ראשון 16 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: גיל נחושתן
    ממון • 21.06.2018
    איך מפסיקים להתעסק עם הטלפון בנהיגה
    זה מסוכן, אבל רבים עדיין משתמשים בסלולרי בנהיגה • רק השבוע נהרגה פלורי ויטל שקד, אם לשניים, והמשטרה חושדת שהנהג הדורס היה עסוק בטלפון שלו • בימים הקרובים תתחיל להימכר בארץ מערכת ראשונה לרכב, שמשתלטת על הנייד של הנהג, חוסמת הודעות וגלישה ומצפצפת אם הנהג מנסה לנתק אותה • האם היא תהיה הפתרון לסכנת הסלולר בכביש, אילו אלטרנטיבות יש כרגע, וכמה קנס נשלם בינתיים על השימוש בנייד בנהיגה
    אודי עציון

    רק השבוע קיבלנו עוד תזכורת מצמררת לשילוב הקטלני בין סמארטפון ונהיגה. המשטרה בודקת אם הסחת דעת עקב שימוש בסלולרי בנהיגה הייתה הגורם לתאונה שבה נדרסה בתל־אביב פלורי ויטל שקד (33) ז"ל, אמא לשני ילדים (2 ו־4) כאשר חצתה כביש בדרך לאסוף אותם מהגן. בצהריים עוד שלחה לחברים תמונות של בנה חוגג עם עוגת יום הולדת שהכינה לו באותו ביום, ואחר הצהריים קיבלו בני משפחתה את הבשורה הקשה.

     

    זאת לא עוד כתבה תיאורטית על סכנות השימוש בסלולרי בנהיגה. לא יעזור עד כמה אנחנו יודעים שזה מסוכן "רק להציץ" בהודעה לשנייה – רבים מאיתנו לא עומדים בפיתוי. אנחנו יודעים שבכל שנייה שהעיניים שלנו לא על הכביש יכול לחצות מולנו הולך רגל, רכב מלפנים יכול לעצור פתאום, נהג משאית לידינו עלול להחמיץ אותנו במראה ולעבור נתיב. אנחנו עלולים לפגוע באחרים ולהיפגע בעצמנו. ועדיין, ממשיכים לראות בכביש נהגים שהראש שלהם מורכן מטה, ולא כדי להסתכל על מוט ההילוכים.

     

    ועדה שהקימה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לבדיקת סכנות הסלולר בנהיגה, שבראשה עמד אלוף (מיל') נמרוד שפר, קבעה כי שימוש בסמארטפון בנהיגה מגדיל את הסיכוי לתאונה פי 10, ולפי מחקרים עדכניים, ל־52% (!) מתאונות הדרכים קדמה הסחת דעת סלולרית. הוועדה ציטטה בדוח הסיכום שלה כי בארה"ב לבדה, לפי מחקרים, נהרגים מדי יום 11 בני נוער עקב שליחת מסרונים בנהיגה. הנתונים בעולם מראים שמגמת הירידה בתאונות האטה, ובחלק מהמדינות נעצרה כליל בתחילת העשור, במקביל להאצה הגדולה בשימוש בסלולר.

     

    אבל מה עם טכנולוגיה שתעזור להתמודד עם ההשפעות המסוכנות של הסמארטפונים? בחלק מהמכוניות החדשות והמשומשות מהשנים האחרונות יש מערכת בלימת חירום אוטונומית, שעוצרת בעצמה את הרכב כאשר היא מזהה מולה בכביש הולך רגל או רכב בנתיב התנגשות, ושהנהג לא מגיב בזמן ועלול להתנגש בהם. חשוב לוודא שברכב שאתם רוכשים יש מערכת מצילת חיים כזאת, והיא מוצעת גם בדגמים עממיים, אבל גם היא עדיין לא בטוחה במאה אחוזים, עלולה לפספס סכנה, ולא מהווה "אישור" לנהג לסמס. החוק עדיין דורש מהנהג להשאיר את הידיים על ההגה ואת העיניים על הכביש, ובצדק.

     

    אפליקציית SaveOne החוסמת גלישה. אי־אפשר להשתמש ברכב אם היא לא מופעלת | צילום: SaverOne
    אפליקציית SaveOne החוסמת גלישה. אי־אפשר להשתמש ברכב אם היא לא מופעלת | צילום: SaverOne

     

     

    אפל השיקה בשנה שעברה בפיתוח "מצב נסיעה" באייפון, שמונע קבלת הודעות בעת נסיעה. בחנויות האפליקציות לאייפון ולאנדרואיד מוצעים יישומונים, כמו BAZZ, שמקריאים לנהג הודעות שמגיעות תוך כדי נסיעה – כדי להקטין את הפיתוי להצצה מסוכנת במסך הקטן. ועדיין, מדובר בבעיה, שכן הפתרונות האלה תלויים בנהג, ובהחלטתו להשתמש בהם.

     

    עכשיו מגיע לשוק פתרון חדש, אגרסיבי ומקיף, שמכריח את הנהג להשתמש בו. אחרי ארבע שנות עבודה משיקה חברת SaverOne את המערכת שלה, שחוסמת כליל גלישה וקבלת הודעות בזמן נסיעה. היא כוללת אפליקציה, ששולטת על הסמארטפון וחוסמת אפשרות להשתמש בכל אפליקציה (למעט כמה בודדות ונחוצות כמו ווייז, פנגו ומוסיקה), ובנוסף קופסה פיזית שמותקנת בתא הנוסעים, וחוסמת גם את האפשרות להוציא סמסים. החסימה מוגבלת רק לאזור הנהג, כך שהנוסעים יכולים להמשיך לסמס ולראות סרטונים ללא הפרעה.

     

    לא מצליח לתחמן

     

    עמי גור (57), מנכ"ל SaverOne, מהנדס תוכנה לשעבר, היה איש ביטוח 20 שנה. שיחת סלון שלו עם גיסו יוסי כהן (51), כיום סמנכ"ל התפעול של החברה, הפכה בשנת 2014 לסטארט־אפ שנועד לטפל בשילוב המסוכן. הם גייסו את אמיר לביא (44) כסמנכ"ל, ויצאו לדרך. "היה לנו ברור שאפליקציה לבדה לא מספיקה, כי אפשר לעקוף אותה אם רוצים ולסמס בכל זאת. צריך לחסום אלקטרונית את היכולת של הנהג לגלוש ולסמס", מספר גור. "אנחנו מתקינים בתא הנוסעים חיישני RF לניטור סלולרי, ומתאימים את שטח החסימה לסוג הרכב".

     

    פלורי ויטל שקד ז"ל. נהרגה במעבר חצייה בדרך לאסוף את הילדים מהגן | צילום: מאלבום המשפחה
    פלורי ויטל שקד ז"ל. נהרגה במעבר חצייה בדרך לאסוף את הילדים מהגן | צילום: מאלבום המשפחה

     

     

    SaverOne מעסיקה 16 עובדים בפתח־תקווה, וגייסה עד היום 5.3 מיליון דולר. בין המשקיעים: היזם יעקב טננבאום וכמה חברות מוכרות מענף הרכב כמו UMI (יבואנית שברולט, קדילק ואיסוזו שבבעלות משפחת עיני), משפחת שרצקי (הבעלים של חברת איתוראן) וגיל קאר, אחת החברות הגדולות בארץ בשוק האביזרים וההתקנות. ל־SaverOne יש 15 פטנטים שקשורים למערכת – אחד כבר נרשם, 9 בהליכי רישום, ו־5 ייכנסו להליכי רישום בקרוב.

     

    ואיך זה עובד? לפני נסיעת המבחן אני מוריד לנייד את האפליקציה של החברה. אני מתיישב מאחורי ההגה, ואחרי כמה שניות המערכת משתלטת על הנייד. מסך הבית שלי נראה רגיל, אבל כל לחיצה מעלה את מסך הבית של המערכת, ומונעת ממני כניסה לאפליקציות לא מאושרות. רק אפליקציות ניווט ומוזיקה ממשיכות לתפקד, בסוג של פשרה: החוק מתיר לנהג להשתמש ברדיו ובמערכות ניווט בנסיעה, אך במקביל אוסר נגיעה בנייד. לפי החוק היבש, אסור לנו לגעת בווייז שבנייד כאשר הרכב בתנועה, אבל מותר כשהווייז מותקנת במערכת המולטימדיה ומהווה חלק מהאוטו. עמי מסמס לי, ומקבל הודעה שאני בנהיגה ושעדיף שיתקשר.

     

    החסימה משתחררת אוטומטית רק אחרי שהרכב עומד במשך כמה שניות רצופות. אי־אפשר לסמס בפקקים, אלא אם ממש עומדים, אבל אפשר ברמזור. אני מנסה לתחמן ומרחיק את המכשיר לכיוון מושב הנוסע. גם כשהטלפון נמצא מעל המושב הימני, אני עדיין לא יכול להיכנס לפייס. החסימה תופסת בערך עד אמצע מושב הנוסע. הנוסע רוצה לגלוש בדרך? שיחזיק את המכשיר ביד ימין, אחרת יסתבך עם האח הגדול.

     

    בשלב הבא אני מנתק במכשיר שלי את הבלוטות', כדי להשתחרר מלפיתת המערכת. בתוך כמה שניות מעיק בחלל הרכב צפצוף מעצבן, כמו שמתקבל למשל כאשר לא חוגרים חגורת בטיחות. נתפסתי. רק כשאני מחבר את הבלוטות' בחזרה, הצפצוף נפסק. כל מי שינסה לנהוג ולידו מכשיר סלולרי ללא האפליקציה של המערכת, יקבל הצקה דומה.

     

    אני באמת לא יכול לעשות שטויות. בכל זאת, חסרה לי היכולת להאזין להודעות שמגיעות אליי. הרי ב־2018, חלק ניכר מהתקשורת שלנו עם העולם, גם עם העבודה וגם עם הבית, מתבצע במסרונים. האפליקציה אמנם מודיעה למי ששלח הודעה שבעל הטלפון נוהג כעת ואפשר רק להתקשר אליו, אבל אם ההודעה נשלחה ממערכת אוטומטית לשליחת הודעות, או מקבוצת ווטסאפ, אין למי להודיע שאנחנו בדיוק בנהיגה ונא להתקשר, ולפעמים יש גם הודעות חשובות כאלה שלא נרצה לפספס.

     

    המערכת של SaverOne תתחיל להימכר בימים הקרובים תמורת 1,990 שקל לצרכן הפרטי, כאשר שוק היעד העיקרי בהתחלה יהיה ציי הרכב הגדולים. אלה מודעים יותר לסטטיסטיקות וליכולת של טכנולוגיות חדשות להפחית תאונה. ההיגיון אומר שחסימת ההודעות מפחיתה משמעותית את הסיכויים לתאונה, אבל לחברה אין עדיין מדגם גדול של משתמשים להסתמך עליו. עד כה המערכת הותקנה בכמה עשרות מכוניות, ורק בשבועות הקרובים תתחיל התקנה של כמה מאות בציי הרכב הראשונים שהזמינו אותה.

     

    "אנחנו מעריכים שנוריד שליש ממספר התאונות", אומר יוסי כהן. "בציי רכב בדרך כלל 16%־18% מהרכבים מעורבים בתאונה כלשהי בשנה. אנחנו נפחית כ־35% מהן. מעבר למניעת הנזק הפיזי ופציעת הנהג, מדובר מבחינת החברות גם במניעת ימי מחלה של עובדים בגלל תאונות דרכים. לפי המחקרים, תאונה ממוצעת למהנדס היי־טק תרחיק אותו מהעבודה לשמונה ימים. זה הרבה מאוד כסף לחברה, שאנחנו יכולים לחסוך לה".

     

    כמה חברות ביטוח בוחנות את המערכת והזמינו אותה לצי הרכב של העובדים. אחרי שיהיה מדגם אמיתי שיוכיח את יכולתה להפחית תאונות, סביר שנפגוש אותה בעתיד כמוצר חובה מטעם חברת הביטוח, כמו מערכת למניעת גניבות. לא התקנת? זה יעלה לך בתעריפים גדולים יותר בפוליסה. אז גם סביר שאפשר יהיה למצוא אותה ברשימת המערכות המקנות ניקוד בטיחותי והנחת מס קטנה ברכב חדש.

     

    עלות גבוהה לציי הרכב

     

    "היסח דעת הוא הגורם המשמעותי ביותר כיום לתאונות דרכים, וטלפונים סלולריים מהווים 90% מהסיבות להיסח דעת", אומר ניצב בדימוס ירון בארי, ששימש עד לפני שנתיים כראש אגף התנועה במשטרה, וכיום משמש יועץ של SaverOne. "כולנו נגועים בזה, ממש מכורים, לפי מחקרים. גם אני חטאתי בזה. ולכן אני מאמין גדול במוצר של החברה. כשהייתי ראש אגף התנועה הציגו לי הרבה מוצרים, וזה היחיד שלא תלוי בנהג אלא נכפה עליו".

     

    אנשים מתקשרים היום באמצעות מסרונים יותר מאשר בשיחות טלפון. לכן קשה כל כך להתנתק מהם בזמן נהיגה.

     

    "בישיבות כבר התרגלנו שאין סלולרי, שכולם מכבים או משאירים בחוץ. צריך להתרגל גם שלא מסמסים ולא קוראים הודעות בנהיגה. זו מגיפה נוראית. אם אנשים יחשבו בכנות: מתוך ההודעות שקראתם ושלחתם בחצי השנה האחרונה, כמה היו כאלה שלא יכולתם בלי לקרוא אותן מיד? אני אקנה כזה לילדים שלי", אומר בארי.

     

    בפני SaverOne עדיין ניצבת בעיית העלות. "לחברה עם צי של מאות מכוניות מדובר בהשקעה של מאות־אלפי שקלים, והיא טובה רק לשלוש השנים של חוזה הליסינג. ברכב הבא צריך שוב לקנות ולהשקיע במערכת חדשה", אומר נועם קום, יו"ר פורום נוהגים היי־טק, המאגד את מנהלי ציי הרכב של חברות הטכנולוגיה הגדולות בארץ. "בחנתי את המערכת והיא מסתמנת כפתרון לבעיית הסלולר. אבל העלות תגביל בהתחלה את ההתקנה רק לנהגי חברה שהיו מעורבים בתאונות בשיעור גבוה מהממוצע, ולנהגים שנוסעים קילומטרז' רב. רק אחרי שיהיה מספיק תיעוד לגבי הירידה בתאונות, אפשר יהיה לדבר על הרחבת ההתקנות. גם מובילאיי הייתה בהתחלה יקרה יחסית, ולמרות שציים העריכו אותה, היא הותקנה במספר מוגבל של מכוניות. בהמשך המחיר ירד, היא הפכה לדרישת חובה במכרזים, ובסוף זכתה להטבת מס וכיום אף לחובת התקנה. למערכת של SaverOne יש פוטנציאל גדול משלה".

     

    האם אנחנו מתקרבים ליום שבו המדינה תכריח אותנו להתקין ברכב מערכות חסימת סלולר? למה בעצם אין עדיין מערכות כאלה שהמכוניות שלנו מגיעות איתן כבר כסטנדרט מהמפעל? התשובה: הרגולציה לא דורשת, ויצרני הרכב מעדיפים שלא להתעמת עם הלקוחות ולא לחסום אותם ביוזמתם. "אנחנו משתתפים בכנסים מקצועיים רבים בחו"ל, שבהם תמיד מציגים את חזון העיר והתחבורה החכמה, עם המכוניות האוטונומיות כפתרון גם לבעיית הסלולר בנהיגה", אומרת עו"ד רחלי טבת־ויזל, מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. "אבל העולם מזניח את הפתרון, ולכן אנחנו לא רואים מערכות כאלה בעולם ובמכוניות שלנו".

     

    המערכת של SaverOne הייתה אחת מעשרת הפתרונות הטכנולוגיים שציינה ועדת שפר בדוח הסיכום שלה לבעיית הסמארטפונים בנהיגה. הוועדה המליצה למדינה לפרסם "קול קורא" לפיתוח טכנולוגיות דומות. "מצד אחד ברור עד כמה גדול הסיכון, מצד שני ברור שכבר אי־אפשר להוציא לגמרי בחוק את הסלולרי מהרכב. זה כבר לא ריאלי. מה שהמליצה הוועדה, ואנחנו מתחילים כעת לחפש, הוא טכנולוגיות שייתנו פתרון", אומרת טבת ויזל.

     

    טבת־ויזל חושפת כי בעקבות הדוח, בחודש הבא ייקלט ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מדען, שישמש כממונה על הטכנולוגיה, וירכז בשלב הראשון את הטיפול במערכות נגד סלולר: "המטרה היא לבחון ולאתר טכנולוגיות יעילות וזמינות ולהחליט איך לקדם את השימוש בהן. לאו דווקא אחת מהן, אולי כמה. האם לחייב בחוק את השימוש בהן, או רק להמליץ עליהן לציבור, או לתווך אותן לעיר בארץ שבה יותקנו מערכות במספר רב של כלי רכב ויתבצע ניסוי גדול ביעילותן. כל זאת כמובן בנוסף לחינוך ולהסברה. הבעיה זוהתה והוגדרה, עכשיו אנחנו בשלב הפתרונות".

     

    % 20 ירידה בהרוגים בתאונות השנה: איך זה קרה

    2018 מסתמנת כשנת מהפך בכבישים: עד לאמצע השבוע נהרגו בכבישי ישראל השנה 141 בני אדם, לעומת 175 בתקופה המקבילה אשתקד. ירידה חדה של 20% במספר ההרוגים.

     

    מה השתנה השנה? המשטרה מדווחת על גידול משמעותי במספר הדוחות נגד נהגים על שימוש בסלולרי, כולל קנס בסך 500 שקל ו־6 נקודות חובה לנהגים שתועדו מטים את ראשם מטה לזמן של כמה שניות (עם זאת, במשטרה סירבו להעביר לנו נתוני אמת לגבי העלייה במספר הדוחות). הקנס על שימוש בסלולרי בנהיגה שלא באמצעות דיבורית עלה ל־1,500 שקל, ובית המשפט העליון הבהיר שאסור לגעת במכשיר בעת נהיגה, אחרי שסירב לבטל דוח על עבירה זו שקיבל נהג ברמזור. נכון להיום, אסור לענות לשיחה גם כאשר הטלפון נח בתוך התקן משלו, אלא אם אפשר לענות בלי לגעת במכשיר, למשל דרך כפתורי קבלת שיחה וניתוק שיחה מההגה, שקיימים במכוניות רבות.

     

    מה שעוד בולט השנה, לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הוא ירידה דרמטית של 38% במספר ההרוגים מקרב המגזר הערבי, לעומת ירידה של 12% בלבד במגזר היהודי. זאת לאחר שנים שבהן בלט המגזר הערבי לרעה בשיעור התאונות והיווה שליש מההרוגים. במקביל נרשמה השנה ירידה של 39% בהרוגים בתאונות אופנועים, ושל 25% בהרוגים מקרב הולכי הרגל.

     

    "צריך להיות זהירים, אבל הירידה בהרוגים בחברה הערבית נמשכת כבר מאמצע 2017", אומרת טבת־ויזל. "אנחנו מנהלים שם הסברה בקרב אמהות, קאדים, ועכשיו הוגדר תקציב ממשלתי לעידוד הצבת תמרורים, שחסרים ביישובים הערביים. באופנועים יש תנודתיות, אחרי שנה קשה בתחום. יש שיפור בתשתיות הבין־עירוניות, ונשקיע גם בתוספת ניידות למשטרה שיעסקו באכיפה בערים.

     

    "הבעיה הבוערת היא עלייה גדולה במספר ההרוגים בקרב רוכבי אופניים חשמליים: 10 כבר נרשמו השנה, לעומת 7 בכל השנה שעברה. כל ההרוגים רכבו ללא קסדה ושלושה מהם היו בני פחות מ־16, בגיל שבכלל אסור להם לרכוב. יש צורך במעורבות הורים, בהגברת האכיפה ובהגדלת היצע שבילי האופניים. משרד התחבורה מקציב כסף לסייע לעיריות לסלול כבישים כאלה, אבל ראשי הערים לא מספיק באים לבקש. הבחירות המקומיות השנה הן סיבה טובה לדרוש מהם לקדם סלילת שבילי אופניים, וליצור לחץ ציבורי בנושא".

     


    פרסום ראשון: 21.06.18 , 16:30