אין מה להפסיד

בחזרה לעתיד. היו ימים שבהם סעודיה הייתה נבחרת מובילה בכדורגל האסייתי. בין 1984 ל־1996 היא זכתה באליפות היבשת שלוש פעמים, ובין 1994 ל־2006 עלתה ארבע פעמים ברציפות למונדיאל. אבל אלו היו ימים אחרים, לפני השיפור המשמעותי של איראן ויפן והמעבר של אוסטרליה מאוקיאניה. האמת היא שעוד לפני תקופת הבצורת, בשלהי ימי ההצלחה, ההופעות שלה במונדיאל היו איומות. ב־1994 סעיד אל־אוויראן (חפשו ביוטיוב את הסלאלום המטורף שלו) וחבריו עוד עלו לשמינית הגמר, אבל ב־2002 הסעודים ספגו 8:0 משפיל מגרמניה, ואחרי ארבע שנים אוקראינה חגגה עליהם עם רביעייה. הנבחרת הנוכחית קרובה יותר ברמתה, כך נראה, לזו של התבוסות מאשר לזו של הימים הגדולים, אבל אולי היא זקוקה להשתתפות במונדיאל כדי להתניע מחדש וליצור גרף שיפור.

קרוסלה. בחודשיים שאחרי הבטחת הכרטיס למונדיאל עברה סעודיה תחת שלושה מאמנים שונים! ברט ואן מארוויק העלה אותה, לא הצליח לסכם על חוזה חדש ועזב (יאמן את אוסטרליה במונדיאל). את מקומו תפס אדגרדו באוסה, שנזרק מארגנטינה והתפטר מאיחוד האמירויות אחרי ארבעה חודשים בתפקיד, אבל כעבור חמישה משחקים הוא פוטר. וכך הגיע בנובמבר חואן אנטוניו פיצי. זו לא דרך בריאה לבנות נבחרת למונדיאל.

נשלחו להתחמם. כחלק משיתוף הפעולה בין ההתאחדויות, בינואר נשלחו בהשאלה תשעה סעודים לליגה הספרדית כדי להשתפשף לקראת המונדיאל. הרעיון היה לא רע על הנייר, רק שהסעודים נשארו בעיקר על תקן שחקני אימון והמעבר שלהם לא שידרג את הנבחרת.