שני 16 בספטמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: שלום בר טל
    24 שעות • 05.06.2018
    זרקו אותם לכלבים
    חשיפה: דו"ח חדש של "תנו לחיות לחיות" מציג נתונים ראשונים על בעיית הכלבים המשוטטים בישראל. בבאר־שבע מסתובבים הכי הרבה כלבים. בתל־אביב, לעומת זאת, מספרם נאמד ב־220 בלבד. בסך הכל, בישראל כמעט 33 אלף כלבים משוטטים, שעלולים להפיץ מחלות, תוצאה של עשרות שנות הזנחה וגלגול אחריות
    איתי אילנאי

    בשנים האחרונות הפכו אזורי התעשייה של באר־שבע, הגובלים בשטחים הפתוחים שמחוץ לעיר, לכלביות פרא ענקיות. "מאות כלבים משוטטים מגיעים לשם מדי חודש", אומרת יסמין סקס־פרידמן, חברת מועצת העיר. "אלו כלבים לא מחוסנים, לא מבויתים, כלבי בר שיכולים להביא איתם מחלות כגון כלבת. אבל מעבר לכך, זה מעורר חמלה: אני רואה גורים מסכנים, שעשרות מהם מגיעים מדי שבוע לעיר בחיפוש אחר אוכל".

     

     

     

     

    כלבים משוטטים ברחובות. הסכנה: מחלות ותקיפת בני אדם
    כלבים משוטטים ברחובות. הסכנה: מחלות ותקיפת בני אדם

     

    אחד הנושאים המרכזיים בהם מטפלת סקס־פרידמן כחברת מועצת העיר הוא רווחת בעלי החיים. ככזו, עשתה מהפך ביחס של עיריית באר־שבע לחיות הבית ולחיות המשוטטות. "אנחנו כל הזמן מנסים לשפר את המצב בעיר", היא אומרת, "אבל רוב הכלבים המשוטטים מגיעים מהפזורה הבדואית שמסביב. בשטחים שצמודים לעיר חיים שבטים עם מאות כלבים משוטטים. יש שבט אחד שאנחנו מעריכים שבשטחו בלבד יש כאלפיים כלבים כאלה".

     

    מי שאמון על סוגיית הכלבים המשוטטים בישראל הוא משרד החקלאות, אלא שלדברי סקס־פרידמן המשרד אינו פועל דיו בנושא. "כבר עשרות פעמים הצענו להם לעשות פיילוט בפזורה, במסגרתו נאסוף כלבים משוטטים, נעקר ונחסן אותם, ונחזיר לשטח, אבל הם לא מאפשרים לנו. הפתרון שהם מציעים זה לדלל אוכלוסייה על ידי הרג. זה פתרון שאני, שבעלי החיים הם בנפשי, לא מוכנה לקבל. מבחינתם אנחנו, הפעילים למען בעלי חיים, עומדים בדרכם. כל הזמן אנחנו מקבלים מהם ברקסים".

     

    לדבריה, מספר הכלבים המשוטטים באזור אינו בירידה. להפך. "כל עוד משרד החקלאות לא מטפל בלב הבעיה, לא באמת נצליח לראות את השינוי. מה שמשגע אותי בסיפור זה שהבעיה ניתנת לפתרון, בסך הכל צריך לרצות. צר לי שבארץ בעלי חיים נדחקים לתחתית הרשימה".

     

    ממשיכים לטרוף

     

    באר־שבע היא אמנם אחת הערים הסובלות יותר מכל מתופעת הכלבים המשוטטים, אך היא לא לבד. בישראל יש כיום כ־32,820 כלבים משוטטים, כך עולה מדו"ח של עמותת "תנו לחיות לחיות", שמתפרסם כאן לראשונה. ביצוע הדו"ח הוא רק השלב הראשון בניסיון של העמותה לגרור בכוח את משרד החקלאות לפתור את בעיית הכלבים המשוטטים.

     

    על פי נתוני הדו"ח, במדינת ישראל קיים יחס מטריד של 0.4 כלבים משוטטים לכל 100 איש. הממצאים המדאיגים ביותר הם במחוז הדרום, בו חיים לפי הדו"ח כ־20 אלף כלבים משוטטים, שהם כ־60 אחוז מאוכלוסיית הכלבים המשוטטים בישראל. מרביתם מתרכזים בפזורה הבדואית, שבה 35 כלבים משוטטים על כל 100 נפש. במקום השני מחוז הצפון, שבו כ־7,000 כלבים משוטטים, מרביתם ביישובים הקטנים והלא עירוניים (יש לציין שמחוז יהודה ושומרון לא נבדק בסקר). החדשות הטובות הן שבמחוז חיפה והמרכז, כמו גם בירושלים ובתל־אביב, מספר הכלבים המשוטטים קטן יחסית. בתל־אביב, למשל, יש כ־220 כלבים משוטטים בלבד.

     

    חלק מהכלבים האלה ננטשו על ידי בעליהם, אבל רובם הם כלבי פרא שמתרבים בטבע זה עשרות שנים. הם ניזונים ממזון שניתן להם על ידי בני אדם או מטריפת חיות משק וחיות בר, ועל פי רוב יש קושי לטפל בהם, לאלף אותם או למסור אותם לאימוץ. כלבים אלה מתרבים בקצב מהיר מאחר שהם אינם מעוקרים או מסורסים, ואינם מחוסנים מפני כלבת.

     

    במשרד החקלאות, האמון כאמור על הטיפול בחיות משוטטות, יהיו הראשונים להודות שיש בעיה. פרסום הדו"ח נעשה על רקע התפרצות הכלבת בצפון באוקטובר האחרון (אם כי בקרב תנים, לא כלבים), והצעת החוק שעברה לפני שלושה חודשים בקריאה שלישית בכנסת, המקצה 4.5 מיליון שקלים בשנה לצמצום מספר הכלבים המשוטטים בישראל, מבלי להמיתם. לא מזמן אף הכריז שר החקלאות אורי אריאל שבכוונתו לבצע טרנספר של חיות משוטטות למדינות זרות. ההצעה אמנם ירדה במהירות מהפרק, אבל לדברי פעילים למען בעלי חיים פתרון רציני יותר מטעם המדינה לא נראה באופק. לכן, במקרים רבים פונות הרשויות לפתרון הזול והזמין — המתה.

     

    המתת הכלבים נעשית בידי יחידת פיצו"ח (פיקוח על הצומח והחי - יחידה מרכזית לאכיפה וחקירות) של משרד החקלאות, אך גם בידי רשות הטבע והגנים (שהפקחים שלה מורשים לירות בכלבים החשודים כנגועים בכלבת) והמחלקות הווטרינריות ברשויות המקומיות. אגב, בדו"ח מבקר המדינה נמתחה ביקורת על רשויות מקומיות רבות, שאינן מקיימות פעילות יזומה לטיפול בכלבים משוטטים.

     

    ב־2013 דיווח משרד החקלאות לכנסת שאנשיו הרגו 118 כלבים בלבד. רשות הטבע והגנים דיווחה על המתה של כמאה כלבים נוספים באותה שנה. אולם מרכז המידע של הכנסת העריך שבפועל בין 4,000 ל־5,000 כלבים מומתים בשנה, מרביתם בידי הרשויות המקומיות.

     

    יהיו המספרים אשר יהיו, לדברי פעילים למען בעלי חיים מספר הכלבים המשוטטים לא נמצא בירידה. עמותות בעלי החיים בישראל עושות כמיטב יכולתן לסייע בצמצום ממדי ההמתה ולפתרון הבעיה, אבל על אף הטיפול המסור ב־60 אלף כלבים וחתולים בשנה הן לא מצליחות למלא את החלל שמותירים הגורמים הרשמיים.

     

    כלב משוטט
    כלב משוטט

     

    "הממשלה אשמה"

     

    כעת החליטו ב"תנו לחיות לחיות" להרים את הכפפה: ביוזמת העמותה הוזמנו לארץ מומחים מארגון Human Society International, מהגדולים בעולם לזכויות בעלי חיים, שביצע בין היתר מבצעים לאומיים לצמצום הומני של אוכלוסיית כלבי הרחוב בהודו, בפיליפינים, באוסטרליה, במצרים, בבנגלדש ובמקסיקו.

     

    הסקר המצוטט לעיל, הראשון מסוגו בישראל, נערך באפריל 2017 ובמסגרתו סיירו מומחי הארגון בכל רחבי המדינה. השלב הבא בתוכנית העמותה הוא פעילות יזומה בשיטת "עקר־חסן־החזר", שבה הכלבים נאספים, מעוקרים או מסורסים, מחוסנים נגד כלבת ומוחזרים לשטח ממנו הגיעו. מעבר להיבט ההומני, ב"תנו לחיות לחיות" טוענים שלפי כל המחקרים שנערכו השיטה הוכחה כיעילה יותר מהמתה, ואף כתורמת יותר לצמצום מחלת הכלבת מאשר חיסון המוני.

     

    "לקחנו על עצמנו אחריות שהייתה אמורה להיות של משרד החקלאות וביצענו את הבדיקה המקצועית והמקיפה ביותר אי־פעם המאפשרת לנו לדעת מה היקף הבעיה שעימה מתמודדת מדינת ישראל", אומרת יעל ארקין, מנכ"לית "תנו לחיות לחיות". לדבריה, הדו"ח הוגש למשרד החקלאות, לוועדת המשנה לזכויות בעלי חיים בכנסת ולוועדה לנושא בעלי החיים במרכז השלטון המקומי. "מכאן זו כבר אחריות הממשלה, ומשרד החקלאות בפרט", היא אומרת. "פתרונות של ירי חסר הבחנה בכלבים, כמו אלה שמתבצעים בישראל חדשות לבקרים, הוכחו כלא יעילים ואף הביאו לעלייה במספר הכלבים המשוטטים. רק מהלך רחב ומתמשך של עיקור־חיסון־החזרה יאפשר צמצום הומני ויעיל של אוכלוסיית הכלבים המשוטטים כפי שנעשה בעשרות מדינות".

     

    יעל ארקין מנכ"לית תנו לחיות לחיות
    יעל ארקין מנכ"לית תנו לחיות לחיות

     

    "יותר מ־30 אלף כלבים משוטטים זה מספר עצום", אומר ד"ר משה רפאלוביץ', הרופא הווטרינרי העירוני־אזורי הראשי של גוש דן, "בעיקר משום שהמספר הזה גדל כל הזמן. כלבות ממליטות פעמיים בשנה מספר גורים רב. גם אם חלקם לא שורדים, עדיין קצב הרבייה מאוד גבוה. עשרות אלפי הכלבים האלה מסתובבים בשטחים הפתוחים ומאיימים עלינו. הסכנה העיקרית היא כלבת, והסכנה השנייה היא שהכלבים נהיים פראיים ומסוגלים גם לתקוף".

     

    לדבריו, יש מדינות שפתרו את בעיית הכלבים המשוטטים באמצעות המתה המונית, אלא ש"זה פתרון שמשרד החקלאות, בגלל לחץ ציבורי, לא יכול לעמוד מאחוריו. בכל מקרה, מכל מגוון הפתרונות, לא לעשות דבר, כפי שעושה המשרד, זה הדבר הגרוע ביותר. עד כה התעלמו במשרד מהבעיה במקום להתמודד איתה, וזה יוצר קטסטרופה".

     

    לדברי רפאלוביץ', הפתרון בשיטת "עקר־חסן־החזר" הוא משהו שמשרד החקלאות חייב לנסות. "יש מדינות כמו הודו, יוון וטורקיה שניסו את הפתרון, והוא הוכיח את עצמו. הכלבים האלה ממילא חיים בשטח. עדיף שהם לא יהיו שם בכלל, אבל אם הם כבר שם בהמוניהם, לפחות שיהיו מחוסנים ומעוקרים".

     

    במשרד החקלאות לא מסכימים. "נניח שהיינו פועלים על פי השיטה הזו, האם היית מוכן לשים את הכלבים חזרה בשטח, ושהם ישוטטו ברחוב שבו הילד שלך משחק?", אומר גורם בכיר במשרד. "זה לא פתרון שמונע תקיפה, וממילא אם לא עיקרת את כל אוכלוסיית הכלבים המשוטטים, תוך זמן קצר היא תתרבה ותחזור לגודלה המקורי".

     

    "כלבים ללא בעלים לא צריכים להיות במרחב הציבורי", אומר ד"ר תמיר גושן, סגן מנהל השירותים הווטרינריים במשרד. "הטעם הראשון זה שהכלבים האלה לא פודלים. הם תוקפניים כלפי בני אדם, חיות משק וחיות בר. בעיה שנייה זו הכלבת".

     

    אלא שלדבריו, עיקור וחיסון כלבים לא יפתור את הבעיה. "כלב שמחוסן נגד כלבת פעם אחת, מחוסן לטווח קצר בלבד. מעבר לכך, בפריפריה יש כל הזמן זליגה של בעלי חיים, אם מהרשות הפלסטינית, אם מיישובים שבהם לא מסרסים ומעקרים כלבים, או מתושבים שזונחים את הכלבים שלהם. הכלבים האלה צריכים מקורות מזון והם יילחמו על זה. הם יתקפו בני אדם, בעלי חיים וחיות בר".

     

    לדברי גושן, משרד החקלאות מטפל בסוגיה בעיקר באמצעות לכידה. "לוכדים אותם, מביאים אותם לכלביות ומנסים למצוא להם משפחה מאמצת. הנושא של המתה, אם בעזרת רעלים או בירי, נעשה במשורה ורק כשהרשות המקומית נתנה הסבר למה זה נחוץ. אף אחד לא שש או נהנה להרוג כלבים".

     


    פרסום ראשון: 05.06.18 , 20:47