מי אני: "דיאטן קליני, שף ודוגמן. מסיים תואר שני בבריאות הציבור באוניברסיטת תל־אביב. מגיש את תוכנית הבישול 'שני גברים ומקרר' (ערוץ 10, שבת, 18:00) עם חברי הטוב אושר אידלמן, גם הוא דיאטן ושף, לא דוגמן אבל חתיך. אני פרזנטור של היילו, ממתיק בריא חדשני. בן 36, גר בתל־אביב, בזוגיות עם מעיין. 1.87 מ', שוקל 80 ק"ג".
יום העבודה שלי: "כמעט כל יום עושה משהו אחר, אבל כמעט תמיד הולך לישון מאוחר, הכי מוקדם שאגיע למיטה זה כנראה בשתיים בלילה. פעם לא האמנתי לאנשים שאמרו שהם עושים מה שהם אוהבים וקמים שמחים, אבל זה מה שקורה לי. אני קם שמח לעבודה שהיא גם התחביב שלי, והיא מספקת לי תוכן וכיף ועניין. בישול זו הנאה, בכל זמן פנוי שיש לי אני מתעסק בתזונה ובאוכל, אני כל הזמן סביב האוכל וזה קצת בא על חשבון דברים אחרים. למשל, הפסקתי לראות סרטים כמעט בכלל.
"יש לי סוכרת מגיל 17, סוג 1, ולמדתי לעשות איתה הכי טוב שאני יכול. חלק נרחב מהעבודה שלי זה הרצאות וסדנאות, ואני תמיד מציג את הסוכרת כדבר הכי טוב שקרה לי. תמיד אהבתי לאכול, אבל לא התעסקתי עם בישול. הייתי שחקן כדורסל מגיל 5 עד עשרים ומשהו, אחרי הצבא ניסיתי לקבל מלגת כדורסל בארה"ב, אבל כשראיתי שזה לא הולך לי טוב השתוקקתי לחזור לארץ לבשל. כשחזרתי, למדתי בישול, אבל מכיוון שבאתי ממשפחה שבה צריך תואר, הלכתי ללמוד תזונה באוניברסיטה העברית. הדברים התחברו.
"בשנתיים האחרונות אושר ואני בנינו סוג של כמעט מונופול בתחום של שפים שהם גם תזונאים. אין לנו חלום לפתוח מסעדה, אנחנו רוצים להנגיש אורח חיים בריא שהוא לא פשרה. אנחנו משתמשים בחמאה ומכינים קינוחים ומוכיחים שאפשר לחיות בלי הגבלות כל עוד אתה בשליטה על הגוף שלך.
"אני קם ב־6 או ב־11, תלוי בתוכניות לאותו יום, ותמיד שם שעון, כי יש לי יכולת לקום גם ב־4 אחה"צ בלי שום בעיה. משתדל לא לישון הרבה כי זה בזבוז זמן. ביום טיפוסי אני קם ב־9, יוצא לפגישות, ורוב הזמן אני מחוץ לבית, מוצא זמן לכתוב מתכונים, מסמכי תזונה, השלמות לפרויקטים. כמעט תמיד יוצא לי לנסות מתכונים חדשים, יש סדנאות והרצאות, כל יום אני עושה ספורט, אלא אם יש לי משהו דחוף.
"אני טס לחו"ל עשר פעמים בשנה, חלק מזה לצורכי עבודה. היינו לאחרונה בשגרירות רומניה ובישלנו לאלף איש, אני טס הרבה עם היילו להציג בעולם ולתת הדרכות, ומנקה את הראש בברנינג־מן ובמידברן. אחת האהבות שלי זה טרקים בהרים. חוץ מאוכל ופסטיבלים אני מתרגש מנופים מושלגים ולגונות, לא בשביל הכושר אלא בשביל לחוות את הנוף המטורף הזה.
"כשמעיין באה אליי אנחנו מבשלים, לפעמים ב־11 בלילה. אנחנו נפגשים פעמיים־שלוש בשבוע, זה מושלם לזוגיות. הסוד לזוגיות ארוכת טווח זה להיות חברים ממש טובים. אני הולך לפסיכולוג פעם בשבוע, זה נפלא לנפש, הוא הבנאדם היחידי בעולם שמקשיב לך בלי אינטרסים".
התזונה שלי: "אני תמיד שותה קפה עם חלב כשאני קם, אוכל פרוסת לחם עם ממרח קטניות כמו חומוס או מוצרי חלב וביצה, ותמיד יש ירקות. אם אני בצילומים, בבית קפה, בפגישות – יהיה סלט קטן או חצי סנדוויץ'. סלט קטן, ירקות מבושלים, ירקות צלויים. בערב אחרי האימון: אם אני לבד אז סלט מגניב, שיש בו ירקות, קטניות, כל מיני שמנים וחומצים, עם חביתה ליד, גבינות. לפעמים בשר או עוף ליד, אם יש לי במקרר. כשמעיין אצלי אנחנו מכינים ארוחה מעניינת, אוכלים כמה פעמים בשבוע דגים טריים ואוכלים גם הרבה בחוץ. בתור טבח ואיש יצירתי אני צריך לקבל השראה, אז הולכים לתערוכות אמנות, מטיילים, כל דבר שאפשר לספוג ממנו השראה, כי אוכל בסופו של דבר זו אמנות. משתדל לא לאכול ארוחות גדולות במהלך היום כי זה עוצר את שטף העשייה. מעדיף לאכול כל שלוש שעות פרוסת לחם עם משהו, ירקות שיש לי במקרר, איזשהו חלבון, משהו קטן ומאוזן. הארוחה הגדולה בדרך כלל בלילה.
"אני לא נמנע מפחמימות, אבל אני בודק כמה סוכר יש בהן כדי להזריק אינסולין. אני מודע לתזונה שלי, כשאני עושה ספורט הסוכר שלי הרבה יותר מאוזן. כשעבדתי בחברת תרופות טיפלתי באלפי סוכרתיים וראיתי את החשיבות של איזון בחיים.
"יש לי הפרעת אכילה, לא הכל מושלם, אני מנשנש המון, מתוקים אני יכול לאכול בלי הגבלה, אבל אני מחזיק את עצמי. אני עובר, רואה משהו ואוכל. מצד שני, אני לא מתפוצץ בארוחות, אז כנראה זה מאזן את המשקל שלי".
כושר: "אני רץ כמעט כל יום. גם אם אני עושה משקולות או מתאמן עם מאמן אישי אני רץ, 6 עד 10 ק"מ, ומשתדל לרוץ בחוץ. פעם הייתי דוחה את האימון לשעת סגירה והיום משתדל להתאמן יחסית מוקדם, לקראת שקיעה. אני רץ ועושה אימון אישי עם מאמן קרוספיט פעם בשבוע, ריצה כל יום כמעט, מאמן אישי אחת לשבוע, בנוסף עושה תרגילים לבד בבית, ועוד 4־3 פעמים בחדר כושר. האימון אחרי הריצה הוא כחצי שעה, לא יותר מזה. זה חשוב כדי לשמור על הוצאה אנרגטית גבוהה של הגוף, לשמור על הגוף. משלב אירובי ומשקולות".
טיפוח: "מתקלח שלוש פעמים ביום, כי אני שונא להזיע, קרם לשיער כדי שלא יהיה גלי מדי. אני אוכל ציפורניים, עשרים שנה מנסה להפסיק את זה, אבל אני מוטרד כל הזמן וזה הרגל מגונה. לא שוטף פנים עם סבון".
לנפש: "אני בן בכור מתוך ארבעה, רגיל לקבל מה שאני רוצה, אז יש בזה הרבה חסרונות: אני מתעצבן שדברים לא קורים כמו שאני רוצה. היום למדתי לנשום לפני שאני מגיב בצורה לא טובה. אני יודע לעצור ולנהל את הרגש. אני נרגע נורא מהר, למזלי. כשיש לי יום פורה ומוצלח אני יושב באחת בלילה, אחרי שהכל נגמר, ואני לא הולך לישון למרות שאני קם בשבע לצילומים. אני אומר: זמן פנוי הגיע, זמן ליהנות ממנו, ואני קורא משהו שקשור לבישול או תזונה.
"אני מנוי לסינמטק, לא רואה סרטים בבית. זה קצת מטריד אותי שהכל סביב בישול. פעם הייתי הולך לארבעה סרטים בשבוע וכבר חודשים שלא ראיתי סרטים. אני בנאדם קיצוני, מוטרד, חושב כמעט כל זמן שאני ער. חשבתי פעם לעשות מדיטציות, אבל לא יודע אם אצליח. בטיולים בחו"ל אני מצליח לברוח לטרקים ולמסיבות, זה מאפשר לי להשתחרר שם ולהתעסק במה שאני עובד בארץ. הטיולים האלה שומרים לי על נפש חופשית".
שורה תחתונה: "אני מרוצה מהכיוון שאני הולך אליו, אחרי שנים רבות הצלחתי סופסוף להגיע למקום שאני אוהב. הדחיינות השתפרה מאוד, אבל עדיין קיימת, הזוגיות עם מעיין והקשר עם אושר הולכים יפה, אני מרגיש שאני בשליחות. 70־80 אחוז מהזמן אני מרוצה".
מה אומרים המומחים?
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט שערי צדק:
"אודי הוא דוגמה לכך שגם אדם הסובל מסוכרת יכול לנהל אורח חיים נורמלי וליהנות מאכילה מאוזנת, בריאה וטעימה. הוא מיישם היטב את עקרונות התזונה הבריאה, הכוללים צריכה של מזון טרי, מגוון, מאוזן, מפוזר נכון לאורך היום. לדבריו יש לו 'הפרעת אכילה', אני הייתי מגדירה זאת במינוח פחות חמור כ'אכילה מופרעת'. הוא יכול לצרוך גם 'קלוריות ריקות' בשליטה ובמודעות. אודי מעדיף לאכול יותר ארוחות קטנות לאורך היום. אם אופן האכילה הזה משתלב טוב ביום העבודה שלו, אז שימשיך כך".
יואב אבידר, מנהל הג'ימנסיה להסמכת מדריכי כושר מקבוצת הולמס פלייס:
"לאודי מודעות גבוהה לנושא אורח חיים בריא. הוא רץ על בסיס יומיומי ובנוסף מתאמן פעם בשבוע עם מאמן אישי, מבצע תרגילים בבית ועוד 4־3 פעמים בחדר כושר. יוצא שאודי לא רק מתאמן בכל יום אלא משלב אימון ריצה וכוח. בניהול נכון של עומסים, תזונה מוקפדת ומנוחה מספקת השגרה הזו יכולה לעבוד.
"התמדה באימון, שהיא המפתח לאורח חיים בריא, מתרחשת כאשר האימון יוצר חוויה חיובית והנאה הן מהתהליך והן מהתוצאות. אודי עושה מה שטוב לו, וזה מצוין".
ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:
"לאודי אין בכלל שגרת טיפול בעור. אני ממליצה להתחיל לאמץ כמה הרגלים בסיסיים: קודם כל להתחיל למרוח קרם לחות לפחות פעם ביום אחרי המקלחת. אצל סוכרתיים יש חשיבות מרבית להגנה על העור מפני זיהומים, ועור יבש וסדוק מעודד את הופעתם, לכן שמירה על שלמות העור היא קריטית עבורם. כמו כן ממליצה לשטוף את הפנים בכל ערב עם סבון ולמרוח בבוקר קרם הגנה. זה ממש המינימום הנדרש. כסיסת ציפורניים היא הרגל שעלול לגרום לעיוות בצורת הציפורן ולעלייה בשכיחות זיהומים חיידקיים ופטרייתיים. זה הזמן להפסיק".
צביה חי־אל – מנחה, מאמנת ומנהלת מרכז מעגלים:
"הכותרת הכי מתאימה לחיים של אודי היא 'איזון עדין'. אודי חולה בסוכרת נעורים מגיל צעיר, וכשמתגלה אצלך מחלה בילדות אתה חייב להצליח להסתכל על חצי הכוס המלאה ולראות איך אתה יוצר מלימון לימונדה. אודי הצליח לעשות את זה בצורה מצוינת, הוא לקח אתגר ומינף אותו לעיסוק מאוד מרפא. אנשים שמצליחים לחולל תהליך כזה כשהם חולים מבטיחים לעצמם כמעט תמיד איכות חיים גבוהה יותר, רגשית ופיזית, אופטימיות וחיבור לכוחות מניעים שהם הרבה יותר חזקים מבדרך כלל.
"לגבי אורח חייו של אודי, הדבר היחיד שהייתי משנה הוא כמות שעות השינה שלו בלילה. נראה לי שלאדם שמתמודד עם לא מעט אתגרים שינה חשובה על אחת כמה וכמה. הספורט שהוא עושה מבורך מאוד ועוזר לו באיזון המחלה וכנראה גם בחיים. הייתי בודקת איך הוא מפנה קצת זמן שקט ואולי קצת פעילויות שממוקדות רגיעה. דווקא בגלל שהוא מעיד על עצמו שהוא אדם מוטרד ואחד כזה שחושב כל הזמן, כדאי לו להתמודד עם טכניקה כמו מדיטציה שיכולה גם לתרום המון למצבו הרגשי וגם הפיזי.
"כדאי לאודי לגוון את פעילויות הפנאי שלו ולהוסיף עולמות תוכן שאינם קשורים אך ורק לבישול ותזונה. סרטים, הצגות, או לימודי העשרה בתחומים שונים יכולים להעשיר את עולמו בצורה רחבה יותר ממה שיש לו כרגע". •
