לה־מרמור 2018

אם אורי זוהר היה צופה בשידורי המונדיאל אתמול בצהריים, סביר להניח שהיה מתנפל על הטלוויזיה עם פטישים. אמנם המשחקים לא הוחלפו במפתיע ב"לה מרמור מאת פרלש", אבל זוויות הצילום היו מחרפנות לא פחות, עם כדור שנראה כמו דיסקית הוקי ומסי שכאילו התכווץ בכביסה (טוב, הופעתו נגד נבחרת איסלנד לא בדיוק עזרה).

התסכול נבע גם מאיכות השידור המרהיבה באתר ובאפליקציה - אפילו השדר בריטי! - של תאגיד השידור הציבורי. בעוד במחשבים ובסמארטפונים המשחקים זרמו כמו נהר הוולגה, על המסך המסורתי החוויה הייתה מייאשת כמו נבחרת ישראל. הדיון סביב מקור התקלה - היערכות לקויה של כאן11, רשלנות של חברת ההפקה HBS או גם וגם - לא עניין איש. בצדק. פעם בארבע שנים יש גביע העולם בכדורגל, וכדי לצלוח את היומיים הראשונים שלו הצופים נזקקו למשקפת. במקרה כזה, הסבלנות להסברים מלומדים על הפער בין פיד ה־4K לפיד ה־HD, לא מתקצרת. היא מתאיידת.

התאגיד, יש לציין, התעשת בשלב מסוים, הגיב ופעל לתקן. עם זאת, תגובתו לתלונות בהתחלה הייתה מזלזלת ("ככה זה מגיע מפיפ"א", נכתב בטוויטר לגולש נועם, שצייץ על הבעיה כבר בליל שישי). בנוסף, קשה להבין כיצד מלכתחילה לא פעלו שם ליצירת גיבוי - הטכנולוגיה נחשבת לחדשה יחסית - במידה ותתרחש פשלה כזו.

הכשלים לא נעצרו בדשא. באולפן המונדיאל נמשכת התחושה שכדורגל הוא עסק שפונה לבריות לא מתוחכמות במיוחד. בשולחן המקצועי, הפרשן עמית לוינטל חוטף דאחקה בכל פעם שהוא מפגין את הידע המופלג שלו, כי הרי למה ללמוד ממי שטרח להתכונן אם אפשר להסתלבט עליו. ב"סלון" ממשיכים לקבץ אוסף של אורחים תמוהים, כמו הקומיקאי קובי מימון והטניסאי לשעבר אנדי רם.

ואולי הגרוע מכל - מי יודע, רק התחלנו - הן נקודות השידור בברים, שם כתבת עומדת כשהיא מוקפת בגברים קולניים, במין טקס פגאני שמותיר רצון עז להתחבא מתחת לספה עד לפתיחת המחצית השנייה או המשחק הבא. ביום שישי ממש התענגו באולפן על בליין שאמר "ציציליה" במקום "סיציליה". השידורים ב־K4, אבל ההומור מלפני הספירה. ובזה, התאגיד לא יכול להאשים אף אחד אחר.