רביעי 14 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    חדשות • 27.05.2018
    חיבוק פוליטי צמוד מדי
    גיא ליברמן

    הנה עובדה שידועה למעטים ושאותה מספקים הן גנז המדינה המכהן ד"ר יעקב לזוביק והן קודמו בתפקיד ד"ר יהושע פרוינדליך: ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה הארכיון הלאומי מנוהל ישירות על ידי משרד ראש הממשלה. ארכיון המדינה מרכז את כל המידע מהמוסדות והרשויות הציבוריות וטומן בחדריו אוקיינוס של מסמכים, קטעי וידאו והקלטות שבהם ידע עצום. וכמובן נפיץ.

     

    לדברי פרוינדליך, זה לא נובע מקונספירציה של ראשי הממשלות שביקשו לשמור את המידע קרוב לחזה. כך הוחלט סמוך לקום המדינה, והדבר נגרר מתוך "שגרה" שלאף אחד לא אצה הדרך לשנות. הרי בשביל כמה חוקרים שעלו מדי פעם למשרדי הארכיון בירושלים כדי לעיין בחומרים מצהיבים, לא משנים סדרי עולם.

     

    אלא שב־2016 הגיעה לארכיון המהפכה הדיגיטלית, ושינתה את מעמדו ללא הכר. חדר עיון אאוט, אתר אינטרנט חדשני וקל לתפעול ובו מיליוני מסמכים היסטוריים אִין. נראה שגם הפוליטיקאים הבחינו ב”צעצוע” החדש, ובסוף אותה שנה הורתה הממשלה בצעד יוצא דופן לפתוח את מסמכי פרשת ילדי תימן. ותיקי הארכיון מתקשים לזכור מתי לפני כן ניתנה הוראה כזו מהדרג הפוליטי, שלאורך עשרות שנים לא ממש התעניין בנעשה בארכיון.

     

    משאבים עצומים הופנו באחת לפרויקט החשיפה, שזכה - בצדק רב - לאהדה ציבורית. פתיחת החומרים הוכיחה שלא היה צורך להשאירם באפלה. על הדרך צחי הנגבי, אז שר במשרד ראש הממשלה, זכה לנקודת זכות ציבורית כמי שהוביל לחשיפת המסמכים. ועם ההצלחה בא התיאבון. בעקבות שידור הסדרה הדוקומנטרית “סאלח, פה זה ארץ ישראל”, העוסקת בעליית יהודי צפון־אפריקה, הנחתה לאחרונה הממשלה את ארכיון המדינה לחשוף חומרים הקשורים לנושא. בכיר בארכיון נשמע אומר בישיבה סגורה שמדובר בהוראה "פוליטית", כיוון שרווח אלקטורלי עומד מאחוריה ולא הרצון לחשוף מידע לציבור. "אם כל כך רוצים לחשוף, אז למה לא מבקשים לכלול גם מסמכים שקשורים בעלייה מרוסיה או עליות אחרות", תהה באוזניי מי שמכיר מקרוב את התנהלות הארכיון.

     

    וכך, בתוך פחות משנתיים, היו אלה השרים שקבעו איזה היסטוריה יתעדפו עובדי הארכיון. איני חושב שיימצא אדם שיחלוק על העובדה שמשימות אלה, "פוליטיות" ככל שיהיו, הן ראויות. עם זאת, העניין המוגבר שמוצאים הפוליטיקאים בארכיון יכול במהירות להתגלגל למקומות פחות חיוביים. כמו הוראה לפתוח דווקא מידע שטוב למפלגה השלטת, או להצניע מסמכים שיכולים לגרום מבוכה לפוליטיקאים מסוימים.

     

    אנחנו עוד לא שם, אבל ככל שהפוטנציאל של הארכיון מתברר לפוליטיקאים - הכל אפשרי. וכל עוד הארכיון נמצא בתוך משרד ראש הממשלה, במרחק הוראה פנימית קצרה מלשכת המנכ"ל או פקיד תורן אחר, זה אפילו קל מאוד. לכן טוב יהיה אם כבר עתה ישתחרר הארכיון מהחיבוק הצמוד מדי למשרד ראש הממשלה ויימצא לו בית אחר, כזה שאיזונים ובלמים הדוקים יותר יקשו על הפוליטיזציה של הארכיון, של ההיסטוריה שלנו.

     


    פרסום ראשון: 27.05.18 , 22:51