המוסד כובש את הוליווד

שנת 2005 הייתה שנה עמוסה בתקוות וחששות בקרב השחקנים בישראל. תוך שבועות ספורים נפוצה השמועה, שהפכה מהר לעובדה: סטיבן ספילברג מבקש לעשות סרט על נושא ישראלי, בהשתתפות שמות ישראליים שיככבו על המסך הגדול ברחבי העולם, בסרט ההוליוודי הגדול ביותר שנעשה על ארצנו הקטנטונת מאז "אקסודוס". התוצאה הייתה, מעבר לאיילת זורר שקיבלה תפקיד כמעט ראשי, מרשימה: על המסך הפציעו לצד כוכבים כמו ג'פרי ראש ודניאל קרייג פרצופים שמוכרים לכל ישראלי, מגילה אלמגור בתפקיד נהדר כאמו של הגיבור ועד לעמי ויינברג, משה איבגי, עודד תאומי, שרון אלכסנדר, מכרם חורי ואפילו אסי כהן ויהודה לוי בתפקידים קטנטנים. גל גדות, מצטערים להודיע, עדיין הייתה חיילת.

למרות ש"מינכן" זכה בחמש מועמדויות לאוסקר והתהדר בביקורות מעולות בחו"ל, ולמרות ספילברג, הוא התקבל בסופו של דבר בקרירות על ידי הישראלים. בין היתר כי היה ביקורתי מאוד כלפי ישראל ומדיניותה הבינלאומית (אפשר רק לדמיין מה השרה רגב הייתה אומרת עליו לו היה יוצא היום). מהמקרה הזה אפשר ללמוד דבר אחד: הקהל הישראלי מאוד רגיש לאופן שבו הוא מוצג על המסך הגדול, ולא רק מבחינה פוליטית. אפשר רק להיזכר בקריאות הצחוק באולם שבו ראיתי את הסרט כשקרייג – שזמן קצר לאחר מכן הפך לג'יימס בונד – מגלם סוכן מוסד ממוצא דרום־אפריקאי שאומר "זאביבי" במקום "חביבי". עברית שפה קשה.

המבחן הזה עולה שוב השנה עם שובה לאופנה של ישראל בהוליווד, וצבר מעניין של שלושה סרטים לפחות שעוסקים בנו, באנגלית. וכמו כמעט תמיד, זה קורה בהקשר של עלילות ריגול – מה שמוכיח שעם כל הכבוד לגל גדות – המוסד הוא עדיין המותג הישראלי הכי חזק בהוליווד (יוכיח גם ההמשכון שעולה בסופש ל"אושן 11", שבו אחד מאנשי האבטחה מתהדר בתואר המאיים "סוכן מוסד לשעבר"). כמו שקרה עם "מינכן", גם הפעם הקהל המקומי לא נוטה להיות סלחן, ובינתיים טרם נמצא הסרט "הישראלי" שהפך ללהיט בקופות.

ראשון היה "7 ימים באנטבה", הפקה אמריקאית־בריטית־גרמנית בבימוי יוצר ברזילאי בכלל, שעוררה מהומה עוד בפסטיבל ברלין על טענות לאי־דיוקים כאלו ואחרים בהצגת הפלישה לאנטבה, הקטנת מקומו לכאורה של יוני נתניהו במבצע ובעיקר טענה שהוא מתייחס לטרוריסטים בסלחנות (טענה שעלתה גם נגד "מינכן"). הסרט, שבו מככב גם ליאור אשכנזי כיצחק רבין, נעלם מהמסכים בארץ תוך זמן קצר, תוך שהוא קוצר בעיקר ביקורות שליליות. גורלו היה עגום עוד פחות מזה של "המגשר" ("ביירות" באנגלית) בכיכוב כוכב "מד מן" ג'ון האם, על אמריקאי שנתקע בלבנון בשיאה של מלחמת לבנון הראשונה. הסרט כלל עלילת משנה שלמה על המוסד הישראלי, שבה כיכב אלון אבוטבול, והציגה את ישראל באופן יחסית ביקורתי. הסרט ירד במהירות שיא מהאקרנים בארץ ובחו"ל. ב"ניו יורק טיימס" סיכמו: הוליווד נורא מעוניינת בסיפורים מהמזרח התיכון, אך הקהל עצמו – בטח האמריקאי – פחות מתעניין ולא נוהר לקולנוע.

ועכשיו מגיע המקרה המעניין ביותר, עם פרסום הטריילר ל"מבצע פינאלה" – סרט שייצא בספטמבר הקרוב ויתעד את המבצע ללכידתו של אדולף אייכמן (בגילום לא אחר מבן קינגסלי) על ידי המוסד. ביים אותו אחד הבמאים המוערכים בתעשייה, כריס וייץ ("רווק פלוס ילד" ו"אמריקן פאי"), ויציאתו בספטמבר מעידה שיש מי שחושב על הסרט הזה בכיוון של אוסקרים.

כיאה לסרט הוליוודי, התפקידים הראשיים ניתנים לכוכבים שיכולים לעטר את הפוסטר בעולם כולו, ובראשם קינגסלי ואוסקר אייזאק ("בתוך לואין דייויס" וסרטי "מלחמת הכוכבים החדשים") כסוכן המוסד האגדי צבי מלחין. לצידם תמצאו מלא שחקנים ישראלים, בהם אוהד קנולר וגם ליאור רז כראש המוסד איסר הראל, במה שנראה כהוכחה הראשונה לכך שמישהו שם לב אליו בהוליווד בעקבות "פאודה". האם יכול להיות בעצם ש"פאודה", שנקנתה כזכור על ידי "נטפליקס", אחראית לאופנה הישראלית החדשה בהוליווד?