במעמד צד אחד

כשהכסף על השולחן, שם נמדדים הדיבורים על ערכים. שלמה אייזיק, הבעלים של הפועל חולון, זרק את גלן רייס מיד לאחר שזה העיף אגרוף לגיא פניני וקיבל סטנדינג אוביישן. כשהגיעה ההזדמנות לקחת אליפות, אייזיק יישר קו עם השכונה המזרח תיכונית והחזיר את רייס.

בסיטואציה הכי טובה, אייזיק לא היה מחזיר את רייס, נשאר עם הערכים ולוקח אליפות בלעדיו. האופציה הפחות טובה: אייזיק לא מחזיר את רייס, נשאר עם הערכים ומפסיד אליפות. האפשרות הכי גרועה היא זיגזוג לחינם. אתמול חולון נשארה בלי ערכים ובלי אליפות.

מכבי ת"א טובה מחולון ואתמול היא הייתה טובה ממנה בהרבה, אבל יש גם דרך להפסיד. דן שמיר נבחר למאמן העונה, ובצדק, אבל כשהוא משאיר את גלן רייס לשחק אחד מול חמישה, חולון חזרה להיות הקבוצה השכונתית שהייתה לפני שרייס גורש, וחבל.

מטבע הדברים קבוצות עולות למשחק אליפות לחוצות, אבל חולון פשוט הגיעה מבולבלת ונראתה ברבע הראשון כמו מתאגרף גרוגי שחוטף וחוטף ואין מי שיכניס את האצבע בסכר ויעצור את השיטפון. אולי בגלל ההתעסקות בגלן רייס, ובעיקר בזכות ההגנה המצוינת שהכין נבן ספאחיה, שחטף מאיתנו לאורך העונה והביא את מכבי לשיא בזמן.

נבן ספאחיה. הביא את מכבי לשיא בזמן

מכבי ת"א שיחקה כדורסל, הורידה של ג'ייק כהן לנצל מיס־מאצ'ים מתחת לסל, ג'רמי פארגו תרם רק שבע נקודות וארבעה אסיסטים ב־22 דקות, אבל משך אליו את תשומת לב ההגנה והשאיר את מייקל רול ונוריס קול לזריקות חופשיות. אלמלא מגפת החטאות לא מובנת של מכבי מהעונשין (5 מ־14 מהקו במחצית הראשונה, 15 מ־27 במשחק כולו), ההפרש היה עומד על עשרים פלוס כבר בהפסקה.

נכון שמכבי ת"א הגיעה רעבה, אבל לא משום שהיא לא לקחה אליפות בשלוש השנים האחרונות. מכל הסגל ששיחק אתמול, רק איתי שגב היה שם בשנה שעברה. קשה לי לראות קבוצות עולות למחצית השנייה בליגה הישראלית עם עשרה אמריקאים, ארבעה מהם מחזיקים בתעודות זהות כחולות. אם זה מה שרציתם, תבלו.

כולם מצפים שמאמנים ישלפו שפנים, אבל כדורסל הוא משחק הרבה יותר פשוט. אני לא בטוח שג'ייק כהן היה עולה בחמישייה אלמלא ספאחיה היה מחויב לחוק הרוסי שמכבי ת"א כל כך לחמה לביטולו. כהן נתן מחצית ראשונה לפנתיאון עם 10 נקודות, 5 ריבאונדים ו־4 חטיפות – והשאר היסטוריה.

מכבי ת"א זכתה באליפות בצדק, וזה טוב גם לכדורסל. חשוב שהאליפות תעבור בין הקבוצות. ונעבור למונדיאל.