שערי הגיהינום

תתפלאו, אבל גם לאבי איבגי זה קרה השנה. "במחזור ה־18, מול הפועל חדרה", נזכר בכאב השוער של הפועל נצרת־עילית. "אחד השחקנים בעט ממש מרחוק, והכדור זז באופן מוזר. הכדור הגיע לידיים שלי אבל לא הצלחתי לתפוס אותו, והוא פגע בי ונכנס פנימה".

מה עושים אחרי דבר כזה?

"שמתי את הידיים על הראש לשנייה וחצי, ואז מיד הורדתי אותן ואמרתי בלב 'תודה רבה לשם'. תגיד, אני יכול לערער על מה שמגיע לי? הרי הגול הזה היה כתוב מלמעלה, בגלל זה לא נפלתי ברוחי. התעשתתי, המשכתי במשחק ואפילו היו לי כמה הצלות יפות בהמשך. למזלי, גם ניצחנו במשחק. אבל אני אומר לך, הגול הזה זה בדיוק מה שקרה לשוער של ליברפול!"

אבי איבגי | צילום: אורן אהרוני

במקרה של איבגי הגול המביך שספג התרחש במסגרת הליגה הלאומית, השנייה בחשיבותה בישראל, והפאדיחה הנוראית שלו התאיידה באוויר של האצטדיון העירוני בעפולה. קאריוס, לעומת זאת, פישל בענק בגמר גביע אירופה לאלופות, מול עיניהם המשתאות של מאות מיליוני צופים ברחבי העולם.

והגול המוזר, שספג מרגליו של גארת' בייל, אפילו לא הייתה הטעות הכי גדולה שלו במשחק. כחצי שעה קודם לכן מסר קאריוס את הכדור ישירות לרגלו המושטת של קארים בנזמה, חלוצה של ריאל מדריד, שהעלה את המדרידאים ליתרון. "דווקא את הגול הזה, הראשון, אני לא מצליח להבין", אומר איבגי. "טעות נדירה שאני לא זוכר שראיתי".

איך אתה מסביר את זה?

"תראה, אני לא הייתי במעמד הזה, של גמר ליגת האלופות, וחבל. אבל מאוד יכול להיות שכמה שהוא השוער של ליברפול, כנראה המעמד השפיע עליו. הכל התחרבש לו שם".

הביטוי "התחרבש" קטן על מה שקרה השבוע לשוער האומלל של ליברפול. גמר ליגת האלופות, שנערך שלשום בקייב בין ליברפול לריאל מדריד, ייחקק בתולדות הימים של הכדורגל כאחד ההזויים בהיסטוריה בזכות הפציעה של כוכבה של ליברפול מוחמד סלאח, המספרת המרהיבה שקבעה יתרון 2:1 לריאל והאוהד שפרץ למגרש בדקה האחרונה ומנע מכריסטיאנו רונאלדו להבקיע. אבל מה שייזכר יותר מכל הוא מופע האימים של קאריוס.

בתוך 32 דקות הצליח הגרמני הצעיר לפשל פעמיים בצורה שפשוט אינה ניתנת להסבר הגיוני. הפער בין גודל המעמד לעומק הפאדיחה הפך את קאריוס לגיבור של אינספור בדיחות מיד עם תום המשחק. אחת המוצלחות שבהן מספרת שהוא נבחר להניף את הגביע במקום הקפטן של ריאל מדריד, רק שהגביע נפל לו מהיד. "קשה להיכנס לראש שלו ומה הוא מרגיש עכשיו", אומר איבגי. "כדי לקום חזרה על הרגליים הוא צריך לחשוב על הרגעים הטובים שלו. אני, למשל, משתדל בכל משחק לחשוב על ההצלות, לא על הפספוסים".

ניר דוידוביץ' | צילום: גיל נחושתן

לבד מול האוהדים

מתברר שגם ברמות הגבוהות ביותר שוערי כדורגל אינם חסינים מטעויות מטופשות, השאלה היא איך הם מתמודדים איתן. "רק מי שעומד בשער מבין את זה", אומר ניר דוידוביץ', "מי כמוני יודע".

דוידוביץ', שוער מכבי חיפה ונבחרת ישראל בדימוס, ניהל קריירה מרשימה וארוכת שנים ונחשב לאחד מגדולי השחקנים בישראל. כל זה לא מנע ממנו לעשות כמה פאדיחות נוראיות, ולהיות מזוהה עם הצעקה "אוי אוי אוי דוידוביץ'" שהדביק לו השדר מאיר איינשטיין אחרי טעות מביכה שביצע (חפשו ביוטיוב "דוידוביץ' והטעויות").

דוידוביץ' מצליח להבין את שתי הטעויות של קאריוס. לגבי הגול הראשון הוא מסביר ש"אתה לא מצפה לזה שהשחקן שמולך ירים את הרגל בדיוק בשנייה שבה זרקת את הכדור. זה היה חוסר מזל". לגבי הגול השלישי הוא מנתח: "הכדור זז באוויר. נכון שזה לא צריך לקרות ואתה מקווה שבמעמדים כאלה זה לא יקרה לך, אבל זה לא משהו שאפשר לתכנן".

ואחרי שזה קורה?

"אתה מקווה שהקבוצה שלך תנצח ואז לא קרה כלום. בכל מקרה לא קל להתמודד עם זה. היום יש אנשי מקצוע שאפשר להיעזר בהם, אבל בסופו של דבר זה אתה מול עצמך. אם אתה מבין שזו בסך הכל מהמורה בקריירה ארוכה, סביר להניח שתעבור את זה. קאריוס הוא לא הראשון ולא האחרון שזה קורה לו".

יש מקרה שעוד צובט לך בלב?

"יש דברים שחושבים עליהם, אבל זה לא יעזור כי אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. התמזל מזלי במשך 18 שנה לא לטעות יותר מדי. אני מסתכל על חצי הכוס המלאה".

הצעקה "אוי אוי אוי דוידוביץ'" עוד רודפת אותך?

"ממש לא. זה חלק מהתפקיד, ומי שלא יודע להתמודד עם זה גם לא ידע להצליח ולהגיע לרמות הגבוהות. כשאני מסתכל אחורה, אני מסתכל על הדברים הטובים".

יצחק ויסוקר | צילום: יריב כץ

לכל שוער יש אחת כזו, פאדיחה שרודפת אותו לאן שלא ילך. לפעמים זה כדור שנשמט מהיד, לפעמים כזה שחולף מתחת לרגל. ויש טעויות שהולכות איתך 55 שנה. "1963, אצטדיון רמת־גן, מוקדמות האולימפיאדה", נזכר יצחק ויסוקר, מגדולי השוערים של נבחרת ישראל והפועל פתח־תקווה. "זה היה משחק מול וייטנאם, וקיבלתי שער מ־40 מטר. ניצחו אותנו 2:0 ולא הגענו לאולימפיאדה. למזלי, עשיתי את הפאשלה מול 30 אלף איש בלבד".

אתה עדיין מתייסר על זה?

"יצאתי מזה מהר. בשבת כבר היה משחק ליגה ואחריו עוד משחק של הנבחרת, וחזרתי לשגרה, למרות העיתונות שנכנסה בי. אבל זה שונה מהמקרה של קאריוס. פה מדובר במשחק האחרון בעונה, ועד המשחק הבא יעבור הרבה זמן. הוא צריך להחזיק אצבעות שבמונדיאל שיתחיל בעוד כמה שבועות תהיה פאדיחה של שוער".

מניסיונך, מה עבר לו בראש אחרי הטעות?

"הוא כנראה חשב 'חבל שאין פה מחפר גדול שיכניס אותי לאדמה ויכסה אותי'. זו פאדיחה שאתה לא יכול להתמודד איתה. כשהכישלון קורה, אתה מוצא את עצמך לבד מול האוהדים, מול המשפחה. זו תקופה קשה בשבילו עכשיו, אבל גם לשוערים אחרים, שחושבים 'גם לי זה יכול לקרות'. אתה נכנס לתוך מערבולת של חוסר אמון בעצמך".

שביט אלימלך | צילום: ראובן שוורץ

"כל התקוות מתנפצות"

גם שביט אלימלך זוכר את הפאדיחה שעיצבה לו את הקריירה. "במשחק השני שלי בבוגרים במכבי תל־אביב ספגתי גול ממשה סיני ששיחק בבני יהודה. שמטתי כדור מעבר לקו. אני זוכר שהייתה לי מלחמה פסיכולוגית עם עצמי: רגע לפני זה עליתי לבוגרים של מכבי, שוער מבטיח בן 17.5, ופתאום אתה עושה דבר כזה. כל התקוות מתנפצות. אתה חייב לאסוף את עצמך, וזה מה שעשיתי. אבל זה לא היה פשוט".

איך אתה מסביר את המשחק של קאריוס?

"בעיות של ריכוז וקריאת מהלך. לגבי הגול הראשון, לא זורקים כדור על הארץ כששחקן נמצא לידך, אם כבר - זורקים מעליו. זה חוק בסיסי של שוער. זה שער יחידי במינו, לא ראיתי עוד שער כזה. הטעות הזו הובילה לטעות בגול השלישי. זה מראה על חוסר יציבות ועל בריחה של ריכוז. הוא חייב לשפר את הריכוז".

איך?

"לחשוב במשך 90 דקות רק על המשחק, להסתכל רק על הכדור. בגלל זה אומרים שתפקיד השוער הוא הכי קשה. אתה צריך להיות מאה אחוז מרוכז גם בלי לגעת בכדור, והוא נפל בזה בגדול".

יש קשר לחשיבות המשחק?

"שחקנים גדולים נמדדים במעמדים גדולים, אין מה לעשות. הוא כנראה לא היה מסוגל להביא את היכולות שלו למעמד הזה".

איך יוצאים מזה עכשיו?

"הרבה עבודה פסיכולוגית, הרבה עבודה פיזית באימונים, ולקוות שזה מעידה חד־פעמית מבחינתו. הוא חייב לראות איך הוא לא נופל אלא להפך, מתרומם".

מי שמסייע לספורטאים לצאת מבורות כאלה הוא פסיכולוג הספורט, ד"ר לאל גרשגורן. "בקבלת החלטות בסביבת ספורט דינאמית יש ארבעה שלבים מרכזיים: קריאת המגרש, צפייה של מה עומד לקרות, בחירת החלטה וביצוע ההחלטה שנבחרה", מסביר גרשגורן. "לדעתי, הטעות בגול הראשון נובעת מקריאה לא נכונה של הסיטואציה במגרש. הוא העריך שבנזמה יסתובב ויחזור להגנה. בגול השלישי נראה שהכשל היה בעיקר בשלב הביצועי. ניכר גם שהיה אלמנט של אובדן ביטחון בעקבות הטעות הראשונה, מה שמראה על בעיה בניהול הביטחון תוך כדי משחק".

אם אתה הפסיכולוג של ליברפול, מה אתה עושה אחרי המשחק?

"מגייס את כל מי שאני יכול כדי לעזור להרים את השוער. זו תמיכה חברתית שיכולה לבוא מחברי הקבוצה, משפחה, חברים, צוות האימון, אפילו הקהל".

"שער יחידי במינו". קאריוס עושה אחת משתי הטעויות החמורות בגמר ליגת האלופות | צילום: רויטרס

מה זה אומר "להרים את השוער"?

"לעזור לו לחשוב בצורה חיובית, שאומרת 'ברור שאני כואב את הטעויות שעשיתי ובטח שלא רציתי בהן, אבל הטעויות לא מגדירות אותי, לא כאדם ולא כשוער. מי שהצליח להביא את עצמו לרמות הגבוהות ביותר, לא נחת משום מקום בגמר והוא לא יכול להיות לוזר'. אם הוא יפעיל דפוסי חשיבה אחרים הוא עלול למצוא את עצמו לא רלוונטי בתוך זמן קצר. אני רוצה שהוא יגיד לעצמו 'אני הולך לעבוד בטירוף בשביל לחזור לגמר ליגת האלופות ולתקן את הטעויות שעשיתי. אני שוער מעולה שעשה טעויות וזו הדרך היחידה להוכיח את עצמי'".

בהיבט הזה, אומר גרשגורן, יש חשיבות גם לקהל. "קל מאוד לקבור את השוער הזה, ונראה איך הקהל יתייחס אליו במשחקים הבאים".

מחוג האוהדים הרשמי של ליברפול בישראל נמסר: "נתייחס לקאריוס בהרבה מאוד אמפטיה, כיאה למועדון שהסלוגן שלו הוא 'לעולם לא תצעדי לבד'".