חג מחיר

עשרות אלפי שקלים עבור שיר אחד בלבד: זה מה שקיבלו אייל גולן, שרית חדד, מרגול, ברי סחרוף, גידי גוב, דני סנדרסון, באירוע 'הפסקול של המדינה' בחגיגות ה־70 לישראל, שמומן מכספי ציבור. וכמה קיבל דקלון באותו ערב? רק 9,000 שקלים. אז איך התחלקו כספי כל החגיגות שיצאו מהכיס שלנו? המחירון נחשף

יקר להיות בת 70, במיוחד כשאת מדינת ישראל. כ־120 מיליון שקל הוזרמו לחגיגות העצמאות האחרונות ולמה שמסביבן, והנתונים שהגיעו לידי '7 לילות' מוכיחים כי לא פעם היד על המזומנים הייתה קלה על חשבון הציבור. כשאמנים מרוויחים עשרות אלפי שקלים - כל אחד - תמורת ביצוע שיר בודד במופע, קשה לקרוא לזה אחרת.

  

הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

האמנים לא "אשמים". חגיגות ה־70 מצאו אותם מבוקשים מתמיד, יש בהם כאלה שזו ההזדמנות שלהם להרוויח מעל הממוצע וזכותם גם לדרוש, לפי שווי השוק שלהם. לרוב הם גם יודעים כמה הרוויחו רק בדיעבד, כי מי שחותם על החוזים הם המנהלים האישיים. כל זה לא אומר שהאחראים על החגיגות התנהלו בצורה שקולה. הנתונים מלמדים שהאנשים שהיו אמונים על כספי הציבור התנהלו בצורה בזבזנית עד ראוותנית, וגם מגלים את ההיררכיה בין האמנים, ומשקפים את המעמד שלהם.

 

דוגמאות בולטת לכך אפשר למצוא במופע 'הפסקול של המדינה' שהתקיים בבאר־שבע ב־21 באפריל לאחר יום העצמאות ושודר בקשת 12. התעריפים שהגיעו לידינו מדהימים במונחי התעשייה. ברי סחרוף, אייל גולן ושרית חדד קיבלו 68,376 שקל, כל אחד, תמורת ביצוע שיר אחד בלבד במופע. "לקבל עשרות אלפי שקלים לביצוע שיר אחד במסגרת חגיגות ה־70, שכולן הצדעה למוזיקה הישראלית זו שערורייה", אומר מפיק בכיר בתעשייה. "היה צריך להסביר לזמרים שזה כבוד גדול, ולקחת סכום סמלי".

 

 

 







הבאים בתור ברשימה היו גידי גוב עם 60 אלף שקל למחרוזת שיר אחד, דני סנדרסון עם סכום זהה, אבל לשני שירים, ומרגלית צנעני על שיר אחד. אחריהם יוני רכטר עם 50 אלף שקל למחרוזת עם גוב. המדרגה הבאה במופע הייתה 40 אלף שקל: דנה אינטרנשיונל, מוש בן ארי, איתי לוי, אלי לוזון ושמעון בוסקילה זכו לסכום הזה. 35 אלף שקל היו מנת חלקן של שירי מימון ונסרין קדרי, כל אחת. תמורת 30 אלף שקל קיבלנו את מירי מסיקה ויובל דיין, ואחריהן ב־25 אלף שקל את נועה קירל, זהבה בן ושולי רנד. צ'ק של 20 אלף שקל נשלח לליאור אלמליח (עבור יותר משיר אחד), אורית שחף, קרולינה וקובי אוז. 15 אלף שקל שולמו לדני בסן. אילנית זכתה ל־12 אלף שקל לביצוע הקלאסיקה 'שיר של יום חולין', דנה ברגר ב־10,000 שקל (לדואט עם בסן).

 

בסוף הרשימה נמצא נתון מרתק: למטה־למטה מתחבאים דקלון, עם 9,000 שקל, ולילית נגר בת ה־82 עם 6,000 שקל. באופן אירוני, דווקא שני השמות שבבסיס האידיאולוגיה של שרת התרבות והממונה על החגיגות מירי רגב - קידום הזמר המזרחי ואבותיו - קיבלו את התעריפים הנמוכים ביותר. אותה רגב שדיברה לא אחת על החשיבות בסיוע לאמנים ותיקים, וב־2016, למשל, אחרי שגבי שושן שם קץ לחייו, אמרה, "סיפורו של גבי שושן הוא סיפורם של אמנים ותיקים רבים בישראל, שעל אף כישרונם הרב, מקבלים מאיתנו כתף קרה". מתברר שההפקה לא הלכה בעקבות ההצהרות של השרה ונתנה את אותה כתף קרה.

 

ועוד מספרים מעניינים: המופע הקים לתחייה את עפרה חזה ז"ל, בהולוגרמה. עלות המתקן הגיעה ל־100 אלף שקל. עוד 40 אלף שקל שולמו על זכויות יוצרים לשיר של חזה ('חי') ו־65 אלף שקל שולמו על זכויות לשיר של אריק איינשטיין שדמותו עלתה על המסך.

 

× × ×

 

חברת הכנסת סתיו שפיר נאבקה בשבועות האחרונים על חשיפת הנתונים והצליחה. המספרים של מופע 'הפסקול של המדינה' השאירו אותה מופתעת מאוד. "לאמנים מגיע להרוויח, והם ממש לא הבעיה כאן", היא אומרת, "הבעיה היא הממשלה שכך נראה סדר העדיפויות שלה: מפגני ראווה בעשרות אלפי שקלים לשיר בודד, מיליונים לפרסומות, וכל זה במקום להשתמש במשאבים כדי לפתח אמנות בכל רחבי הארץ וגם במקומות שיש בהם פחות אפשרויות זמינות, ולתת עבודה לאמנים ולאנשי תרבות רבים במקום לקומץ שמצליח מאוד גם ככה, וזה רק כדי שהשרה תוכל להתלבש עליהם ולקבל במה. עצוב לי שהשפילו זמרים ותיקים כמו דקלון ולילית נגר, נושאי דגל המוזיקה הים־תיכונית עוד הרבה לפני שמירי רגב תפסה עליה טרמפ".

 

הנתונים שהועברו ממשרד התרבות לפי דרישת שפיר העלו עוד כי עלות הפקת קליפ "הללויה" בהשתתפות השרה רגב הייתה 572 אלף שקל ולא כפי שדווח ממשרד התרבות ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט - 350 אלף שקל. אותו קליפ, כפי שנחשף ב'ידיעות אחרונות', אפילו לא זכה לשידור בטקס המשואות, בשל התארכותו. "איך מעזים לזרוק ככה כסף שיכול לעזור לאזרחי ישראל? מעולם לא הייתה כאן ממשלה שהעזה לקחת את האירוע הממלכתי של חגיגות העצמאות ולהפוך אותו לטקס הללויה לראש הממשלה ולשרה שלו לענייני שטיפת מוח". היא אומרת.

 

12 מיליון שקל מתוך תקציבי החגיגות הושקעו בפרסומות דרך לשכת הפרסום הממשלתית. בחלקן, השתתפה השרה רגב. זה הוביל לכך שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט חנן מלצר אסר על שרים להשתתף בכל פרסומת שהיא. "זה פשוט קמפיין בחירות לא חוקי", מסבירה שפיר. "וזה במקום לשים את הכסף על מרכזי תרבות לילדים ולקשישים בירוחם ובקריית־שמונה ובבני־ברק למשל. מירי רגב יורקת על הציונות שסבתא שלי חלמה עליה בבגדד. יש כאן קמפיין פוליטי אישי במימון אזרחי ישראל".

 

מההתנהלות סביב חשיפת הנתונים מתברר כעת גם כי מספר מכרזים גדולים לפעילויות משרד התרבות בהמשך השנה נחתמו משום מה לאחר ישיבת ועדת השקיפות שנערכה ב־14 במאי, והמידע עליהם לא הובא למשתתפים בישיבה. ואלה שמות: מכרז על פרויקט "לא לדאוגוסט", בהיקף 4.2 מיליון שקל; מכרז כתר המזרח - בהיקף 4.6 מיליון שקל; ומכרז פארק ארץ התנ"ך - 7.5 מיליון שקל. "רק פושעים מפחדים לחשוף את האמת", מסכמת שפיר. "מי שיודע להשתמש לרעה בכספי ציבור, מגמגם, משקר ומתרץ. הממשלה הזו הפכה את המריחה וההסתרה לשיטת עבודה".

 

 

× × ×

 

"סתיו שפיר ממשיכה להטעות את הציבור ולדאוג לבועה שבה היא חיה", אומרים בתגובה בלשכת השרה רגב. "בשל חוסר העשייה שלה למען הציבור, היא מנסה להרוויח את הכותרות שלה על גבה של השרה רגב". לטענת לשכת השרה שלא התייחסה עניינית להוצאות על החגיגות, שפיר "ממשיכה להטעות את כולם עם נתונים חסרים והכל כדי לנסות ולפגוע בעשייה ובשינויים אותם מובילה השרה".

 

בחברת 'טרגט מרקט', שניהלה את אירועי חגיגות ה־70 למדינה, אומרים שהטענה בדבר סכומים מופרזים ששולמו לאמנים אינה נכונה "מאחר שההתקשרויות עם האמנים מבוצעות באמצעות ספקי משנה של חברת ניהול אירועי ה־70, במכרזים פומביים בלא כל מעורבות משרד התרבות והספורט. גם החברה נבחרה במכרז פומבי, וכל המידע הועבר באופן שקוף למי שביקש לקבלו".

 

"מחירי האמנים שמוזכרים בכתבה לא נקבעו על ידי משרד התרבות", הסבירו, "שקבע מגבלת תשלום עקרונית בסך 80 אלף שקלים לאמן באירועי יום העצמאות - ימים הידועים כחריגים במיוחד בכל הקשור לתמחור אמנים. בשאר ימות השנה נקבעה מגבלה בסך 50 אלף שקל. באירוע 'הפסקול של המדינה' האמנים ביצעו עיבודים ייחודיים למופע, דבר שדרש חזרה גנרלית ושתי חזרות נוספות, וזאת מעבר לעובדה שהאמן וצוותו נדרשו לבצע עיבוד מיוחד וחד־פעמי לאירוע".

 

באשר להולוגרמות, הסבירו בחברה כי הפקת נעשתה "בעלויות נמוכות ביחס למקובל בעולם". ביחס לטענות על עלויות הפקת הקליפ ל'הללויה', "כפי שהוסבר לשפיר, המספרים המוצגים על ידיה כוללים הוצאות שאינן קשורות להפקת הקליפ. לדוגמה, עלות של כ־80 אלף שקל לטובת פסקול זיקוקים בשיתוף הסימפונית ירושלים שהועבר לכל הרשויות המקומיות בישראל. באשר לשידור הקליפ, כל מטרת האייטם היה שידור שירה המונית מרחבי הארץ והעולם".

 

 

 

razs@yedioth.co.il

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים