הגה כוח
היסטוריה בסעודיה: 600 נשים יקבלו היום רישיונות נהיגה • אבל בזמן שהמהפכה בפתח, דווקא אלה שהובילו אותה משלמות את המחיר: השלטונות עצרו תשע נשים שנאבקו למען שוויון זכויות • "יעבור זמן עד שהם יתרגלו לרעיון", אומרת אחת החלוצות, "בינתיים המצב מסוכן מדי עבור הלוחמות שלנו"
שמחה גדולה מהולה בכאב בקרב נשות סעודיה: חגיגה ענקית של הנשים על הזכות שבה יזכו היום ‑ נהיגה במכוניות. מצד שני, תסכול עמוק, על מעצרן של תשע נשים מובילות בחברה הסעודית, בגלל מאבקן למען הנהיגה ולמען זכויות נוספות כמו ביקור של אישה אצל גבר־רופא.
"אני מאושרת", מספרת נוהא מספראדי, "סוף־סוף אתיישב מאחורי ההגה, אקח את הילדים שלי לגנים ולבית־הספר, ואמשיך לעבודה. אבל אני גם מוטרדת, בגלל מעצרן של הנשים המיוחדות כל כך, שכל פשען הוא שהן לחצו מוקדם מדי".
שלטונות סעודיה ניסו לתאר את עזיזה אל־יוסוף, ואת שמונה חברותיה כמשת"פיות של נסיכות קטאר, שעימה יש לסעודיה סכסוך בעניין אחר. השלטונות גם ניסו לטען שאל־יוסוף, ולובנה אל־האתול, ומרים נג'אר, ועוד שש נשים שנזרקו שוב לכלא בחודש שעבר, הינן "מופקרות". אבל איך אפשר לטעון דברים כאלה כשאל־יוסוף היא אישה בת 70, מרצה באוניברסיטה, שטוענת בכל הזדמנות ש"אני אוהבת מאוד את ארצי, שאוהבת אותי פחות ופחות..". קיבלנו טלפונים מהמשטר, להישאר בשקט, סיפרה אחת הבנות, השתקנו את הטוויטר שלנו, ובכל זאת עצרו אותנו.
הסיפור של לובנה אל־התול מקומם במיוחד: היא בת 28, ובחודש מארס נעצרה באיחוד הנסיכויות, אחרי שתיכננה לצאת משם בנסיעה במכוניתה לסעודיה. היא נחקרה, בני משפחתה קיבלו צו איסור יציאה לחו"ל, ולפני שבועיים, ערב ההכרזה על נהיגת הנשים, אל־התול שוב נעצרה.
זאת תמונת המצב: השלטון יעניק היום רישיונות נהיגה ל־600 נשים, שיתחילו להסיע את ילדיהן לגני הילדים, וימשיכו למקומות עבודתן. אחריהן יבוא הגל השני, של נשים שיסיימו את הקורסים ללימוד נהיגה, ועוד לא הוציאו רישיונות. חלקו הודיעו שהן חולמות להיות נהגות "אובר", שיסיע נשים בלבד.
ועדיין נותרה בעיה: שיעורי הנהיגה לנשים בסעודיה עולים פי 5 לפחות, משיעורי הנהיגה לגברים. השיעורים לנשים מתקיימים רק בשש ערים, והרישיונות יונפקו רק במקרה שבו האישה הנוהגת ופטרונה האב או האח הבכור, גרים באותה העיר.
מנאל א־שריף, אחת מחלוצות הנשים הנוהגות בסעודיה, מתגוררת באוסטרליה. בסוף השבוע היא ראתה את רשימת הנשים העצורות, נשכה את השפתיים וביטלה את התוכנית להגיע לריאד. "אילו הייתי שם, היו מוצאים תירוץ לעצור אותי. כמובן שאני שמחה מאוד שהנשים סוף־סוף נוהגות, אבל צריך לעבור עוד זמן עד שכל המחנות יתרגלו לרעיון. אז ישחררו את הנשים העצורות, ואני אוכל להגיע, ולחגוג. בינתיים, המצב מסוכן מדי עבור הלוחמות של סעודיה".

