ריח של פרדסים

שוק הבשמים הבינלאומי מגלגל מיליארדי דולרים בשנה, מדפי הפארמים בארץ מוצפים במותגים בינלאומיים ובניחוחות זרים, אבל כל אלה לא מתכתבים עם החיים שלנו במרחב הלבנטיני, של כאן ועכשיו. לכן הבושם החדש של דורין פרנקפורט, "לילה", הוא כמעט חלוץ בכל הקשור לניסיון לרקוח ולהפיץ ניחוח שאינו רק של מותג ישראלי, אלא כזה שמנסה ללכוד את קפסולת הריח של המקום והזמן שבהם אנחנו חיים.

"החלטתי לעשות בושם כי זה האביזר המשלים להופעה", מסבירה פרנקפורט, "ולמרות העובדה שזה לא יפה אולי להגיד על בושם שהוא אקססורי, אחרי שהוספנו תכשיטים ונעליים לקולקציה, היה זה רק טבעי שנוסיף גם בושם".

פרנקפורט, שכבר ניסתה בעבר לעשות בושם והרגישה שהוא אינו מה שביקשה, החליטה לעשות זאת שוב, בהצלחה. "בפעם הראשונה עבדתי עם בשמית אנגלייה, והיא לא כל כך הבינה מה רציתי מהבושם שלי, שיריח כמו לילה בקיץ. אני רציתי שיהיה בזה עידון אבל שתהיה בזה נגיעה של המקום, עם ריח הדרים וקינמון, בלי הכובד של ניחוחות הודיים, אלא רדיד ריח רענן, אבל מה שקיבלנו ממנה היה ניחוח מתובל מדי. גנזנו את הפרויקט אחרי העבודה הקשה, ולא חזרנו אליו עד השנה".

את הבושם החדש היא רקחה עם דורית יוסף, מי שהייתה דוגמנית של המותג בשנות ה־90 (ובעלת חנות הבגדים דודו בכיכר דיזנגוף), שכעת עוסקת בנטורופתיה ובשמים. "עבדנו על הבושם הזה כשנה", מספרת פרנקפורט. "רציתי בושם שהדימוי שלו יהיה של הבת שלי, שעובדת איתי, קיאן. משהו שיהיה לו צביון נקי ורענן, לצד פיקנטיות וריח של המקום. להסביר את הבושם היה קשה. ידעתי שאני רוצה בושם שיהיה מקומי, בלי להיות אוריינטלי, בלי לסמן מדבר ומזרח", אומרת פרנקפורט שמספרת שגייסה לעניין דימויים מקומיים: הכתמתמות של השקיעה כאן, גון הדבש, האור שקיים בארץ, התפוזים. "הכל החל בריח שהוא זיכרון: לילות ארוכים שביליתי בגינת הוריי, בוהה בכוכבים, עטופה בריח הפרדסים וצמחי התבלין המקומיים סביבי, ואותה תחושה של לילה שאין לו סוף. את כל אלה רציתי ללכוד בבקבוק אחד, ניחוח אחד".

ולמה לילה?

"כי אני תמיד קשורה לשחור. גם כשאני עושה לבן זה תמיד שחור", היא צוחקת. "גם המדבקה שעל הבושם היא כמו של יין, ואפילו בעיצוב הבקבוק רצינו משהו שיהיה פשוט ולא משתלט".

גם המחיר מחבק: 290 שקלים לבקבוק בן 100 מ"ל, מהדורה מוגבלת.