עו"ד מעלתם
ב–15 השנים האחרונות הפכה עו"ד שלומית ברנע פרגו את הייעוץ המשפטי במשרד ראש הממשלה לאימפריה של 40 עורכי דין | זה לא ממש עזר לה בהתמודדות מול הדרישות של משפחת נתניהו (וגם לא במרוץ למשרת שופטת מחוזית) | "אני כלב שמירה, לא כלב ציד", היא נוהגת לומר למקורביה, אבל רבים משוכנעים שנרדמה בשמירה | קודמיה בתפקיד נזכרים בימים שבהם לא קנו אפילו חפיסת אקמול בלי אישורם, מספרים איך הזמנה של סנדוויצ'ים צנועים הפכה למשלוח של סטייקים עסיסיים, ומגלים מה קרה כשהבוס ניסה לרקוח תרגילים פוליטיים בניגוד לעמדתם
מעשה שהיה כך היה. בתקופת אוסלו הוזמנו יצחק רבין ויאסר ערפאת לספרד. המלך חואן קרלוס הראשון ביקש להעניק להם פרס לרגל חתימת ההסכם עם הפלסטינים. אחרי הטקס המפואר המתינו בבית המלון שתי הפמליות, הישראלית והפלסטינית, למטוס של חיל האוויר הישראלי שיחזירם ארצה.
כדי לחסוך בהוצאות הורה רבין לחברי הצוות הישראלים שלא יזמינו לעצמם חדרים במלון, אלא שכולם יתכנסו בחדר שהוזמן עבורו. המשלחת הפלסטינית, לעומת זאת, הזמינה חדר לכל אחד מחבריה.
התפזרה המשלחת הפלסטינית לחדריה. התכנסה הפמליה הישראלית בחדרו של רבין. המתינו כולם. אחרי שעות אחדות פנו החברים אל רבין ואמרו לו: יצחק, אנחנו רעבים. צריך להזמין משהו. רבין אישר להזמין רק את הסנדוויצ'ים הזולים ביותר. כעבור רבע שעה הגיע לחדר מלצר עם עגלה עמוסה בסטייקים עסיסיים. הישראלים המורעבים לא שאלו שאלות והתנפלו על האוכל.
דפיקה בדלת הפריעה לחגיגה. ערפאת, שהגיע מהסוויטה הסמוכה, עמד בפתח עם סנדוויץ' מסכן ביד. כשראה את עגלת האוכל המפוארת החל לצרוח: "לא מספיק שאתם הישראלים גנבתם לנו את האדמה, עכשיו אתם גם גונבים לנו את האוכל?"
התברר כי המלצר בילבל בין ההזמנות, והסטייקים הוזמנו על ידי המשלחת הפלסטינית.
רבין לא נשאר חייב והשיב לערפאת בצעקות: "אתם מגייסים תרומות מכל העולם כדי לשקם את הפליטים ובכסף הזה אתם לא מתביישים ומזמינים סטייקים. למה לא הזמנתם גם אתם סנדוויצ'ים?"
מים רבים זרמו מאז בירדן. הסכם השלום נראה רחוק מתמיד, וגם נורמות הצניעות השלטונית הישראלית השתנו לבלי הכר.
עובדת מסביב למעון
עוד בשנת 1982 קבעה ועדת הכספים של הכנסת כי: "המדינה תעמיד לרשות ראש הממשלה מעון בירושלים; מעונו של ראש ממשלה בירושלים ומחוצה לה (הכוונה לבית הפרטי - י"א) ינוהל על חשבון אוצר המדינה". כמו כן קבעה הוועדה כי ראש הממשלה יהיה זכאי למימון הוצאות נוספות על חשבון המדינה, ובהן אירוח הנובע ממילוי תפקידו, ביגוד והוצאות נלוות לצורך הופעה ייצוגית שלו ושל בת זוגו.
ההחלטה של ועדת הכספים תמציתית מטבעה, ולכן ב־2001 ניסח המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, נוהל מפורט להשתתפות בהוצאות ראש ממשלה מכהן. בנוגע למעון הרשמי נקבע, בין היתר, כי שירותיו יינתנו על ידי צוות בית ראש הממשלה ועובדיו, וכי הוצאות ההחזקה ימומנו על ידי המדינה. לגבי המעון הפרטי נקבע כי המדינה תשתתף רק בהוצאות הכרוכות בשימוש בדירה, כגון הוצאות ניקיון, מים, חשמל וגינון. נקבע גם כי לא ישולמו הוצאות הקשורות לנכס עצמו כמו מיסי ארנונה, ואגרות או הוצאות על פעולות שיש בהן השבחה של הנכס. אוצר המדינה, קובע הנוהל, ישתתף במימון שיפוצים ותיקונים רק אם הם מיועדים לשמירה על הקיים.
בהמשך, במהלך הקדנציה של אהוד אולמרט, חידדה עו"ד שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, את הנהלים. היא קבעה שראש הממשלה יוכל להזמין ארוחות מבחוץ רק כאשר לא מועסקת מבשלת במעון. עלות ארוחה מוזמנת תהיה עד 218 שקלים לסועד, כאשר כמות הסועדים לארוחה הוגבלה ל־20 איש. במילים אחרות: ארוחה אחת לא תעלה יותר מ־4,360 שקל.
כתב האישום שהוגש נגד שרה נתניהו ועזרא סיידוף מתאר כיצד עקפו לכאורה את הנהלים. על פיו, השניים חברו יחד כדי להציג מצג שווא, כאילו לא מועסקת מבשלת במעון, ואף דרשו חשבוניות פיקטיביות שבהן נופחו מספר המנות, וארוחה אחת חולקה למספר מועדים.
בסביבת נתניהו טענו השבוע כי להנחיות ולהגבלות של מזוז ושל ברנע פרגו אין תוקף חוקי, מאחר שלא הובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת, שרק לה מוענקת סמכות חוקית להגדיר ולהגביל את הוצאות ראש הממשלה. עוד טוענים שם כי רק בישראל נכנסים בצורה קטנונית לתוך הצלחת של ראש הממשלה ורעייתו, בזמן שבכל מדינות המערב ההוצאות של מעונות ראשי הממשלה גבוהות בהרבה וכוללות גם אחזקה של שף ומכבסה צמודים.
השבוע התלהטו הרוחות סביב הסוגיה עם חשיפת דברים שאמרה ברנע פרגו בעדותה במשטרה ובשיחות שהקליט עד המדינה ניר חפץ. דבריה חשפו את המתח העז שנוצר בינה לבין ראש הממשלה נתניהו ורעייתו, ואת פנייתה הנואשת ליועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין, כדי שיכריע בנושאים האלה. וינשטיין בחר להחזיר את הכדור אל ברנע פרגו. מה עשתה עם הכדור? השבוע נשמעו טענות כי עליה להתפטר, אחרי שהתברר כי לא פעלה כדי לבלום מעשים לא ראויים, כמו מזוודות של בגדים שבני הזוג נתניהו לקחו איתם לטיסות לחו"ל רק כדי לכבסם שם בניקוי יבש. מנגד נחשף כי כאשר הגיע לידה מידע קונקרטי על החשמלאי שעובד שלא כדין במעון בקיסריה, פעלה לעצור זאת ואף העבירה את המידע לגורמי האכיפה. אז מי היא שלומית ברנע פרגו? שומרת סף קשוחה ואסרטיבית או עובדת צייתנית ומפוחדת?
מצטטת מהמקורות
ברנע פרגו, 60, נולדה להורים ניצולי שואה שעלו ארצה מהונגריה והשתקעו בפתח־תקווה. בנערותה הגשימה חלום רומנטי והפכה לילדת חוץ בקיבוץ שלוחות. בתיכון למדה בקיבוץ שדה אליהו. היא לא שומרת על אורח חיים דתי, אבל עד היום נוהגת לשזור בדבריה ציטוטים מהמקורות. את שירותה הצבאי עשתה בחיל הים. היא למדה בבר־אילן, וסיימה תואר ראשון ושני במשפטים. במשך 14 שנים עבדה כעורכת דין במגזר הפרטי. ב־1998 החלה לעבוד בשירות המדינה כסגנית בכירה ליועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, וב־2003 קודמה לתפקיד היועצת המשפטית של המשרד. תחת ניהולה גדלה מאוד המחלקה המשפטית, משלושה עובדים לקרוב ל־40 עורכי דין. הייעוץ המשפטי במשרד ראש הממשלה מעניק או העניק ייעוץ גם למשרדי ממשלה רבים בראשית דרכם כמו המשרד לאזרחים ותיקים, המשרד לענייני ירושלים, משרד התפוצות וכדומה. ברנע פרגו שינתה את הנורמות במשרד, וקבעה כי כל חוות הדעת הניתנות על ידי הייעוץ המשפטי צריכות להינתן בכתב ולכלול הנמקה מפורטת. השינוי הזה סירבל את העבודה, אך הפך אותה למקצועית יותר.
כבר 20 שנה שהיא שומרת סף. למקורביה היא נוהגת לומר: "אני כלב שמירה ולא כלב ציד". היא איננה גוף חוקר ואין לה כל כוונה לרגל אחרי נבחרי הציבור, אך כאשר מגיעות אליה תלונות וראיות על אי־סדרים שהם לא רק בגדר רסיסי רכילות, היא פועלת לעצור אותם וגם לערב את גורמי האכיפה.
מבחינה אישית, חייה לא קלים. היא התגרשה ב־1998 אחרי שבע שנות נישואים לא פשוטים. מאז הקדישה את חייה לטיפול בבנה. הבן כבר בן 25, אך עד היום הוא "בבת־עיניה". חברתו של הבן שידכה בין ברנע פרגו לבן זוגה בשנה האחרונה.
ב־2011 הגישה ברנע פרגו מועמדות להתמנות לשופטת בבית המשפט המחוזי. בקורס המיון לשפיטה היו מי שראו בעין רעה את רצונה להגיע היישר למחוזי תוך דילוג על שיפוט בשלום. בראיון בסיום הקורס תוחקרה על סיבת גירושיה. השאלות היו חודרניות וברנע פרגו נאלמה דום ונפגעה מאוד. הוועדה פסלה את מועמדותה. כשברנע פרגו שוחחה על העניין עם שופט שהמליץ עליה ותמך בה, הוא הציע לה להתלונן על אופי הראיון בפני ועדת המשנה של הוועדה למינוי שופטים. ברנע פרגו עשתה כעצתו. הוועדה קיבלה את תלונתה, והכניסה את שמה למאגר השופטים הפוטנציאליים למחוזי.
"היא אישה טובה, אבל מורכבת", אומר גורם בכיר במשרד ראש הממשלה. "המניעים שלה טובים. היא אישה ישרה וערכית שבאמת אכפת לה מטוהר המידות. יש הרבה דברים שהיא מסייעת לקדם באופן מאוד מקצועי. הבעיה הכי קשה איתה שהיא כבר המון שנים בתפקיד, וזה מתבטא בעייפות. כיום תפקיד היועץ המשפטי מוגבל לשבע שנים, אבל היא שייכת לוותיקים שאצלם אין הגבלה למשך הכהונה. היא דעתנית ועומדת על דעתה, אבל תמיד בנחת. היא מאוד שולטת בעובדים שלה. לא תמצא גיוון דעות בייעוץ המשפטי. כולם מיישרים איתה קו. לפעמים היא שוכחת שתפקידה לייעץ ולא להתוות מדיניות. היא יושבת בכל מיני ועדות היגוי. מצפים ממנה שם להביע את דעתה המשפטית, אבל היא מביעה את דעתה גם על נושאים ערכיים. הדבר הזה יצר לא פעם חיכוכים. למשל, סביב פרויקט 'מסע', שכמעט נסגר בגלל ויכוח איתה. יש בדיחה שמסתובבת במסדרונות כאן, שהרבה אנשים היו שמחים לראות אותה כבר ממונה לשופטת. לא יזיק לאוורר קצת את הייעוץ המשפטי".
במשך הרבה שנים מערכת יחסי העבודה בין ברנע פרגו לבין נתניהו הייתה טובה בכל מה שקשור לעבודת הממשלה, קידום חוקים, ענייני ביטחון וממשל וחוות דעת במגוון נושאים. ברנע פרגו אמרה לא פעם לסביבתה כי היא מעריכה את יכולותיו ועבודתו של ראש הממשלה, ומרגישה שנפלה בחלקה זכות גדולה להעניק לו ייעוץ משפטי. מתחים במשרד נוצרו רק על רקע הסוגיות של הוצאות המעונות והבקשות הרבות והעקשניות שהגיעו אל ברנע פרגו לספוג הוצאות של בני הזוג נתניהו.
בשיא המתיחות זכתה ברנע פרגו למקלחת מצד שרה נתניהו. בנובמבר 2016, במהלך מסיבת יום הולדת לראש הממשלה, התנפלה עליה הגברת נתניהו בצעקות: "את הורסת לי את הבית. כולם אומרים לי שאת לא מאשרת לי את הדברים. את צריכה להשתנות". ברנע פרגו ההמומה לא הגיבה, וכעבור כמה דקות עזבה את המקום כשהיא נסערת. נחום ברנע חשף השבוע דברים שאמרה למקורביה בעקבות פרסום תמלילי השיחות בינה לבין ניר חפץ. "מי שאמר לראש הממשלה מילה על אשתו, ראשו נערף", הסבירה ברנע פרגו מדוע לא בלמה את ההתנהלות הבעייתית של שרה נתניהו. "לראשי ממשלה קודמים ידעתי שאני יכולה להגיד לא - ולהישאר בחיים".
משפחת נתניהו אינה הראשונה שמזמינה ארוחות למעון ראש הממשלה. מידע כולל על הוצאותיהם של יצחק רבין, שמעון פרס, אהוד ברק, אריק שרון ואהוד אולמרט - אין. בתקופתם ובתקופת קודמיהם טרם דווחו לציבור באופן מסודר הוצאות ראש הממשלה. עם זאת, חלקיקי מידע בכל זאת פורסמו. לפני כשנה למשל פורסם באחד מכלי התקשורת כי ב־2008 הזמין ראש הממשלה אולמרט ארוחה לרגל חג הפסח ממלון הר ציון בעלות של 29,106 שקל. מלשכת אולמרט נמסר בתגובה כי "מדובר בארוחת ליל סדר אחת ויחידה שנערכה בבית ראש הממשלה, במסגרת תפקידו כראש הממשלה ולא במסגרת פרטית, בהשתתפות עשרות אורחים ובכלל זה חיילים בודדים ועולים חדשים, שדווחה ואושרה כדת וכדין".
חשבוניות משנת 2001 מתעדות הזמנות של ראש הממשלה שרון ממלון ממילא בסכומים של 12,500 שקל למעון ברחוב בלפור, ו־8,063 שקל עבור "כיבוד לאירועים בחוות שקמים". בסך הכל מדובר על כ־20 אלף שקל מזון לאירוח בתוך שלושה חודשים בלבד.
ההוצאות הללו נעשו תחת כהונתה של ברנע פרגו בטרם הוגדרה תקרת הגג לעלות הארוחות ולכמות הסועדים בכל ארוחה. נראה כי הקבלות על סכומים גבוהים כל כך חמקו מעיניה המפקחות של ברנע פרגו, אשר החלה להידרש לעניין רק באמצע הקדנציה של אולמרט.
ב־2009 ביקש אולמרט לערוך במעון הרשמי מסיבה לרגל הולדת נכדו. אנשי משרדו פנו אל היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה. ברנע פרגו הבהירה כי אין זה ראוי שהקופה הציבורית תממן מסיבה כזו, ואז חידדה את הנוהל וקבעה כי מספר משתתפים בסעודה המוזמנת מבחוץ לא יעלה על 20.
בעדותה במשטרה אמרה ברנע פרגו כי מתקופת אולמרט כמעט ולא זכורות לה בקשות בנוגע לדירה הפרטית שלו בתל־אביב. "היקף הבקשות, מידת הדחיפות ומהות הבקשות בתקופת אולמרט היו מצומצמות לאין שיעור לעומת הבקשות והדרישות של משפחת נתניהו", אמרה לחוקרי המשטרה, והוסיפה שכאשר השיבה בשלילה לאולמרט, לא נתקלה עקב כך ביחס עוין, בניגוד לנתניהו.
לנוכח תכיפות הבקשות של משפחת נתניהו הקימה ברנע פרגו את ועדת השלושה — היא, המשנה למנכ"ל המשרד והחשב — כדי להחליט אילו דרישות לקבל ואילו לדחות. ביוני 2016 הבינה שאין לדרישות סוף, ופירקה את הוועדה. מאז היא מחליטה רק בנושאים משפטיים. כשהדרישה סוטה לדעתה מהנוהל היא מעבירה אותה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה.
הבג"ץ של רפול
"יועץ משפטי לא אמור לשקף את דעתו האישית, אלא את המצב המשפטי כפי שהוא מבין אותו", מסביר עו"ד שמואל הולנדר, שמונה ליועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה בשלהי כהונתו של יצחק שמיר. "יועץ משפטי של משרד ראש הממשלה זה תפקיד הרבה יותר קשה ורגיש מיועץ משפטי במשרד אחר. האחריות שיש על ראש הממשלה הרבה יותר גדולה, ועל כן גם האחריות על היועץ המשפטי שלו".
לאחר הפסדו של שמיר בבחירות 1992 המשיך הולנדר לכהן כיועץ משפטי של משרד ראש הממשלה גם תחת יצחק רבין. "למרות שלא גדלתי בבית המדרש של מפלגת העבודה, רבין המשיך להעסיק אותי", הוא מספר. "לזכותו ייאמר שהוא היה מאוד ענייני ולא התעניין בדעותיי או בכיפה הסרוגה שעל ראשי. לא פעם ולא פעמיים הבהרתי לו כי דברים מסוימים שרצה לקדם הם בניגוד לחוק. סיפור אחד אני זוכר עד היום בהנאה מרובה. הוא קשור באדון גונן שגב. כשש"ס פרשה מהממשלה, רבין נשאר עם ממשלת מיעוט של 59 מנדטים. הוא ביקש להעביר את שלושת פורשי צומת מהאופוזיציה לקואליציה. לגונן שגב הובטחה בתמורה כהונה של שר. רבין קרא לי ושאל אם ניתן לעשות זאת מבחינה משפטית. אמרתי לו שבעיניי זה לא מוסרי - משהו שאינו במנדט שלי, אלא שזה גם נוגד את חוק יסוד הממשלה. רבין אמר לי שהיועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן־יאיר, אישר את המהלך. התעקשתי ואמרתי לו שזה לא בסדר ושכדאי לו לשמוע לדעתי. רבין לא שמע לי והחליט להסתמך על חוות דעתו של בן־יאיר. רפול הגיש בג"ץ, ובג"ץ פסל את המהלך.
"אני עוד זוכר היטב את הכותרת של 'ידיעות אחרונות'. טובה צימוקי כתבה שבג"ץ העדיף את חוות הדעת של הולנדר ופסל את זו של בן־יאיר. הייתי כמובן מאוד מרוצה. אין שמחה כשמחה לאיד. נכנסתי עם העיתון לרבין ואמרתי לו: 'אמרתי לך'. רבין שאל אותי מה אני מציע לעשות. אמרתי לו שצריך לתקן את חוק יסוד הממשלה. ואז החוק תוקן באופן שאיפשר את התרגיל הלא־יפה הזה".
איך רבין הגיב כשהתנגדת למהלך מסוים?
"אני זוכר שפעם אחת אמרתי לו על משהו שהוא לא תקין ולא חוקי. רבין אהב אותי, אבל היה לו פתיל קצר. הוא נעשה אדום והתחיל לצעוק עליי. אמרתי לו: 'יצחק, אם אתה רוצה לשמוע רק מה שנוח לך, אז בבקשה. אתה תיפול בבג"ץ. אני בסך הכל רוצה להגן עליך. אני משקף לך את המצב המשפטי'. רבין אמר לי: 'אתה צודק, אתה צודק'. נוצרה בינינו מערכת של אמון ולכן הוא גם מינה אותי בהמשך למזכיר הממשלה".
נדרשת לסוגיית הוצאות ראש הממשלה?
"בכלל לא הייתה בעיה כזו בתקופתי. התעסקתי כל הזמן בדברים חשובים כמו מגורשי ג'יבריל, ועדת החקירה על פנחסי, הוועדה על הטבח במערת המכפלה. עניין הוצאות הבית בתקופת רבין לא היה משהו שעורר תשומת לב או דיון. הוא היה אדם מאוד צנוע. לא הסכמתי עם דעותיו, אני חושב שהסכם אוסלו היה אסון, אבל אהבתי את האישיות שלו. הוא היה אוכל כל יום לארוחת צהריים מנה פשוטה מהמזנון של משרד ראש הממשלה. סלט, חביתה ויוגורט או קוטג'. הרבה פעמים היה מציע לי להתחלק איתו בארוחה העלובה הזו".
לאחרונה הופצה תמונה של ראש הממשלה מנחם בגין ישן במטוס על כמה כיסאות מכוסה בשמיכה דקה, תוך השוואה לתנאים שבהם טס כיום ראש הממשלה. בגין היה סמל לראש ממשלה סגפן, שסירב לבצע שיפוצים באמבטיה בבית ראש הממשלה, מה שגרם כנראה לנפילתו ולפציעתו. תיאור דומה מביא הולנדר מתקופת עבודתו לצד רבין. "בנסיעות לחו"ל טסנו במטוס בואינג מיושן של חיל האוויר. בטיסות הארוכות היו פורסים לו מזרן דק על הרצפה ומכסים אותו בשמיכה צבאית. היינו צריכים להיזהר לא לדרוך על רבין הישן בדרך לשירותים".
בצד תיאורי צניעותו של רבין, חשוב להזכיר את פרשת חשבון הדולרים שהתפוצצה בשנת 1977. אז נחשף בקול רעש גדול שלאה רבין החזיקה חשבון דולרים בארצות־הברית בניגוד לחוק ובניגוד להוראות הפיקוח על מטבע זר שהיו בישראל באותה עת. אלא שהדבר היה בשלהי כהונתו הראשונה של רבין. הולנדר, ששימש כיועץ המשפטי של המשרד בתקופת כהונתו השנייה של רבין, אומר שלא נתקל בבעיות כלשהן. "גם לא עם דברים הקשורים לאחזקת המעון", הוא מעיד. "הייתי עולה כל יום לתפילת מנחה ופוגש את כל אנשי התחזוקה של המעון. מעולם לא שמעתי שיש בעיה כלשהי. אם בכל זאת מתעוררת בעיה היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה צריך להתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה, שהוא הסמכות שמעליו".
אז ברנע פרגו נהגה כראוי כאשר פנתה אל היועץ וינשטיין?
"אני לא מוכן להתייחס ישירות למה שפורסם השבוע. אבל בכל מקרה של התלבטות, מי שצריך להכריע ולקחת את האחריות הוא היועץ המשפטי לממשלה. אני מעדיף להישאר ממלכתי ולא להתייחס ישירות לסיפור הזה. מצד אחד אני לא מקנא בדילמות שאיתן מתמודדת ברנע פרגו על פי הפרסומים. מצד שני, אני מאוד מעריך את נתניהו. עבדתי איתו כנציב שירות המדינה. הוא חכם, אינטילגנטי ומרשים. ביחסי העבודה השוטפים הוא מאוד נעים. הרבה פעמים הייתי צריך לומר לו 'לא', למשל בנוגע למינויים שונים, ואף פעם לא נתקלתי בבעיה".
טרמפ לפרס במטוס הפרטי
מי שהחליף ב־1994 את הולנדר בתפקידו הוא אחז בן־ארי, שהושאל מצה"ל אחרי שהיה עוזר הפרקליט הצבאי הראשי לדין בינלאומי (דבל"א), וכיהן במשך שנתיים כיועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה. "מבחינתי זו הייתה הזדמנות בלתי רגילה לבצע תפקיד כל כך משמעותי", מספר בן־ארי. עבדתי לצידו של רבין עד שנרצח, ואחר כך שמונה חודשים לצידו של שמעון פרס. כשנתניהו נבחר התבקשתי לפנות את התפקיד".
מצאת את עצמך כיועץ משפטי במתח מול ראשי ממשלה?
"אני רוצה לשעמם אותך: גם רבין וגם פרס היו צייתנים. רבין היה כל כך שומר חוק, שאם אמרתי שמשהו לא חוקי, או שצריך לעשות אותו אחרת, הוא מיד קיבל את דעתי. בענייני ביטחון, בעיקר בתקופה שחמאס החל להרים ראש והיו פיגועים, הוא יכול היה להתקצף כמו שרבין היה מתקצף, ולומר אמירות שמביעות תסכול מהחלטות בית המשפט. אבל הוא לא העז להתחכם ולעשות משהו אחר. חוק זה חוק. לא היו אפיזודות של מתח בין היועץ המשפטי לבין ראש הממשלה".
נדרשת לעניין ההוצאות הפרטיות של ראש הממשלה או ההוצאות על מעונותיו?
"לא עסקנו בזה. גם לפרס וגם לרבין היו דירות פרטיות ברמת אביב. הם חיו גם שם. אני פשוט לא זוכר שהייתה אי פעם איזו שאלה לגבי ניסיון להעמיס הוצאות פרטיות על אוצר המדינה. הייתה אבטחה בבתים הפרטיים. את זה מובן מאליו שהאוצר שילם. אבל מה זה כבר היה? שמו בחצר 'בוטקה' לשומר.
"אספר לך אנקדוטה שמשקפת את רוח התקופה. יום אחד עזרא סיידוף הידוע נעמד בפתח הדלת שלי ובידו קופסת כדורי אקמול. הוא אמר לי: 'תראה, ליצחק כואב מפעם לפעם הראש, הייתי רוצה שיהיה לו אקמול במגירה במשרד, כדי שיוכל לקחת כדור כשהוא לא חש בטוב'. הוא שאל אם אפשר לממן את האקמול הזה על חשבון אוצר המדינה. יכולתי לעמוד על קוצו של יו"ד ולומר שאם למישהו כואב הראש שיביא כדור מהבית. אבל אמרתי לו מיד שאין בעיה. קיבלתי החלטה אמיצה", הוא צוחק. "זה רק מראה איזה סוג של בעיות היו אז, ועם מה אנחנו מתמודדים היום. שמיים וארץ".
האם הפנייה של ברנע פרגו ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיכריע בסוגיות הקשורות להוצאות המעונות היא הגיונית?
"לגמרי הגיונית. מדובר בסיפור שנוגע לבית ראש הממשלה ולזכויותיו, ולא להתנהלות של משרד ראש ממשלה. זה עניין של היועץ המשפטי לממשלה. לא הגיוני להעמיד את הפקידות בחזית כדי לשמור על הקופה הציבורית. היא פנתה בצדק לווינשטיין. מצער מאוד שהוא ענה לה שהיא צריכה לדבר עם ראש הממשלה בעצמה. יש גבול. אי־אפשר להעמיס את כל התיק הזה על הכתפיים שלה. הוא היה צריך לקחת את האחריות.
"יש שתי רמות לבעיה: האחת היא הגדרת הכללים, והשנייה איך מתרגמים אותם למציאות. לי היה מזל והבעיות הללו לא התעוררו בתקופתי. עכשיו יש בעיות כאלה, אז צריך להתמודד איתן. מה שפעם לא משך תשומת לב היום מעניין את הציבור. כאשר מישהו מגזים הוא לוכד את העין של מבקר המדינה ושל רשויות האכיפה, ואז מתברר לו שהממזרים שינו את הכללים".
"אני לא זוכר שנדרשתי אי פעם לעסוק בשאלת הוצאות הקשורות לבית של אהוד ברק בכוכב יאיר", אומר גורם בכיר בייעוץ המשפטי במשרד ראש הממשלה בתקופת אהוד ברק. "אני זוכר שנעשו שם סידורי ביטחון, אבל לא יותר מזה. אני זוכר שפעם הציעו לשמעון פרס, שהיה אז שר, ולאהוד ברק, שהיה ראש הממשלה, לטוס לחו"ל במטוסו הפרטי של איש עסקים ישראלי. אני אמרתי שזה לא ראוי, ואז ברק לא נסע ופרס כן נסע. הנושא של הזמנת ארוחות מבחוץ בכלל לא הגיע לייעוץ המשפטי. קשה לי לומר אם זה לא היה אישיו כי זה לא היה, או כי אף אחד לא ייחס לזה חשיבות. בכל מקרה הנושא הזה מעולם לא עלה לדיון".
"לא הייתה שום בעיה או מתח בין היועץ המשפטי לבין ראש הממשלה", אומר יוסי קוצ'יק, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת אהוד ברק. "היו חוויות לא פשוטות במשרד, אבל לא מהסוג הזה. לא הוא ולא נאוה לא הביכו אותי אפילו לא פעם אחת. לא הייתה ועדת שלושה, לא שניים ולא אחד. הם נכנסו לבית בבלפור ולא היו להם שום בקשות מיוחדות. אני לא זוכר שהייתי צריך להתעסק עם הזמנת ארוחות לבית ראש הממשלה. כשנכנסתי לתפקיד ישר פרצה פרשת המתנות של נתניהו, ואז עשינו נוהל מאוד מסודר בכל מה שקשור למתנות, כדי לא ליפול בזה. אחר כך עשינו סדר יחד עם נציבות שירות המדינה וגיבשנו מספר תקנים מסודרים למעון ראש הממשלה. בין השאר תקן לעוזרת לאשת ראש הממשלה. זה לא הגיע על רקע בקשה מצידם. יזמתי את זה כי ראיתי שהדברים לא מוסדרים. בשלב מסוים אהוד רצה לעשות שיפוץ קל בלשכת ראש הממשלה. ראינו את ההיקף. זה לא היה יקר מדי. הודענו מראש לתקשורת על השיפוץ וזהו. אני באמת לא מצליח להבין איך הידרדרנו כל כך מאז".
