לפני כשלושה חודשים העולם כולו התאהב בלוקאס וורן בן השנה, כאשר הפעוט החייכן נבחר להיות "התינוק של גרבר" לשנת 2018. זו היתה הפעם הראשונה שבה נבחר תינוק עם תסמונת דאון לככב כפרזנטור של רסק הפירות שאין הורה שלא מכיר. לוקאס החמוד שבר את המוסכמות והראה כי ילדים עם תסמונת דאון ובעלי מוגבלויות הם חלק יפה ובלתי נפרד מהחיים של כולנו - וגם יכולים להיות בקלות חלק מעולם הדוגמנות. עכשיו, הבשורה שבה התחיל לוקאס הקטן מגיעה גם אלינו עם דרור, ליטל ואסתי, שביחד עם חבריהם מאקים מככבים בקמפיין חדש.

הם רוצים שנדע שהם בדיוק כמו כולם. הם קמים בבוקר, מתלבשים, אוכלים ויוצאים לעבודה. בצהריים הם חוזרים, לומדים בחוגים ומחפשים אהבה. הקמפיין החדש שבו הם משתתפים נועד לקדם אפליקציה מיוחדת, שמאפשרת לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית להתנהל נכון עם כסף. עוד צעד קטן בדרך לשילובם המלא בחיים. שונים מאיתנו, אבל לגמרי מסוגלים לעשות הכל לבד.

אסתי, דרור וליטל השתתפו לאחרונה בצילומי דוגמנות לרגל השקת אפליקציה חדשה בשם "שקלקלים", שגם מאחוריה מסתתר סיפור על מיזם חיובי ואופטימי. את האפליקציה פיתחו נוי משגב והדס רוזן, סטודנטיות מהמכון הטכנולוגי בחולון, HIT, במסגרת פרויקט משותף של IBM ישראל, HIT ואקים ישראל, שנקרא "ילדים למען ילדים". במסגרת הקמפיין, תלמידים מצטיינים - ערבים ויהודים - מפתחים בסיועם של סטודנטים, פתרונות טכנולוגיים שיקלו על אנשים בעלי מוגבלויות.

האפליקציה נולדה כתוצאה מסדרת מפגשים שערכו התלמידים עם חברי אקים, במהלכם למדו להכירם ולהבין ולמפות את הקשיים שלהם. אחד הקשיים שהועלו בפגישות הוא הבעייתיות ביכולת השימוש של בעלי המוגבלויות בכסף מזומן, והתלות שלהם בעזרה חיצונית בהתנהלות איתו. נדבך עיקרי בסדר היום של אקים הוא לעודד את עצמאותם של אנשים בעלי מוגבלות שכלית. אולם כשמדובר בהתנהלות כלכלית, הנושא של עצמאות הוא עדיין מאתגר מאוד.

לאנשים עם מוגבלות שכלית לרוב אין מיומנויות חשבון בסיסיות הנדרשות להתנהלות עם כסף, אין להם ביטחון עצמי בשימוש בו, והם לא יודעים להעריך את כמות הכסף שברשותם, ולכן הם לא יודעים לזהות האם יש להם מספיק כסף לרכישת פריט וכמה עודף מגיע להם. "שקלקלים" באה לפתור בדיוק את הבעיה הזו ולסייע לאנשים עם מוגבלות שכלית לעקוב אחר הכסף שברשותם, לצלם מחיר של מוצר ולוודא כי הוחזר להם עודף מתאים. האפליקציה, בלשון פשוטה ובליווי המחשות ויזואליות, דוברת עברית וערבית וזמינה להורדה בחינם בחנות האפליקציות. וכוכבי הקמפיין? הם רוצים לספר על עצמם, להתגאות בהישגיהם וללמד אותנו שחלפו לבלי שוב הימים שבהם הוגדרו על־ידי מונחים מעליבים כמו "מפגר".

אסתי

אסתי ערנג'י

אסתי ערנג'י היא בת 37 ומתגוררת בהוסטל אקים בבת־ים. היא מועסקת במעש (מרכז עבודה שיקומי) בבת־ים. יומה של אסתי מלא בעיסוקים ופעילויות. היא משתתפת בחוגים, לומדת מחשבים, שרה, רוקדת וחייה מלאים ועשירים. יש לה חבר בשם אדם, והאהבה ביניהם פורחת. אסתי חברה בקבוצת המסנגרים העצמיים בבת־ים — קבוצה של חברי אקים, שנפגשת מדי שבוע ודנה בסוגיות של מיצוי זכויות, חיים בתוך הקהילה, זכותם שלהם להשמיע את קולם, לאהוב ולהיות נאהבים, להשפיע ולהיות חלק מתהליכי קבלת ההחלטות.

קבוצות המסנגרים העצמיים פועלות באקים בשנים האחרונות, כחלק מהמעבר מגישה טיפולית פטרונית לגישה שבה האנשים מקבלים החלטות עבור עצמם.

"אני אסתי, בת 37, עובדת במעש, מתגוררת בהוסטל של אקים בבת־ים. אני נוסעת בעצמי באוטובוס לעבודה, בקו 6. אני קמה בשש וחצי בבוקר ועושה הכל לבד: מתארגנת, מתלבשת, אוכלת ויוצאת לעבודה. אני פוגשת אנשים כל הזמן. אם אני פוגשת אנשים שאני לא מכירה, אני לא מדברת איתם. אני אוהבת לקרוא מהמחשב. האהבה הגדולה של חיי היא מוזיקה. אם יש קריוקי רק תביאי לי מיקרופון, ואני כבר אשיר. אני אוהבת לרקוד".

דורון

דרור מורדן

דרור מורדן הוא בן 29, ומתגורר בדירה של אקים בדרום תל־אביב. דרור עצמאי לחלוטין, ועובד למחייתו בתור גנן. דרור מתחזק זוגיות עם ל' (שגם היא מתגוררת בדירה של אקים בתל־אביב). הוא פעיל למען זכויות בעלי חיים, טבעוני אדוק ובעבר התנדב בצער בעלי חיים. דרור הוא נציג הדיירים בוועד של אשכול דיור דרום של אקים.

"אני גר בדיור מיוחד של אקים. עובד בגננות. אני אוהב מאוד את העבודה שלי. כל בוקר אני יוצא לעבוד בשבע. נוסע עם האופניים שלי לכל מקום. יש לי גם חברה. נפגשנו במסיבה - אני התחלתי איתה! שנינו משוקמים. אנשים 'רגילים' מסתכלים עלי רגיל, כי אני מתנהג איתם רגיל. אין לי פיגור שכלי, אבל אני מוגבל. יש לי חדר משלי. הכל אני עושה בכוחות עצמי אני אפילו מבשל לעצמי יחד עם מדריך".

איפה קשה לך?

"אני פעיל למען בעלי חיים. יש הרבה דברים שאני עושה לבד. אם אני רואה ציפור או חתול שצריך להריץ לווטרינר, או כלב שצריך להציל אותו אני עושה את זה. כל דבר שקורה לבעלי חיים חשוב לי, אני מציל אותם ואני פעיל למענם. אני גם טבעוני, ובלי קשר אני מרגיש שאני חייב לעזור להם כי הם שונים מאיתנו. הם חסרי אונים ואין להם כלום חוץ מאיתנו".

מה אתה יכול ללמד אחרים?

"להיות בחמלה לבעלי חיים. להבין גם אותם. לפעמים אני מדבר עם אנשים 'רגילים' גם על אנשים כמוני. אני מסביר להם מה זה מוגבלות שכלית התפתחותית ומה זה אקים".

ליטל

ליטל ג'

ליטל ג', בת 29, מתגוררת בדירה של אקים בדרום תל־אביב. ליטל עצמאית לחלוטין, עובדת במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל־אביב. היא מתניידת באופן עצמאי ומנהלת חיים רגילים, כמוני וכמוך על אף שהיא מאובחנת עם מוגבלות שכלית התפתחותית (תסמונת דאון). ליטל היא הפרזנטורית הבלתי מעורערת של אשכול דיור דרום תל־אביב. היא מטיבה להתבטא,ואף נבחרה לייצג את חבריה בוועד הדיירים של הדיור הנתמך — היא יושבת בישיבות הוועד (ביחד עם דרור) ומשמיעה את קולם של חבריה לדיור.

"אני גרה שבע שנים בדירת אקים. אני בת 29, רווקה ואין לי חבר. יש לי דיירת שאיתה אני ישנה. אני עוזרת לה במקלחות ומסדרת לה את המיטה. אני עובדת במלון, בכביסה. אני מקפלת, מסדרת וממש מנקה את הבגדים. ממיינת אותם, עושה אותם הכי יפים שיש - ככה אנשים רוצים את הבגדים שלהם בבית מלון. אני מאד אוהבת את העבודה וכיף לי בה.

"אני קמה כל בוקר בחמש, מתקלחת, מזכירה למדריכים להביא לי את התרופות שלי. עד שש וחצי אני אוכלת ויוצאת לעבודה. אני נוסעת באוטובוס הלוך וחזור - בלי מדריכים. מסיימת לעבוד ב־14:48. בדירה כיף לי מאוד. אם קשה לי, אני מדברת עם המדריכים שלי. אני לגמרי עצמאית. אנשים מסתכלים עליי רגיל, אני מרגישה שאני כמו כולם. אני מרגישה שגם אני בן אדם. ואם יש בן אדם שרוצה עזרה אני עוזרת בשמחה".

מה את אוהבת לעשות?

"אני אוהבת אמנות, בעיקר שירה. אני גם אוהבת להכין שרשאות וטבעות, אני אוהבת אופנה".