המקרה שנחשף השבוע במהדורת החדשות של כאן11 וזיעזע את המדינה הוא רק קצה־קצהו של מה שסופגים יוצאי אתיופיה בשוק התעסוקה. "זה לא מקרה בודד, זה לא יינות ברקן בלבד. זו פגיעה באנשים שכל העוון שלהם הוא שהם בצבע שחור", אומרת זיוה מקונן־דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. לפי דוח הלמ"ס האחרון, בישראל חיים כיום כ־144 אלף יוצאי אתיופיה, כ־85 אלף מתוכם נולדו באתיופיה ו־59 אלף שהוריהם נולדו באתיופיה. כלומר, כ־59% הם יוצאי אתיופיה ו־41% נולדו בישראל. אלעד קפלן, היועץ המשפטי של עמותת עתים, ומי שעוסק בנושא לא מעט, טוען גם הוא שמקרה יינות ברקן הוא קצה הקרחון ומעיד על בעיה גדולה יותר כלפי אוכלוסיית האתיופים בישראל. "יש פה אפליה בעבודה ומשתמשים ביהדות כתירוץ. איך זה שיוצאי אתיופיה עובדים כמעט כמו כל שאר שכבות האוכלוסייה, אבל עדיין מרוויחים הרבה פחות?".

צילום : ידיעות אחרונות

כשגבר או אישה ממוצא אתיופי יוצאים לשוק התעסוקה הם נתקלים בחסמים משמעותיים ביותר, וזאת למרות שהם מועסקים בשיעור כמעט זהה לשיעור באוכלוסייה. לפי הנתונים העגומים, יוצאי אתיופיה מועסקים כמעט אך ורק במשרות זוטרות. כך, למשל, רק 9.3% מהם מועסקים במשרות צווארון לבן, לעומת 23% מהערבים, 33% מעולי ברית המועצות, 38% מהמזרחים דור שני, 52% מהישראלים דור שלישי ו־59% מהאשכנזים דור שני. כשנכנסים לנתונים לגבי צווארון כחול התמונה משתנה לחלוטין, כאשר 28% מיוצאי אתיופיה מועסקים במשרות כאלו לעומת 6.5% בלבד מהאשכנזים דור ראשון. כאשר מתייחסים לתפקידים של מכירות, שירותים ופקידות, המשרות הזוטרות ביותר במשק — עולה כי כאן יוצאי אתיופיה מובילים בענק עם 69% מיוצאי אתיופיה שמועסקים במשרות כאלו לעומת 33% במגזר הערבי ו־20% בקרב האשכנזים דור שני.

המשרות הזוטרות משפיעות, מן הסתם, על המשכורת שמביאים הביתה: לפי נתוני מרכז אדוה, השכר הממוצע של יוצאי אתיופיה עומד כיום על 5,185 שקל בלבד, פער אדיר כמעט מכל שכבות האוכלוסייה עם משכורת ממוצעת של 8,649 שקל. הכנסות משק בית של יוצאי אתיופיה עומד על 12,294 שקל ברוטו לעומת 19,118 שקל באוכלוסייה הכללית.