ראשון 22 בספטמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    לירן גינת, השבוע. "אני לא מתכוונת לוותר, כי בינתיים אני לא מסוגלת להמשיך בחיים"
    7 ימים • 20.06.2018
    "זו צלקת עד סוף ימיי"
    כשלירן גינת, בת 40 מהרצליה, החליטה לשמש כאם פונדקאית לבני זוג שחלמו על ילד - היא לא תיארה לעצמה שזה מה שהולך לקרות: תוך כדי היריון, היא מעידה, שוב ושוב האב המיועד הטריד אותה מינית והפך את חייה לסיוט. רק אחרי שילדה את תינוקו, העזה להתלונן במשטרה. אלא שלאחר כשנתיים של חקירה, בפרקליטות שוקלים כעת לסגור את התיק תמורת התנצלות ופיצוי. עכשיו היא נחשפת ומדברת על הכל
    גיא ליברמן | צילום: אילן ספירא

    "תקופה ארוכה שמגבשים מחשבה שיוצרת מציאות עד אותו רגע חשוב. חודשים של בדיקות, אבחון, בדיקות דם, לראות רופא, פסיכולוג, פגישה עם ההורים המיועדים. טלפונים, הודעות, הסכמות, אי־ודאות, מה עוד נשאר? אה... ועדות, אישורים, עו"ד, לחץ, שמחה, אישור. ויאללה מתחילים".

     

     

    הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

     

    במילים הללו נפתח יומן אישי בשם "מסע כבד", שכתבה לירן גינת מהרצליה. לדבריה תיכננה למוסרו בתום מסע הפונדקאות שלה לבני הזוג, שאותם לא הכירה ושלהם תיתן דבר יקר ערך עוד יותר — פרי בטנה.

     

    מתוך היומן שכתבה לירן גינת, ושבו תיעדה את תקופת ההיריון
    מתוך היומן שכתבה לירן גינת, ושבו תיעדה את תקופת ההיריון

     

    "רציתי שתהיה להם מזכרת כתובה, משהו ממני שמתעד את כל התהליך של ההיריון", היא מסבירה. את התינוק שילדה מסרה להוריו החדשים, אלא שאותו יומן ובו הזיכרונות שכתבה בכתב יד מסולסל נותר אצלה. עיון בעשרות העמודים חושף את הטלטלה שחוותה באותם חודשים, ולא רק מעצם העובדה שנוצר ברחמה תינוק שלא יגדל לצד שלושת ילדיה.

     

    "הכל נעצר באותו יום... פגישה בערב, הודעות בבוקר. הכל שונה מעכשיו", מתנוססות המילים בראש העמוד שמספרו תשע ושנראה שונה מיתר הדפים, בתחתיתו האיור היחיד בכל היומן — מעין קוביות שיוצרות משטח סדוק. לצד האיור כתבה גינת "כל הקרקע נפלה", והוסיפה שני סימני קריאה.

     

     

    "כתבתי את זה ביום שבו קיבלתי ממנו הודעות נוראיות מבחינתי. סמסים ובהם סמיילי עם לב. הוא גם כתב שהוא חושב עליי ושאמחק את ההודעות. למה שאמחק? אין לי מה להסתיר. אפילו הראיתי לבן הזוג שלי. היה לי ברור שהוא חצה פה קו אדום. ובשבילי זו הייתה השפלה גדולה", מעידה גינת על מסכת המסרים המיניים שלטענתה החלה לקבל מהאדם האחרון שעליו ניתן לחשוב שירצה לפגוע בה — אדם זר, שקיבל ממנה מתנת חיים.

     

    בהעתקים של התכתבויות ווטסאפ, שאותם היא מציגה בפנינו, ניתן לראות כיצד פעם אחר פעם, ובעיקר בחודשי ההיריון הראשונים, נכתבו הצעות מגונות ל”מפגש לילי אחד על אחד”, ל"מכות בטוסיק" ול"נשיכת פטמות". בהתכתבויות אלה, כמו גם בשיחות שהוקלטו, מזכירה גינת מקרים שבהם ליטף את ירכה. והיה אפילו יום אחד שבו הלכה יחד עם ההורים המיועדים לרופא, כחלק משגרת הטיפולים בהיריון, וכשנותרה ביחידות עם הגבר במעלית הוא ניסה, לטענתה, לנשוך אותה.

     

    עו"ד נתאי פולק
    עו"ד נתאי פולק

     

    לאחר הלידה פנתה גינת לעורכי הדין אלון זלצברג ונתאי פולק והגישה תלונה במשטרה נגד האב הטרי. החקירה התנהלה בעצלתיים, כשלאחרונה צילצל הנייד שלה, ומעברו השני של הקו נציגת הפרקליטות הציעה לגינת לסיים את הפרשה במתווה של הסדר מותנה — האב יתנצל ולא יורשע, ואף ישלם לה 7,000 שקל, ובכך ייסגר העניין. "היא אמרה לי שמשפט זה דבר מורכב וקשה נפשית, נראה לי כדי לשכנע אותי לקבל את ההצעה", אומרת גינת, שלא מוכנה לוותר. "נכנסתי להליך של הפונדקאות כמצוות חיים לאבא שלי ז"ל, ובהתנהגות שלו אני מרגישה שהוא בעיקר ביזה את המצווה שלי. אני מרגישה חוסר אמון ואפס טיפול כלפיי. בנות מתלוננות על ימין ועל שמאל, ולא עושים כלום. רק כשמתלוננים על איזה סלב, שחקן קולנוע או טלוויזיה או חבר כנסת זה בכותרות. אז אם אני לא סלב לא מתייחסים?" היא שואלת ומודיעה, "נשבעתי שהתיק הזה לא ייסגר ככה סתם".

     

     

    עו"ד אלון זלצברג
    עו"ד אלון זלצברג

     

    מצווה לאבא

     

     

    גינת, בת 40, נולדה בראש־פינה. לפני כשש שנים עברה להרצליה, שבה היא מפעילה עסק משלה — חנות למוצרי מאפה. יש לה שלושה ילדים, וזה עשור היא בזוגיות קבועה לאחר שהתגרשה מאבי ילדיה. משפחתה, כך עולה שוב ושוב מהשיחה איתה, היא מרכז עולמה, ובעיקר דמותו של אביה מוטי גרינברג שנפטר לפני 17 שנה. "תגיד לי ללכת עכשיו לאילת ברגל עבורו ואני הולכת. אני אעשה הכל בשבילו", היא אומרת, כשמבט החלטי בעיניה.

     

    היא מספרת שבאחת הפעמים פיספסה את יום האזכרה השנתי לזכרו ורצתה לעשות משהו למענו. "באותו הזמן ראיתי מודעה בעיתון של זוג שמחפש פונדקאית. התחלתי לחשוב על זה מאוד ברצינות, ולקחתי על עצמי נדר לעשות עבור אבא שלי ‘מצוות חיים’, ובעצם להביא חיים חדשים לעולם", היא מסבירה. "זה נראה לי הכי הגיוני, וככה נכנסתי לזה בלי לספור עד שלוש".

     

    מכאן היא עוברת לתאר את המפגש הראשון עם ההורים לעתיד: "נפגשנו בבית קפה והיו להם המון שאלות כדי להבין מי אני, ואם אני מסוגלת לעשות ילד. הם גם רצו לדעת למה אני עושה את זה. אחרי כמה שבועות הם צילצלו והודיעו לי שהם רוצים ללכת איתי על הפונדקאות, ומאותו הרגע התהליך התחיל".

     

    ביומן שכתבה מתוארים הימים הללו כמלאי הליכים ביורוקרטיים. המצאת ניירת, בדיקות רפואיות, חוזה מול בני הזוג. במהלך 2015, כשאותם תהליכים מקדימים החלו, כתבה גינת ביומנה: "הרגע החשוב מתחיל... פעם ראשונה מתחילים את התהליך... נשימה ארוכה". גם ילדיה מוזכרים בין הדפים. "שומרת על הסדר של הכדורים, יש שעון מעורר לשעות, הילדים יודעים שכשהטלפון מצלצל אני צריכה כדור".

     

     

    איך במשפחה קיבלו את ההחלטה שלך להפוך לאם פונדקאית?

     

    "שיתפתי אותם די מההתחלה. סיפרתי שהחלטתי לעשות מצווה לסבא. אצלנו במשפחה, זה טבוע בנו להתנדב ולעזור, אז הם קיבלו את זה. גם בן זוגי אמר שהוא מכבד את ההחלטה שלי ושהוא תומך בי, והוא באמת זרם לכל אורך הדרך. לא תמיד היה קל. אני זוכרת שבהתחלה, כשרק נכנסתי להיריון, הילדים התביישו כי שאלו אותם שאלות כמו, 'יש לכם אח או אחות?' ומה תענה על דבר כזה? אז הסברתי לכל מי שצריך, אפילו למורה של הילד, על הפונדקאות והמצווה — וכולם העריכו מאוד ואמרו שזה משהו גדול".

     

    אני מניח שהיו שחשבו שאת עושה את זה בשביל הכסף.

     

    "גם אם כן, אף פעם לא הרגשתי בזה. כסף לא חסר לי. קיבלתי כסף אבל זה לא היה אישיו בכל התהליך. אם הייתי עושה את זה בשביל כסף ולא כמצווה לאבא שלי, לא הייתי שורדת את הטראומה הזו".

     

     

    "סודות לקבר"

     

    "הרבה אני לא רושמת. הכל נשאר בראש... לוקחת איתי ת'סודות לקבר... כמו שאומרים", כותבת גינת ביומנה הפרטי בשבועות הראשונים להריונה.

     

    נושא ההיריון עצמו אינו זוכה ביומנה להתייחסות מקיפה, כפי שניתן היה לצפות. מנגד, הדפים מתחילים להתמלא בתחושותיה הקשות. "התחלתי לתפוח ומתחילים לראות. חשבתי שאמצא זוג שיהיה איתי הכי כיף שבעולם, שאני מביאה להם ילד. ויצא שגם בזה אין לי מזל... הגבר חוצה קווים אדומים. מתבאסת שכך יצא... עברו ימים לא פשוטים. הוא לא מפסיק לכתוב הודעות מטרידות. אין לי שקט נפשי מהן", נכתב בדף.

     

    אסופת צילומים של הודעות סמס, שאותם היא מציגה בפנינו, יכולה להסביר למה היא מתכוונת. "רציתי להתקשר אלייך ולשמוע את קולך אבל התאפקתי כי זה קשה לי מאוד. תמחקי הודעה זו ואשלח לך אחרת", נכתב בתוספת סמיילי. דקה לאחר מכן שוב הודעה, "תמחקי בבקשה", הפעם בתוספת אימוג'י של נשיקה ולצידו לב אדום בודד. ואז עוד הודעה, "חושב עלייך יותר מדי. זה לא טוב. אני צריך להירגע... תמחקי".

     

    "מה נסגר איתך עוד פעם?" נכתב בהודעה של גינת אחרי דקה.

     

    "סתם אני צוחק איתך. אין לך הומור. איזה חושב עלייך ואיזה בטיח", נכתב מנגד.

     

    "זה לא מצחיק. צוחק לא צוחק, די עם זה", נכתב בהודעה של גינת. תשובתה אמנם הניבה "סליחה" ו"אני חוזר בי", אבל גם הודעה נוספת: "אסור לי לחשוב עלייך ואת עליי".

     

    "למה אני צריכה לחשוב עליך???" שאלה גינת. "אני לא יודע. הרגשה חזקה. אבל אני בסרטים שלי", התקבלה התשובה ואחריה עוד הודעה תמוהה: "אם אלי יראה את ההודעות אני מפרק לך את הצו... לא רוצה בעיות".

     

    כשגינת כתבה שכבר הראתה את ההודעה לבן זוגה, רשם, "אם אין לך הומור אז אני לא אדבר איתך יותר על שטויות".

     

    בימים שלאחר מכן המשיך פינג פונג המסרונים שבהם, כך נדמה, הגבולות השבריריים נפרצו לגמרי. "שלחי לי הודעה חמה", ביקש ממנה האב לעתיד. כשכתבה "אש מדורה", נכתב מנגד, "את כבר אש עליי ואני גם... כולי רועד".

     

    "למה אני צריכה להיות אש עליך??? אתה נשוי", השיבה גינת.

     

    "את נמשכת לאנשים בלי סיבה כלשהי. זו הרגשה שקורית. אני נשוי אבל מותר לי, ואת לא נשואה ממש וכרגע לא עושים כלום, רק מדברים וחולמים... תמחקי הכל בבקשה", כתב לה. כששאלה אותו מדוע כנשוי מותר לו להתנהג כך, השיב, "בדת גבר יכול להיות עם כמה אנשים. אין איסור מהתורה".

     

    ההודעה שהגיעה לאחר כמה דקות הייתה יותר אינטימית: "חלמתי כבר כמה פעמים שאת בהיריון בבגדים מאוד סקסי. יש את זה בך. את כמו מלכה עם הרבה אור מסביבך". בהודעה אחרת בהמשך היום הזכיר שבערב מתקיימת בדיקה רפואית שגרתית והציע לה לבוא איתו לבדה: "את יכולה? אין לו מה לבוא (הכוונה לאלי — ג"ל). קשה לחנות שם... שינוח בבית, ישמור על הילדים".

     

    "מה אתה רוצה שיהיה באמת? כי זה מתחיל להישמע לי הזוי", השיבה גינת. "תעזבי אני צוחק", נשלחה אליה התשובה, "אמרו לי שמעלה ההורמונים הדברים האלה".

     

    כשבהודעה אחר כך נכתב שיירגע וישתה מים קרים ענה, "כשאני אראה אותך ננשוך אותך בלי לשאול. ובמקום הכי כואב".

     

    "שלא תחשוב על זה אפילו", השיבה.

     

    "את יודעת איפה... את רוצה לדעת... תעני כן", נכתב עוד. ובהודעה הבאה נכתב: "בפטמות".

     

    "ממליצה לך שלא. וגם לא ולא ולא... הבנת?" נכתב בהודעה הבאה.

     

    אלא שלאחר מכן מופיעים תיאורים מפורטים כיצד תתחיל הנשיכה ולאחר מכן כי הוא יגביר את הכאב.

     

    "תטפל בעצמך", השיבה, ובהודעה הבאה נכתב, "את הולכת לקבל כאפות בטוסיק שלך. חזק מאוד". כשגינת הביעה זעזוע הגיעה הודעת התנצלות, שבה בד בבד היא מכונה "ילדה קטנה".

     

    בנקודה זו ביקשה גינת להבהיר דברים. "אתה מחפש מאהבת וסליחה אני לא הכתובת. לא ילדה קטנה ולא נעליים. פגשתי אותך בשביל תהליך פונדקאות. לא חשבתי שתגיע למצב הזה. לא נעים לי ולא מתאים לי לשמוע ת'מילים האלו".

     

    הודעות ההמשך שוב כללו דברי הסבר והתנצלות, אך נכתב בהם גם: "גם על אשתי אני חושב אותו דבר... זה נטו גילוי רגשות. אם לנשוך פטמות זה נראה לך גס אז נגיד נשיקה על החזה ואם זה גם גס אז נגיד לך שאני רוצה ללטף אותך".

     

    "נעולה עם הבטן"

     

    לפי עדותה של גינת, זה לא נגמר במסרונים. "כחלק מההיריון לקחתי כל מיני כדורים. כיוון שאני ממעטת לנהוג, נקבע בהתחלה שהוא יביא לי אותם. באחת הפעמים, ממש בתחילת התהליך, הוא הגיע אליי מתחת לבית עם כדורים. הוא היה שם לבד ונכנסתי אליו לרכב. אני זוכרת את זה כי היה גשום. ואז הוא אמר לי, 'איזה יפה השמלה שלך', וליטף לי את הרגל מהברך ומעלה. מאותו הרגע החלטתי שאני לא רוצה להיפגש איתו ביחידות". ולמרות זאת, היא מתארת מקרה נוסף שבו, לטענתה, ליטף לה את הרגל. היא גם מספרת על בדיקה אצל רופא שאליה הגיעה מלווה בבני הזוג. "כשיצאנו מהבדיקה האישה הלכה להביא מדבקות, ושנינו ירדו במעלית לקומה התחתונה", היא מעידה, "פתאום כשהיינו רק שנינו במעלית הוא אמר לי שהוא רוצה לנשוך אותי ועשה מעין פרצוף כזה מוזר, והתקרב אליי כדי לנשוך אותי בכתף. הוא לא הצליח כי הדפתי אותו. אני זוכרת שהוא אמר לי לפני שיצאנו להתנהג כרגיל".

     

    באחד מדפי היומן שכתבה נכתב על כך. "גם במעלית ניסה לנשוך אותי ופעם שם עליי יד ולא הבנתי מה הוא רוצה. לא חשבתי שהוא מסוגל להתנהג ככה... כואב לי שאני צריכה להביא ילד לבן אדם שלא מעריך את מי שמביא לו".

     

    עניין הנשיכה מופיע גם באחת ההתכתבויות עם האב שהיא מציגה בפנינו. "היה הקטע במעלית שאמרתי לך שאני רוצה לנשוך אותך. זה היה באמת בכוונה מאוד טובה וטהור בלחץ של ריצה נגד השעון באותו יום מצד לצד. רציתי להוציא את הלחץ בלנשוך אותי או אותך סתם", נכתב בהודעת הסמס.

     

    "לא מגיע לו שאסבול בשבילו. לא מגיע לו הנאות בחיים. אם הייתי רעה ממש הייתי במשטרה כבר", כתבה באותם ימים ביומן ששמו, "מסע כבד", מקבל לפתע משמעות.

     

    למה לא פנית למשטרה באותה עת?

     

    "זו לא סיטואציה רגילה לחוות דבר כזה בזמן ההיריון. רק מהלחץ אני יכולה להפיל. הייתי נעולה עם הבטן וגם עם המצווה שהבטחתי לקיים עבור אבא שלי. אמרתי לעצמי שבשביל אבא שלי אני עושה הכל ואין מצב שאכשל, אני חייבת לסיים".

     

    בשיחה טלפונית מוקלטת, שקיימה באותם הימים עם אותו גבר, הביעה את תחושת התסכול שחשה. "בחיים לא זילזלו בי כמו שאתה זילזלת בי בחודשיים האחרונים. הפכת אותי לילדת רחוב".

     

    "זה לא היה המטרה. אני מאוד מעריך אותך", השיב.

     

    "ככה לא מעריכים בן אדם, במילים כאלה שפוגעות בו. לא שידרתי לך משהו שאתה יכול לכתוב לי מילים כאלה. לא אמרתי שאני פנויה רגשית... אני בזוגיות, לא מתאים לי שגבר אחר יכתוב לי מילים כאלה", אמרה ואז שאלה: "אם גבר אחר ירשום לאשתך שהוא רוצה לתת לה מכות בטוסיק ושהוא מתגעגע אליה. מה תעשה לאשתך?"

     

    "כלום", השיב.

     

    "ומה תעשה לו?" שאלה.

     

    "גם כלום", השיב, "כי לפעמים יש בזוגיות דברים כאלה, עליות וירידות, ולפעמים כשהבן זוג מרגיש שהוא צריך לעשות כאילו סרטים בראש ואחר כך הכל יירגע. במידה ולא היה כלום אחר כך זה לא חשוב".

     

    בשיחה מוקלטת אחרת היא נשמעת אומרת לו: "אתה לא מבין את הטעות שעשית. אמרת מילים שלא יוצאות לי מהראש. עשית מעשים שלא יוצאים לי מהראש. למה? למה זה מגיע לי?"

     

    "זה לא דברים פליליים", השיב באותה שיחה תוך שהוא מכחיש שניסה לגעת או לנשוך אותה.

     

    "לא יכולה להמשיך"

     

    כשנולד התינוק החליטה גינת ששני בני הזוג לא יהיו נוכחים בחדר הלידה. "הם חיכו בחוץ. זו הייתה החלטה שלי. זה כמו שאני אכניס אותך, אדם זר, לחדר הלידה. זה הרי לא יקרה. והם היו מבחינתי זרים".

     

    מה מרגישים בלידה כזו?

     

    "לכל מי ששאל אותי על זה בתקופת ההיריון אמרתי שיש לי כאן חתיכת בלטה. רוצה להגיד, הוא לא מגיע אליי ללב. שמרתי עליו בבטן הכי טוב שיש, אבל זה הכל, בלי רגשות. בחדר הלידה הצוות הציע לי שישימו אותו עליי לרגע ועשיתי את זה בשבילו, אבל זהו". דקות ספורות לאחר שיצא לאוויר העולם, נפתחה הדלת והצוות הרפואי מסר את התינוק להוריו החדשים. "אני הלכתי משם למחלקת נשים והאמא למחלקת יולדות", היא מספרת.

     

    "הצלקת הזו תמשיך עד סוף ימיי", כתבה גינת ביומנה לאחר הלידה, "לא גאה בעצמי. לא מסוגלת לומר, עשיתי, הבאתי ילד לעולם. לא היה כלום טוב בתהליך... השאיר אותי מצולקת עם טעם מר. קשה לי שזה מה שאני צריכה להרגיש אחרי לידה במצוות החיים הזו".

     

    בנקודה הזו הייתה אמורה לנסות לאסוף את עצמה ולחזור לשגרת חייה, אלא שלדברי גינת היא חשה שמאבקה רק החל. "הרגשתי שגם אם אני רוצה להתקדם לא יכולתי כי חשבתי על זה כל הזמן. הסיפור הזה שינה אותי. אני רואה נשים בהיריון ובא לי לבכות, אני לא יכולה להרים תינוקות. והכי נורא זה שאם פעם הייתי עוזרת לכל מי שצריך, היום אני מנפנפת אנשים. הטוב שלי נגמר ונהייתי אחרת".

     

    לירן גינת, במהלך תקופת ההיריון. "הסיפור הזה שינה אותי"
    לירן גינת, במהלך תקופת ההיריון. "הסיפור הזה שינה אותי"

     

    עו"ד אלון זלצברג, שמייצג את גינת, מספר ש"כבר בזמן ההיריון בן זוגה אמר לי שהוא חייב לדבר איתי על משהו, אבל רק אחרי הלידה. כמה שבועות אחרי הלידה, כשהיא גוללה בפנינו את כל המסכת שעברה, הבנתי למה הוא התכוון".

     

    לאחרונה, מעידים גינת ועו"ד זלצברג, הוצע להם מהפרקליטות לסיים את התיק בהסדר מותנה. הליך חדש יחסית שמאפשר לסגור את התיק ללא הגשת כתב אישום בתמורה לכך שהאב יעביר מכתב התנצלות ופיצוי כספי של 7,000 שקל.

     

    את גינת ובא כוחה ההצעה הזו הכעיסה. "קשה להבין למה העבודה של המשטרה והפרקליטות נמשכת כל כך הרבה זמן, קרוב לשנתיים. יש כאן הרי ראיות מוצקות", אומר עו"ד זלצברג.

     

    במכתב ששלח לאחרונה לפרקליטות כתב כי, "החשוד ניצל את היות מרשתי בהיריון עם ילדו ואת פגיעותה והתלות שלה בו בתקופה זו על מנת להטריד אותה, תוך ניצול העובדה שבשל הריונה כאם פונדקאית הנושאת ברחמה את בנו אין ביכולתה לנתק את הקשר עימו... אנו סבורים כי בנסיבות החמורות של תיק זה אין מקום לסגירתו ללא הגשת כתב אישום, כל זאת כאשר מרשתי מודעת לקשיים הצפויים בהמשך ההליך ומוכנה לעמוד בהם".

     

    "לא רציתי לצאת לתקשורת", מסכמת גינת, "אבל האדם הזה ובכלל כל גבר חייבים להבין שאין מצב להתנהג ככה — ועוד באמצע היריון לתינוק שלו? זה לא מקובל עליי ואני לא מתכוונת לוותר, כי בינתיים אני לא מסוגלת להמשיך בחיים שלי".

     

    הפרקליטות: טרם התקבלה החלטה

     

    מהפרקליטות נמסר כי "לאחר שהתיק הגיע לפרקליטות הוא נשלח להשלמות חקירה, מהן חזר לפרקליטות במארס 2018 . כעת מצוי התיק בבחינה בשלבים מתקדמים. "על פי חוק ובמקרים המתאימים, לפי נסיבותיו של כל תיק, הפרקליטות רשאית לשקול סגירת תיק בהסדר מותנה, מקום שבו קיימת תשתית ראייתית להגשת כתב אישום. במסגרת ההסדר, החשוד מודה בביצוע העבירה, מביע חרטה ועליו למלא את תנאי ההסדר. במידה שהחשוד אינו עומד בתנאים, יוגש נגדו כתב אישום. התנאים לסגירת תיק בהסדר מותנה הינם: מדובר בעבירת עוון, היעדר עבר פלילי של החשוד בחמש השנים האחרונות, וכאשר העמדה העונשית אינה כוללת מאסר בפועל. כאשר מדובר בעבירות מין, הפרקליטות מיידעת את המתלוננים בדבר האפשרות לסיים תיק בהסדר מותנה כדי לשמוע את עמדתם, שמהווה אחד השיקולים בקבלת ההחלטה. התיק המדובר עומד בתנאים שגובשו לסגירת תיק בהסדר מותנה. במסגרת זו, פנתה הפרקליטות למתלוננת על מנת לשמוע את עמדתה. טרם התקבלה החלטה סופית בנושא".

    למרות פניות רבות, תגובת האב לא התקבלה.

     


    פרסום ראשון: 20.06.18 , 23:41