, בעזרת השם היא תגיע, ואז גם אני אגיע".