אחת העונות

פיצול ערוץ 2, זוכרים? העמיד את המותגים הגדולים של הטלוויזיה במבחן: איך לשרוד את מלכוד 22, להתחרות בערוץ חדש מול שניים נוספים ולשמור על מעמדך. אחרי שבעה חודשים אפשר לקבוע: 'ארץ נהדרת' עשתה את זה, ובצורה מרהיבה, אבאל'ה.

יותר משמץ של אידיאולוגיה היה בבסיס הבחירה של קשת לפתוח את העידן החדש ב'ארץ נהדרת': זה לא היה רק הסוס המוזהב והנבחר שלה למרוץ, אלא גם הפנים שהיא מבקשת להראות. היו כאן סימני שאלה גדולים. כל עוד 'ארץ' הפליגה במרחב הנוח של אפיק 22, אפשר היה להיחשב לתוכנית סמולנית ועדיין ליהנות בנינוחות מהרייטינג. אבל כשאתה מתמודד עם ספינות ריאליטי גדולות ממול, קהל אוהדי הנתניהוז יכול גם לוותר בקלות.

מתברר שזה לא קרה. למרות הנבואה של הפרשן שמעון ריקלין על "שקיעתה", 'ארץ נהדרת' מפיקה רייטינג מעולה אחרי הפיצול ואף ניצחה את 'האח הגדול', עובדה שמעידה שגם קהל ימני צופה בה. למה? כי אפשר לברוח, לזפזפ, אבל לא להתעלם. אחרת, אתה נותר מחוץ לשיחת הברזייה בעבודה ומחוץ לפיד ברשתות החברתיות, לא מעודכן, כמו פוליטיקאי דתי שלא צייץ אחרי מערכון התפילין או ימני שלא נחלץ להגנתו של העיתונאי (המצוין) עמית סגל, שק החבטות של התוכנית. זהו הניצחון הגדול בעונה ה־15 שלה.

זה לא רק הרייטינג או הבאזז שנשמר. 'ארץ נהדרת' מספקת את אחת העונות הטובות ביותר שלה, אם לא ה־, דווקא בעידן שבו המציאות הרגבית מתחרה בתסריטים הכתובים. מערכון התפילין הוכיח שגם רף הסאטירה עלה. התוכנית חובטת באופן קשוח בשלטון, בלי חשש לאבד קהל, אבל לא מוותרת גם למובילי אופוזיציה כמו יאיר לפיד ולהבדיל אלדד יניב. ולמי שמתלונן על המינון בין ימין לשמאל, בפרפרזה על פסיקת ביהמ"ש העליון האמריקאי: תוכנית סאטירה צריכה לשרת את הנשלטים ולא את השולטים, שבהם היא צריכה להלום.

מעבר לזה המשיכו 'ארץ נהדרת' וכותביה להוכיח שהם יודעים לפצח היטב את הישראליות העכשווית. סדרת המערכונים על הטורטלים הביאה אלינו את המתעשרים החדשים על מגש של לאבסטר: מלאים בכסף ובעצמם, לא רואים בעיניים מרוב אגו, אכזריים, בורים ומתגאים בבורותם. קלאסה. וגם 'ניר וגלי' מדויקים וקורעים, ו"יאללה לתחת" אחד שייזכר.

ואולי 'ארץ נהדרת' צריכה בסופו של דבר להודות שנקלעה לסיטואציה של הפיצול. כשאתה משחק בליגה חדשה והחוקים משתנים, אין לך ברירה. הרעב חוזר.