שלישי 13 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: קרן givingpledg
    24 שעות • 19.06.2018
    המיליארדר שיצא למצוא תרופה לסרטן של אשתו
    אריק לפקופסקי, מייסד "גרופון" שעשה מיליארדים מקניות באינטרנט, הרגיש שהשמיים נופלים עליו כשאשתו אובחנה כחולה בסרטן. הוא נדהם לגלות כמה מעט יודעים הרופאים על המחלה והחליט לנצל את הכסף שלו כדי להקים סטארט־אפ שיתאים טיפול לכל חולה לפי הפרופיל הגנטי שלו. רותם אליזרע פגש אותו בשיקגו ושמע למה זה עדיין כל כך בוער בו גם אחרי שאשתו הבריאה: "היא החלימה, אני נשארתי עם הסרטן"
    רותם אליזרע, שיקגו

    אריק לפקופסקי הוא מסוג האנשים שנוהגים לומר עליהם שיש להם הכל. היזם היהודי־אמריקאי עוד לא בן חמישים וכבר ייסד חברה ששינתה את שוק המכירות האינטרנטי — גרופון — וגם עשה עליה הון אישי בלתי נתפס, שהוערך על ידי מגזין "פורבס" בכ־3 מיליארד דולר. אבל לפני שלוש שנים וחצי עולמו הנוח של לפקופסקי טולטל עד היסוד: ליז, אשתו ואם ילדיו, חלתה בסרטן השד. ברגע אחד האדם שיכול היה להשיג הכל בקלות מצא עצמו במרוץ מטורף אחרי הדבר היחיד שאולי מחוץ לטווח ידו: הבריאות של האישה שהוא אוהב. עד לפני שנים ספורות גם האנשים העשירים ביותר קיבלו טיפול אחיד לסרטן: כימותרפיה. זה מה יש. בלי לקחת בחשבון כמעט בכלל את הפרופיל הגנטי של המטופל, ובלי גישה למידע מציל חיים, כמו איזה טיפול עזר במקרים דומים בעולם. אבל לפקופסקי לא ויתר, להפך: החוויה הזאת גרמה לו להבין שהוא הולך להיכנס לעסקי הסרטן.

     

    "כשליז אובחנה, ראיתי וחוויתי כמה מעט מידע יש לרופאים שמטפלים בה", הוא מסביר בראיון ל"ידיעות אחרונות". "לטפל בסרטן בלי לבצע בדיקות גנטיות מקיפות שקול לנהיגה במשאית בלילה אפל ללא אורות. לא נראה לי הגיוני שבכל מיני תעשיות היי־טק עושים שימוש בטכנולוגיה ובמאגרי מידע ענקיים, אבל אנחנו לא מספקים אותן האפשרויות לרופאים המטפלים בחולי סרטן. החלטתי לצאת למסע כדי להבין מדוע לרופאים אין את הכלים האלה".

     

    המסע הזה הוביל את לפקופסקי להקים את "טמפוס", סטארט־אפ בתחום הרפואה המותאמת אישית. הבדיקה שפיתחו בטמפוס מעוררת כיום עניין רב בעולם ומשווקת בשבועות האחרונים בישראל על ידי חברת "אונקוטסט־טבע". החידושים של השנים האחרונות מאפשרים לרופאים להציל חיים בעזרת טיפולים שמותאמים גנטית לחולה הספציפי. מטרת הבדיקה של טמפוס היא להעמיק את הידע על המקרה הספציפי של כל חולה, ואולי חשוב יותר — להפוך את הידע שנצבר לאנציקלופדיית גנים נגישה לרופאים, שתאפשר למטופלים מסביב לגלובוס להיעזר בתוצאות הטיפולים של אחרים ולשפר את סיכויי ההחלמה.

     

    הבדיקה מתבצעת באמצעות פיסה מרקמת הגידול הסרטני שמשמשת לריצוף גנטי של 595 גנים. במקביל, עורכים השוואה בין רקמת הגידול לריצוף רקמה בריאה של המטופל. היתרון של הבדיקה הוא בהשוואה: כשמוצאים מוטציה כלשהי בגידול, במידה שהיא נמצאת גם ברקמה הבריאה, מנפים אותה מהתוצאות. כך קטנים הסיכויים של תוצאות כוזבות שיכולות להטות את הטיפול שייבחר.

     

    ד"ר ליאור שושן גוטמן
    ד"ר ליאור שושן גוטמן

     

     

    "אנחנו רוצים לרצף את הגידול מכל כיוון אפשרי, לרכז את המידע הקליני המצטבר ממנו, לערוך השוואה גם לרקמה בריאה, ולבדוק האם קיימת כבר תרופה זמינה שהחולה יכול להגיב אליה — החל מכימותרפיה ועד תרופות ביולוגיות או תרופות אימונותרפיות", מסביר לפקופסקי בלשכתו בשיקגו, שנמצאת בין משרדי גרופון המעוצבים למעבדות המתקדמות של טמפוס. "חשוב לנו לתת לחולה תמונה מלאה, ולעדכן אותו האם מתקיימים מחקרים קליניים בעולם על מוטציות שמצאנו בבדיקה שלו, שהוא יכול להצטרף אליהם".

     

    יש אלפי מוטציות לסרטן, האם תמיד ניתן לקבל תשובה חד־משמעית?

     

    "במקרים רבים ההמלצה היא ברורה. לפעמים אין ממצאים חד־משמעיים שיכולים להצביע על תרופה ספציפית, ובמקרים האלה אנחנו אומרים שלמרות שלא ברור לחלוטין כיצד לטפל, ניתן להסתכל על חולים אחרים עם מאפיינים דומים ולבחון את דרך הטיפול שהם קיבלו וכיצד הגיבו. אשתי החלימה כבר לפני שלוש שנים — אני זה שנשארתי עם הסרטן", הוא צוחק.

     

    אנציקלופדיית סרטן

     

    הבדיקה מתאימה לכל סוגי הגידולים הסרטניים, המוצקים כמו סרטן השד, הכבד, או הריאה, וההמטולוגיים, כמו לוקמיה, מיאלומה ולימפומה. היכולת לאתר חולים עם מאפיינים דומים מבוססת על הרעיון שלפקופסקי מקדם, מאגר נתונים ענקי לכל חולי הסרטן בעולם. "בשנים האחרונות הרפואה התקדמה משמעותית בהפחתת התמותה משבץ ומאירועי לב, אבל בסרטן לא הצלחנו", מסביר לפקופסקי. "זו מחלה מורכבת, וכדי להבין אותה עולם הרפואה חייב שיהיה לו את מאגרי מידע הכי נרחבים שיש. אנחנו צריכים לדעת כמה שיותר פרטים על החולים שלנו: מי הם, איך הם טופלו, איך הם הגיבו לטיפול כזה או אחר ומה הפרופיל הגנטי שלהם. ככה נוכל להצליב את המידע הזה ולמצוא פתרונות טיפול יעילים. אני מאמין שאם נתאים לחולים את הטיפול הנכון לפרופיל הגנטי, נוכל להציל אחוז לא מבוטל של חולים. להערכתי בשנים הקרובות נראה התקדמות אדירה ביכולת שלנו לנתח את המידע הזה".

     

    כבר כיום לטמפוס יש מאגר נתונים אדיר שהוקם בשיתוף מספר חברות, המאפשר לכל רופא שהמטופל שלו עבר בדיקה להיכנס לפורטל ייעודי וללמוד על חולים שדומים באיפיונם הגנטי למטופל שלו, ובכך לדעת את סיכויי התגובה לטיפול כלשהו. "האונקולוג יכול לקבל מידע אמיתי, מדויק ועדכני שמסייע לו לקבל החלטות בטיפול עבור כל חולה באופן ספציפי", מסביר לפקופסקי.

     

    בשנים האחרונות קיימות לא מעט בדיקות גנטיות. מה ייחודי בטמפוס?

     

    "מעבר להשוואה בין הרקמה הבריאה לרקמת הגידול הסרטני שיכולה להקטין את הטעויות, אנחנו מבצעים בדיקה גנטית לא רק לגידול עצמו. כשעושים ריצוף דנ"א רק לגידול, מוצאים בעיקר את המוטציות השכיחות בסרטן. אבל יש מוטציות נדירות שאפשר לפספס, ולכן אנחנו עושים ריצוף גנטי רחב על מנת לקבל תמונה באמת מלאה. בנוסף, הבדיקה יודעת לאמוד גם את כל הסמנים הרלוונטיים שיכולים לנבא האם מטופל יגיב בצורה יעילה לטיפולים אימונותרפיים".

     

    לפני כחצי שנה קיבלה החברה של לפקופסקי רוח גבית מאיגוד האונקולוגיה האמריקאי, שהודיע כי בחר בטמפוס כשותף שינהל את המיזם הענק "CancerLinQ". מטרת התוכנית היא להקים את מאגר המידע הגדול ביותר בעולם של הסרטן הכולל מידע מבתי חולים, מרפאות, תיקים רפואיים, חברות המשווקות בדיקות גנטיות שונות, ועוד. במאגר יעשו שימוש בנתונים אמיתיים של החולים מכל העולם, לטובת הבנה של דפוסים משותפים בין מקרים שונים.

     

    איך אתה רואה את המלחמה בסרטן בעוד עשור?

     

    "אני מעריך שבעתיד יהיה לנו הרבה יותר מידע שיסייע לבצע מחקרים חדשים שיובילו לפיתוח של תרופות נוספות, ובכך אני מקווה שנצליח להפחית את התמותה מהמחלה הארורה הזאת בחמישים אחוז".

     

    המהפכה רק התחילה

     

    שום דבר לא הכין את יוסי שמש מרמת־גן, נשוי ואב לשניים, לצונאמי שהיכה בו בשנה וחצי האחרונה. הוא החל לאבד ממשקלו ולסבול משיעול טורדני, והבוס שלו הציע לו ללכת להיבדק אצל רופא המשפחה. שמש אובחן כחולה בסרטן ריאות מתקדם, עם גרורות שכבר לא ניתן היה לנתח. הרופאים הסבירו לאשתו שנותרה לו שנה. "הגעתי לטיפול אצל פרופ' ניר פלד, שהחליט להפוך כל אבן ולהבין בדיוק את האיפיון הגנטי של הגידול שלי", משחזר שמש. פרופ' פלד שלח את הביופסיה של שמש למעבדה. כשהגיעו התוצאות התברר שבגידול יש מוטציה המכונה MET.

     

    "לאחר מספר טיפולים ביולוגיים, תוצאות הסי־טי יצאו טובות", הוא מספר, "אבל חודשיים מאוחר יותר התברר שהשמחה הייתה מוקדמת, המחלה שוב הרימה את ראשה". גם הפעם פרופ' פלד התעקש לאתר את הסיבה ושלח את שמש לבדיקת דם "גארדנט 360", המשווקת בארץ גם היא על ידי אונקוטסט־טבע, כדי לבדוק את מידת ההתאמה לטיפול אימונותרפי. "הבדיקה הזו בעצם הצילה אותי, לא פחות", הוא אומר בהתרגשות. "היא הראתה על התאמה גבוהה לטיפול, והתחלתי. אחרי שני טיפולים חלק מהגרורות פשוט נעלמו ובתוך הריאה הגוש הגדול קטן למחצית מגודלו". יוסי עבר ניתוח להסרת הגידול, ובחלוף חצי שנה בגופו לא נמצא זכר לסרטן. "רק עכשיו אני מתחיל להתמודד עם זה שהיה לי את אחד הסרטנים האלימים והקטלניים שקיימים", הוא אומר.

     

    טיפולים אימונותרפיים הם טיפולים שגורמים למערכת החיסון לזהות את תאי הסרטן כאויב ולתקוף אותם. למרבה הצער, בינתיים שיעורי התגובה לטיפולים האלו אינם גבוהים. תרופות אימונותרפיות נחשבות ליקרות במיוחד ולכן במערכות הבריאות בעולם מנסים בשנים האחרונות למצוא כלים כדי לנבא על מי מהחולים הטיפול ישפיע.

     

    הבדיקה שהצילה את שמש, Guardant360, נמצאת כעת במסלול המהיר לקבלת אישור כטכנולוגיה פורצת דרך ממינהל התרופות והמזון האמריקאי. זוהי בדיקת דם המכונה "ביופסיה נוזלית", שמבצעת ריצוף גנטי של קטעי דנ"א שהשתחררו מהגידול לזרם הדם וממפה 73 גנים הקשורים לסרטן. "כיום המבחן המקובל ביותר לבחינת התאמה של החולה הוא בדיקת רמת חלבון ה־PDL־1 בגידול", אומר ד"ר ריק לנמן, המנהל הרפואי של מעבדות גארדנט־360, "אבל יותר ויותר מחקרים מראים שלעיתים גם חולים שיש להם רמת חלבון נמוכה מגיבים בהצלחה לטיפולים מסוג זה".

     

    בשנה שעברה התפרסם מחקר ראשון מסוגו, שהוכיח שגארדנט־360 מסוגלת לנבא מי מבין החולים יגיב טוב יותר לטיפולי אימונותרפיה. "המחקר הוכיח קשר ישיר בין התגובה לטיפול אימונותרפי לבין כמות השינויים הגנומיים של הגידול שנקלטים על ידי הבדיקה", מסביר ד"ר לנמן.

     

    "עברנו דרך ארוכה ביכולת להבין את מאפייני הגידולים הסרטניים השונים, אך המהפכה הזו רחוקה מלהסתיים", אומרת ד"ר ליאור שושן־גוטמן, שעומדת בראש אונקוטסט־טבע וייסדה את החברה לפני כעשרים שנה. "ההבנה הזו עדיין חסרה פנים נוספים ולכן מחייבת אותנו ללמוד ולהתעדכן. בשלב זה המיפוי הגנטי משחק תפקיד בטיפול בחולה ולכן מוטלת עלינו אחריות לבחור בקפידה את הבדיקות שאנו מציעים".

     

     

    הכתב היה אורח של חברת אונקוטסט־טבע בשיקגו

     


    פרסום ראשון: 19.06.18 , 20:29