חמש קטנות: על הציור שחשף את ההטרדות של המורה הפדופיל, שאול שמאי | עם מרדכי שרם, מנכ"ל מכון פלאי הגרפולוגיה
ציור שציירה אחת הילדות שהוטרדו על ידי המורה הפדופיל שאול שמאי, היווה ראיה נגדו בבית המשפט. "לאחרונה בית המשפט מייחס לציורים מפלילים יותר חשיבות. לא מזמן נקראתי לבית המשפט לתת עדות בעקבות דוח פענוח ציורים שהגשתי בתיק התעללויות מיניות בילדים. אפשר ללמוד הרבה מהציורים של הילדים שהתעללו בהם".
אבל יש גם ילדים שמביעים חלומות רעים שחלמו דרך ציור. "הדמיון של ילד מאוד פורה וככל שהגיל עולה ככה הדמיון יותר מפותח. ילדים נוהגים לצייר את מה שהם מרגישים באמת, ולכן חשוב לפרש מקבץ של 6־7 ציורים כדי לפענח מה באמת הילד מרגיש".
על איזה אלמנטים חשוב לשים דגש כשמסתכלים על ציור של ילד? "אחת הנקודות החשובות היא סימני חריטות חזקות על גבי הדף, עד כדי קריעה של הדף. זה סימן שהילד רוצה לזעזע את המבוגרים או להראות משהו דרך עוצמת החריטה".
זה תקף גם אצל מבוגרים? "זה שונה. הבדיקה אצל מבוגרים היא בכך שמנחים אותם מה לצייר ואז מבקשים מהם להסביר את הציור שלהם. אצל ילדים יש שלבי התפתחות, וכל ציור מפורש בהתאם לגיל הילד. כך או כך — גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים אפשר ללמוד הרבה על האישיות של הנבדק".
מה ההמלצה שלך להורים שרוצים לפענח את ציורי ילדיהם? "חשוב להסתכל ולראות אם יש צבע דומיננטי שהילד בוחר באופן קבוע. לכל צבע יש משמעות משלו. חשוב לבדוק ציורים מזמנים שונים, ואם צריך — להנחות את הילד לצייר חיה שהוא פוחד ממנה. מבחירתו אפשר ללמוד הרבה".

