תעלומת הפצוע X

יש לו שם ארוך מאוד, אבל אף אחד לא בטוח שזה אכן שמו האמיתי. וזהו. חוץ מזה לאף אחד בעולם אין מושג באשר לזהותו של גבר פצוע המאושפז כבר למעלה מחודשיים במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. מצבו מאפשר את שחרורו, אבל מכיוון שאין בידיו שום מסמך, הוא תקוע בבית־החולים ולא יכול לעזוב לשום מקום.

תחילת הסיפור המוזר הזה לפני כמה שבועות. "האיש הגיע אלינו במצב קשה עם כוויות בדרגה שלוש בכל הגוף, ועבר כמה ניתוחים", מספר פרופ' יהודה אולמן, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית וכוויות.

מאוחר יותר התברר שהוא נפגע בעקבות דליקה שפרצה בצריף שבו ישן בצפון הארץ. האש כילתה את מסמכיו ואת כל רכושו הדל - רכוש שכלל טלפון נייד שבו אוחסנו מספרים שהיו עשויים לגלות מיהו. בשל המסתורין האופף את זהותו זכה האיש לכינוי "הפצוע איקס" (מונח הלקוח מעולם בתי־הסוהר: "האסיר איקס").

כשהתאושש סיפק בערבית מהולה בעברית רצוצה כמה פרטים על עצמו: "אני בן 37, שמי הוא סעיד עבד־אל קאדר ג'אודת אדהם מרקאז, הגעתי לישראל מדרום סודן, שם השארתי שלושה ילדים". בבית־החולים אומרים כי מדי פעם הוא משנה את גרסתו באשר לפרטים, אולי בגלל בלבול.

אתמול, במיטתו בבית־החולים, סיפר הפצוע ל"ידיעות אחרונות" את מה שהוא זוכר על עצמו: "הגעתי לישראל לפני שמונה שנים מדרום סודאן. ברחתי משם כי אין עבודה, אין אוכל והחיים קשים מאוד. בהתחלה עבדתי בבאר־שבע, ברהט ובאשקלון, ואחר כך עברתי לגור בכפר מנדא בצפון, שם עבדתי כפועל בניין".

מאירוע השריפה, סיפר, איננו זוכר כלום: "הלכתי לישון והתעוררתי בבית־החולים. כל מה שאני רוצה כעת זה לחזור הביתה לסודאן, למשפחה שלי".

מבחינת מצבו הרפואי זה אפשרי, אלא שיש בעיה ביורוקרטית בלתי פתורה. "האיש סיים למעשה את הטיפול אצלנו ויכול להשתחרר", מספר פרופ' אולמן, "הבעיה שאין לו דרכון, וגם לא ניתן להנפיק אם לא יודעים את זהותו". הרופא הסביר כי לא ניתן להעביר את הפצוע לשיקום, משום שאין מי שישלם על כך. גם הביתה, לסודאן, אי־אפשר להחזיר אותו כי אין לו מסמכים ודרכון, וחוץ מזה לא ברור לגמרי אם אכן הגיע משם.

"אם יכניסו את השם שלי למחשב יגלו מי אני", מתעקש הפצוע, אבל ניסיונות לאתר את זהותו באמצעות מחשבים של כמה משרדים ממשלתיים ומשרדים של המדינה עלו בתוהו. שמו איננו מופיע בהם.

מכיוון שהאיש בודד בעולם נאלץ בית־החולים לממן את עלות אשפוזו, שעומדת בינתיים על כ־240 אלף שקלים. "אנחנו לא יכולים לזרוק אותו לרחוב, וממילא מצבו הרפואי לא יאפשר זאת. הוא זקוק למקום מסודר שיעזור לו בתפקוד היומיומי. מי שמשלם כרגע על טיפולו הוא משלם המיסים הישראלי", מספר פרופ' אולמן.

פניות לנציבות האו"ם לפליטים גם הן לא עזרו בינתיים: עובדת הנציבות שרון הראל אמרה כי בינתיים לא הצליחו לדלות עליו פרטים כלשהם. הנציבות פנתה לפני כמה ימים לרשות האוכלוסין וההגירה, אבל גם משם טרם נמסרה תשובה.