יש ערימה של חבר'ה על הדשא

כל פעם שאני עולה לטורים גבוהים, אני מרגיע את עצמי במשפט ששמעתי מידידי דרור מור: ישראל היא מדינה של חרטה, קומבינה ופיתה. הכל חרטא, כולם עסוקים בקומבינות, ובצהריים חוטפים משהו בפיתה. בקיצור, כל מה שצריך בשביל להיכשל בספורט. כי בספורט מודדים את המרחק בדיוק של סנטימטרים, את המהירות במאיות השנייה, סופרים שערים ונקודות וגם מציגים את התוצאות על לוח גדול שכולם יראו. למה להעליב?

ההצלחות שמשיגים פה ושם ספורטאים ישראלים בזירה הבינלאומית הן בגדר נס, אם מביאים בחשבון את היקף הפעילות ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל. הבעיה שניסים קורים פעם כן, ובדרך כלל לא. ולמרות שעמדתי בעצמי בראש ועדה שחוללה רפורמה גדולה בספורט, התייעצתי עם מומחים רציניים שמכירים את המערכת לעומק ולרוחב. בהם איציק בן מלך, שהקים את היחידה לספורט הישגי, עמד בראשה ויודע מה קורה בעולם. גילי לוסטיג, מנכ"ל הוועד האולימפי, יעל ארד, מדליסטית אולימפית וחברת המועצה הלאומית לספורט והנהלת הוועד האולימפי. רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים לשעבר, אלוף ישראל בטניס שולחן שהקים עמותת ספורט עירונית, ועמוס פרישמן, כדורסלן נבחרת ישראל לשעבר וכיום המנהל המקצועי של איגוד הכדורסל.

הרעיונות לא יוצגו על פי סדר חשיבות או קדימויות, חוץ מהסעיף הראשון שבלעדיו שום שינוי רציני לא יקרה:

1 / הציבו את הספורט כיעד לאומי

אוכלוסיית ישראל הכפילה את עצמה בשלושים השנים האחרונות. למרות שאנחנו במגמת שיפור, הדרך למדוד את הספורט הישראלי היא לא במספרים מוחלטים, אלא בהשוואה לגודל האוכלוסייה. כמות המתקנים יחסית למספר התושבים קָטְנָה, יש פחות אגודות, פחות קבוצות ופחות ספורטאים מתחרים. באוסטריה, מדינה בסדר הגודל של ישראל מבחינת אוכלוסייה, המספרים גדולים פי שלושה!

צריך לזכור שכל דולר שמושקע בספורט מחזיר פי שבעה! ההחזר ניכר בהקטנת ההוצאה לבריאות, לרווחה, לחינוך, לשיטור (מאבק בסמים), לביטחון (כושר גופני של חיילי צה"ל) ולתיירות (ג'ירו, מרתונים), באיכות החיים ובהארכת תוחלת החיים בעידן שבו אנשים מתנוונים מול המסכים.

ממשלת ישראל מעולם לא קיימה דיון רציני בהרחבת העיסוק בספורט כיעד לאומי, כי הספורט מעניין את ראש הממשלה רק כשיועץ התקשורת שלו מציע להרוויח כמה נקודות יחסי ציבור בשיחת טלפון קצרה לספורטאי שרה"מ לא שמע עליו, ושזכה במדליה בתחרות שרה”מ לא ידע על קיומה. למען ההגינות אזכיר שגם יצחק רבין ואהוד אולמרט, שהיו פותחים את היום בקריאת מדורי הספורט, לא עשו הרבה יותר מנתניהו למען הספורט.

השפיץ שלנו מחודד, מסביר ד"ר איציק בן מלך, הבעיה היא שהבסיס צר. יש מעט מועמדים לסגל האולימפי וכמעט כולם נוסעים לאולימפיאדה. אין לחץ מלמטה להצטיינות יתר.

איור: גיא חרל"פ

הרחבת בסיס העוסקים בספורט הוא יעד לאומי.

2 / החזירו את משרד הספורט למשרד החינוך

לפני שלוש שנים עצרה מכונית ריקה ליד משרד הספורט וממנה יצאה מירי רגב. מאז היא "מנחה את משרדה" לכבות שריפות ורצה לתפוס תמונה עם מדליסטים. במקום להקים את מאתיים מגרשי האימונים שהבטיחה היא ניפחה כמה קשישים עם מגפון ל"טרור ספורטיבי", שעוד יגרום לביטול משחקים רשמיים בעתיד.

איור: גיא חרל"פ

היו שרי ספורט טובים יותר ופחות, אבל את ההריסות שרגב תשאיר ייקח שנים לשקם. מצד שני, בעיה היא גם הזדמנות, להחזיר את הספורט למשרד החינוך. רק מהיתרות שמוחזרות בכל שנת תקציב ממשרד החינוך לאוצר, אפשר להכפיל את תקציב הספורט. משרד הספורט הופרד מהחינוך משיקולים קואליציוניים, ומאז הספורט סובל. שיא האבסורד, מאמנים באגודות אינם מורשים להיכנס לבתי הספר לאתר כישרונות צעירים.

הרחבת בסיס הספורט חייבת להתחיל בבתי הספר.

3 / חסלו את הפיגור של הפריפריה

הפריפריה מפגרת אחרי המרכז בכל, אבל סגירת הפער בספורט זולה והתשואה להשקעה מהירה וגבוהה. לא מדובר בהקמה של בית חולים, אלא באולמות ומגרשי ספורט. אפשר לדבר על ספורט בפריפריה, אבל הפועל קריית־שמונה ובני סכנין שיחקו העונה חלק ממשחקי הבית בעכו, כי המתקנים העלובים שלהם לא התאימו לליגת־העל. גם אשדוד משחקת במגרש מיושן. אצטדיון טרנר בבאר־שבע הוקם רק לאחר שהושלמו מתקנים מפוארים בפריפריה של פתח־תקווה, נתניה, וחיפה.

אלונה ברקת ואיזי שרצקי סגרו יותר פערים ספורטיביים בין הפריפריה למרכז, מאשר ממשלות ישראל לדורותיהן. ארבעה תוארי אליפות של הפועל באר־שבע וקריית־שמונה הם כלום לעומת השינוי בדימוי העצמי של הערים ותושביהם. נבחרת ישראל שיחקה מול ספרד בגיחון ונגד בוסניה בזלינה, ולא בסריייבו.

את פסטיבל מסי היה צריך לקיים בבירת הכדורגל באר־שבע!

4 / הוציאו את הפוליטיקאים מהאצטדיונים

תקנוני הוועד האולימפי והתאחדויות הספורט הבינלאומיות אוסרים על התערבות ממשלתית באיגודי הספורט ובוועד האולימפי, אבל ראש ממשלת ישראל, שהעביר משחק כדורגל לירושלים מסיבות פוליטיות, דורש מעמיתו הארגנטינאי ללחוץ על התאחדות הכדורגל בארגנטינה לשנות את ההחלטה. אסור שהצבת הספורט כיעד בעדיפות לאומית תתורגם להגברת ההתערבות הממשלתית.

המדינה צריכה לקבוע כללי משחק, לתקצב, לפקח על מינהל תקין, על ביצוע ועל עמידה ביעדים. זה הכל.

5 / נטרלו את המרכזים של הפועל ומכבי

למרכזי הספורט היה תפקיד חשוב לפני קום המדינה ועד שנות ה־80, ואת עיקר כוחם הם שאבו מפטרונים פוליטיים. הפועל ההסתדרותית - ממפלגות ומועצות הפועלים. מכבי הייתה מזוהה עם הליברלים בליכוד. בית"ר הייתה סניף של תנועת חרות ואליצור בת חסות של המפד"ל. המפלגות ההן אינן קיימות, אבל הפועל ומכבי עדיין מנהלות את העניינים מאחורי הקלעים. מחפשות הצדקה לקיומן, עסוקות בהישרדות.

אילו היו מקימים היום מערכת ספורט בישראל ברור שלא היו מרכזי ספורט, אבל למרות שתועלתם קטנה ונזקיהם מרובים, סגירת המרכזים בלתי אפשרית, מאחר שהם התאגדויות וולונטריות. מרכזי ספורט הם תופעה שלא קיימת בשום מדינה בעולם. לעיתים הם מתערבים, משבשים ומעוותים את ההליכים הדמוקרטיים ואת הזרמת הכספים. אבי לוזון נבחר ליו"ר ההתאחדות במרכז מכבי, ואת גירעונות המיליונים שהוא הותיר ניקה עופר עיני מהפועל. המינוי השערורייתי של אבנר קופל, שמרצה עונש מאסר על עבירות מרמה, אושר בתמיכת כל המרכזים, שמתערבים גם במינויים ובפיטורים של מאמנים (אירה ויגדורצ'יק).

במקום להפסיק את תקצובם, הכנסת דאגה להבטיח להפועל, מכבי, בית"ר, אליצור ועוצמה הקצבה קבועה, שאפילו הוצמדה להכנסות הטוטו שתפחו משנה לשנה. לפני כמה חודשים חברו שרי האוצר והספורט כדי להלאים מאות מיליונים שמועברים ביעילות שוויצרית ישירות ממועצת ההימורים לקבוצות ולאיגודים, על פי קריטריונים שנקבעו בידי ועדה לא תלויה, וחלוקתם תועבר כנראה מתחילת 2019 למרכזים. הספורט חזר חמישים שנים לאחור.

אם ההסתדרות רוצה מרכז ספורט שתממן את הפועל, יש לו פעילות ספורט חשובה במקומות העבודה. מכבי העולמי מארגן מכביות. רוצים מרכז מכבי בישראל? שיממנו אותו.

הקצבות יוזרמו ישירות לקבוצות ולאיגודים. מרכזי הספורט לא ישמשו צינור להעברות כספים.

6 / תמרצו ראשי ערים להשקיע

בישראל אין חוק שמחייב ראש עיר להשקיע אפילו שקל בספורט. כשראש העיר אוהב ספורט, יש ספורט. לא אוהב? אין ספורט. הגיע הזמן לחייב ראשי ערים לספק פעילות ספורט לתושבים, בדיוק כמו גני ילדים ובתי ספר. רני קוניק מציע שהמדינה תעודד עיריות להשקיע בספורט באמצעות תמריצים כמו הקמת מתקנים, בלי לחייב את הרשות המקומית לממן מחצית הסכום ממקורותיה.

ראש עיר שרוצה אולם ספורט קומפלט און־דה־האוס, כולל תקציב אחזקה, שיקים עמותת ספורט עירונית שתעמוד ביעדים מדידים של הרחבת פעילות הספורט.

7 / נצלו מגרשים ריקים לבניית מתקני ספורט

הקמת מועדוני ספורט עירוניים תאפשר לראש עיר להעמיד את מתקני הספורט לרשות המועדון בחינם! כיום החוק מחייב את ראש העיר לגבות תשלומים עבור שימוש במתקנים, והתשלום מתגלגל לקבוצות ולהורי הספורטאים.

כשעמדתי בראש הוועדה לרפורמה בספורט יזמתי שיחות עם מנכ"לי משרדים ממשלתיים. גילגלנו רעיונות כמו מימון בניית מגרשים רב־תכליתיים על ידי משרד הקליטה לפעילות משותפת של עולים חדשים וילידי הארץ. עשרה מגרשי ספורט בדרום תל־אביב היו מצמצמים את האלימות בקרב העובדים הזרים. למנכ"ל משרד הפנים עמרם קלעג'י הצעתי לתת הנחה או פטור מארנונה לבעלי מגרשים ריקים.

שיבנו במגרשים ריקים מתקני ספורט רב־תכליתיים לשימוש חופשי של הציבור עד שיתחילו לבנות בהם בניינים.

8 / הגבילו את השתתפות העירייה בספורט מקצועני

פעם ההסתדרות מימנה את שכרם של שחקני כדורגל וכדורסל ממיסי החבר של קופת חולים. כיום העיריות עושות אותו דבר בכספי הארנונה. זה לא בסדר. תל־אביב משקיעה בספורט 22 מיליון שקל, מתוכם רק 15 בספורט לא מקצועני. ציריך משקיעה 124 מיליון.

כשמרים פיירברג נעצרה לחקירה (מאז היא שוחררה) מכבי נתניה הפסיקה לשלם משכורות. מעצרו של איתמר שמעוני (גם הוא שוחרר מאז) הוא אחת הסיבות לירידה של הפועל אשקלון ללאומית. כדורסלני קריית־גת לא קיבלו שכר במשך חודשים בשל מאבק פוליטי בעירייה, ונראה איך ישפיע מעצרו של ראש העיר צבי גנדלמן (שוחרר מאז למעצר בית) על סיכויי הפועל חדרה בליגת־העל. תזכרו גם שחלק מהבלגן של דוד ביתן התחיל בקבוצת הכדורגל של ראשון־לציון.

חובה להגביל בחוק את אחוז ההשתתפות של העירייה בתקציב קבוצות ספורט מקצועניות!

9 / הגבילו כהונת עסקנים לשתי קדנציות

במשך עשרות שנים אותם שלושה־ארבעה עסקנים עמדו בראש המערכת, שלטו בשיבר הכסף ומינו את אנשי שלומם לתפקידי המפתח. השליחים בחרו בהם לראשות הוועד האולימפי ולהנהלת מועצת ההימורים, וכל מערכת הספורט הייתה תקועה בפלונטר של ניגודי עניינים.

כשאנשים נדבקים לכיסאות עד שנמאס להם התוצאה היא מינהל לא תקין ושחיתות. בפרשת ישראל ביתנו הועברו מיליונים ממפלגה למכון הספורט הלאומי וינגייט, לכסות עלות פעילות של איגודי הכדורסל והכדוריד תמורת קופון לעסקנים במפלגה.

הגבלת כהונה לשתי קדנציות תמנע עובש וריקבון, ולא רק בספורט.

10 / הרחיקו מהספורט מורשעים בפלילים

ראשי הוועד האולימפי הבינלאומי הושעו לאחר שקיבלו מיליונים תמורת העברת אולימפיאדת החורף לסולט לייק־סיטי. ספ בלאטר, נשיא פיפ"א, נעצר והושעה. יום אחד יגלו איך קטאר זכתה באירוח המונדיאל 2022. בקיצור, יש ממי ללמוד.

בישראל עוד לא הגענו למחוזות האלה, אבל אלי טביב הפר בבוטות את עונש ההשעיה שהוטל עליו ועשה צחוק מההתאחדות ובתי הדין שלה. ג'קי בן זקן ריצה תקופת מאסר וחזר לנהל את עירוני מ.ס אשדוד. יו"ר איגוד הכדורסל לשעבר, אבנר קופל, שעדיין מרצה מאסר על זיוף, נבחר ליו"ר איגוד הכדורסל כשהיה לפני שימוע להגשת כתב אישום.

איור: גיא חרל"פ

לבעלי קבוצות שמורשעים בפלילים תינתן ארכה סבירה למכור את הקבוצה, ולאחריה הקבוצה תימכר, כמו מכונית שחולטה, בהליך פומבי למרבה במחיר. מועמדים לרכישת קבוצות מקצועניות חייבים לעבור בדיקה רצינית.

מורשע בפלילים יושעה מיידית מהנהלת מוסד ספורט ולא יוכל להיות בעל קבוצה.

11 / קדמו את הספורטאי הישראלי לפני הזרים

אין בעיה למצוא מתכנתים הודים ועובדי נמל זולים מפועלי נמל אשדוד. אם מדינת ישראל הייתה מעניקה להם פטור ממס ומייבאת אותם לישראל, המדינה הייתה מושבתת באותו יום. בכדורסל וכדורגל זה המצב כבר עשרים שנה, ואיש אינו פוצה פה ומצייץ. כדורסלנים וכדורגלנים ילידי הארץ מקופחים לעומת זרים, ואת המתנה בגובה עשרות מיליוני שקלים משלשלים לכיסם בעלי הקבוצות הגדולות. שחקנים ישראלים הופכים לחיה נדירה, ואני מנהל את המאבק הזה לבד נגד כל העולם. שחקני הכדורסל התעוררו רק לאחרונה לשביתה כללית, שאת תוצאותיה נראה במסקנות ועדת יוסי שרעבי ב־1 באוגוסט.

חברי כנסת ושרים משתפים פעולה עם בעלי קבוצות, שמייבאים ומציפים את הליגות בזרים. לימור לבנת ויאיר לפיד כבר אישרו את ביטול הפטור ממס והתיקון לחוק הספורט אושר בממשלה, אבל פיזור מוקדם של הכנסת מנע את אישורו.

קבוצה שבה מספר הזרים יעלה על מספר הישראלים המשחקים, לא תיהנה מתמיכה ממשלתית ועירונית!

12 / שפרו את רמת המאמנים

יש הסכמה כללית ששיפור ברמת האימון הוא קריטי. הבעיה חמורה במיוחד במחלקות הנוער, שם שכר המאמנים נמוך והם נאלצים לעבוד בעבודות נוספות ומכניסות יותר, עד שהם פורשים. את הנזק שנגרם בגילים הצעירים קשה לתקן.

מאמנים שיוכשרו כעובדי הוראה יעבדו בבוקר בבית ספר וימשיכו אחר הצהריים למחלקות נוער בשכר הוגן הכולל תנאים סוציאליים. איגוד הכדורסל עומד לבנות קאדר מאמנים שיעבדו עם הנבחרות הצעירות, ייהנו משכר הוגן וקבוע ויחויבו לעבור השתלמויות בארץ ובחו"ל.

בענפים האישיים מאמן של ספורטאי אולימפי נחשב למאמן אולימפי ונהנה מתנאים טובים. כשהספורטאי פורש המאמן חוזר לעבוד באגודה תמורת 2,500 שקל בחודש. אותו מאמן אם יפתח חוג ויגבה מילדים או ממשתתף בקבוצת ריצה 500 שקל לחודש, יגיע להכנסה של עשרות אלפים. למה שיעבוד באגודה?

הגיע הזמן להפוך את האימון למקצוע מוכר ומכובד, שמבטיח הכנסה וביטחון תעסוקתי.

13 / לכו בעקבות הכסף

מי שרוצה להבין מי שולט במערכת הספורט ואיך, כדאי שילך בעקבות הכסף ויגיע לשיבר. מעולם לא היה לספורט בישראל יותר כסף. זה לא אומר שלא צריך להגדיל את התקציב ולחלק אותו נכון.

שכרם של ספורטאי הסגל האולימפי לא נופל מזה של הספורטאים האולימפיים באירופה, ועשרות מיליונים שתוקצבו לפרויקטים כמו "פרחי ספורט", שיועד להרחבת בסיס הפעילות בגילים הצעירים, או "אתנה" לקידום ספורט נשים, לא נוצלו.

הכסף חייב להתחלק על פי קריטריונים שייקבעו בידי ועדה בלתי תלויה, מבלי שיד של פוליטיקאי או עסקן תיגע בכסף הזה. קופוני עמלה ודמי טיפול נותנים למרכזים המיותרים כוח.

אסור לתת לחתולים – משרדי האוצר והספורט – לשמור על השמנת, שהיא הקריטריונים לחלוקת התקציב והעברת הכסף.

14 / הקימו מועדונים עירוניים

אולם עם חדר הלבשה זה לא מועדון. בישראל אין מועדוני ספורט. יש מגרש עם חדר הלבשה ושירותים. מועדון ספורט הוא בית שאליו מגיעים ילדים ונערים אחרי בית הספר, מתאמנים, עוסקים בספורט חופשי, אוכלים, מכינים שיעורים ומבלים. מועדון ספורט צריך לקבל תקצוב מהמדינה!

בכל עיר, מציע קוניק, יהיה בית ספר שיתמחה בספורט, ואליו יופנו הכישרונות מכל אזורי הרישום. את כיתת הספורט הראשונה פתחנו בחטיבת הביניים "עלומים" ברמת־השרון לפני ארבעים שנה. זה לא סיפור חדש, ההצעה מדברת על אלפי ילדים שיפתחו כל יום לימודים ב־07:30 בשעה וחצי של אימונים, ספורטאים יתחילו את הלימודים ב־09:00, והלימודים יהיו מתואמים עם מערכת הלימודים.

מועדון ייתן לילדים מעטפת של תזונה נכונה, אימון מנטלי, רפואת ספורט ופיזיולוגיה.

15 / חסלו את תופעת "ילדי הקופה"

הרבה כסף קטן עושה כסף גדול. חלק לא מבוטל ממימון קבוצות בוגרים מגיע מתשלומי קבוצות הילדים, תופעה שזכתה לכינוי "ילדי קופה". רושמים מאות ילדים, גובים מהם מאות שקלים בחודש, ובתמורה נותנים להם שני אימונים בשבוע ממאמנים נערים. בבית הספר לכדורסל שהקמתי ברמת־השרון בשנות ה־70, אימנו מאמני ליגת־על! אין פלא שכסף לא עשיתי שם. מזל שאיגוד הכדורסל לוקח את העבודה עם מצטיינים צעירים לידיו.

את האהבה לספורט קיבלנו ברחוב, וברוב הערים אין יותר שכונות ולא מגרשים ריקים. ילדים נרשמים בגיל צעיר למחלקות נוער, קונים מערכות לבוש ותיקים, מממנים את הקבוצות הבוגרות ו/או מפרנסים את בעלי המועדון. להתפרנס זה בסדר בתנאי שהאימונים בכמות ובאיכות גבוהה.

הפתרון? בסעיף 7: מועדוני ספורט עירוניים.

16 / ממנו ספורטאים צעירים בתחרויות בינלאומיות

אחרי התפרקות הגוש הקומוניסטי הפסיקו הממשלות לתמוך בספורט כמו בעבר ובמזרח אירופה הייתה נפילה גדולה. פעם מדליה באליפות אירופה הייתה שווה למדליה אולימפית, כיום היא שווה לפעמים למקום 30 בעולם ואנחנו לא מנצלים את זה. בגילים הצעירים מצבנו לא רע. הפיגור בנבחרות הבוגרים מתחיל בגילאי 15־20. ספורטאים צעירים באירופה צוברים ניסיון בינלאומי בתחרויות רבות שלא דורשות מהם טיסות ארוכות והוצאה כספית גדולה שנדרשת מישראלים.

הורים לספורטאים מצטיינים נדרשים לממן נסיעות לטורנירים ותחרויות עד שהילדים מגיעים, אם מגיעים, לנבחרות נוער ולסגלים אולימפיים. ספורטאים ישראלים צעירים מגיעים לאליפויות אירופה חסרי ניסיון.

10־15 מיליון שקלים בשנה שיושקעו במימון השתתפות בתחרויות בינלאומיות יביאו תוצאות מצוינות.

17 / הפנימו: גם ספורט צריך לדעת לנהל

סעיף הניהול היה צריך להיות ממוקם גבוה, כי הכל מתחיל בניהול. מנכ"ל של איגוד, אפילו קטן, צריך לנהל תקציב, לגייס ספונסרים, לעסוק בשיווק ובקשרי קהילה. אנשים טובים עושים את ההבדל, ויעל ארד ממקדת את הבעיה בהקצבה המגוחכת של כמה עשרות אלפי שקלים בשנה שמוקצבים לאיגודים קטנים. פקידה במשרה חלקית עולה 2,000 שקלים לחודש – והלך התקציב. הסכום הוגדל ל־160 אלף שקל, והוא חייב לעלות למיליון. בפחות מזה אי־אפשר לנהל ולקיים ענף ספורט.

אני עוסק בשנים האחרונות בתחום שינוי הקריירה בגיל הביניים ומכיר אישית מאות נשים וגברים מצוינים שרוצים ו/או נאלצים לשנות קריירה באמצע החיים. יש להם ניסיון וידע רב בניהול, הם ניהלו פרויקטים וארגונים יותר מורכבים מאיגוד ספורט, חלקם עוסקים ואוהבים ספורט וישמחו להתחיל קריירה חדשה.

עוד רעיון מבריק של יעל ארד: נבחרת דירקטורים לספורט. קורס ייחודי שיכשיר אנשים מצוינים להנהלות מוסדות הספורט.

18 / הפרידו רשויות למניעת ניגודי אינטרסים

הקמת מינהלות ליגות מקצועניות בכדורגל ובכדורסל אמורה הייתה להפריד בין הספורט החובבני למקצועני – וזה מבורך. יש הרבה לשפר, אבל חייבת להיות הפרדה של חומה סינית בין הרגולטור – ההתאחדות ואיגוד הכדורסל — לבין מפעילי הליגות, שהם בעלי הקבוצות. יש למינהלת נציג בהתאחדות לכדורגל, ונציג להתאחדות בהנהלת המינהלת. בכדורסל כנ"ל. מספיק.

צריך להקים מינהלות ליגה גם בכדוריד ובכדורעף, שיתמקדו בשיווק ובהגדלת ההכנסות.

הגדלת מספר הזרים בקבוצות צריכה להיות החלטה של הרגולטור, כי היא פוגעת בנבחרות.

19 / נקו את האצטדיונים מאלימות

היחידה המשטרתית למאבק באלימות בספורט לא מספקת עדיין תוצאות. במשחקי כדורגל בספרד או במשחקי כדורסל בליטא חוגגות משפחות עם ילדים. מפחיד לקחת את הילדים למשחק כדורגל בישראל, ובריונים מתפרעים גם באולמות הכדורסל. רוכשי כרטיסים חייבים להיות בטוחים שהכיסא שמור להם, ושהמשפחה תוכל ליהנות ממשחק ולחזור הביתה בשלום. אלימות במגרשים היא תוצאה גם של מחדלי המשטרה ובתי המשפט. מי שיתפרע בתיאטרון עלול ללכת למאסר. מי שמתפרע באצטדיון כדורגל מורחק מהמגרש ומשוחרר לביתו. הגיע הזמן להקים בתי משפט ולהכשיר שופטים שיתמחו במאבק באלימות בספורט.

כיום, מגרשי הספורט הם גן עדן לעבריינים.

20 / עממי זה טוב: הגבירו את ספורט ההמונים החינמי

ענפי הספורט שצמחו והתפתחו בשיעור הגבוה ביותר בעשרים השנים האחרונות הם ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה בים הפתוח, טריאתלונים, מרתונים, הליכה, כדורעף־חופים, כדורגל־חופים וכדור־רשת (מאמא־נט).

הזמן שאנשים מקדישים לספורט עולה אחרי שהם מתבססים בחיים ומחפשים אתגרים פיזיים, במיוחד בעולם שהולך ומתנוון מול מסכי המחשב והטלוויזיה. רוב המרתוניסטים, הטריאתלוניסטים ואנשי הברזל הם מבוגרים. יש אנשים שהשילו מעצמם עשרות קילוגרמים ורצים מרתון.

המדינה צריכה להשקיע רק בתשתיות כמו מסלולי הליכה, ריצה ורכיבה על אופניים בפארקים ובטבע, רשתות כדורעף ושערים קטנים בחופי ים פתוחים לציבור, וברזיות מים לשתייה.

כפי שכבר צוין, כדאי לתת הנחה או פטור מארנונה לבעלי מגרשים במרכזי הערים, שיבנו עליהם מתקנים רב־תכליתיים לשימוש הציבור.

21 / יזמים: חשבו מחוץ לקופסה

קצת חשיבה מחוץ לקופסה. יש סיורים מודרכים בחינם ביוזמת ובמימון העירייה. למה לא להסב את הרעיון לספורט?

נרשמים באתר, ובמגרש או בחוף הים מחכה בשעה היעודה מדריך ספורט. רצים, צועדים בקבוצה, מתאמנים, מתחרים, ומשאירים למדריך טיפ.

22 / תמכו בארגוני האוהדים

הפתרון לבעיית האלימות יכול להיות התארגנות אוהדים, וישנם לא מעט כאלה. צריך לעודד התארגנויות אוהדים, לתת להם סיוע ברכישת ציוד, לקיים פעילויות הסברה. הכי חשוב שאוהדים נורמטיביים יהיו רשומים ויידעו איפה בדיוק הם יושבים באצטדיון, כדי שאפשר יהיה להגיע אל המתפרעים לאחר המשחק.

ארגוני אוהדים יכולים ליצור תרבות ספורט שחסרה בישראל.

23 / הסדירו מעמד המתאזרחים

ישראל היא מדינה קולטת עלייה, וספורטאים ומאמנים ממדינות ברית־המועצות לשעבר ומאתיופיה הם נכס. ליאוניד קאופמן (שחייה), אירה ויגדורצ'יק ואלה סמופלוב (התעמלות), אלכס אברבוך, חנה מיננקו (אתלטיקה), מיכאל קלגנוב (קיאקים), האחים דסה בכדורגל, רצי מרתון ועוד רבים.

שיטפון המתאזרחים בכדורסל הוציא לנו שם רע, ואיבדנו את היתרון היחסי כשמדינות אירופיות החלו לחלק תעודות אזרחות חופשי לכל ריבאונדר. ההתאזרחות הפיקטיבית הפכה למגפה עולמית בכל הענפים, ומדינות המפרץ קונות ספורטאים בכל הענפים.

חייבים להסדיר את התופעה, ולו רק בשביל לא להפליל ספורטאים יהודים שעולים לארץ.

הנפגעים העיקריים ממכת ההתאזרחות הפיקטיבית הם הספורטאים ילידי הארץ.

24 / התחילו את הליגות בגיל 12

במקום ללמד ולתרגל את יסודות המשחק ולשפר את היכולת האתלטית, מאמנים מכינים קבוצות מגיל צעיר לנצח במשחקים. כך מתפתחים שחקנים שחסרים להם יסודות בסיסיים והם יוצאים לדרך עם פיגור טכני ואתלטי רציני.

ליגות תחרותיות צריכות להתחיל בכיתות ז'.

25 / השאירו את ההורים מחוץ למגרשים

את הקצפת השארתי לסוף. מה שאמור להיות הצד היפה בספורט - תמיכה, סיוע ועידוד מצד ההורים, הפך לצונאמי שדורס בדרכו גננות, מורים, מאמנים ומפקדים בצבא. הגרוע מכל, פגיעה בנפשם של ספורטאים צעירים ובסיכויים שלהם להצליח.

הורים נותנים לילדיהם הוראות מהיציע, ושוכרים עבורם מאמנים אישיים במסלול מקביל ללא תיאום עם המאמן בקבוצה. במקרים הקשים ההורים מקללים שופטים ומאיימים על המאמנים. שבע שנים אימנתי נבחרות ישראל לנוער ובוגרים, שיחקו אצלי מוטי דניאל, דורון שפע וארז חזן שהוריהם היו שחקנים גדולים ומאמנים, איש מהם לא העיר לי מעולם.

אין מנוס מסגירת משחקי ואימוני ילדים ונערים בפני ההורים. פעם בחודש היציעים ייפתחו. זה מספיק.

ואל תשכחו – ספורט זה כיף! •