61 אחוז מהלהט"בים חוו מחשבות אובדניות

יותר מ־61 אחוז מחברי הקהילה הלהט"בית סיפרו כי חוו מחשבות אובדניות, ו־32 אחוז דיווחו על ניסיון אובדני בעברם. כך עולה ממחקר פורץ דרך שחושף לראשונה את היקף תופעת ההתנהגות האובדנית בקרב ההומואים, הלסביות והטרנסג'נדרים בישראל.

הקהילה הלהט"בית, שתחגוג את מצעד הגאווה ה־20 בת"א בעוד כשבועיים, מוכרת כקבוצת סיכון לאובדנות. חוויות קשות שהגאים עוברים, כמו אפליה ואלימות מצד הומופובים, נמצאו כמנבאים התנהגות אובדנית בקהילה. מנגד, תמיכה חברתית נמצאה כגורם מחזק ומחסן. במחקר שנערך על ידי דני פלג מהמגמה הקלינית במרכז האקדמי רופין נבחנה בצורה שיטתית חומרת האובדנות בקרב להט"בים, ונבדקו משתנים פסיכולוגיים והשפעתם על הנטייה האובדנית.

המחקר יוצג בכנס המדעי השישי לחקר האובדנות בישראל שייערך מחר במרכז האקדמי רופין. השנה יעמוד הכנס בסימן "אופקים חדשים בדרכים למניעת אובדנות: מהמחקר למניעה בפועל". במסגרת הכנס, המתקיים ביוזמת המרכז האקדמי רופין, המכללה האקדמית תל־אביב-יפו ועמותת בשביל החיים, יופנה זרקור לידע מחקרי חדשני שיאפשר לשפר את האיתור, הטיפול והמניעה בכל הקשור לאובדנות.

מחקר נוסף שיוצג בכנס עוסק באובדנות בקרב יוצאים בשאלה מהמגזר החרדי, שפעמים רבות סובלים מסנקציות חברתיות, מבדידות ומקשיי הסתגלות. במחקר, שאותו יציג ד"ר סמי חמדאן מהאקדמית תל־אביב-יפו, נמצא כי יותר ממחצית מהמשתתפים מוגדרים כבעלי נטייה אובדנית. נתונים נוספים: 31.9% מהנשאלים חוו טראומה מינית, ו־28.2% חוו אלימות במשפחה.

ד"ר אסף יעקבי ממרפאת בריאות הנפש לילדים ונוער בבית־החולים איכילוב בתל־אביב יציג את מחקרו בנושא דיכאון ואימפולסיביות בקרב חיילי צה"ל. מהמחקר עולה כי כ־47% מהחיילים שסבלו מדיכאון ושמו קץ לחייהם תיכננו את המעשה מראש, לעומת 21% מהחיילים שהתאבדו אך לא סבלו מדיכאון.

לקראת הכנס הוצגו נתונים על ממדי ההתאבדות בישראל. לפי הנתונים, כ־500 מתושבי המדינה שמים קץ לחייהם מדי שנה, מספר הגדול פי אחת וחצי ממספר ההרוגים בתאונות דרכים. בהשוואה עולמית, ישראל נמצאת במקום ה־90 מתוך 150 מדינות בשיעור מקרי ההתאבדות. ההסבר לשיעור הנמוך יחסית הוא קיומו של מערך נרחב לטיפול באנשים הסובלים מבעיות נפשיות, מערך המטפל ביותר מ־6,000 מקרים של ניסיונות התאבדות בשנה.

גם לתקשורת תפקיד חשוב בהקשר של התנהגות אובדנית והתאבדות. ד"ר יוסי לוי בלז ידבר בכנס על מחקרו "מילים יכולות להרוג", שבמסגרתו בחן את אופן הסיקור התקשורתי של מקרי התאבדות בישראל. מהמחקר עולה כי במקרים רבים כלי התקשורת אינם מסקרים את הנושא כראוי: 62% מהכתבות בתקשורת פירטו שלא לצורך את שיטת ומקום ההתאבדות, וב־91% מהכתבות לא הוזכרו גורמי הסיכון כפי שראוי לעשות.