{ }
רביעי 13 בנובמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אבי רוקח
    ממון • 30.05.2018
    החקלאים שמחכים כבר שנים לפיצוי מצוק איתן
    לא פחות מ–321 עררים לפיצויים על נזק שנגרם במהלך המבצע ב–2014 טרם התבררו, וכך גם 50 עררים מ"עמוד ענן" ב–2012 • הסיבה: ועדות הערר מתכנסות רק פעם בשבוע במקרה הטוב • מגדל אבטיחים בדרום: "4 שנים אני מחכה לפיצוי, ואפילו דיון אחד לא נערך"
    מאת עופר פטרסבורג וגד ליאור

    הרכוש שלכם נפגע בירי מרצועת עזה השבוע? השדה נשרף בטרור העפיפונים? אל תחכו בנשימה עצורה לפיצוי. מבדיקת "ממון" כי 321 עררים לתביעות פיצויים על נזק עקיף שהוגשו בגין מבצע "צוק איתן" ביולי־אוגוסט 2014 עדיין לא התבררו בפני ועדות הערר מס רכוש וקרן הפיצויים, מתוך 894 עררים. זאת בנוסף ל־50 עררים שטרם התבררו ממבצע "עמוד ענן" ב־2012, מתוך 362 עררים שהוגשו. מתוך 54 עררים על נזק ישיר ב"צוק איתן", טרם התבררו 10 מהם.

     

     

    ברשות המסים ציינו כי 14 תיקים מ"צוק איתן" עדיין פתוחים, כלומר לא הוחלט בהם עדיין אם להעניק פיצוי או לשלול את התביעה לפיצויים.

     

    אחד מאלו שנגרמו לו נזקים במבצע הוא דוד ברוך, מגדל אבטיחים בחברת "דיבב": "גידלנו מטע אבטיחים 3 ק"מ מהגדר עם עזה. הצבא במבצע 'צוק איתן' תפס שטח של 10 דונמים, כולל השטח שלנו. הגשנו תביעת פיצוי על נזק של חצי מיליון שקל, אבל קיבלנו רק 60 אלף שקל. הגשנו ערר לפני ארבע שנים וכלום לא קרה. אפילו דיון אחד לא נערך בוועדה".

     

    לדברי עו"ד ורו"ח רמי אריה, המייצג עשרות ממבקשי הפיצוי, "מי שניזוק צריך להגיש תביעה למנהל מס רכוש וקרן הפיצויים, ואם מנהל קרן הפיצויים לא מאשר את התביעה, רשאי הניזוק להגיש ערר לוועדת הערר. אלא שוועדת הערר יושבת בהרכב של שלושה מתנדבים: עו"ד, שמאי ורו"ח. במקרה הטוב הישיבות מתקיימות רק אחת לשבוע, אבל בפועל חלק גדול מהישיבות של הוועדה לא מתקיימות מסיבות שונות של מחלת אחד משלושת החברים בוועדה, היעדרויות, סיום תוקף המינוי של חברי הוועדה, או אם לוועדה אין אולם ישיבות מסודר".

     

    רו"ח רמי אריה | צילום: אוראל כהן
    רו"ח רמי אריה | צילום: אוראל כהן

     

     

    נדרשו להחזיר מקדמה

    בתחילה הוועדה ניהלה את הישיבות בתוך חדר הישיבות של מע"מ באר־שבע. לאחרונה היא עברה לנהל את הישיבות מבניין פרקליטות דרום בבאר־שבע. ב־2016 מונתה ועדת ערר נוספת, שנייה באזור באר־שבע. אלא שהישיבות הן עדיין במתכונת של אחת לשבוע בלבד. אחת הוועדות היא בראשות עו"ד רות עשאל והשנייה בראשות עו"ד יהודה הלוי. ועדות ערר אלו פועלות לסירוגין בלבד ובאופן לא תדיר, כשהייתה תקופה ממושכת שבה שתיהן הושבתו. זמן הטיפול הממוצע בכל ערר, מרגע שהחלו לדון בו, הוא שנה וחצי עד 3 שנים.

     

    בעלי עסקים שהגישו עררים נדרשו להחזיר את המקדמה שקיבלו על חשבון התביעה. חלק מהם, שכבר השתמשו בסכום המקדמה שקיבלו מקרן הפיצויים לצורך כיסוי הנזקים, נפגעו כלכלית. לדברי עו"ד ורו"ח רמי אריה, העיכובים בדיונים בוועדות הערר החלו כבר אחרי מלחמת לבנון השנייה. בחלק מהעררים שהוגשו בגין נזקי אותה מלחמה התקבלו החלטות ופיצויים רק בשנת 2016, כשהמלחמה הייתה ב־2006.

     

    עד כה שולמו כ־346 מיליון שקל פיצויים על נזקי "עמוד ענן" ועוד 1.56 מיליארד שקל עבור נזקים עקיפים ב"צוק איתן". על נזקים ישירים שולמו ב"עמוד ענן" 65 מיליון שקל, וב"צוק איתן" 205 מיליון שקל.

     

    משה יפרח ממושב נועם בדרום מגדל אתרוגים, ומתקשה להתאושש מאז צוק איתן. ״אתרוגים, בניגוד לקלמנטינות למשל, דורשים השגחה וליווי. 'צוק איתן' הרס לי את היבול והעונה. זרקו אותי מכל המדרגות. עירערתי, וארבע שנים דוחים אותי. עו"ד צבי שוורץ מייצג אותי מול סוללת עורכי דין. בוועדה לא מתייחסים בכלל לפנייתי. בדצמבר איימתי בעתירה מנהלית וקבעו לי פגישה באפריל. יומיים לפני כן התקשרו והודיעו לי שפג תוקף מינויו של אחד משלושת החברים בוועדה ואין תאריך חדש. זה לא ייאמן״.

     

     


    פרסום ראשון: 30.05.18 , 19:52