להוציא ספר לפי הספר

"אתה חייב להוציא ספר מתכונים", שמע כמעט כל בשלן לפחות פעם בחייו. לאחרונה רבים לוקחים את זה צעד קדימה, בהוצאת ספר בישול עם מתכונים משפחתיים. "כתיבה והוצאה לאור נעשות יותר פופולריות בעיקר כי התרגלנו לכתוב במקום לדבר", אומר איתי בחור, סופר ומו"ל. "בזכות הנגישות הטכנולוגית והמחיר הצונח, הוצאת ספר נעשתה שגרתית ואפשרית". ועם זאת, עדיין מדובר ב־40־50 אלף שקל לפחות, לפי ליאורי עידן, שהוציאה ספר ילדים ב־1999, אחרי שבתה ביקשה שתכתוב אותו, "כדי שלא אשכח את הסיפור". אז איך מתחילים?

פרק 1: איך ואיפה

ˆ אישי או מסחרי? אם זה ספר שלא אמור להגיע לתפוצה רחבה, נגיד סיפור חיים לאמא לכבוד גיל 80, הסתפקו בהוצאות שמטרתן הפקה עצמאית. הוצאות ספרים מסחריות ידרשו בדיקות של לקטורים מטעמן, ולא תמיד עוברים את מבדקי הסף.

ˆ לבד או בהוצאה לאור? בחרו אם לרוץ לבד או עם הוצאה שתיקח על עצמה את הטיפול בטקסט. בכל מקרה, בחור ממליץ לראות 10־15 ספרים לפחות של ההוצאה כדי להתרשם מאיכותם.

עופר ורדי | צילום: עמית שעל

פרק 2: מי מממן?

אם הספר שלכם הוא להיט והוצאות הספרים מתלהבות ממנו — לא תצטרכו לשלם שקל. אם תשיגו מימון חלקי מהוצאה, תאלצו להשלים לפחות כמה עשרות אלפי שקלים, תלוי במספר העמודים שבספר. מסלול "הכל כלול" שבו לא תצטרכו למצוא את אנשי המקצוע בעצמכם, יעלה 150־200 אלף. יש גם פערים עצומים במחיר על פי איכות הדף, כמות הדפים, צבעים, כריכה, ההדפסה ועוד.

אם תשקיעו כסף, תוכלו לשלוט בתוצאה הסופית של הספר. אם ההוצאה מממנת, היא עשויה לדרוש התחשבנות ברווחים, שליטה וסמכויות בלעדיות. כיוון המימון המלא מושך, אך לא תמיד אופטימלי עבורכם ועבור יצירתכם, אומרת טלי שטיין־גילת, סופרת ילדים ומבוגרים.

בשיטה הזו אין הרבה סיכונים כלכליים אך גם אין הרבה רווח, אם בכלל. שכר הסופרים המקובל הוא 8%־12% ממחיר הספר, ובפועל פעמים רבות נשחק בגלל מבצעים. עוד חיסרון, לדברי בחור, הוא שאם המחבר רוצה למכור את ספריו בערבי קריאה, למשל, עליו לרכוש אותם מההוצאה. "בהוצאה עצמית כל הזכויות שייכות למחבר. הוא אמנם נושא בכל העלויות, אך גם נהנה לבדו מהרווחים".

ˆ מימון המונים: מקובל לגייס חלק מהכסף במימון המונים, כמו "הדסטארט", אך רק בתנאי שהמחבר מתגייס לכך, פונה לחברים ומשווק את הפרויקט, אומר בחור.

פרק 3: הספקים

ˆ הכל או כלום: תוכלו לפנות לבד לבעלי מקצוע (עורך, מאייר, בית דפוס וכו'), או לבחור מפיק שייקח על עצמו את כל המלאכה. "עבודה עם בעלי מקצוע עשויה להיות יותר זולה, אך במקרה של תקלות, כל איש מקצוע עלול להאשים את האחר ולהתנער מאחריות", אומר בחור.

עופר ורדי, מו"ל ועורך ראשי בהוצאת לאנצ'בוקס, גילה שזו הרבה עבודה כשהוציא ב־2009 את ספרו הראשון "גולש לגולש", המבוסס על המתכונים של סבתו ננה. לפני כן היה לו בלוג אוכל וטור קבוע ב־ynet, אך היותו בברנז'ה של הענף לא הקלה על הוצאת ספרו.

בימים אלו רואה אור ספר האוכל של ההוצאה, "יא אמנה מג'רבה לכאן", על מטבח תוניסאי משפחתי, שהתחיל כפרויקט של בנות שהכינו ספר מתנה לאמא שושנה שחגגה 70. "ביחד הפכנו את המתכונים של שושנה לספר משפחתי עם סיפור", הוא אומר.

פרק 4: איורים ועריכות

ˆ מקור התמונות: אלא אם מדובר בספר פרוזה, צריך גם צילומים או איורים. המחברים יכולים לצלם ולאייר בעצמם, לשכור צלמים או מאיירים, או לקנות תמונות באתרי תמונות. "קניית תמונות מוכנות יותר זולה, אבל אין בה את הטון האישי והאינטימי של מאייר או צלם שקרא את הטקסט", אומר בחור.

ˆ עורכים ומפסקים: מטרת העריכה היא להוציא את המיטב מהטקסט, כך שהקורא לא יצטרך לקרוא משפט פעמיים כדי להבין אותו, ולכן חשובות עריכה ספרותית, עריכה לשונית והגהה, כולל תיקון שגיאות התנסחות וכתיב, שיפור הניקוד והפיסוק והאחדת כתיב.

פרק 5: עיצוב ודפוס

ˆ עימוד הספר: קביעת סוג האות, גודלה, הריווח בין השורות והיחס בין משתנים אלה (בין גודל הדף וגודל השוליים) תובעים מיומנות ושיקולים אסתטיים שאין בדרך כלל לגרפיקאים, ועימוד הוא מקצוע בפני עצמו. חשוב כמובן להקפיד גם בעיצוב הכריכה והתמונות, מבחינת נראות והתאמה למגבלות הדפוס, כך שהתוצאה המודפסת תהיה טובה לפחות כמו התמונה על מסך המחשב, מוסיף בחור.

ˆ איזה בית דפוס? "בתי דפוס רבים מדפיסים ספרים, אבל רק מעטים מהם מתמחים בכך ומגיעים לתוצאות טובות", מזהיר בחור, שגם מבהיר כי בחירת בית הדפוס קובעת את האיכות הטכנית של ספר — טיב ההדפסה, סוג הנייר, סוג הכריכה ואיכותה ורמת הגימור. "להדפסה בכמויות קטנות מקובל להשתמש בדפוס דיגיטלי. לכמויות גדולות, מעל אלף עותקים, מקובל להשתמש בטכנולוגיית אופסט".

פרק אחרון: אל המדפים

ˆ לאו דווקא חנות: חיי המדף של רוב הספרים בחנויות קצרים, אומר בחור. "יש ספרים שהחנויות מחזירות למחסן או למפיץ כבר ביום הגעתם. אחרים נמצאים בה שבועיים עד 3 חודשים, לפי קצב המכירה שלהם". לפחות 20 ספרים יוצאים מדי יום, ואין מספיק מקום על המדף לכולם כך שקצב התחלופה גבוה, ולדברי בחור, ההתעקשות של מחברים מסוימים להיות בחנות היא "דבקות באשליה אופטית קצרת טווח", בייחוד כשעמלות ההפצה והמכירה עשויות להיות 80%־90% מהמחיר לצרכן. "חשוב לקיים מפגשים עם קוראים, הרצאות, כנסים, וכמובן שיהיה אתר אינטרנט שבו יוצעו הספרים למכירה לאורך זמן", הוא מציע.

ˆ ספר אלקטרוני או לא? ספרים אלקטרוניים או דיגיטליים לא מחליפים את הספר המודפס, אלא מצטרפים אליו. יש ספרים שנכון להפיק באופן אלקטרוני (מדריכים טכניים וספרים שקוראים פעם אחת), ויש ספרים שיש להם איכות אסתטית, ונעים לקרוא בהם מהנייר. בכל מקרה, שאר שלבי העריכה וההגהה תקפים גם כאן, כך שמבחינת מחיר, ההבדל מתבטא בעיקר בעלות הדפוס. כיום מקובל להוציא ספר במקביל בשתי הגרסאות.

אז כמה יעלה לכם להוציא ספר?

עריכה: 300־500 שקל לדף

הגהה: 100־300 שקל לדף 

צילומים: 3,000־7,000 שקל

עיצוב: 100־400 שקל לצמד עמודים

עריכה ספרותית: 50־400 שקל

הדפסה: 10 אג' עד 4 שקלים לדף

שיווק ופרסום: החל מ־10,000 שקל

סך הכל: 50־200 אלף שקל תלוי במספר העמודים ובגובה המימון מההוצאה