אריות או לא להיות

שוערים עולים. כן, שוב הגענו לרגע שבו אנגליה עומדת בפני טורניר גדול עם כאב ראש בנוגע לשוער. הפעם המצב קצת שונה: אם בעבר היו ספקות בנוגע ליכולת של האיש הנבחר, הפעם קשה לדעת מי בכלל יעמוד בין הקורות. ג'ו הארט היה הבאנקר בשער בשנים האחרונות, וכך גם במוקדמות, אבל שיחק רק בחצי מהמשחקים העונה בווסטהאם, לא הרשים ונשאר מחוץ לסגל. ג'ק באטלנד מסטוק וג'ורדן פיקפורד מאברטון מוכשרים הרבה יותר, אבל עדיין לא יציבים מספיק. הבחירה הנכונה מבין שניהם יכולה להכריע כמה רחוק תלך אנגליה.

העתק־הדבק. רוב ההרכב אפילו לא חגג 25, וסביר להניח שבהמשך ישתלבו ילדים נוספים מהדור שמביא הצלחות מסחררות בנבחרות הצעירות. על המגרש משחקים הארי קיין, מרקוס רשפורד, ראחים סטרלינג ודלה עלי. השאלה היא מי יהיה המבוגר האחראי שיהפוך את כל הפוטנציאל העצום הזה לסיפור הצלחה. אחד הפייבוריטים של המאמן גארת' סאות'גייט הוא ג'ורדן הנדרסון, קפטן ליברפול. אולי חסר לו קצת ברק, אבל העבודה שלו מאחור והיכולת לנהל משחק אמורים להיות ההבדל בין עוד טורניר כושל לבין החלום הרטוב של האוהדים.

מר קו. הודות לשערוריית סם אלרדייס, סאות'גייט קיבל את המינוי הזמני עד שיימצא מחליף ראוי וקבוע. התוצאות שיחקו לטובתו, ואחרי שני ניצחונות (על מלטה וסקוטלנד) ועוד תיקו מול סלובניה, ההתאחדות האנגלית החתימה את בלם הנבחרת לשעבר, שזכור בעיקר בגלל החטאת פנדל טראגית ביורו 1996, על חוזה לארבע שנים. אנגליה סיימה את המוקדמות ללא הפסד ולכאורה מגיעה עם שאיפות, אבל כש"ההישג" הכי גדול של סאות'גייט על הקווים הוא ירידת ליגה עם מידלסברו, אולי כדאי להנמיך ציפיות.